אחוזי נכות: תגובה דיכאונית, ליקוי בראיה, פסוריאזיס, השמנת יתר, פיברומיאלגיה, סוכרת ואבנים בכליה 1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לעניין נכות כללית, מיום 3.12.13 (להלן: "הוועדה"), אשר קבעה למערערת 61% נכות זמנית מיום 1.8.12 ועד ליום 31.12.12. 2. הוועדה כאמור התכנסה בעקבות פסק דין מיום 17.7.13 שניתן על ידי כב' הנשיאה שפר במסגרת תיק ב"ל 55312-10-12 (להלן: "פסק הדין"). רקע: 3. המערערת, ילידת 1966, סובלת מתגובה דיכאונית, ליקוי בראיה, פסוריאזיס, השמנת יתר, פיברומיאלגיה, סוכרת ואבנים בכליה. המערערת נבדקה על ידי מספר ועדות רפואיות, ביניהן ועדה לעררים מיום 5.12.11 אשר קבעה לה 40% נכות יציבה. כנגד קביעה זו הוגש ערעור שנדון בתיק ב"ל 60863-01-12 שם ניתן פסק דין ביום 2.4.12 ובו הוחזר עניינה של המערערת לוועדה בהרכב חדש. בעקבות פסק הדין, התכנסה הוועדה ביום 14.8.12, וקבעה למערערת 61% נכות זמנית החל מיום 1.8.12 ועד ליום 31.12.12. כנגד קביעה זו הוגש ערעור שנדון בתיק ב"ל 55312-10-12 מיום 17.7.13 ובו הוחזר עניינה של המערערת לוועדה לעררים באותו הרכב. במסגרת פסק הדין נקבע, בין היתר כך: "עניינה של המערערת מוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב על מנת שתפעל כדלקמן: תזמין את המערערת לדיון על מנת שתתייחס מחדש לתלונותיה בעניין הקטרקט בעיניים. ככל שהוועדה תגיע שוב למסקנה לפיה יש להפחית מדרגת הנכות כפי שנקבעה בעבר, תאפשר למערערת להשמיע טיעוניה בעניין זה, לרבות בדרך של הגשת מסמכים המבססים טענותיה. ..... תתייחס למצבה הרפואי של המערערת בעניין הטינטון, וכן תשקול האם אין מקום להעניק לה נכות בהקשר זה. הוועדה רשאית, ככל שתמצא לנכון, להיעזר ביועץ לוועדה בתחום הא.א.ג. בעניין זה, מופנית תשומת לב הוועדה לתעודה הרפואית של ד"ר מזאוי, מומחה א.א.ג מיום 14.3.11 ולבדיקת השמיעה מיום 22.3.11. המערערת תהיה רשאית להציג בפני הוועדה מסמכים רפואיים נוספים המבססים טענותיה בהקשר זה". 4. בעקבות פסק הדין, התכנסה הוועדה ביום 17.9.13 וביקשה לקבל חוות דעת מטעם יועצים רפואיים בתחום העיניים ו-א.א.ג. לאחר קבלת חוות הדעת מטעם היועצים, התכנסה הוועדה שוב ביום 3.12.13, קיבלה את מסקנותיהם וקבעה למערערת 61% נכות זמנית מיום 1.8.12 ועד ליום 31.12.12 (קרי, הותירה על כנה את החלטתה מיום 14.8.12). על החלטתה זו של הוועדה נסוב הערעור שלפניי. 5. להלן עיקר טיעוני ב"כ המערערת: א. הוועדה לא התייחסה להוראות פסק הדין לעניין הקטרקט, ולא נימקה את החלטתה על אף החמרת המצב לעומת ועדה קודמת. לא ברור כיצד היועץ הרפואי לעניין העיניים הגיע למסקנה כי דרגת הנכות בגין הליקוי בראייה הינה בשיעור של 10%, כאשר ועדה מדרג ראשון מיום 9.8.10 קבעה למערערת דרגת נכות בשיעור של 15%. ב. מעיון ברשימת הליקויים עולה כי היה מקום לקבוע למערערת 5% נכות בגין קטרקט (פריט ליקוי 67), שכן יש להחיל על מקרה דנן את הוראת התקנות בטרם תוקנו. ג. הוועדה הפחיתה את אחוזי הנכות בגין ירידה בראייה וזאת מבלי להזהיר את המערערת. ד. הוועדה לא פעלה על פי הוראות פסק הדין לעניין הטינטון ולא נימקה מדוע תלונות המערערת אינן מזכות באחוזי נכות. ה. בדיקת השמיעה שהונחה בפני הוועדה אינה מעידה על שמיעה תקינה. הוועדה לא רשמה את ספי השמיעה. המערערת סובלת מטינטון גם אם שמיעתה בגדר הנורמה. כך גם, לא ברור כיצד הוועדה הגיעה למסקנה שהטינטון אינו אמיתי. ו. הוועדה לא קיימה את הוראות פסק הדין ועל כן יש להחזיר את התיק לוועדה בהרכב חדש. 6. להלן עיקר טענות ב"כ המשיב: א. פסק הדין ניתן על בסיס ההנחה שהוועדה מדרג ראשון קבעה 15% נכות בגין קטרקט, אולם כלל לא נקבעה נכות בגין קטרקט בוועדה זו. ב. הוועדה התייעצה עם יועץ רפואי לעניין העיניים ואימצה את מסקנותיו. הליקוי בגין קטרקט כשלעצמו, ובהתאם לתקנות, אינו מקנה אחוזי נכות. כך גם לא ניתן לקבוע נכות בגין קטרקט, שעה שזו נקבעת אך ורק לפי חדות הראייה. ג. לעניין העיניים, מדובר בסעיף מנופה, כך שגם אם בניגוד לדעת המשיב ימצא פגם כזה או אחר בהחלטת הוועדה, הרי שגם אז אין כל תועלת בהחזרת עניינה של המערערת לוועדה. ד. הוועדה התייעצה עם רופא מומחה בתחום א.א.ג ואימצה את מסקנותיו. הוועדה הסבירה שמדובר בשמיעה תקינה לחלוטין עם אודיוגרם "שטוח" וממצא זה איננו תואם תלונות של טנטון אמיתי תמידי, ולכן לא נקבעה נכות. ה. לא נפלה כל טעות בהחלטת הוועדה. מדובר בקביעות רפואיות מובהקות. פסק הדין קוים במלואו, ועל כן אין סיבה להתערבות בית הדין. החלטת הוועדה - דיון ומסקנות: 7. הוועדה פירטה במסגרת הפרוטוקול את תלונות המערערת. הוועדה בדקה את המערערת וקבעה כי לא נותרה נכות אורטופדית. הוועדה סיכמה את ממצאיה כדלקמן: לאור פסק הדין מ- 17.7.13 התובעת נבדקה שוב מבחינה אורטופדית ולאור ממצאי הבדיקה אין נכות אורטופדית. הוועדה מבקשת התייחסות של רופא עיניים שבדק התובעת לנושא קטרקט של העיניים וכן של רופא א.א.ג התייחסות לנושא הטנטון וזאת לאור פסק הדין. הוועדה תסיים הדיון לאחר קבלת הנדרש". 8. לאחר קבלת ההתייחסויות הרפואיות כאמור, הוועדה התכנסה, שוב, ביום 3.12.13 וציינה בממצאיה כך: "בהמשך לדיון מתאריך 17.9.13 הוועדה עיינה בחוות הדעת שהתבקשו עיניים וא.א.ג ומאמצת את מסקנותיהן". 9. בחוות הדעת של היועץ בתחום העיניים מיום 31.10.13 צוין כדלקמן: "בבדיקת המערערת היום נראה קטרקט ב-2 עיניה מודגש יותר בעין שמ'. להערכתי לא חל שינוי בהתקדמות הקטרקט ב-2 עיניה מאז בדיקתה ב-28.6.12. עפ"י תקנות המל"ל מ-1/2012 לא ניתן לקבל אחוזי נכות בגין קיום הקטרקט והנכות נגזרת מחדות הראיה בלבד. לכן לאחר בדיקה הינני מותיר את הנכות עפ"י החלטתי הקודמת". 11. בחוות הדעת הרפואית של היועץ בתחום א.א.ג מיום 31.10.13 צויין כדלקמן: "בת 48 רווקה. הגיעה לוועדה בלוויית אחיה. מתלוננת על כחכוך בגרון, הפרעות נשימה דרך האף וצפצופים באוזניים. בבדיקה - פה ולוע ב.מ.פ אף: מעברי אוויר תקינים. מבנה התופיות בגדר הנורמה. בדיקת שמיעה שערכה במכון סונק סנטר מצביעה על שמיעה תקינה לחלוטין עם אודיאוגרם "שטוח". ממצא זה אינו תואם תלונות של טנטון תמידי אמיתי. לפיכך היועץ קובע שאין נכות בשטח א.א.ג". 10. הלכה פסוקה היא כי מקום בו מוחזר עניינו של מבוטח לוועדה על פי הוראות פסק דין, בית הדין בוחן אם הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין ותו לאו. כדי לבחון אם הוועדה אכן פעלה על פי הוראות פסק הדין, נדון בכל אחד מהליקויים הנטענים. קטרקט בעיניים - 11. למען הסדר הטוב, אקדים ואציין כי ועדה קודמת, מיום 9.8.10 קבעה למערערת נכות בשל ליקוי ראייה בשיעור של 15%. הוועדה ציינה בממצאיה כי היא מקבלת את חוו"ד עיניים מיום 9.7.10. בחוו"ד יועץ רפואי מיום 9.7.10 נכתב בפרק הממצאים כך: "בעיין ימין מקטע קדמי תקין פונדוס תקין cc 6/12, בעיין שמאל ירוד סובטולורי אחורי cc 6/18 מתחיל פונדוס תקין". מהאמור לעיל לא עולה, כטענת ב"כ המערערת, כי אחוזי הנכות נקבעו בגין קטרקט. לכן, לענייננו ובשים לב לקביעה זו, הוועדה התכנסה וביקשה התייחסות של רופא יועץ לעניין הקטרקט. המערערת נבדקה ע"י רופא יועץ, השמיעה טיעוניה וניתנה לה ההזדמנות להגיש מסמכים מטעמה. עפ"י חוו"ד היועץ לא חל שינוי בהתקדמות הקטרקט מאז בדיקתה הקודמת. יתרה מזאת, עפ"י פריט ליקוי 62(ה) לרשימת הליקויים דרגת הנכות בגין קטרקט תיקבע לפי הליקוי בכושר הראייה, כך שבגין קטרקט כשלעצמו אין הצדקה לקבוע אחוזי נכות נפרדים. לכן ולאור העובדה כי מדובר בסעיף מנופה, בית הדין אינו מוצא מקום להתערב בקביעת הועדה. בהקשר זה נזכיר כי החל מ-1/2012 לא ניתן לקבוע אחוזי נכות בגין קטרקט. טענת ב"כ המערערת לפיה יש להחיל על המערערת את התקנות הישנות ולקבוע 5% נכות בגין קטרקט איננה מתיישבת עם האמור בהוראות התקנות בכל הקשור למועד התחולה. טינטון - 12. הוועדה הזמינה את המערערת לדיון וביקשה התייחסות של רופא יועץ לעניין הטינטון. למערערת נערכה בדיקה, השמיעה טיעוניה וניתנה לה ההזדמנות להגיש מסמכים מטעמה. כך גם בפני הרופא היועץ עמדו, בהתאם לפסק הדין, תעודה רפואית מיום 14.3.11 וכן בדיקת שמיעה מיום 22.3.11. עפ"י חוו"ד הרופא היועץ בדיקת השמיעה מצביעה על שמיעה תקינה לחלוטין עם אודיאוגרם "שטוח", ממצא אשר אינו תואם תלונות של טינטון תמידי אמיתי, ועל כן לא נקבעה נכות בגין טינטון. עינינו הרואות, כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין לכן ומשלא נפל פגם כלשהו בהחלטת הוועדה, לא מצאתי מקום להתערב בה. 13. לאור האמור לעיל, הערעור נדחה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. 14. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. התחום הנפשינכותאחוזי נכותדיכאוןפיברומיאלגיהסוכרת