האם אפשר לתקן "חישוב של רכיב תביעה" בבין הדין לעבודה ? 15. כתב התביעה המקורי בתיק עסק כאמור בזכויות הסוציאליות להן טען התובע בגין תקופת עבודתו: פיצויי פיטורים, הפרשי שכר, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי מחלה, דמי חגים ופיצוי בגין העדר הפרשות לקרן פנסיה. בנוסף, טען כאמור התובע בתביעתו כי יש להרים את מסך ההתאגדות בין הנתבעים חייב את נתבע 2 בחובותיה של נתבעת 1. 16. ביום 13.4.14 הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה במסגרתה ביקש לתקן את חישוב רכיב פדיון החופשה, להוסיף רכיב תביעה שעניינו פיצוי בגין לשון הרע, וכן הוספת פירוט עובדתי הנוגע לעילת הרמת המסך. את הצורך בתיקון התביעה הסביר התובע בכך שהתגלו לו עובדות חדשות אשר לא היו ידועות לו בשלב מוקדם יותר, וכי תיקון התביעה עוסק ברובו בנסיבות אשר כבר פורטו בכתב התביעה המקורי. 17. ביום 30.4.14 הגישו הנתבעים את תגובתם, במסגרתה נטען רק כי עילת התביעה של לשון הרע אינה בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה. בדיון המוקדם אשר התקיים כאמור ביום 1.5.14, חזר וטען ב"כ הנתבעים כי אין בסמכותו של בית הדין לדון בתביעת לשון הרע, וכי תיקון רכיב החופשה מיותר כיוון שכתב התביעה המקורי חישב את הסכום המקסימלי אותו ניתן היה לתבוע בגין רכיב זה. דיון והכרעה 18. תקנה 41 לתקנות בית הדין קובעת כי בידי בית הדין שיקול דעת רחב לעניין תיקון כתבי טענות כך שבית הדין רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו. 19. בתי הדין לעבודה אימצו כידוע את הגישה הליברלית בכל הקשור לתיקון כתבי טענות והם מאפשרים זאת (ואף יורו על כך מיוזמתם) כל אימת שנראה כי התיקון יתרום להעמדת מכלול המחלוקות הרלבנטיות בפני בית הדין, ובכך יתרום לבירור האמת באופן ממצה ויעיל. עוד נקבע, כי בית הדין יאפשר תיקון תביעה מקום בו התיקון לא יגרום לצד השני נזקים שאינם ניתנים לתיקון על דרך פסיקת פיצוי כספי. 20. בענייננו, התיקון המבוקש נוגע לחלק ממרכיבי התביעה המקורית, כאשר הוא מתייחס למכלול טענות אשר נוגעות למחלוקת הבסיסית שבין הצדדים ביחס להרמת המסך בין נתבעת 1 לבין נתבע 2, והרכבת הטיעון בהקשר זה בכתב התביעה המתוקן תורמת לבירור יעיל של מחלוקת זו. כמו כן, תיקון חישוב רכיב החופשה אף הוא נוגע לגדר המחלוקת בין הצדדים ביחס לזכויות הסוציאליות להן זכאי התובע, ולכן אין תיקון זה חורג ממסגרת הדיון. 21. בכל הנוגע להוספת רכיב הפיצוי בגין לשון הרע, הרי שלפי סעיף 24(1ד) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, מוסמך בית הדין לדון "בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעביד או נושא משרה אצלו, או של מעביד או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. לעניין זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים". מכאן, שטענתו של ב"כ הנתבעים לעניין הוספת רכיב זה אינה נכונה. זאת ועוד, מעבר לשאלת הסמכות, הוספת עילת התביעה החדשה קשורה לנסיבות סיום עבודתו של התובע אשר פורטו בהרחבה בכתב התביעה המקורי, ולכן אין בהוספת רכיב זה כדי לחרוג באופן בלתי סביר ממסגרת הסכסוך בין הצדדים, ויש לאפשר לתובע להביא את מלוא טענותיו כלפי הנתבעים בשלב זה. 22. יצוין, כי הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה בשלב מוקדם יחסית, שכן אומנם התקיים דיון מוקדם בתיק טרם הוגשה הבקשה, אולם הנתבעים הגיעו לדיון ללא ייצוג וביקשו שלא לקיים דיון לגופו של עניין ולדחות את הדיון למועד מאוחר יותר, ובית הדין נעתר לבקשה. הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה לפיכך בטרם התקיים דיון מוקדם ענייני בתיק, ובכל מקרה בטרם הוכנו תצהירי הצדדים ובטרם התקיים דיון ההוכחות. 23. לפיכך, אני סבורה כי אין בתיקון כתב התביעה כדי להעניק לתובע יתרון דיוני כלשהו ואין בו כדי להביא להתארכות ההליכים באופן בלתי סביר. לפיכך, הבקשה מתקבלת, וכתב התביעה המתוקן יבוא במקום כתב התביעה המקורי. 24. מזכירות בית הדין תשנה את סיווג התיק וזאת לאור השינוי ברכיבי התביעה, ותעביר את המשך הטיפול בהליכים למותב אשר יידון בתיק. הנתבעים רשאים להגיש כתב הגנה מתוקן תוך 30 ימים ממועד החלטה זו. שאלות משפטיות