סכסוך קיבוצי בנושא הפחתת היקף העסקת עובדים בשעות נוספות לפנינו בקשת צד בסכסוך קיבוצי, שהגישו הסתדרות העובדים הכללית החדשה וארגון העובדים הארצי של חברת דואר ישראל בע"מ (להלן: המבקשים ו/או ההסתדרות ו/או ארגון העובדים, לפי הקשר הדברים והעניין), בה מבוקש שנורה למשיבה, חברת דואר ישראל בע"מ (להלן: הדואר או החברה), להימנע מנקיטת שורה של צעדים, עליהם הוחלט בהחלטת דירקטוריון הדואר, בחודש ינואר 2014, שהוגדרו "צעדי חירום" ועל יישומם הודיע הדואר ליו"ר ארגון העובדים, במכתב ממלא מקום מנכ"ל החברה, מיום 30.1.14 [נספח 1 לבקשה]; ואלה הם: הפחתת היקף העסקת עובדים בשעות נוספות. קיצוץ העסקה של עובדים ארעיים בהיקף של כ-100 משרות; הקפאת קליטת עובדים במקום עובדים אשר יפרשו בשנת 2014; הפסקת היסעים ומסלולי תחבורה, שאינם חיוניים; ביטול העסקת ילדי עובדים בקיץ. שינוי במכסות העבודה של הדוורים והממיינים בבתי הדואר. עוד מבוקש, להימנע מכל צעד חד צדדי נוסף, שיש בו משום פגיעה, במישרין או בעקיפין, בעובדים או בזכויותיהם (להלן: הבקשה). יחד עם הבקשה הוגשה גם בקשה לסעדים זמניים, שנקבעה לדיון בפנינו ובמהלך הישיבה - משלא עלה בידינו להחזיר את הצדדים למסלול של הידברות - הסכימו באות-כח הצדדים, כי הדיון בהליך הזמני והעיקרי יאוחדו, כאשר תישמר לכל צד אפשרות להשלים אסמכתאות. לצערנו, הצדדים לא הפסיקו להתכתש על זוטות, כגון בעניין שעת המצאת האסמכתאות, ואף לאחר שאלה הוגשו התבקשנו על ידי ב"כ המבקשים למחוק סעיף מהשלמת האסמכתאות מטעם הדואר, בטענה, כי הוסף בו פירוט עובדתי, ביחס לארועים שארעו לאחר הדיון בפנינו, ללא בקשה וללא תצהיר; הוסיפו וטענו, שהדברים המתוארים מוכחשים. לא ראינו לנכון להידרש לכל פרט ופרט בו חלוקים הצדדים. המחלוקת העיקרית נוגעת לאופן בו מנסים לבצע תוכנית הבראה בדואר - מהלך שהחל מסוף שנת 2011, מול גופי האסדרה באוצר, במטרה לקדם שינויים חקיקתיים ורגולטורים, הדרושים להבראת החברה, ובמסגרתו אף ניהלו הצדדים מו"מ ישיר, משך חודשים רבים. למרות שגובשה טיוטת הסכם, לא הסתיימה המחלוקת, ושיאה בבקשת צד בסכסוך קיבוצי, שהגיש הדואר נגד ההסתדרות וארגון העובדים בבית-הדין האזורי לעבודה בירושלים [ס"ק 42704-10-13 (להלן: ההליך הקודם)]. ההליך הקודם נפתח בבקשה לסעדים ארעיים או זמניים דחופים, שהגיש הדואר נגד המבקשים כאן, בשל שביתה חלקית שנקטו בסניפי הדואר, מיום 20.10.13, בקשר עם מהלכי התייעלות ושינויים בתנאי העבודה של עובדי הדואר, לרבות מעבר ממיון לילה למיון יום, אשר הצדדים ניהלו שיחות אודותיהם, כאמור, ברם, לא הגיעו להבנה מלאה בנדון. ההליך הקודם נמחק לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה משותפת, עליה הודיעו לבית-הדין בירושלים, ביום 19.11.13 [נספח 2 לבקשה], וזו לשונה: "1. מאחר שהצדדים מנהלים מו"מ, במכלול הנושאים העומדים על הפרק, ומאחר שהמשיבים הודיעו למבקשת כי ישמרו על שקט תעשייתי לתקופה של כ-3 חודשים מהיום ובמהלך תקופה זו ימשך המו"מ האמור, הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן: - המבקשת מודיעה על מחיקת הבקשה הזמנית וההליך העיקרי (בקשת צד בסכסוך קיבוצי). - כלל העובדים לא ינקטו בכל צעדים ארגוניים מלאים או חלקיים וישמרו על שקט תעשייתי עד לתאריך 18.2.14. אין באמור כדי למנוע מהמשיבים להכריז על סכסוך עבודה בתקופה זו, כאשר המבקשת שומרת על מלוא זכויותיה ו/או טענותיה בקשר לסכסוך שיוכרז. - הצדדים מתחייבים לקיים בתקופה זו מו"מ לגבי מכלול הנושאים העומדים על הפרק. - המבקשת מתחייבת כי בתקופה זו לא תבצע שינויים ארגוניים חד צדדים. - בחלוף התקופה, ככל שיבקשו המשיבים לנקוט צעדים ארגוניים מלאים או חלקיים, תינתן למבקשת הודעה על כך 7 ימים מראש. - האמור הינו מבלי להודות בעובדות ו/או בטענות המשפטיות, ומבלי לגרוע מזכויותיו וטענותיו של כל צד. 2. לאור האמור לעיל, מבוקש כי ביה"ד הנכבד יורה על מחיקת ההליך הזמני והעיקרי, ללא צו להוצאות." ביום 5.12.13 קיבלה הסכמת הצדדים תוקף של פסק-דין [נספח 3 לבקשה (להלן: ההסכם)]. אין חולק, כי מאז ההסכם נפגשו הצדדים מספר פעמים, לדון יחדיו בצעדי הבראה מתבקשים בדואר, כאשר ההסתדרות וארגון העובדים שומרים על שקט תעשייתי מוחלט ואינם מפעילים צעדים ארגוניים כלשהם. עם זאת, ביום 1.1.14 הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה בעניינים נשוא המשא ומתן [נספח 4 לבקשה] - כפי שהותר לה לעשות על פי ההסכם - כאשר העניינים שבסכסוך הם אלה: א. קיצוץ בהיקף ההעסקה בשעות נוספות ללא הידברות עם נציגות העובדים ותוך פגיעה קשה בשכרם של העובדים. ב. קיצוץ היקף הכונניות ללא הידברות עם נציגות העובדים ותוך פגיעה קשה בשכרם של העובדים. ג. תחילת ביצוע שינויים ארגוניים ללא ניהול מו"מ עם נציגות העובדים. ד. אי מתן קביעויות לעובדים שתמה תקופת ארעיותם, כאשר ברור כי החברה מתכוונת לקלוט עובדים חדשים תחתם בשיטת 'הדלת המסתובבת', רק מתוך כוונה לפגוע במרקם יחסי העבודה הקיבוציים ובכוחם הארגוני של העובדים, מהווה התנהלות בחוסר תום לב תוך פגיעה בעבודה המאורגנת. ה. עומס עבודה כבד הנובע מהוספת שירותים חדשים רבים. שירותים רבים אלו נכנסו ללא שום תוספת כ"א. ו. התנהגות המעסיק בחוסר תום לב ובדרך שאינה מקובלת ביחסי עבודה קיבוציים בכלל, וביחסי עבודה קיבוציים בשירות הציבורי בפרט. התרשמנו, כי בין הצדדים אין מחלוקת עקרונית בעניין הצורך בתוכנית הבראה לדואר, המתחייבת נוכח מצבה הכלכלי של החברה, למרות שהצדדים חלוקים באשר למידת האקוטיות של מצב קשה זה, ולא ראינו חשיבות להכריע בעומק הגרעון. מגעים, על רקע זה, התנהלו בין הצדדים תקופה ארוכה, אולם, רק במהלך חודש דצמבר 2013 הגיש מנכ"ל הדואר לאגף התקציבים באוצר ולרשות החברות הממשלתיות תכנית לשינוי ייעוד ומבנה עסקי בחברה (להלן: תכנית ההבראה) במטרה להביא לייצוב מצב החברה [נספח 7 לתשובת הדואר]. העתק מתוכנית ההבראה נמסר לנציגות עובדי הדואר רק לאחר מכן. יאמר כבר עתה, כי נוכח היקף השינויים במבנה העסקי של הדואר, העולים מתכנית ההבראה, אין פלא שארגון העובדים ביקש זמן של כחודש ימים ללמוד אותה ולהגיב עליה, תקופה שנראית לנו סבירה, על מנת להגיב ברצינות למוצע בה, ולא ראינו הצדקה לטרוניה שהשמיע הדואר כלפי ההסתדרות, על עיכוב במו"מ, עקב כך. במקביל, בתחילת שנת הכספים הנוכחית (2014) אישר דירקטוריון הדואר תקציב לחודש ינואר בלבד, ולא לשנה שלמה (לטענת הדואר - בהעדר מימון), והורה על נקיטת צעדי החירום לעיל. לטענת הדואר, הצעדים עליהם הורה הדירקטוריון הם מידתיים וראשוניים לייצוב המערכת, והם מצויים, כולם, ללא יוצא דופן, בתחום הפררוגטיבה הניהולית של החברה ומעצם טיבם אינם מחייבים הסכמה עם נציגות העובדים. יחד עם זאת, על מנת לאפשר, בכל זאת, הגעה להבנות עם נציגות העובדים, טרם יישום צעדי החירום - הסמיך דירקטוריון החברה את המנכ"ל לקיים מו"מ עם ארגון העובדים על חסכון מוסכם בתחום השכר, גם אם הרכבו יהא שונה מההרכב אותו אישר הדירקטוריון. לצורך כך הוסמך המנכ"ל גם לדחות את מועדי היישום של צעדי החירום האמורים, בכפוף להתקדמות יעילה של המו"מ. יעד החסכון שקבע הדירקטוריון, בצעדי החירום, עומד על 113 מיליון ₪, כאשר העובדים נדרשו לקיצוץ בהיקף כולל של 53.5 מיליון ₪ ושאר הקיצוצים הינם בתחומים אחרים. הנהלת הדואר הודיעה לעובדים על שינויים מעשיים, הצפויים נוכח החלטת הדירקטוריון, בדוא"ל, ונאותה לדון עם ארגון העובדים על הצעות חלופיות, במסגרת הקיצוץ שקבע הדירקטוריון, בלוח זמנים קצר, גם בהתאם להנחיית הדירקטוריון - שבוע - שאם לא תושג בו הסכמה יבוצע הקיצוץ שנקבע [ראו: דברי מר הרצל בר-מג, מ"מ מנכ"ל הדואר, בישיבה מיום 15.1.14, עמ' 1 - בנספח 9 לבקשה]. לדעת המבקשים, צעדי החירום עליהם החליט הדירקטוריון עומדים בסתירה להתחייבות הדואר להימנע מצעדים חד צדדיים במהלך התקופה המוסכמת בהסכם, העומדת להסתיים ביום 18.2.14. מן הטעם הזה, כאשר קיבל יו"ר ארגון העובדים, מר שמעון פרג'ון, את הודעת סמנכ"ל הדואר, מר הרצל בר-מג, מיום 30.1.14, על הצעדים שהדואר מתכוון לעשות [נספח 1 לבקשה], השיב לו בהתכתבות בדוא"ל, כי יש לעצור צעדים חד-צדדים שהדואר החליט לנקוט בהם דווקא במועד של מו"מ אינטנסיבי וקרא לדואר לעצור את צעדיו ולשוב לשולחן המו"מ. הדואר מצידו סבר, כי העובדים הם אשר "גוררים רגליים", כלשונו [פרק ז.2.2 לתשובה] ולדעתו נתקל בחוסר שיתוף פעולה של ממש מטעם נציגות העובדים, שבחרה להאריך את משך ניהול המו"מ באופן בלתי יעיל והתנגד למרבית הצעדים שהוצעו על ידי החברה מבלי להעלות חלופות ראויות, שכן, לבד מהסכמה על קיצוץ ברכיבים מסויימים, המסתכמים לסכום של 18.5 מיליון ₪ - מצד העובדים - הצעותיהם היו לפתרונות חלופיים, של קיצוצים מתחומים אחרים ולא מתחום תנאי העבודה. מאחר ששני הצדדים שלפנינו מסכימים, כי בהסכם נקצבה תקופה של 3 חודשים כדי להמשיך ולנהל מו"מ על "מכלול הנושאים העומדים על הפרק" - אנו סבורים, כי לא היה זה ראוי להקים במקביל למו"מ בעניין תוכנית ההבראה גם חזית חדשה בעניין "צעדי חירום", כמו היו הם עניין אחר לחלוטין. תוכנית ההבראה, כצעדי החירום, הינה חלק מהסוגיה הכללית של מציאת פתרון שיאפשר את המשך תפקודו של הדואר ללא קריסתו או סגירתו, בשל התנהלות בעייתית עד כה, בלשון המעטה. תמימי דעים אנו עם ההסתדרות וארגון העובדים, כי כאשר הגיעו להסכם, במסגרת ההליך הקודם, שנפתח בשל צעדים ארגוניים בהם נקטו על רקע כוונת הדואר להגיע לתוכנית הבראה - התחייבות הדואר, שהחברה "לא תבצע שינויים ארגוניים חד צדדים", במשך אותם 3 חודשים בהם העובדים הסכימו, כי "כלל העובדים לא ינקטו בכל צעדים ארגונים מלאים או חלקיים וישמרו על שקט תעשייתי עד 18.2.14" - משמעה, שהדואר התחייב להימנע מצעדים חד צדדיים, שלולא ההתחייבות היתה רשאית הנהלת הדואר לנקוט בהם. קרי - אין לנו עניין בהתחייבות להימנע מצעדים שממילא ידוע שדרושה להם הסכמת העובדים, אלא, בהתחייבות להימנע מצעדים חד צדדיים אף שהינם, כולם, בפררוגטיבה של המעסיק. מבלי להיכנס להגדרה המילונית של "שינויים ארגוניים" - ברור לכל העוסקים ביחסי עבודה, כי שינויים רוחביים, הנוגעים לכלל העובדים, להבדיל משינויים אישיים פרטניים, הם בגדר "שינויים ארגונים" המצריכים הידברות ברמה הקיבוצית, ולו בגדר "היוועצות", הידברות שגם הדואר מסכים שהיה צריך לערוך, אך, לדעתו - מדובר בזכות מוגבלת ומצומצמת, שקויימה במלואה. לטעמנו - לא כך קרה במקרה שלפנינו. משעה שהדואר התחייב להימנע משינויים ארגוניים חד צדדים, היתה זו חובתו לא לקבוע שינויים כאלה, אף אם הם מחייבים רק היוועצות עם הצד שכנגד, במהלך אותם 3 חודשים שההסכם מדבר עליהם, לפני שתקויים התייעצות כזו. בענייננו, החלטת הדירקטוריון הקדימה כל הידברות עם ההסתדרות. זאת, על אף שבתקופה זו היה על הצדדים להשקיע מאמצים משותפים למציאת פתרונות בתחום תוכנית ההבראה, ואם רצתה הנהלת הדואר להוסיף לתוכנית ההבראה הזו גם צעדים שהגדירה אותם כ"צעדי חירום" היתה זו חובתה להביאם לידיעת ההסתדרות וארגון העובדים, כדי לשמוע עמדתם קדם לקביעה מה יהיה היקף שינויים ובאיזה רכיבים. וודאי שהיה על הדואר להמתין עם התחלת הביצוע עד לאחר חלוף התקופה בה התחייבו שלא לנקוט בצעדים חד צדדיים. עובדה היא, כי גם הדירקטוריון, על אף שקבע את צעדי החירום, הסמיך את המנכ"ל לעכב את תחילת ביצועם. מכאן, שלא מדובר בצעדים שהיה הכרח להתחיל בהם מיידית וחבל שהדואר הוסיף חזית של מחלוקת מול ההסתדרות וארגון העובדים, תחת לרכז את המאמצים להידברות משותפת אחת, בו זמנית, בה יממשו את ההסכם, לפיו - שני הצדדים התחייבו להקדיש 3 חודשים לשם ניהול מו"מ, לגבי מכלול הנושאים שעומדים על הפרק. האבחנה שעושה ב"כ הדואר בתשובתה בין "תוכנית ההבראה", שהיתה על הפרק, בעת ההליך הקודם - אף שטרם גובשה להצעה כתובה, שהובאה רק לאחר ההסכם - לבין "צעדי החירום", כאילו הם נוגעים לעניין אחר לחלוטין הינה מלאכותית בעניינו וחבל שנעשתה. אף אם נקבל, כי שאלת היקף העסקת עובדים בשעות נוספות, היקף העסקת עובדים ארעיים, אי קליטת עובדים במקום עובדים פורשים, קביעת מסלולי היסעים ותחבורה כמו גם העסקת ילדי עובדים בקיץ ושינוי מכסות עבודה לדוורים וממיינים הינם צעדים היכולים להינקט ע"י הדואר, בהליך פרטני מתאים, ללא צורך בהסכמה של נציגות העובדים - בהקשר של הסכסוך הנוכחי, בעקבות ההליך הקודם, היה על הדואר להימנע מקבלת החלטות חד-צדדיות בנושאים אלה. זאת ועוד - בפסק-הדין המנחה, אשר שני הצדדים הפנו אותנו אליו, בעניין מינהל ומשק, נקבע מפורשות, כי מעסיק אינו חייב לנהל משא ומתן קיבוצי בנושאים הנוגעים לניהול המפעל והעסק ואשר אין להם נגיעה ישירה או משמעותית לעובדים, אבל - בנושאים "מעורבים", שהם כל אותם נושאים אשר ההחלטות הניהוליות שמתקבלות בעניינם הן בעלות השפעה או השלכה משמעותית על העובדים - "חייב המעסיק לנהל משא ומתן לגבי ההשלכות וההשפעות שיש להחלטות שהוא מקבל ומיישם" [ס' 15 לפס"ד בעניין מינהל ומשק]. הנה כי כן, בכל אחד מהנושאים שהחלטת הדירקטוריון קבעה לקצץ בהם, והם נוגעים בתחומים המשפיעים על תנאי העבודה של העובדים ושכרם השוטף, כאמור לעיל, היה אמור להתקיים דיון בצוותא עם ההסתדרות, בדבר ההשלכות וההשפעות שיהא לקיצוץ על העובדם, לפני שיוחלט להנהיגו וכיצד לבצעו. מצער בעינינו, שתחת לנצל את הזמן המוסכם להידברות משותפת, בה יידונו הן תכנית ההבראה והן צעדים שהדירקטוריון מעוניין בהם, כצעדי חרום, התבצר כל צד בעמדתו, בדבר חוסר שיתוף פעולה של הצד השני. ברור לנו שתכנית ההבראה, כפי שהוצגה, הינה תכנית כואבת, אשר על מנת להתמודד עימה נחוץ להסתדרות ולארגון העובדים זמן, על כן, השהות שהתבקשה, על מנת ללמוד אותה לפני שימשיכו במו"מ אודותיה סבירה, כפי שכבר ציינו, וחבל שהנהלת הדואר לא ראתה את ההצדקה לכך. עוד מצער, כאמור, שהנהלת הדואר בחרה לגבש במקביל החלטות חד צדדיות, מהן התחייבה להימנע בתקופה הקצובה הקצרה עליה הסכימו הצדדים, באופן שתחת להמשיך במציאת פתרונות במשותף בילו הצדדים את זמנם בדיונים נוספים במערכת המשפטית. אכן, העובדים אינם יכולים לכפות על הדואר לקצץ הוצאות בתחומים אחרים, דווקא, ולא גם מתוך רכיבים הקשורים בתנאי העבודה, אולם - לא ראוי היה לנקוט בצעד של תכתיב, תחת ההידברות עליה הוסכם, בכלל, ובנושאים המשפיעים על תנאי העבודה, בפרט. לאור כל האמור לעיל - אנו קובעים, כי על הדואר להימנע מביצוע הקיצוץ עליו החליט הדירקטוריון במסגרת "צעדי החירום", ברכיבים הקשורים לעובדים, לפני שימשך מו"מ אינטנסיבי עם ההסתדרות על תוכנית ההבראה וצעדי החירום, כאחד. כמקובל בסכסוכים קיבוציים - כל צד ישא בהוצאותיו. זכות ערעור לבית-הדין הארצי לעבודה, בירושלים, תוך 14 יום מקבלת פסק-הדין.סכסוך קיבוצישעות נוספותהסכם קיבוציסכסוך