פיטורי עובד בן 65 בטענת "הפרת נהלים" לפנינו בקשת המבקש, לצו מניעה זמני למניעת פיטוריו עד להכרעה בתביעתו העיקרית לביטול פיטוריו. עובדות המשיבה, נתון ניהול ושיווק נכסים (1998) בע"מ, עוסקת בתחזוקת נכסים. על פי עדות מנהלה הכללי, מר אסף שאער, המשיבה מתחזקת 40 נכסים ברחבי הארץ. בין הנכסים שהמשיבה מתחזקת הוא "בית יעד" בירושלים, שהינו בניין משרדים בבעלות חברת "מגדל" (להלן: "הבניין"). המבקש, בן 65, הועסק על ידי המשיבה כמנהל האחזקה בבניין החל מחודש 2/09, על פי חוזה אישי, במשכורת חודשית שנקבעה בחוזה לסך 10,000 ₪. בעבודתו המבקש כפוף מבחינה מקצועית ל"מנהל התחום" במשיבה, מר ראובן גדות. בין תפקידיו של המבקש, עליו לטפל בגביית כספים מדיירי הבניין על פי חיובים שמושתים עליהם על ידי המשכירה, חברת מגדל, בהתאם להסכמי השכירות שבינה לבין הדיירים. המשיבה מטפלת בהכנת חשבונות החיוב לדיירים על פי הוראותיה של מגדל, והמבקש מעביר לדיירים את חשבונות חיוב ועוסק בגביית הכספים. על פי הפרקטיקה שהייתה נהוגה, המבקש הכין את טיוטות חשבונות החיוב לכל אחד מדיירי הבניין והעבירן להנהלת המשיבה לצורך הפקת חשבונות חיוב לדיירים על נייר פירמה של המשיבה, והמבקש מסר את חשבונות החיוב של המשיבה לדיירים וטיפל בגביית הכספים. בין החיובים הנכללים בחשבונות החיוב ישנו חיוב בגין חשבונות החשמל שחברת החשמל מוציאה בגין צריכת חשמל בבניין. חשבונות אלה כוללים רכיב של "תשלום קבוע". על פי הנחייתו של הממונה על המבקש, מנהל התחום מר ראובן גדות, שניתנה עוד בשנת 2010, המבקש כלל בטיוטות החיובים את מלוא רכיב התשלום הקבוע בחשבונות חברת החשמל. נמצא, שנגבו מכל אחד מדיירי הבניין סכומים המבטאים את מלוא רכיב התשלום הקבוע בחשבונות החשמל שהוצאו לבניין על ידי חברת החשמל. על פי טענת המבקש בבקשה, חיוב זה היה אמור להיות מחולק בין הדיירים בהתאם לשטח המושכר על ידם, אך כאמור, מנהל התחום מר גדות הינחה את המבקש לכלול בחשבונות של כלל הדיירים את מלוא התשלום הקבוע בחשבונות החשמל. אחד הדיירים בבניין, יניב שמו, מפעיל מזנון בבניין. באחד מערבי החג של חגי תשרי האחרונים פנה יניב לתובע בכעס ובהרמת קול וביקש לדעת מדוע הוא מחוייב ב"תשלום קבוע" בסך 57 ₪. יניב טען ש"זהו גזל" ושאין הוא מחוייב לשלם רכיב זה. על פי תיאורו של המבקש יניב דרש מהמבקש לבטל החיוב ואיים כי אם לא ייענה המבקש לדרישתו הוא יפנה לשוכר הקודם ולכלל שוכרי הבניין ויחשוף את הגזל שגוזלת המשיבה מהדיירים בהשתת מלוא רכיב "התשלום הקבוע" על כל הדיירים". המבקש תיאר במכתבו למשיבה מיום 2.11.14 את אופן פעולתו בעניין זה כך: "לאחר שחשבתי ובחנתי הנושא, הגעתי להחלטה לבטל לו את הסעיף הנ"ל כי אם לא אבטל, לא ייגרם נזק לאף אחד. כי בסעיף הנ"ל לדעתי ישנה מחלוקת, אם בכלל צריך לחייב את הדיריים בבניין. (כאמור חייבתי את כל הדיירים ע"פ הנחיית מנהל התחום). למחרת התקשרתי אל בעל המזנון והודעתי לו כי מחודש הבא הוא לא יחויב וכי אני אגלגל את התשלום ל.... כי כך חשבתי שהוא יירגע". בדיעבד הסתבר כי יניב הקליט את השיחה האחרונה שקיים עם המבקש. יניב השמיע לליהי, מנהלת נכסים בחברת מגדל, את ההקלטה, וליהי השמיעה את ההקלטה למנכ"ל המשיבה, מר שאער. על פי עדותו של מר שאער, מגדל דרשה מהמשיבה לקיים למבקש להליך משמעתי בעקבות ההלקטה בה נשמע המבקש מבטיח ליניב לוותר על חיוב ולהעמיסו על דיירים אחרים, תוך חריגה מסמכותו של המבקש. בעקבות זאת התקיימה ביום 29.10.14 פגישה בין מר גדות למבקש, בה השמיע מר גדות את השיחה של המבקש עם יניב באמצעות מכשיר הטלפון הסלולארי שלו. בהתאם להסברו של מר גדות בדיון, מר גדות הוריד את ההקלטה מקישור באתר אינטרנט של יניב, בו היה קובץ של ההקלטה. בשיחתם הודיע מר גדות למבקש כי הוא יוזמן לשימוע לפני פיטורים. בעקבות השיחה בין גדות למבקש מיום 29.10.14, כתב המבקש את המכתב הנ"ל מיום 2.11.14, בו תיאר את השתלשלות העניינים מול יניב. ישיבת השימוע נקבעה לפני מנכ"ל המשיבה ליום 4.11.14. לבקשת ב"כ המבקש, נדחה השימוע ליום 11.11.14. בהזמנה לשימוע נאמר כי המשיבה שוקלת את פיטורי המבקש לאור חריגה והפרת נהלים. בישיבת השימוע שהתקיימה ביום 11.11.14 נכחו המבקש ובאת כוחו, מנכ"ל המשיבה מר שאער ומנהל התחום מר גדות, וכן ב"כ המשיבה, עו"ד דוד בכור, שרשם את פרוטוקול השימוע. במהלך השימוע העלה מר שאער טענה לפיה התקיימו לפני החגים מספר פגישות בינו לבין המבקש ובין מנהל התחום, מר גדות לבין המבקש, בהן צוין בפני המבקש כי מנהלת הנכסים במגדל התלוננה על תיפקודו של המבקש, וכן הועלה ללא פירוט מקרה של אי דיווח על אירוע מסוים שטיבו לא פורט. מר שאער הבהיר כי לעניין החריגה והפרת הנהלים, "מדובר באירוע בו יואב הציע ליניב שהינו אחד השכורים בבניין, מפורשות, לוותר על חוב כספי למרוות שמנהלו של יואב אסר זאת. זו מבחניתי הפרה חמורה של הנהלים, העובד לקח לעצמו סמכות להעמיס הוצאה על הדיירים בניגוד לנהלי נתון ולמרות שמדובר בפעולה אשר איננה בסמכות מנהל בניין ואף לא בסמכות מנהל תחום. זו הסיבה בגינה זומנת לשימוע". ב"כ המבקש טענה שהמבקש לא שמע על נימוקים אחרים לפיטורים זולת האירוע מול יניב, ומר שאער טען כי "זה לא נכון, יואב יודע על כך". עם זאת, בהמשך ישיבת השימוע אישר המנכ"ל כי נושא השימוע הוא הפרת נהלים על ידי המבקש. בעקבות ישיבת השימוע הועבר הפרוטוקול שנרשם ע"י עו"ד בכור לב"כ המבקש, וזו ביקשה לבצע מספר תיקונים בפרוטוקול, אך המשיבה לא התייחסה לבקשה זו. ביום 24.11.14 חתמו מנכ"ל המשיבה מר שאער ומנהל התחום מר גדות על "החלטה" בה נאמר: "לאחר ששקלנו בכובד ראש ובקפידה את הטיעונים שהעלה יואב (בכתב, בעל פה ובאמצעות באת כוחו), ולאחר שנתנו דעתנו לכל הממצאים הנמצאים בפנינו, הגענו לכלל החלטה משותפת לסיים את עבודתו של יואב בחברה, בשל חומרת הדברים והחריגה הבוטה של יואב מנהלי החברה והפרתם על יד(ו). מדובר בעובד אשר אין מחלקת כי חרג באופן בוטה מנהלים, והתחייב לפני דייר הבניין לזכותו מחיוב כספי בו הוא חב כיתר הדיירים. יואב אף הגדיל לעשות והתחייב בפני אותו דייר "לגלגל" את התשלום לדייר אחר (כלשונו של יואב). מדובר במקרה חמור אשר לטעמנו אף יכול להצדיק שלילה מלאה או חלקית של תמורת ההודעה המוקדמת ו/או פיצויי הפיטורים של יואב. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה כי מדובר בעובד המועסק בחברה שנים לא מעטות ואשר יודע היטב כי נאסר עליו באופן מוחלט לעשות זאת. לא נעלמו מעינינו טיעוניו של יואב בעניין תפקודו, גילו, ויתר הטענות אותן העלה יואב בסמגרת הליך השימוע, ואולם לאור חומרת הדברים לא מצאנו בטיעונים שהועלו בשימוע נימוק שיש בו כדי להביא למסקנה שונה". בהתאם ל"החלטה", נמסר למבקש מכתב פיטורים ביום 25.11.14, על פיו סיום עבודתו במשיבה יחול ביום 31.12.14, והמבקש התבקש להגיע לעבודתו באופן רצוף עד למועד סיום עבודתו. ביום 30.11.14 פנתה מנהלת חשבונות במשיבה למר גדות בדוא"ל בעניין "ב. יעד - חיוב חשמל+מים לקוח יניב בן שלום (קפיטריה)". במזכר הדוא"ל התייחסה מנהלת החשבונות לכך שחיובי חשמל לחודש 9/14 בוטלו, ושאלה "מה לעשות, האם להמשיך לחייב הלקוח". בתשובה השיב מר גדות ביום 1.12.14: "לחייב את יניב בחיובי מים ע"פ דיווח, יש לחייב את יניב עבור צריכת חשמל ללא דמי שימוש קבועים". טענות המבקש להלן עיקרי טענות המבקש בבקשה: פיטורי המבקש נעשו בחוסר תום לב ומשיקולים זרים, ואין כל הצדקה עניינית להחלטת הפיטורים. לעניין זה - טענת המשיבה כי המבקש חרג מנהלי החברה לא הוכחה, שכן המשיבה מעולם לא הציגה למבקש נהלים כלשהם, לא שלחה את המבקש לכל השתלמות בעניין נהלי החברה וגם בהליך זה לא הציגה המשיבה נהלים כלשהם, חרף טענות המבקש בבקשה בעניין היעדרם של נהלים. לא ניתן משקל ראוי לטענת המבקש כי הוא לא גלגל, ולא התכוון לגלגל, את התשלום הקבוע בחשבון החשמל של יניב, על דיירים אחרים, אלא הוא רק אמר זאת ליניב כדי להרגיעו. כמו כן, לא ניתן משקל לטענת המבקש כי מניעיו היו תמי לב וכי הוא פעל אך ורק משיקולים של טובת המעסיקה, מתוך סברה שיש צורך להרגיע את יניב כדי למנוע חשיפה ברבים של דבר חיוב כלל הדיירים במלוא החיוב של התשלום הקבוע. הטענה של "הפרת נהלים" מתייחסת לאירוע הבודד מול יניב, ומטרתה לכסות על הטעמים הפסולים שביסוד הפיטורים. המבקש לא פירש מהם הטעמים הפסולים אך מטיעונו לפנינו עולה כי מדובר למעשה בהקרבתו של המבקש כ"שעיר לעזאזל" בשל חלקו בחשיפת פרקטיקה בעייתית של מגדל ושל המשיבה, על פיה חוייבו דיירי הבניין חיובי יתר ברכיב התשלום הקבוע של חשבונות החשמל משך תקופה ארוכה, חשיפה אשר עלולה להעמיד את מגדל או את המשיבה או את שתיהן, בסיכון של תביעות השבה בהקשר לכך. "הפרת הנהלים" של המבקש אינה "כצעקתה", והא ראיה לכך: המשיבה עצמה אישררה את החלטת המבקש לפטור את יניב מהתשלום הקבוע כעולה ממזכר הדוא"ל של מר גדות למנהלת החשבונות מיום 1.12.14. המבקש הוסיף וטען כי אי העדתו של מר גדות כעד מטעם המשיבה בבקשה פועל לחובת המשיבה ומחזקת את גרסתו שלא נפל פגם משמעותי בהתנהלותו מול יניב. תפקודו של המבקש לאורך שש שנות עבודתו זכה לשבחים של הדיירים, כעולה ממכתבי המלצה שצורפו לבקשה, ולא ניתן לכך משקל בהחלטה.כמו כן לא ניתן משקל ראוי לנסיבותיו האישיות של המבקש - היותו אלמן ומפרנס יחיד של שניים מארבעת ילדיו, שהגם שהם בגירים, הם נסמכים על שולחנו (אחד חייל ואחד סטודנט). בהחלטת הפיטורים שולם מס שפתיים בלבד לשיקולים אלה מבלי שהם נשקלו באופן אמיתי. לאור האמור, זכותו של המבקש לשימוע נפגעה, שכן לא קויים לו שימוע אמיתי, אלא קויים"טקס" שנועד להציג מראית עין של שימוע. אמנם מדובר במעסיקה מהמגזר הפרטי, אך מעמדה של המשיבה דומה למעמד של בנקים ותאגידים מעין ציבוריים אחרים, לגביהם קיימת נטיה להחיל עליהם נורמות של המשפט הציבורי. מכל מקום, גם לגבי המגזר הפרטי בית הדין מוסמך, במקרים חריגים לאכוף יחסי עבודה גם במגזר הפרטיים, כאשר קיימת פגיעה בזכות חוקתית. בענייננו, נפגעת זכותו החוקתית של המבקש לכבוד באשר זכות של עובד ולמקום עבודה מוכרת כאחת מזכויות היסוד. אין מדובר רק בזכות לפרנסה, אלא גם זכות לכבוד ולהגשמה עצמית. כזכות יסוד, פגיעה בה תתאפשר רק בתום לב ובמידה שאינה עולה על הנדרש. החלטת הפיטורים אינה מידתית באשר אין כל יחס בין הוויתור על חוב של 57 ₪ ללקוח אחד, אשר נעשה על ידי המבקש משיקולים של טובת המעסיקה בלבד, לבין כלל השיקולים הפועלים לטובת המבקש, בהם תפקודו המוצלח משך שש שנות עבודתו, פעולתו במקרה הנדון ממניע של טובת המעסיקה, גילו, מצבו האישי והרפואי (המבקש טען שבימים אלה הוא בעיצומו של בירור רפואי לחשש שהוא חלה במחלת הסרטן). לאור כלל האמור, החלטת הפיטורים נגועה בחוסר סבירות קיצונית, ומהווה עוול חמור למבקש. אין להתיר למעסיק, ולו מעסיק פרטי, לנהוג בשרירות, בחוסר תום לב ולפגוע משיקולים זרים בעבודת עובד תחת הכסות של הפררוגטיבה הניהולית. אשר למאזן הנוחות: נזקו של המבקש, אם תידחה הבקשה, לא יוכל לתקון בפסיקת פיצוי כספי, וזאת בכל הנוגע להיבטים של ההעסקה הכרוכים בפגיעה במי שנשללת ממנו האפשרות לעבוד בפועל, כמו בהיבט של הפגיעה בכבוד ובזכות להגשמה עצמית הכרוכים באי עבודה, במיוחד בשים לב לגילו המבוגר בעטיו קלושים הסיכויים כי ימצא עבודה אחרת. מנגד - מתן צו מניעה כמבוקש לא תסב למשיבה כל נזק באשר משמעותה שהמבקש ימשיך למלא בהצלחה את תפקידו אצלה כפי שעשה עד כה, ואף העובדה שמאז הזמנת המבקש לשימוע בסוף אוקטובר המשיך המבקש למלא את תפקידו בהצלחה, דבר שמצביע על היעדר בסיס לטענות המשיבה בדבר היעדר האפשרות לכפות יחסי עובד ומעביד בשל ההשלכות שתהיינה לכך על מקום העבודה. טענות המשיבה להלן עיקרי טענות המשיבה בבקשה: אין להחזיר לעבודה בצו זמני עובד שחרג באופן בוטה מנהלי החברה והפר אותם, ובכך פגע באמון של המעסיקה בו, כמו גם באמון שבין המשיבה לדיירי הבניין, שבלעדיו אין המשיבה יכולה למלא את תפקידה בתחזוקת הבניין. היענות לבקשה משמעותה, למעשה מתן צו קבוע, דבר שיגרום למשיבה נזקים בלתי הפיכים, לרבות הסיכון של סיום ההתקשרות עם מגדל לגבי מתן שירותי אחזקה בבניין, לאור מה שמהווה בבירור חריגה של המבקש מסמכותו בכך שמחל לדייר על חיוב תוך הבטחה לגלגל החיוב על דיירים אחרים. החלטת הפיטורים מבוססת גם על תפקוד לקוי של המבקש, בעטיו נשמעו על ידי נציגי המשיבה תלונות מדיירים. המבקש העיד עדות מתחמקת כאשר נושא זה הוצג לו בחקירתו הנגדית, ועולה ממנה שיש בסיס לפיטורי המבקש, מעבר לאירוע של חריגת המבקש מסמכותו בעניין מחילה על חוב ליניב והבטחה לגלגל החוב על דיירים אחרים. לא מתקיימים כל תנאים חריגים לכלל לפיו דרך המלך בפיטורים שלא כדין, ככל שהיו, היא בפסיקת פיצוי כספי ולא באכיפת יחסי עבודה, במיוחד משמדובר במעסיקה במגזר הפרטי. אין כל בסיס לטענות המבקש בדבר קיום שימוע למראית עין. למבקש קוים שימוע כהלכתו כעולה מפרוטוקול השימוע המתעד את חילופי הדברים בשימוע, במסגרתם נשמעו באריכות טענות המבקש ובאת כוחו, וזאת לאחר שטענות המבקש הוצגו למשיבה בכתב. אין בסיס לטענת המבקש כי האישור שנתן מר גדות להמשך אי גביית התשלום הקבוע מיניב, מוכיח כי התנהגותו של המבקש באירוע מול יניב אינה חמורה. מדובר בהשהייה זמנית בלבד של החיוב עד להסדרת הסוגיה המסחרית בין מגדל לבין הדיירים. בנסיבות העניין, הבקשה אינה עומדת בתנאים לקבלת צו מניעה, בהיעדר עילת תביעה ראויה, וכן בשל כך שאף אם יתברר בתביעה העיקרית שנפל פגם בפיטורי המבקש, אין מדובר בנזק שאינו ניתן לפיצוי בכסף. דיון והכרעה כמקובל בבקשות לסעדים זמניים, עלינו להעריך את סיכויי התביעה העיקרית ואת מאזן הנוחות. במקרה זה, הערכת סיכויי התביעה העיקרית, בה מתבקש סעד להורות על בטלות פיטורי המבקש ולהחזירו לעבודתו, צריכה להיעשות על רקע ההלכה לפיה דרך המלך בפיטורים שלא כדין היא בפסיקת פיצוי כספי (עע 456/06 אוניברסיטת תל-אביב נ. רבקה אלישע (מיום 27.2.08). בשלב זה של הבירור המשפטי, לא ניתן לקבוע אם אכן, כטענת המבקש, פיטוריו נגועים בחוסר תום לב ובשיקולים זרים, כטענתו, או אם הם נגועים בפגם של היעדר מידתיות. לשם כך נדרש הבירור שיתקיים בהליך העיקרי. ניתן לומר בשלב זה שטענות המבקש מעלות תהיות באשר לסיבת פיטוריו: עד כמה הם נובעים ממעורבותו בחשיפת גביית יתר על ידי המשיבה או מגדל ברכיב התשלום הקבוע של חשבונות החשמל, והאם נכונה טענת המבקש כי הוא משמש "שעיר לעזאזל" בשל כך? מה היה טיב הדרישה של מגדל כלפי המשיבה בקשר להמשך עבודת המבקש? המבקש אף העלה תהייה באשר לסיבה בשלה הקליט יניב את שיחתו עם המבקש, אך בשלב זה לא בוססה האינסינואציה לפיה המשיבה ויניב חברו "להפיל" את המבקש. מנגד, איננו תמימי דעים עם המבקש כי ניתן לבטל את טענות המשיבה באשר לחומרת התנהגותו של המבקש באירוע מול יניב. לעניין זה מקובלת עלינו לכאורה טענת המשיבה כי באמירה של המבקש כלפי יניב שיגלגל עלות של חיוב, שהמבקש החליט לבטל ליניב, על דיירים אחרים, חשף המבקש את המשיבה לפגיעה משמעותית באמון של הדיירים כלפי המשיבה. אכן, לו דבר אמירה או הבטחה זו של המבקש ליניב היה מגיע לידיעת דיירים אחרים, הייתה עלולה להיגרם פגיעה באמון של הדיירים במשיבה. לעניין זה איננו תמימי דעים עם המבקש כי אישור המשך אי גביית התשלום הקבוע מיניב כפי שאושר על ידי מר גדות ביום 1.12.14, מוכיח באופן קונקלוסיבי כי לא נודעת חומרה לאופן התנהלותו של המבקש. מר שאער הסביר בעדותו כי מדובר בהחלטה זמנית עד להסדרת הסוגייה המסחרית שבין מגדל לבין הדיירים. לכאורה, אין באישורו של מר גדות משום ראיה קונקלוסיבית לכך שלא נפל פגם באופן התנהלותו של המבקש מול יניב, שכן ייתכן ששיקוליה של המשיבה היו שמכיוון שהוצג ליניב מצג לפיו התשלום הקבוע לא ייגבה ממנה, היה מוצדק שלא לפעול בינתיים בניגוד למצג זה עד להסדרת הסוגיה. מכל מקום, השאלה באיזו מידה תומכת החלטתו של מר גדות בעניין המשך אי הגביה של התשלום הקבוע מיניב בטענות המבקש, תתברר בהליך העיקרי. בהקשר זה נעיר כי המשיבה לא התחמקה מן האפשרות שמר גדות יעיד בבית הדין, שכן מר גדות התייצב לדיון ובאת כוח המבקש הייתה רשאית לבקש להעידו ולחקור אותו, כפי שעשה בית הדין במהלך עדותו של מר שאער להבהרת סוגיה מסוימת. יתר על כן, המשיבה טענה כי היה קיים חוסר שביעות רצון מתפקודו של המבקש בחודשים האחרונים, בשל תלונות של דיירים וכן של מגדל שהתקבלו בעניינו. עניין זה לא בורר באופן ממצה בבקשה. מצד אחד, נציגי המשיבה העלו בישיבת השימוע קיומן של תלונות מצד דיירים ומצד מנהלת הנכסים של מגדל לגבי תפקודו של המבקש, אך ללא פירוט מספיק, ולאחר שב"כ המבקש התנגדה לקיום השימוע על בסיס רחב יותר מהטענות שהופיעו בהזמנה לשימוע בעניין האירוע מול יניב, אישר מנכ"ל המשיבה כי אכן זו מסגרת השימוע. עם זאת, במהלך חקירתו הנגדית אכן ניתנה על ידי המבקש עדות מתחמקת לשאלות ב"כ המשיבה בניסיון לברר את טענת המשיבה לפיה אכן הובאו לידיעת המבקש תלונות של דיירים ושל מגדל אודות תפקודו, בשיחות שקיימו עמו מר גדות ומר שאער. בנסיבות אלה, איננו סבורים שמתקיימות בענייננו נסיבות חריגות המצדיקות מתן צו מניעה זמני למניעת פיטורי המבקש, בשים לב להלכה לפיה דרך המלך בפיטורים שלא כדין היא בפסיקת פיצויים ולא באכיפת יחסי עבודה. אשר על כן החלטנו לדחות את הבקשה. סוף דבר הבקשה נדחית. המבקש ישלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 1000 ₪. ערעור ברשות לבית הדין הארצי לעבודה תוך 15 ימים. פיטורים