האם פניה לסיוע משפטי יכולה לעכב מועד הגשת ערעור ?

האם פניה לסיוע משפטי יכולה לעכב מועד הגשת ערעור ? טען המערער כי אין להביא בחשבון את הזמן שחלף מהמועד בו פנה ללשכת הסיוע המשפטי ועד שהוגש הערעור לבית הדין. פתח דבר וטיעוני הצדדים: 1. בפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995, על החלטת ועדה רפואית לעררים (אי כושר) מיום 18.4.13 (להלן ובהתאמה - "החוק"; "הוועדה"). 2. הוועדה קבעה כי המערער לא איבד 50% מכושרו להשתכר. 3. לטענת המשיב, אין לדון בערעור בשל התיישנות. החלטת הוועדה נשלחה למערער ביום 25.4.13, ואילו הערעור הוגש רק ביום 30.12.13. המשיב הוסיף כי כעולה מנספח ב' לערעור, פנה המערער בבקשה ללשכת הסיוע המשפטי ביום 27.8.13, כארבעה חודשים לאחר שקיבל את ההחלטה לידיו. עוד נטען כי לבית הדין אין סמכות להאריך את המועד להגשת ערעור. 4. המערער מודה כי אכן קיבל לידיו את החלטת הוועדה ביום 6.5.13, אולם טען כי לא קיבל את פרוטוקול הוועדה, אלא בעת שפנה ללשכת הסיוע המשפטי. עוד טען המערער כי אין להביא בחשבון את הזמן שחלף מהמועד בו פנה ללשכת הסיוע המשפטי ועד שהוגש הערעור לבית הדין. דיון והכרעה: 7. במקרה דנן לא מצאתי נסיבות מיוחדות המצדיקות את דחיית טענת ההתיישנות אשר נטענה על ידי המשיב. אף אם אין למנות את התקופה שחלפה בין מועד פנייתו של המערער ללשכת הסיוע המשפטי לבין המועד בו הוגש הערעור, ממילא חלפו למעלה משלושה חודשים ממועד מתן החלטת הוועדה לבין המועד בו פנה המערער לראשונה ללשכת הסיוע משפטי. 8. אין בידי לקבל את טענת המערער לפיה יש למנות את המועד להגשת הערעור מהמועד בו קיבל לידיו את פרוטוקול הוועדה. בענייננו, מודה המערער כי לא פנה לקבלת פרוטוקול הוועדה תוך פרק הזמן שנקבע בפסיקת בית הדין הארצי (30 ימים), אלא זה התקבל לידיו רק כשפנה ללשכת הסיוע המשפטי, למעלה משלושה חודשים מיום שקיבל לידיו את החלטת הוועדה. 9. בנוסף, לא נטענה כל טענה המקימה עילה לעצירת מירוץ ההתיישנות על פי חוק ההתיישנות, תשי"ח - 1958. 10. בנסיבות אלה, סבורני כי אין מנוס מדחיית הערעור על הסף מחמת התיישנות. 11. בשולי הדברים ולמעלה מן הצורך ייאמר כי אף לגופו של עניין, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הוועדה, זאת שעה שעיון בפרוטוקול מלמד כי הוועדה שמעה את תלונות המערער, פירטה את גילו, השכלתו והכשרתו, והייתה ערה לליקוייו הרפואיים. לפיכך דומה כי החלטתה עומדת באמות המידה שנפסקו בהלכת מוהרה (עב"ל (ארצי) 327/03 מוהרה - המוסד לביטוח לאומי, (15.4.04)), אשר קבעה את השיקולים שעל ועדה רפואית לעררים - אי כושר, לשקול. 12. סוף דבר - הערעור נדחה. 13. כמקובל בהליכים מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות. על פסק הדין ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים ממועד קבלתו.המועד להגשת ערעוריםסיוע משפטישאלות משפטיותערעור