תלונות "מוגזמות" של נבדק בוועדה רפואית / חוסר שיתוף פעולה 1. זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) - להלן: "הועדה" אשר התכנסה בשני מועדים: 21/7/13 ו - 10/11/13 ואשר קבעה כי לא חלה החמרה במצבה של המערערת, כתוצאה מתאונת עבודה שארעה לה ביום 11/7/83. 2. בהתאם להסכמת הצדדים ניתן בזאת פסק הדין על סמך כתבי טענותיהם (נימוקי ערעור אשר הוגשו ביום 16/3/14 ; כתב תשובה מטעם המשיב, אשר הוגש ביום 8/4/14 ולאחר שהמערערת הודיעה, ביום 23/4/14, שאין לה להוסיף על שטענה בנימוקי ערעורה) והמסמכים שצורפו להם. 3. רקע מדובר במערערת, ילידת 1958, מטפלת במעון בוגרים, אשר נפגעה בגבה, בתאריך 11/7/83, עת ארעה לה תאונה אשר הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה. הועדה התכנסה בעקבות פסק דין שניתן, ביום 4/2/13, במסגרת תיק בל. 19262-09-12 (אשר קיבל, באופן חלקי, את הערעור שהגישה המערערת) ובעקבות פסק דין, שניתן ביום 22/5/13, במסגרת תיק בר"ע 22213-02-13 (להלן:"פסקי הדין"). 4. בהתאם לפסקי הדין, נדרשה הועדה לפעול כדלקמן: א. תערוך למערערת בדיקה קלינית חוזרת , הן אורטופדית והן נוירולוגית, לענין הגב התחתון. ב. תזהיר את המערערת, ככל שיתעורר חשש לחוסר שיתוף פעולה ותשמע את תגובת המערערת בטרם תסיק מסקנותיה. ג. תתייחס, באופן מפורט ומנומק לחוות דעתו של ד"ר קרת מיום 13/2/12. ד. תבחן קביעת דרגת נכות נוירולוגית ותשקול עמדתה, בשנית, לעניין גובה הנכות האורטופדית. ה. פרוטוקול הועדה הרפואית מיום 19/2/12 יוצא מהתיק ולא יהיה לפני הועדה. ו. ליתן דעתה להלכה הפסוקה לפיה מקום שקיים ממצא נוירולוגי ואורטופדי, יש מקום לקביעת נכויות בשני תחומים אלו. ז. תתייחס לפרוטוקולים של דיוני הועדה הרפואית הרפואית מדרג ראשון והועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) ותבקש מהיועצת הנוירולוגית ד"ר אירנה בלוך את התייחסותה לחוות הדעת שניתנה על ידה ביום 11/5/10, במסגרת תיק הנכות הכללית של המערערת ותבהיר קביעתה בחוות הדעת מיום 6/10/11 לאור חוות דעת זו. ח. תדון בצלקת הניתוחית של המערערת ובהפעלת תקנה 15. 5. להלן, בתמצית, טענות ב"כ המערער: א. טעתה הועדה עת התחמקה מלדון במצבה של המערערת נכון למועד המקורי. ב. טעתה הועדה עת לא התייחסה, בעצמה, לקביעותיה של ד"ר בלוך ולפרוטוקולים של וועדות רפואיות מתחום הנכות הכללית, שם נבדקה המערערת הן על ידי אורטופד והן על ידי נוירולוג. ג. הועדה לא קיימה את הוראות פסקי הדין, עת לא נימקה כדבעי, את התייחסותה לחוות דעתו של ד"ר קרת. ד. הועדה חשפה עצמה להשפעה קודמת עת היה מונח לפניה פרוטוקול וועדה מיום 19/2/12 אשר פסלה עצמה מלדון בעניינה של המערערת. ה. טעתה הועדה עת לא התייחסה למכתב שנשלח אליה, מטעם המערערת, ביום 18/7/13 ואשר בו היתה התייחסות מפורטת להלכה הפסיקה בענין מקרים בהם קיים הן ממצא אורטופדי והן ממצא נוירולוגי. ו. הועדה טענה במרומז לקיומו של מצב קודם אך לא נימקה קביעתה ואף לא ערכה חשבון עו"ש כנדרש. ז. הועדה, שהיתה נעולה על עמדתה, המשיכה להתייחס אל המערערת כמי שאינה משתפת פעולה למרות שבוועדות בענין נכות כללית, מעולם לא נטען כנגד המערערת דבר שכזה. ח. הועדה לא קיימה את פסקי הדין, עת לא הזהירה את המערערת, באופן אמיתי וכפי שנדרשה, בענין החשד לחוסר שיתוף פעולה ועת לא נתנה למערערת הזדמנות ליתן התייחסותה לחשד זה. ט. הועדה לא קיימה את פסקי הדין גם בכך שלמרות שהתייחסה לצלקת הניתוחית לא נימקה מדוע לא מצאה לנכון, לאור ממצאיה, לקבוע למערערת נכות לפי פריט ליקוי 75, הדן בצלקות. י. הועדה לא קיימה את פסקי הדין גם בכך שלא דנה באפשרות להפעיל את תקנה 15. יא. יש להחזיר את עניינה של המערערת לועדה רפואית לעררים בהרכב חדש, שכן הועדה הנוכחית נעולה על עמדתה. יב. יש להנחות את הועדה, בהרכבה החדש, לקיים את פסקי הדין וכן לקבוע את נכותה של המערערת, בתחומים שונים, במועד שהיה מקום לקבוע את הנכות מלכתחילה, קרי - נכון למועד הדיון המקורי בערר. 6. להלן, בתמצית, טענות ב"כ המשיב: א. בעקבות פסקי הדין, התכנסה הועדה ביום 21/7/13, שמעה את תלונות המערערת ואת טענות בא כוחה וכן ערכה למערערת בדיקה קלינית מקיפה, תוך התייחסות גם לצלקת הניתוחית. ב. לאחר שבדקה את הצלקת הניתוחית, הגיעה הועדה למסקנה שמדובר בצלקות ניתוחיות שהגלידו היטב ובהתאם קבעה למערערת 0% לפי סעיף 75(1)א. ג. הועדה ערכה למערערת בדיקה אורטופדית תוך שהיא מציינת כי הראשונה לא נותנת לנגוע בגבה מפאת רגישות ניכרת מעל הצלקת ולרוחב גב תחתון. הועדה גם ציינה כי המערערת מפגינה הגבלה קשה מאוד בתנועות ע"ש מותני וכן ציינה כי הוסבר למערערת, במהלך בדיקתה, שההגבלה בתנועותיה מוגזמת ואינה מתאימה לבעייתה ולצילומיה. ד. הועדה לא ערכה למערערת בדיקה נוירולוגית מקיפה משום שבהתאם לפסקי הדין נדרשה התייחסותה של ד"ר בלוך לענין זה. ה. הועדה ביקשה מד"ר בלוך הבהרות, בהתאם לדרישות פסק הדין וכן קבעה כי הדיון יסוכם לאחר שתפעל ד"ר בלוך כפי שהתבקשה. ו. ד"ר בלוך, נתנה הבהרות, ביום 9/9/13, כנדרש תוך שהיא מציינת כי בבדיקה בענין הנכות הכללית, שהתקיימה כשנה לפני הבדיקה בענין הנכות מעבודה, ניתן היה למצוא במערערת נכות לפי הגבלה בתנועות או לפי חוסר נוירולוגי, מה שלא ניתן היה לקבוע בבדיקה המאוחרת, במהלכה לא שיתפה המערערת פעולה, אך ניתן היה לקבוע נכותה, שתאמה את מצב, אותה עת וזאת על סמך התרשמות מהליכתה המהירה והתקינה. ז. בישיבתה מיום 10/11/13, התייחסה הועדה להבהרתה של ד"ר בלוך וסיכמה שלדעתה מדובר בהגבלה קלה בלבד, בתנועות גב תחתון וכי ההגבלה המופגנת אינה אובייקטיבית אלא סובייקטיבית. הועדה גם ציינה כי מאז ארעה התאונה, חלפו 30 שנה, אשר במהלכם נוצרה שחיקה טבעית של המרווחים הדיסקאליים והשיוויוניים למיניהם לאורך כל עמוד השדרה וכן ציינה כי ממצאיה שונים ממצאיו של ד"ר קרת ולכן אין מקום לאמץ קביעתו, כאשר נימוק זה הינו נימוק מספק, בהתאם לפסיקה ובניגוד לטענת המערערת. ח. הועדה התייחסה, בצורה מספקת, לפרוטוקולים של הועדות הרפואיות (נכות כללית). ט. טענת המערערת כאילו הדיון בעניינה של המערערת צריך היה להתייחס למצבה, נכון למועד הדיון המקורי ולא למצבה היום, מרוקן מתוכן את הוראות פסקי הדין. י. פרוטוקול הועדה מיום 19/2/12, לא הונח לפני הועדה וזאת בהתאם להוראות פסקי הדין ובניגוד לטענת המערערת. יא. המערערת כן הוזהרה, במהלך בדיקתה, שעליה לשתף פעולה. יב. משהחליטה הועדה, לאחר שעיינה בהבהרתה של ד"ר בלוך, שאין מקום לקבוע למערערת נכות נוירולוגית, ממילא לא היתה צריכה לקבוע נכות נוירולוגית לצד הנכות האורטופדית. יג. לא היה מקום לדון בהפעלת תקנה 15 משנקבע שאין החמרת מצב. יד. פסקי הדין קויימו כנדרש וגם אם ימצא ביה"ד שנפלו פגמים כאלו או אחרים, אין מקום להורות על החזרת עניינה של המערערת לועדה בהרכב חדש, אך אם יחליט ביה"ד שיש להחזיר לועדה בהרכב חדש הרי שלא יהיה מקום ליתן לועדה זו הנחיות והיא תידרש לדון בערר המקורי. 7. דיון והכרעה א. על פי ההלכה הפסוקה, משמוחזר עניינו של מערער לועדה על פי הוראות פסק דין, עליה לפעול על פי ההנחיות שניתנו לה באותו פסק הדין, כאשר, ביקורתו השיפוטית של בית הדין לעבודה על החלטת הועדה, במקרה כזה, מוגבלת לבחינת השאלה - האם מילאה הועדה אחר מצוות פסק הדין (דב"ע נא/01-29 מנחם פרנקל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160). לפיכך, יש לבדוק - האם קיימה הועדה אחר הוראות פסקי הדין? ב. "תערוך למערערת בדיקה קלינית חוזרת , הן אורטופדית והן נוירולוגית, לענין הגב התחתון". מעיון בפרוטוקול הועדה, בישיבתה מיום 21/7/13, עולה כי היא ערכה למערערת בדיקה אורטופדית:"בבדיקה אורטופדית רגישות "ניכרת" מעל הצלקת ולרוחב גב תחתון. לא נותנת לנגוע בגב. בבדיקתה מסבירה הגבלה קשה מאוד בתנועות עמ"ש מותני..התובעת התיישבה במיטה בכיפוף של 90 מעלות, באזור האגן בישור, גבה זקוף ושתי רגליה פשוטות קדימה על המיטה, דבר המראה כי ההגבלות המפוגנות הינן מוגזמות.." בכל הקשור לבדיקה נוירולוגית (אותה נדרשה הועדה לבצע, בהתאם לפסיק דין), ציינה הועדה בעצמה :"לא בוצעה בדיקה נוירולוגית מקיפה מכיוון שפסה"ד ביקש התייחסותה של ד"ר בלוך לענין". כבר בנקודה זו יצויין כי, מעיון בפרוטוקול הנ"ל וכן מעיון בפרוטוקול הועדה מיום 10/11/13, לא עולה כי הועדה קיימה בדיקה נוירולוגית שטחית או אחרת (להבדיל מ"מקיפה") ומכאן שלא ניתן לראות בדרך פעולתה, זו, של הועדה כמתיישבת עם ההוראה החד משמעית שנכללה בפסקי הדין - "..על מנת שתערוך למערערת בדיקה קלינית חוזרת הן אורטופדית והן נוירולוגית לגב התחתון" (ההדגשה אינה במקור. א.י). ג. תזהיר את המערערת, ככל שיתעורר חשש לחוסר שיתוף פעולה ותשמע את תגובת המערערת בטרם תסיק מסקנותיה. מעיון בפרוטוקול הועדה, בישיבתה מיום 21/7/13, עולה, בבירור, כי הועדה סברה שהמערערת מגזימה ברגישות אותה היא מפגינה:"..רגישות "ניכרת" (המרכאות במקור. א.י.)..לא נותנת לנגוע בגב..הוסבר לה במהלך הבדיקה כי ההגבלה בתנועות הינה מוגזמת ואינה מתאימה לבעייתה וצילומיה..ושתי רגליה פשוטות..דבר המראה כי ההגבלות המופגנות היו מוגזמות". מעיון בשאר חלקי הפרוטוקול וכן בפרוטוקול מיום 10/11/13, לא עולה, כי הועדה שמעה את תגובת המערערת, לטענה שהופנתה כנגדה, בין בגלוי ובין במרומז, בדבר חוסר שיתוף פעולה או הגזמה, בטרם גיבשה מסקנתה. בנסיבות אלו, קרי משלא התאפשר למערערת להפריך את החשדות באשר להגזמה או חוסר שיתוף הפעולה והואיל ומדובר בנושא בעל חשיבות מכרעת, כאשר לזאת יש להוסיף כי, טענת המערערת, כפי שנטענה במסגרת נימוקיה, לפיה, חשדות דומות לא נרמזו או טענו כנגדה, במסגרת בדיקותיה על ידי הועדה הרפואיות, שבדקו אותה, במסלול הנכות הכללית, לא נסתרה. התנהלות הועדה בנושא זה והעובדה שלא קיימה כנדרש את ההוראה הנ"ל, מחזקת את החשש, שהעלתה המערערת, לפיה מדובר בועדה, שגיבשה מסקנתה, באופן שעולה כדי "נעילות בעמדתה". ד. די בכך שהועדה לא קיימה אחר שתי ההוראות הנ"ל, כדי להוביל למסקנה שיש לקבל את הערעור, שכן גם אם קיימה אחר שאר הוראות פסקי הדין (כפי שנראה שאכן עשתה), אין בכך כדי לרפא את הפגם שבאי קיום שתי ההוראות הנ"ל כאשר העובדה שלא אפשרה למערערת להשמיע התייחסותה לחשדות כנגדה הינה מכרעת וקריטית ובעיקר בגינה, הריני קובעת כי אין מקום לילך בדרך המלך ולהחזיר את עניינה של המערערת לאותה וועדה. 8. לנוכח כל האמור לעיל הריני מורה על החזרת עניינה של המערערת לועדה רפואית לעררים, בהרכב חדש, אשר תדון מחדש בעניינה ובערר שבעקבותיו התכנסה הועדה, בעקבותיה הוגש הערעור בתיק בל. 19262-09-12. המערערת תוזמן באמצעות בא כוחה. 9. לפני הועדה, בהרכבה החדש, לא יונחו הפרוטוקולים של הועדות הרפואיות הקודמות, לרבות הפרוטוקול מחודש 2/2012, כן לא יהיו חוות הדעת/הבהרות של ד"ר בלוך אשר עמדו בבסיס החלטות הועדות מתחום נפגעי עבודה. כן לא יונחו, לפני הועדה, פסקי הדין שניתנו בתיק בל. 19262-09-12, בבר"ע 22213-02-13 ובתיק זה. 10. למען הסר ספק יובהר כי חרף בקשת המערערת וכמקובל במקרים בהם מוחזר עניינו של מבוטח לועדה בהרכב חדש (וכפי שטען, בצדק, ב"כ המשיב) לא מצאתי שיש מקום ליתן לועדה הוראות, מעבר להוראה הכללית, כפי שנוסחה בסעיף 8 דלעיל. 11. משקיבלתי את הערעור, הריני מחייבת את המשיב לשלם למערערת סכום של 2,250 ₪ בגין שכ"ט עו"ד. הסכום הנ"ל ישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק, מהיום, אם לא ישולם בתוך 30 יום. אין צו להוצאות. 12. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מקבלת פסה"ד. רפואהועדה רפואית