בקשה להפריד את הדיון בתביעות 1. לפני ערעור על החלטה אחרת של כב' הרשמת דניה דרורי מיום 7.05.2014, אשר דחתה את בקשת המערערת (הנתבעת) להפריד את הדיון בתביעות המשיבים (התובעים) וחייבה את המערערת בהוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪. רקע: 2. ביום 24.3.2014 הגישו המשיבים כתב תביעה מאוחד במסגרתו נטען כי עבדו אצל המערערת עד ליום 31.8.2013, מועד בו הסתיימה עבודתם באתר חברת חשמל בחיפה עקב הפסד המכרז. כל המשיבים עבדו אצל מערערת במשך תקופות קצרות שלא עלו על פרק זמן של שנה. המשיבים עותרים לתשלום דמי חגים, פדיון חופשה והחזר ניכויים שלא כדין מהשכר בגין בדיקה ארגומטריה, רשיון ארגוני וקורס. לכתב התביעה צורפה טבלה המפרטת עבור כל אחד מהתובעים את תקופת העבודה, שכרו השעתי והסכומים הנתבעים. 3. ביום 28.4.2014 הוגשה בקשת המערערת להפריד את הדיון בתביעות השונות ולהאריך את המועד להגשת כתב הגנה עד לאחר שתינתן הכרעה בבקשה להפרדת התביעות. לטענת המערערת, המדובר ב - 15 משיבים שונים, אשר תביעותיהם שונות זו מזו בעילותיהן, בסעדים המבוקשים ובנסיבות הנטענות לגבי כל תביעה. הפרדת הדיון נחוצה על מנת שהמערערת תוכל להתייחס בפרוטרוט לכל אחת מהתביעות, לערוך חישובים מתאימים ולהגיש את המסמכים הנחוצים ולצורך יעילות הדיון. המערערת הפנתה להחלטות בבקשות דומות בהן התקבלה הבקשה. 4. המשיבים התנגדו לבקשה. לטענתם, כל המשיבים עבדו אצל המערערת פחות משנה ופוטרו עקב הפסד המכרז ולכולם אותן עילות תביעות בנוגע לדמי חגים, פדיון חופשה והחזר ניכויים מהשכר. עוד נטען כי הפרדת הדיון נועדה לגרום למשיבים נזק כלכלי. 5. ביום 7.5.2014 ניתנה החלטת כב' הרשמת דרורי וכדלקמן: "4. אקדים ואומר כי בשלב זה מצאתי כי יש לדחות את הבקשה. תקנה 15(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב -1991 (להלן - תקנות בית הדין לעבודה) שעניינה צירוף תובעים, קובעת: "מותר לצרף בחזקת תובעים בתובענה אחת את כל הטוענים לזכות סעד מאותו נתבע-בין ביחד, בין לחוד ובין לחילופין-ושאילו הגישו נגדם תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית". תקנה 16 לתקנות בית הדין לעבודה עניינה סייג לצירוף בעלי הדין וזו לשונה: "ראה בית הדין שהצירוף עלול לסבך את הדיון או להכביד במידה יתרה על בעלי הדין, רשאי הוא להורות על הפרדת הדיון או על דרך דיון אחרת". 5. עיון בכתב התביעה מעלה כי מדובר באותה נתבעת, כי כלל התובעים טוענים שסיום עבודתם אצל המבקשת התקיים באותן הנסיבות, וכן כי כלל התובעים (15 במספר) טוענים לזכויות המשותפות לכולם (החזר ניכויים שלא כדין, והפרשים בגין פדיון חופשה שנתית ודמי חגים). מדובר לכן, על פני הדברים, ב"שאלה משותפת, משפטית או עובדתית", כדרישת תקנה 15. לעניין זה אין צורך כי כל השאלות המתעוררות יהיו משותפות לכל התובעים גם יחד, ודי בכך שמדובר בשאלות העיקריות במחלוקת, ובוודאי שאין די כך כי הסעדים הכספיים הנובעים מאותן העילות המשותפות לכלל התובעים כאן שונים זה מזה. טענת המבקשת כי מדובר בעילות שונות נטענה בעלמא, ללא כל פירוט, טרם הוגש כתב הגנה מטעמה, ומבלי שאף צורף תצהיר לבקשה או כל פירוט עובדתי. 6. לא מצאתי כי יש בניהול הדיון במשותף כדי להטיל נטל בלתי סביר על המבקשת ככל שהדבר אמור בהכנת כתב הגנה בהתייחס לטענות התביעה של כלל התובעים, כפי שנטען בבקשה. יוער כי מדובר בשלב מקדמי של הדיון והמבקשת אף טרם הגישה כתב הגנה. אם אכן יתברר לאחר הגשת כתב ההגנה ובמסגרת הדיון המוקדם כי יש בדרך ניהול התביעה ובמשותף על-ידי 15 תובעים כדי להכביד או לפגוע ביעילות הדיון, ניתן יהיה לשקול מחדש את הפרדת הדיון, שכן בסמכותו של בית-הדין לעשות כן בהתאם לתקנות 15-18 לתקנות בית-הדין לעבודה "בכל שלב משלבי הדיון". לאור האמור, דחתה הרשמת את הבקשה להפרדת הדיון תוך חיוב המערערת בהוצאות בסך 3,000 ₪ וניתנה למערערת ארכה בת 30 ימים להגשת הגנתה. נימוקי הערעור 6. לטענת המערערת, שגתה כב' הרשמת כאשר דחתה את בקשתה להפרדת הדיון. לטענתה, לכל אחד מ-15 המשיבים תקופת העסקה שונה ותביעות כספיות שונות בהתאם לתקופת העבודה ולסעדים הרלוונטיים לגביו. אומנם, חלק מהסעדים הנתבעים הם זהים ואולם כאלה הם הסעדים הנתבעים על ידי עובדים רבים אחרים מעצם מהותן של תביעות המבוססות על חוקי המגן. המכנה המשותף בין המשיבים מתמצה בכך שכולם עבדו במערערת. איחוד הדיון יסרבל ויכביד על בירור התובענות במקום לייעל את הדיון. עוד נטען שהחלטת כב' הרשמת מנוגדת להחלטות רבות שניתנו בעניינים דומים. באשר להוצאות - נטען כי גובה ההוצאות אינו פרופורציונאלי להליך. כב' הרשמת הטילה הוצאות עונשיות החורגות מהשיעור המקובל וזאת למרות שהבקשה שהוגשה היא בקשה לגיטימית ומעוגנת היטב בפסיקה. 10. כאמור לעיל וכפי שעולה מכתב התביעה, כל המשיבים הועסקו על-ידי המערערת בתפקידי שמירה ואבטחה. אמנם, מועד תחילת העסקה משתנה מתובע לתובע ואולם תקופת עבודתם של כל המשיבים עומדת על מספר חודשים ובכל מקרה אינה עולה על שנה. בנוסף, נסיבות סיום העבודה וכן עילות התביעה זהות לגבי כלל המשיבים. לפיכך, לא מצאתי כי קיום דיון בתביעות במאוחד יסרבל או יסבך את הדיון. למותר לציין כי שמיעת התביעות במאוחד תחסוך זמן שיפוטי יקר ותמנע הכרעות סותרות במחלוקות שבין הצדדים. מכל מקום, המדובר בהחלטה המסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית וכפי שהבהירה כב' הרשמת, ההחלטה שניתנה על ידה אינה בבחינת סוף פסוק וניתן יהיה לשקול מחדש את הבקשה להפרדת הדיון בהמשך ההליך, ככל שיתברר שניהול התביעות במאוחד מכביד או פוגע ביעילות הדיון. 11. באשר לשיעור ההוצאות שנפסק לחובת המערערת - ככלל, לא תתערב ערכאת הערעור בהחלטותיה של הערכאה הדיונית שעניינן הוצאות המשפט, קל וחומר בהחלטת ביניים, אלא במקרים נדירים בהם נתגלתה טעות משפטית או כאשר נפל פגם בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית או שנמצא כי שיעור ההוצאות שנפסק חורג מהסביר והמקובל [דב"ע נא/9-6 חברת מייסון בע"מ נ' קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין ועבודות ציבוריות, אגודה שיתופית בע"מ, פד"ע כג 430, 432; ע"א 9535/04 סיעת ביאליק נ' סיעת יש עתיד לביאליק, פ"ד ס(1) 391; ע"ע 15070-09-12 ירונה מרנין נ' אס. ג'י די הנדסה בע"מ ואח' (ניתן ביום 28/10/13)]. לא מצאתי כי המקרה הנדון מצדיק חריגה מהכלל. עם זאת, המערערת רשאית לבקש מכב' הרשמת כי בעת פסיקת ההוצאות בפסק הדין הסופי יובא בחשבון חיובה בהוצאות בהחלטה מושא הערעור. 12. סוף דבר- הערעור נדחה. משלא התבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות. פיצול הדיוןדיון