בקשה לגילוי מסמכים פנקס חופשה שנתית של המעביד

בקשה לגילוי מסמכים פנקס חופשה שנתית של המעביד לפניי בקשה למתן צו לגילוי מסמכים כללי וספציפי מיום 23.12.13, במסגרתה ביקש התובע (להלן: "המבקש") גילוי המסמכים הבאים: תלושי שכר למשך תקופת העבודה. פנקס חופשה שנתית שנוהל על ידי הנתבעת (להלן: "המשיבה"). דוחות נוכחות ויומני עבודה. דוחות מס הכנסה, מע"מ וכן דוחות רווח והפסד לשנים 2012-2013. בין הצדדים נחתמו מספר הסכמי עבודה. הבקשה נסמכת על הסכם העבודה השני שנחתם ביניהם ועל הנספח לחוזה העבודה, שניהם מיום 31.3.12 (ראו עמ' 1 ש' 15 לפרוטוקול הדיון מיום 13.3.14). בנספח לחוזה העבודה נכתב כך: "בהמשך לסעיף 7 סוכם כי במידה ורווחי החניון והשייט יעלו על סך של 199,000 ₪ נטו לפני מס יתוגמל העובד בסכום של 10,500 ₪ נטו שיהווה בונוס עבור עונת השייט. הבונוס יינתן עד לתאריך 10.11 לאותה שנה". לצורך העניין, עבודת המבקש הסתיימה ביום 1.11.13 (ראו עמ' 1 ש' 10-11 לפרוטוקול הדיון). בהחלטת בית הדין מיום 9.1.14 ניתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה המועד להגשת תגובת המשיבה לבקשה יידחה עד לאחר 14 ימים ממועד סיום הליך הגישור בין הצדדים. בין הצדדים התקיים הליך גישור במסגרתו לא הגיעו להסכמות. לפיכך, ביום 17.3.14 הגישה המשיבה את תגובתה לבקשה, בה נטען כדלקמן: תלושי השכר ונתונים לגבי ימי החופשה הועברו למבקש. המבקש לא מילא דוחות נוכחות בתקופת עבודתו, ולכן אין בידי המשיבה דוחות נוכחות או יומני עבודה. לא ניתן ללמוד מדוחות מס הכנסה ומע"מ על רווחי החברה. ניתן ללמוד על רווחי המשיבה מדו"ח כספי שנתי מבוקר הנעשה על ידי רואה חשבון חיצוני (הכולל בתוכו דו"ח רווח והפסד). בידי המשיבה דו"ח כספי מבוקר לשנת 2012, וכן אישור רואה חשבון על מצבה הכספי בשנת 2013 ובנוסף דו"ח רווח והפסד מאושר לשנה זו (עד שיאושר המאזן השנתי). המשיבה מתנגדת למסור מסמכים הנוגעים לרווחיה למבקש עצמו וזאת משום שעבד בחברה מתחרה וכן מאחר ומדובר בנתונים כספיים רגישים. המשיבה ביקשה למסור מסמכים אלו לידי ב"כ המבקש ובלבד שבית הדין יורה לו לעשות שימוש במסמכים לצורכי ההליך הנוכחי בלבד ולהשיב לה חזרה את המסמכים עם סיום הדיון בתיק. עוד ביקשה המשיבה שמסמכים אלו לא יסרקו למערכת נט המשפט אלא יועברו לב"כ התובע ולבית הדין. ביום 18.3.14 הגיש המבקש תשובתו לתגובת המשיבה, על אף שלא נתבקש לעשות זאת, בה ציין כי: תלושי השכר הועברו למבקש. באשר לפנקס חופשה שנתית, דוחות נוכחות ויומני עבודה עמד המבקש על קבלת תצהיר המעיד על נכונות העובדות שפורטו בתגובת המשיבה (ביחס להיעדר קיומם של דוחות נוכחות או יומני עבודה ו/או רישומים בכתב לגבי שעות/ימי עבודה, נתונים באשר למועד היציאה לחופשה, הגורם שערך את הטבלה שמרכזת את ימי החופשה הרשומים בתלושי השכר, וכד'). באשר למסמכים הנוגעים לרווחי המשיבה, לא נטענה טענת חיסיון או סודות מקצועיים. כך גם המשיבה טענה טענות עובדתיות שאינן מגובות בתצהיר, לא הסבירה מה הקשר בין החברה בה עבד המבקש לבין המשיבה, מדוע מדובר בעסקים מתחרים ומדוע מדובר בנתונים כספיים רגישים. בעלי המשיבה מחזיקים בחברות נוספות וקיים חשש שרווחי המשיבה הוקטנו באמצעות "משחקי מס" ולכן המבקש לא יוכל להסתפק רק בדוחות המועברים לרשויות המס. בעניין זה ידוע למבקש כי חלק מההוצאות ששימשו את יתר החברות יצאו מהמשיבה בלבד, כך למשל: שכר עובדים ורכבים. אין לקחת בחשבון הוצאות פחת בגין רכוש וציוד שנקנה שנים רבות קודם לתקופה הרלוונטית לכתב התביעה. אין מקום למסור את המסמכים החשבונאיים לעיונו של ב"כ המבקש בלבד שאינו רואה חשבון במקצועו ואינו מוסמך ליתן פרשנות ו/או חוות דעת לגבי נושאים חשבונאיים-כספיים. המסגרת הנורמטיבית: תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, (להלן: "התקנות") קובעת כי "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו... לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". תכליתה המרכזית של תקנה זו הינה להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי ניהולו "בקלפים גלויים" (ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י , ניתן ביום 21.9.2010; להלן - עניין מכתשים). בהתחשב בתכלית זו, נקודת המוצא הינה "גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלבנטי למחלוקת" (בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ. פרופ' עוז, ניתן ביום 14.5.2008), וזאת תוך עריכת איזון בין הצורך בגילוי לבין אינטרסים אחרים שעשויים להיות מעורבים. בעניין זה נפסק כי "כנגד עקרון הגילוי ניצבים ערכים של יעילות הדיון; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד-המגלה; ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים, ובכללם הגנה על פרטיותם. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה" (ע"ע 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ, ניתן ביום 22.12.2005). המבחן שנקבע בפסיקה בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים הוא מבחן כפול: ראשית, מבחן הרלבנטיות על שני היבטיו, היינו האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר) ומהי מידת תרומת הגילוי לקיומו של דיון יעיל בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב; ע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים - קלרק אבנצ'יק, ניתן ביום 28.3.2007). שנית, האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים מניעת הגילוי או לצמצמו - דוגמת הכבדה על הצד שכנגד, קיומו של חיסיון או פגיעה בפרטיות - תוך עריכת האיזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה (רע"א 9322/07Gerber Products Company נ. רנדי בע"מ, ניתן ביום 15.10.2008). בעניין מכתשים נאמר עוד ביחס לעריכת האיזון הנדרש בין האינטרסים השונים בבקשה לגילוי מסמכים, בין השאר, כי:"מלאכת האיזון בין הזכות לפרטיות לבין הזכות לגילוי ועיון תעשה על פי אמות מידה של מידתיות: בהתייחס למבחן הרלבנטיות ותוך בחינה פרטנית של טיב החומר שגילויו מתבקש, היקפו, שיעור הפגיעה בפרטיות ומקורו של המידע; כן ינתן משקל לחשיבות המסמכים המבוקשים לצורך גילוי האמת ומתן הזדמנות לתובע להוכיח את תביעתו, לרבות השאלה האם קיימת דרך חלופית להוכיח את עילת התביעה... בכל הנוגע לזכות לפרטיות של בעל דין, יש להעדיף, ככלל, את הערך של קיומו של הליך שיפוטי תקין ויעיל, הנערך ב"קלפים פתוחים"...". מן הכלל אל הפרט - לאור האמור לעיל, הבקשה ככל שמתייחסת למסירת תלושי השכר התייתרה ועל כן אין בית הדין נדרש לה. פנקס חופשה שנתית - המשיבה טענה בתגובתה כי "נתונים לגבי חופשות שיש בידי המשיבה...הועברו אל המבקש במישרין". מנגד, טען המבקש כי אין המדובר בפנקס חופשות כי אם בטבלה המרכזת את הימים הרשומים בתלושי השכר. בנסיבות אלה, ככל שבידי המשיבה פנקס חופשה שנתית, המשיבה תדאג לגלותו. היה ואין בידי המשיבה פנקס חופשה, תגיש תצהיר ערוך כדין כאמור בתקנה 117 לתקנות בו יפורטו המסמכים שנתבקש גילויים ושאינם מצויים בידה. דוחות נוכחות ויומני עבודה - המשיבה טענה כי המבקש לא מילא דוחות נוכחות במהלך עבודתו ולכן אין בידיה דוחות נוכחות או יומני עבודה. אולם, טענה זו לא נתמכה בתצהיר. לעניין זה, הלכה פסוקה היא ש- "אם הצהיר בעל דין שאין בידיו מסמך פלוני, לא יוצא נגדו צו גילוי. שכן אין הוא יכול לגלות מה שאין בידיו" ראו נה 01-45/, נז 0-110/ אברהם הרמן - מב"ל, סעיף 7 לפס"ד מיום 31.3.97). לפיכך, על המשיבה להגיש תצהיר ערוך כדין כאמור בתקנה 117 לתקנות בו יפורטו המסמכים שנתבקש גילויים ושאינם מצויים בידה. דוחות מס הכנסה, מע"מ ודוחות רווח והפסד לשנים 2012-2013 - על פי הנספח לחוזה העבודה, כאמור, הבונוס שהיה אמור לקבל המבקש נגזר מרווחי החניון והשייט עבור כל אחת מהשנים 2012-2013. מכאן, שעל מנת לדון במרכיב זה במסגרת התביעה העיקרית יש להידרש לרווחי החניון והשייט. לעניין חשיבות גילויים של דוחות כספיים, יפים דבריה של כב' הנשיאה ו. שפר בעב (נצ') 1335/06 ברק עינת נ' א.ד.א חברה לשמירה (החלטה מיום 11.03.2007), שם נקבע כדלקמן - "דו"ח רווח והפסד, הוא פירוט ההכנסות בניכוי ההוצאות של פעילות העסק בפרק זמן נתון (בדרך כלל שנה). המאזן, לעומת זאת, הוא דו"ח המתאר בצורה חשבונאית את מצבו של העסק למועד מסוים, מפורטים בו הרכוש והנכסים של העסק וכנגד שווי ההתחייבויות שלו. כללי החשבונאות המקובלים אף קבעו את יחסי הגומלין שבין הסעיפים אשר נכללים בדו"ח רווח והפסד לבין חלק מהסעיפים במאזן. לא אחת ניתן לראות סעיפים במאזן שהינם ביטוי להתאמות שנתיות או תקופתיות ביחס לאותם סעיפים שבדו"ח הרווח וההפסד, כמו למשל, הכנסות מראש, הכנסות לקבל, הוצאות מראש והוצאות לשלם וכהנה וכהנה סעיפים. על מנת שהדוחות הכספיים ישמשו כלי עזר בהבנת המצב הכספי והפיננסי של העסק, יש צורך בקריאת התמונה בשלמותה, דהיינו לעיין גם בדו"ח רווח והפסד וגם במאזן. המאזן יחד עם דו"ח רווח והפסד, הם בגדר דוחות כספיים המהווים מקשה אחת אשר רק שילוב שניהם יש בו להבטיח לקרוא תמונה מלאה בקשר לתוצאה העסקית שהנה או רווח או הפסד וכן מחזור שנתי, שני הנתונים הרלוונטיים לענייננו". בנסיבות אלה, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים לכאן ולכאן, אינני סבור כי יש לגלות דוחות מס הכנסה ומע"מ. אין די בטענותיו של המבקש לגילוי מסמכים אלו, שכן מדובר בטענות שאינן מגובות, כך למשל טענותיו באשר ל"תעלולי מס" של המשיבה. יוזכר, כי בקשה לגילוי מסמכים אינה "מסע דייג" כך שאין במסע זה כדי לקדם את הדיון בענייננו. לפיכך, הנני מחייב את המשיבה להמציא למבקש עותק מהמאזנים המבוקרים ומדוחות רווח והפסד לשנים 2012-2013. עוד אוסיף כי קיימת זיקה ברורה בין גילוי החומר האמור לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. יש בגילוי חומר חשבונאי זה כדי ליתן תמונה מלאה וכוללת באשר לרווחי המשיבה ועל כן יש בו כדי לקדם את ההליך בענייננו. על אף האמור, נראה כי יש לצמצם את הגילוי נוכח אפשרות הפגיעה בפרטיות המשיבה. לפיכך, בשים לב למכלול טיעוני הצדדים בעניין זה, האיזון הראוי במקרה דנא מחייב הגבלת השימוש בחומר החשבונאי כך שיועבר לב"כ המבקש ולרואה חשבון מטעמו בלבד. למען הסר ספק, לשם שמירה על האנטריסים של המשיבה, באחריות ב"כ המבקש לאפשר למבקש לעיין בדוחות ולא להעתיקם. לא מצאתי כל הצדקה למנוע מהמבקש לעיין בדוחות החשבונאיים מאחר והמשיבה עצמה, בעת שבחרה לחתום עם המבקש על חוזה שבו נקבע, בין היתר, כי התמורה מחושבת על בסיס נתונים מדוחות כספיים מסוימים, הרי אין היא יכולה לטעון כנגד זכותו של המבקש לעיין בדוחות רלוונטיים אלו. לאחר סיומו של ההליך, באחריות ב"כ המבקש להחזיר את החומר הנ"ל לב"כ המשיבה. באשר לסריקת המסמכים החשבונאיים לתיק האלקטרוני, בית הדין סבור כי בנסיבות העניין, הדוחות הכספיים יימסרו למזכירות בית הדין במעטפה סגורה לעיונו של בית הדין בלבד. לסיכום: לאור כל האמור לעיל, משלא הובעה כל הסתייגות מטעם המשיבה לגילוי מסמכים כללי, ניתן בזה צו הדדי לגילוי ועיון במסמכים וזאת בתוך 15 יום מיום קבלת החלטה זו. מבלי לפגוע באמור לעיל, ככל שבידי המשיבה פנקס חופשה, המשיבה תעביר עותק ממנו לידי ב"כ המבקש. היה ואין בידיה פנקס חופשה שנתית, דוחות הנוכחות ויומני העבודה תגיש תצהיר ערוך כדין כאמור בתקנה 117 לתקנות המאשר זאת. כמו כן, המשיבה תעביר לב"כ המבקש מאזנים מבוקרים ודוחות רווח והפסד לשנים 2012-2013. חומר זה יועבר לב"כ המבקש ולרואה חשבון מטעמו בלבד וייעשה בו שימוש לצורכי תיק זה בלבד. המבקש רשאי לעיין בדוחות אלה, אך לא להעתיקם. עם סיום הדיון בתיק זה, ב"כ המבקש ישיב למשיבה את כל החומר החשבונאי שקיבל. על ב"כ המשיבה ללהמציא את החומר החשבונאי לתיק בית הדין במעטפה סגורה. יש לפעול כאמור לעיל, בתוך 15 יום מהיום. הוצאות בקשה זו יילקחו בחשבון במסגרת ההוצאות שיפסקו בסוף ההליך. בנסיבות העניין, המועד להגשת תצהירי המבקש מוארך עד ליום 10.5.14. תצהירי המשיבה יוגשו לא יאוחר מיום 10.6.14. גילוי מסמכיםמסמכיםדמי חופשה שנתית