המעמד המשפטי של "תאגיד מים" - האם נחשב רשות ? בכל האמור בהיות תאגיד מים, משום "רשות" ראו נימוקיו לנדון, של ביהמ"ש המחוזי בירושלים, כב' השופט י. ענבר, בבש"א 10835/09 (חברת הגיחון בע"מ נ' חיים קורפו, מיום 11.2.10). נדונה שם שאלה דומה, כאשר דובר על תאגיד המים של ירושלים. ביהמ"ש קבע כדלקמן: " ....לעיל ראינו כי בא-כוח המשיב למעשה אינו חולק על כך שהמבקשת ממלאת תפקיד ציבורי על-פי דין, אך לטענתו בכך אין די כדי להפכה לרשות מרשויות המדינה. טענתו זו של המשיב אינה מעלה ואינה מורידה, שהרי סעיף 2 לחוק בתי משפט מנהליים משמיענו כי "רשות" היא גם "גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין". למעלה מן הדרוש אוסיף, כי עיון בחוק תאגידי מים וביוב, אשר מכוחו פועלת המבקשת, מלמד כי המבקשת היא אכן גוף הממלא תפקיד ציבורי: מטרת המבקשת היא לספק לתושבי ירושלים שירותי מים וביוב; המבקשת הוקמה בהתאם לסעיף 1(ב) לחוק כחברה "לשירות ציבורי"; החוק מפרט את חובותיה של המבקשת ואת סמכויותיה (סעיפים 31-34); החוק מוסיף וקובע כי החברה חייבת ברישיון וזאת הן לצורך מתן "פעולה חיונית" של שירותי מים וביוב והן לצורך מתן פעולות אחרות (סעיפים 14 ו-22); המבקשת נתונה לפיקוח ולביקורת של הרשות הממשלתית למים ולביוב (פרקים ו'-ז' לחוק). רואים אנו, כי המבקשת ממלאת תפקיד ציבורי לעילא ולעילא. אף אין קושי לקבוע כי המבקשת "פועלת על פי דין". בהקשר זה יצוין כי כאשר התעוררה השאלה מיהו גוף הפועל "על פי דין" לצורך בחינת סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק, לפי סעיף 15(ד) לחוק יסוד: השפיטה, נקבע, כי הביטוי "על פי דין" משמעותו כי מילוי התפקיד הציבורי מוטל על גוף מכוח הדין (כגון חוק או תקנה), וזאת להבדיל מהסכם או ממסמך מכונן אחר (כגון תזכיר או תקנון של חברה). ודוק: לא הגוף הוא שצריך להיות יציר הדין, אלא התפקיד המוטל עליו צריך שיבוא מהדין (בג"ץ 126/84 גלבוע נ' מפעל הפיס בפסקה 5). בענייננו, לא זו בלבד שהתפקידים המוטלים על המבקשת וסמכויותיה מנויים בחוק תאגידי מים וביוב, אלא שגם על תקנונה להיות תואם את הוראות החוק ומטרותיו (סעיף 7 לחוק תאגידי מים וביוב). סיכומה של נקודה זו הוא, כי המבקשת היא "רשות". "שאלות משפטיותחוק המים / רשות המיםמים