תקנון קרן הפנסיה ביחס לאלמנת פנסיונר התביעה שבפנינו עניינה בקשת התובעת להכיר בה כידועה בציבור של המנוח שלמה X ז"ל (להלן: ""המנוח") לעניין זכאותה לקצבת שאירים מקרן הפנסיה של הנתבעת. המנוח נפטר ביום 18.1.2014 לאחר מחלה קשה. הנתבעת ביקשה להותיר לשיקול דעת בית הדין את התביעה, לאור הוראות התקנון המחייבות אותה לקבל פסק דין לשם הכרה בידועה בציבור. כן ביקשה שלא לחייבה בהוצאות ולפטור אותה מהתייצבות לדיון או לבטלו. תקנון קרן הפנסיה של הנתבעת קובע ביחס לאלמנת פנסיונר שתי חלופות: "אלמנת פנסיונר - בת זוגו של פנסיונר ביום בו נפטר, ובלבד שהתקיימו בה אחד משני אלה: הייתה לבת זוגו של הפנסיונר לפני חודש הזכאות הראשון לקצבת זקנה וגרה עימו במשך לפחות שנה אחת רצופה עד ליום בו נפטר; הייתה לבת זוגו של הפנסיונר לאחר חודש הזכאות הראשון לקצבת זקנה וגרה עימו במשך לפחות שנתיים רצופות עד ליום בו נפטר, ובלבד שביום בו נפטר הגיעה בת הזוג לגיל קצבת זקנה." בהגדרת בת זוג לפי התקנון נקבע כי זו תהא אחת מהשתיים הבאות: אשתו של מבוטח או פנסיונר. מי שהוכרה כידועה בציבור כאשתו של מבוטח או פנסיונר בהחלטה של ערכאה שיפוטית המוסמכת לכך. אין ספק כי הוראות התקנון כדלעיל הן אלה שחלות על עניינם של המנוח והתובעת, בהתאם להלכה הפסוקה, שלפיה זכויותיו של העובד לפי תקנות הקרן נקבעות לפי נוסח התקנות ביום שבו קמה הזכות ולא ביום ההצטרפות לקרן (דב"ע מד/4-6 פוזמנטיר - מבטחים פד"ע טז 249, 252; ע"ע 600029/97 אליאב - קרן מקפת (ניתן ביום 30.5.02); (ע"ע (ארצי) 600026/97 מבטחים נ' מרק פיורסט (ניתן ביום 22.10.03)). בתי הדין לעבודה עסקו לא פעם בשאלת ההכרה בידועה בציבור לענין זכאותה לקצבת שאירים מקרן הפנסיה של בן הזוג המנוח. בענין קריסלדה (ע"ע (ארצי) 513/06 קריסלדה קסידסיד נ' מבטחים (ניתן ביום 3.5.07), להלן: "ענין קריסלדה") נכתב ביחס למבחנים להכרה בידועה בציבור, בזו הלשון: המבחן להכרה באישה כידועה בציבור כאשתו של פלוני הינו כפול; ראשית - על בני הזוג לקיים חיי משפחה, דהיינו מערכת יחסים אינטימית המבוססת על יחס של חיבה, הבנה, מסירות ונאמנות המעידה על קשירת גורל. שנית - עליהם לנהל משק בית משותף, אך לא סתם מתוך צורך אישי של נוחות וכדאיות כספית או סיכום ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי משפחה משותפים כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים. (דב"ע נג/7-6 בטר - קג"מ פד"ע כז' 135 בעמ' 140. דב"ע 97/37-6 פוגל - מבטחים פד"ע לב' 372 עמ' 376). באשר לדרישת המגורים ולחזקה הניתנת לסתירה שהיא מקימה בדבר קיומו של משק בית משותף, נכתב בענין קריסלדה כך: נוסיף לגבי הביטוי ו"גרה עימו" בהגדרת "אלמנה", כי דרישת המגורים יחדו ראויה להיתפרש לא כפשוטה אלא במובנה המושגי, והיא באה להדגיש הצורך בקיום מבחן אוביקטיבי של ניהול משק בית משותף להכרה בידועה בציבור כאשתו של חבר או פנסיונר (עבל 241/05 זאמרא מירי - המוסד); זאת בנוסף למבחן הכוונה של קשירת גורל ורצון לחיים יחדיו. עם זאת יודגש, שעובדת קיום מגורים יחדיו מקימה חזקה הניתנת לסתירה של קיום משק בית משותף. (ראו גם: עע (ארצי) 445/07 קרן הגמלאות המרכזית נ' שרון (ניתן ביום 23.4.09)). על גמישות תוכן המבחנים להכרה בידועה בציבור בהתאם לנסיבות ולמציאות החיים עמד בית הדין הארצי לא אחת, כאמור בפרשת לב (עע (ארצי) 144/03 אסתר לב נ' הממונה על תשלום הגמלאות (ניתן ביום 15.3.04)) בזו הלשון: הדרישה למגורים יחדיו, לשם הכרה בזכאות, אחת היא וחלה על שני פניו של המונח "שאיר". על כגון דא עמד בית דין זה, משכבר הימים, בפסק הדין בעניין משעלי1 בו נדונה, בין היתר, פרשנות המונח "אשתו" בחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש] תשכ"ח - 1968, אשר כמו בענייננו, כולל אותו מונח גם את "הידועה בציבור כאשתו וגרה עמו". באותה פרשה נאמר כך: "מעצם המונח 'ידועה בציבור' משתמעת בדרך כלל, קוהיביטציה. אין זה משנה שדווקא עת מדובר ב"ידועה בציבור", אותה קוהיביטציה תמצא את ביטויה, או את הדגש לביטויה, בנתונים אחרים מאשר עת המדובר בזוג נשואים כדין". על רקע זה נפסק באותה פרשה, כי יש לבחון את כלל נסיבות העניין כדי לקבוע אם התקיימו בין השניים יחסים של ידועים בציבור. ... לעניין אופי המגורים במשותף, נאמר כך באותה פרשה: "התנאי שאשה גרה עם גבר, במשמעות של קוהיביטציה יכול ויינתנו לו ביטוים שונים בגילים שונים, במצבי בריאות שונים או בתנאים כלכליים שונים. אשר יקבע הוא המכלול לפי נסיבותיו ולא פרט זה או אחר". על הלכות אלה חזר בית דין זה בפרשת עטר2 ולאחרונה גם בפסק הדין בפרשת סבן3 מפי סגנית הנשיא אלישבע ברק - אוסוסקין שב ועמד על כך ש"עלינו לשקול את הנסיבות כולן ואת שינוי העתים" ובהן "צורות קשר בלתי קונבנציונאליות, היינו ללא נישואין" שהגישה אליהן הפכה להיות גמישה. בע"ב (ת"א) 10941/05 ציפורה עינב נ' דן (ניתן ביום 12.7.07) אמר כב' השופט לובוצקי דברים נכוחים אלה: את מניעי המחוקק וטעמיו בחוקי הידועה בציבור, יש לחפש במושגי יושר והגינות אלמנטאריים. תכלית הדין היא לשמור על זכויותיה של אשה, שמילאה את כל תפקידיה של אשה ה"נשואה למעשה", אף שלא הייתה "נשואה כהלכה", תהיינה אשר תהיינה הסיבות, שהביאו אותה לחיות ללא נישואין (ר' פרופ' מנשה שאוה, "היחס בין מוסד 'הידועה בציבור' לבין מוסד המשפחה" ספר הכינוס למחשבת היהדות - שנה יח' - פרסום משרד החינוך, האגף לתרבות תורנות). ואולם, לדעתנו כדי שבני זוג יוכרו כ"ידועים בציבור" עליהם למלא שני תנאים מצטברים. האחד, הם מציגים עצמם כבני זוג, והשני, הם בפועל חולקים אותה קורת גג, בחיי שיתוף מלאים, ובכלל זה חיים כלכליים משותפים. (ההדגשות במקור, א.א.)). התובעת הגישה תצהיר מטעמה וכן תצהירים מטעם אחותו ואמו של המנוח המאשרים את האמור בתצהירה לפיו היו היא והמנוח ידועים בציבור ובני זוג לכל דבר ועניין והתגוררו יחד תקופה ארוכה. בהתאם לאישור שצורף המוסד לביטוח לאומי הכיר בתובעת ובמנוח כידועים בציבור מחודש מאי 2003. כעולה מהתצהיר, התובעת והמנוח התגוררו יחד בדירות שכורות שונות. התובעת צירפה הסכם שכירות לדירה ברחוב הכפיר בה התגוררו עליו חתום המנוח כשוכר והיא חתומה כערבה. התובעת צירפה אישורים רבים בהם מופיעות כתובותיו של התובע בתקופה המוקדמת יותר ברחוב שמעוני ובתקופה המאוחרת יותר ברחוב הכפיר וכן אישור תמצית מרשם האוכלוסין שלה לפיו התגוררה בדירה ברחוב שמעוני. בין היתר צירפה התובעת אישור על אשפוז בית למנוח בדירה ברחוב הכפיר. בנתונים האישיים שכתב הרופא בנוגע לאשפוז הבית נרשמה התובעת כאשת המנוח. התובעת והמנוח ערכו הסכם ממון בשנת 2012, עת היתה בחודש השלישי להריונה עם בנם המשותף. ההסכם קיבל אישור של בית משפט למשפחה כעולה מהפרוטוקול שצורף, משנת 2012. ביום 21.1.13 נולד למנוח ולתובעת בן משותף, הנושא את שמות המשפחה של שניהם (כעולה מתעודת הלידה). כמו כן מופיעים התובעת והמנוח כהורי הקטין בתמצית מרשם האוכלוסין שלו. התובעת הגישה אישורים נוספים המחזקים תביעתה, ביניהם אישור בית החולים שערי צדק כי ליוותה אותה לטיפולי כימותרפיה בשנת 2013. כמו כן צירפה צילומי הדרכונים שלה ושל המנוח המלמדים כי יצאו שניהם לחו"ל באותם תאריכים, לטיול משותף. התובעת הגישה קבלות על תשלום הוצאות הקבורה של המנוח בסך 27,000 ש"ח. כן הסבירה מדוע ביקש המנוח לשנות כתובתו זמן קצר לפני מותו (בחודש ינואר 2014, כשבפועל שונתה מס' ימים לפני שנפטר באותו חודש), לכתובת בית הוריו, עת שהה בבית החולים. זאת על מנת להיקבר ליד בית אמו בחיפה ונתן לאחותו ייפוי כוח ספציפי לשם כך. אף מכתבה של אחות המנוח מתאר את חייהם של המנוח והתובעת יחד וכן תקופת חייו האחרונה של המנוח והטיפול המסור של התובעת בו בעת מחלתו, בביתם וכן נסיבות שינוי הכתובת קודם לפטירת המנוח. בנסיבות אלו נחה דעתנו כי התובעת והמנוח היו ידועים בציבור לעניין זכאותה להיות מוכרת ככזו אצל הנתבעת. אין צו להוצאות. פנסיהמסמכיםפנסיונריםאלמנות / אלמניםקרן פנסיה