כמה אחוזי נכות מקבלים על "מרפק גולף" ? 1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 6/1/14 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למערער נותרה נכות יציבה בשיעור 10% מיום 2/11/05, בגין מרפק גולף מימין, לפי פריט ליקוי 42(2)(ד)(II) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 ("ההחלטה"). הרקע העובדתי: 2. המערער, יליד שנת 1949, עבד כמשווק גלידות של חברת נסטלה משנת 1982 ועד 2007. המערער עבד כנהג ומוביל סחורה, ועסק בסבלות ובסידור הסחורה במקפיאים של הרכב ובמקפיאים של הלקוחות. 3. לאחר שהמשיב דחה את תביעתו של המערער לתשלום דמי פגיעה (מכתב המשיב מיום 21/8/08), הגיש המערער תביעה לבית דין זה להכרה בפגיעה בכפות הידיים ובמרפקים כ"פגיעה בעבודה" (ב"ל 1118/08). ביום 29/12/10 התקבלה חלקית תביעתו של המערער והוכרה מחלת מרפק טניס כ"פגיעה בעבודה" (מותב בראשות כב' השופטת שומרוני-ברנשטיין) ("פסק הדין בהליך ההכרה"). 4. לאחר פסק הדין בהליך ההכרה, ומשתביעתו של המערער התקבלה בחלקה, הוגש ערעור לבית הדין הארצי, במסגרתו הסכימו הצדדים על מינוי מומחה נוסף בתחום הראומטולוגיה. בסופו של יום, הוכרה גם הפגיעה בכפות הידיים כ"פגיעה בעבודה" (ב"ל 1118/08, פסק דין מיום 14/11/12). 5. ביום 28/5/13 התכנסה ועדה רפואית מדרג ראשון בעניינו של המערער, וקבעה לו נכות בשיעור 10%. המערער הגיש ערר כנגד החלטה זו. 6. הוועדה הרפואית לעררים נשוא ערעור זה התכנסה ביום 9/9/13, בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לנוירולוגיה ומומחה לכירורגיה. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער ורשמה אותן בסעיף 20 לפרוטוקול. מאחר שהמערער הציג חוות דעת מומחה בתחום כף היד, ד"ר אגסי, מיום 11/8/13, ביקשה הוועדה להיוועץ עם מומחה בתחום כירורגית כף היד. הוועדה שבה והתכנסה ביום 6/1/14, ולאחר שעיינה בחוות דעת ד"ר בויקו, מיום 25/12/13, קיבלה את מסקנותיו וקבעה למערער נכות בשיעור 10%. לאור האמור, הוועדה דחתה את הערר והותירה את החלטת הדרג הראשון על כנה. טענות הצדדים: 7. הערעור מופנה בעיקרו כנגד החלטת הוועדה שלא לקבוע למערער נכות בגין מרפק שמאל ובגין כאבים באצבעות הידיים. לטענת המערער, התייחסות היועץ ד"ר בויקו בחוות דעתו לחוות דעת המומחה מטעם המערער לוקה בחסר ועומדת בסתירה גם לקביעות המומחה מטעם בית הדין בהליך ההכרה, ד"ר אבלין. נטען כי הוועדה חרגה מסמכותה ואינה רשאית לשלול את הפגיעה במרפק שמאל שהוכרה בפסק הדין. 8. המשיב טען מנגד כי קביעת שיעור הנכות נתונה לסמכות הוועדה, אשר עליה לבחון האם הנכות נובעת מהתאונה בעבודה ובאיזו מידה. נטען עוד כי הוועדה קבעה כי לא נותרה נכות במפרק שמאל, לאור ממצאי הבדיקה, אולם אין לומר ששללה את הקשר הסיבתי. 9. להשלמת התמונה יצוין, כי המערער העלה טענת ערעור נוספת, לפיה הוועדה לא דנה במנומק בהפעלת תקנה 15. בדיון הסכים המשיב עם טענה זו, והסכים להחזרת עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים, בהרכבה מיום 6/1/14, על מנת שתשקול מחדש עמדתה לעניין הפעלת תקנה 15. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 10. לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בהחלטת הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין יתר טענות הערעור להידחות. סמכות הוועדה הרפואית: 11. לאחר שפקיד התביעות או בית הדין הכירו בליקוי מסוים כפגיעה בעבודה, ולאחר שהמבוטח הגיש תביעה לקבלת גמלת נכות מהעבודה, מובא עניינו של המבוטח בפני הוועדה הרפואית. בסמכות הוועדה הרפואית לקבוע "אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה" וכן את "דרגת הנכות" (סעיף 118(א) לחוק הביטוח הלאומי). דהיינו לוועדה הרפואית הסמכות לקבוע את הקשר הסיבתי בין הנכות לבין הפגיעה בעבודה שהוכרה וכן את דרגת הנכות הרפואית בעטיה (דב"ע נב/0- 27 יצחק זכי מזרחי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כה 49). 12. עם זאת, לא כל פגיעה בעבודה שהוכרה ככזו, מזכה באחוזי נכות (דב"ע 01-2/98 באלי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לג 284, 288. ראו גם: דב"ע נב/0- 93 שכטר - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כה 39, 40- 41; דב"ע מא/560 -01 נחמיאס ארמנד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 144). כלומר: אין מניעה שהוועדה תקבע דרגת נכות של 0% כשנקודת המוצא היא שהקשר הסיבתי מתקיים. 13. יישום עקרונות אלה על עניינו של המערער: (א) המערער צודק בטיעונו כי ועדה רפואית אינה רשאית לבטל הכרה של בית הדין או של פקיד התביעות בפגיעה בעבודה. לפיכך, משהוכרו המחלה במפרקים של המערער והכאבים בכפות הידיים ובאצבעות כפגיעות בעבודה, הרי שהוועדה אינה רשאית עוד להידרש לשאלת קיומו של הקשר הסיבתי בין פגימות אלה לבין עבודת המערער. (ב) עם זאת, קביעת שיעור הנכות הנובעת מהפגיעה שהוכרה היא בסמכותה המקצועית והבלעדית של הוועדה, ובית הדין לא יתערב בה. מכאן, שאפשרי הדבר כי יתקיים קשר סיבתי בין המחלה במרפקים לבין עבודתו של המערער, בעוד שהנכות הרפואית, שיש לה קשר עם העבודה, תעמוד על שיעור 0%. (ג) בהחלטתה הוועדה אינה כבולה לחוות דעת היועץ לבית הדין בהליך ההכרה, שכן הוועדה קובעת את מסקנתה בין היתר על יסוד הממצאים שנמצאו בבדיקה הקלינית שהיא עצמה עורכת. (ד) כפי שיובהר להלן, למקרא החלטת הוועדה, לרבות חוות דעת היועץ ד"ר בויקו, עולה בבירור כי הוועדה לא שללה קיומו של קשר סיבתי, הן לעניין מפרק גולף ביד שמאל והן לעניין כאבים בכפות הידיים, אלא קבעה למערער נכות בשיעור 0%. מרפק טניס: 14. עיון בחוות הדעת של ד"ר בויקו מעלה כי נמצאה פתולוגיה קלינית ורנטגנית במרפק ימין, ולא נמצאה עדות למרפק טניס במפרק שמאל. לדעת המומחה היועץ, ייתכן ויש בעיות צוואר הגורמות להופעת חלק מהסימפטומים. מכאן, שהוועדה לא מצאה כל עדות, קלינית או רנטגנית, למרפק טניס או מרפק גולף במרפק שמאל. הוועדה קבעה כי קיימת נכות במרפק ימין, אולם לא קיימת נכות במרפק שמאל עקב האירוע שהוכר כפגיעה בעבודה. אין משמעות הדבר שהוועדה שללה את הקשר הסיבתי בין המחלה במרפקים של המערער לבין עבודתו, אלא קבעה שבמפרק ימין נותרה נכות בשיעור 10%, בעוד שבמרפק שמאל לא נותרה נכות. 15. מקובלת עלי טענת המשיב, כי הקביעה אם נותרה נכות אם לאו מסורה לשיקול דעת הוועדה, ובעניינו של המערער מצאה הוועדה שאין לקבוע נכות בגין מרפק יד שמאל. קביעות אלה של הוועדה הינן קביעות רפואיות, אשר בית הדין אינו מוסמך וחסר כלים להתערב בהן. לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בקביעות אלה של הוועדה המצדיקה התערבות בית הדין בהן. לאור האמור, נדחות טענות הערעור לעניין מפרק טניס ביד שמאל. כפות הידיים: 16. עיון בחוות דעת ד"ר בויקו מעלה כי לא נמצאה פתולוגיה ואין כל סימני טנדיניטיס או אוסטאטריטיס. לאור האמור הגיע ד"ר בויקו למסקנה כי אין נכות בגין כפות ידיים ואצבעות. גם בעניין זה מדובר בקביעה רפואית מובהקת, המצויה בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה, ואין בית הדין מוסמך להתערב בה. הקביעה כי לא נותרה למערער נכות המתבטאת באחוזי נכות לפי רשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, אין משמעה שלילת קיומו של קשר סיבתי שכבר הוכר על ידי בית הדין. לפיכך, גם טענות ערעור אלה דינן להידחות. התייחסות הוועדה לחוות הדעת מטעם המערער: 17. ד"ר בויקו ציין בחוות דעתו, כי עיין בחוות דעת ד"ר אגסי מיום 11/8/13, והוא מסכים עם מסקנותיו לעניין מרפק ימין. עם זאת, לאור שוני בממצאי הבדיקה, הוא לא מסכים עם יתר קביעותיו (לעניין מרפק ימין וכאבים בכפות הידיים והאצבעות). 18. מקובלת עלי טענת המשיב, לפיה היועץ יצא ידי חובת ההתייחסות לחוות דעת ד"ר אגסי, משהסביר מדוע מסקנתו שונה ממסקנת המומחה מטעם המערער, לאור ממצאים שונים שמצאה בבדיקתו, הן לעניין מרפק שמאל והן לעניין כאבים בכפות הידיים ובאצבעות. כך, למשל, בבדיקת היועץ ד"ר בויקו לא נמצאו ממצאים המעידים על הגבלה בכושר הפעולה הכללי או התנועות כפי שמצא ד"ר אגסי. היועץ ד"ר בויקו מצא הסתיידות רק במרפק ימין, בעוד שמחוות דעתו של ד"ר אגסי לא ברור האם ההסתיידות הינה בשני המרפקים אם לאו. לאור האמור, נדחית טענת המערער בנוגע להתייחסות הוועדה לחוות הדעת מטעם המערער. הרכב הוועדה: 19. לאור כל האמור, הערעור מתקבל בחלקו, בהתאם להסכמת המשיב בדיון לעניין השבת עניינו של המערער לוועדה לצורך בחינת טענות המערער כי בעקבות מצבו הרפואי עבר לעבוד בעבודה אחרת שבה השכר נמוך משמעותית. הצדדים חלוקים ביניהם בנוגע להרכב הוועדה אליה יוחזר עניינו של המערער. דרך המלך להחזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית היא החזרתו לוועדה המקורית שבדקה אותו. רק במקרים נדירים, בהם עולה חשש של ממש כי הוועדה תהא "נעולה" על החלטתה הקודמת, או שהרכבה אינו נאות - מוחזר העניין לוועדה בהרכב אחר. המערער העלה טענה כללית ולא הצביע בטיעוניו על נסיבות מיוחדות המצדיקות העברת הדיון לוועדה בהרכב אחר. לא מצאתי כי בנסיבות המקרה דנן יש לסטות מן הכלל, שכן אין לומר כי הפגם המשפטי שנפל בהחלטה מצביע על כך שהוועדה ננעלה בדעתה. לפיכך, יוחזר עניינו של המערער לדיון לפני הוועדה באותו הרכב. סוף דבר: 20. לאור כל האמור לעיל, עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, בהרכבה מיום 6/1/14, על מנת שתשקול מחדש עמדתה לעניין הפעלת תקנה 15. הוועדה תזמן את המערער, גם באמצעות באי כוחו, ותקשיב לטענותיו לפיהן בעקבות מצבו הרפואי עבר לעבוד בעבודה אחרת שבה השכר נמוך משמעותית. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת. 21. בשים לב להסכמת המשיב בדיון, ומשנדחו יתר טענות הערעור, אין צו להוצאות. 22. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה. אחוזי נכותמרפקשאלות משפטיותנכות