ניכוי מס על חובות אבודים (חובות רעים מס הכנסה) חובות אבודים המערערים טוענים להוצאה בגין חובות אבודים. המערערים מצביעים על 3 חייבים שנותרו חייבים בחובות שאותם לא ניתן לגבות. חוב של סטפן גלמורה על סך של 165,000 ₪, חוב של עמרייה חאלד על סך של 95,000 (מע/7 סעיף 13) וחוב של השותפות אקוורל על סך של 2.61 מיליון ₪. הטענות ביחס לחובות של סטפן גלמורה וחאלד עמרייה דינן להידחות, שכן לא הובאו כל ראיות לחובות אלו. לא הובאו ראיות לניסיונות גבייה של החוב, למצבם של החייבים וכו'. פרט להסכם להסדרת החוב עם סטפן גלמורה לא הובאה שום ראיה. הואיל ועל הנישום הנטל להוכיח את כל התנאים להכרה בחוב האבוד כהוצאה (עמ"ה (חי') 2039/98 זילברמן נ' פקיד שומה חיפה (28/11/99); עמ"ה (ת"א) 1146/99 די אנד ג'י יבוא ושיווק מוצרי חשמל ואלקטרוניקה נ' פקיד שומה רחובות (21/10/04)), דין הטענה להידחות. המערערים מצביעים על הסכם פשרה שהושג עם שותפות אקוורל ולפיה תחזיר השותפות סחורה בעלות רכישה של 2.9 מיליון ₪ ותשלם 2 מיליון ₪. הטענה כאמור הינה כי שווי הסחורה שהוחזרה היה רק 290,000 ₪ ועל-כן יש לראות בכל ההפרש בין עלות המכירה לשווי הסחורה שהוחזרה, כחוב אבוד. טענה זו אין לקבל. סעיף 17(4) לפקודת מס ההכנסה עוסק בניכוי הוצאות בגין חובות רעים: "חובות רעים שנתהוו בעסק או במשלח-יד והוכח, להנחת דעתו של פקיד השומה, שהחובות נעשו רעים בשנת המס, וכן חובות מסופקים במידה שנאמדו, להנחת דעתו של הפקיד, כחובות שנעשו רעים בשנת המס, אף אם זמן פרעונם של החובות הרעים או המסופקים חל לפני תחילתה של שנת המס; אלא שכספים שנגבו בשנת המס לחשבון סכומים שנמחקו או שנוכו לפני כן בשל חובות רעים או מסופקים, ינהגו בהם לענין פקודה זו כמו בתקבוליו של העסק או משלח היד לאותה שנה". הכרה בחוב אבוד כהוצאה מחייבת הוכחת מספר תנאים. א' נמדר בספרו מס הכנסה, בעמ' 397-396 (2010) מציין: "סעיף 17(4) לפקודה מתיר את ניכוים של חובות רעים כהוצאה אצל הנישום בהתמלא מספר תנאים: ראשית, החוב צריך לנבוע ממקור הכנסה שהינו עסק או משלח יד. חוב רע שנוצר ממקורות הכנסה אחרים, כגון משכירות לפי סעיף 2(6) לא יותר בניכוי כהוצאה. שנית, רק חובות שנוצרו עקב פעילות מסחרית שוטפת של העסק יותרו בניכוי, אך לא חובות רעים שנוצרו בגין פעילות הונית. שלישית, רק חוב שנעשה רע באקראי יותר בניכוי אך לא אם נעשה רע בגין פעולה יזומה, כגון גניבה מעסקו של הנישום או ויתור הנישום על חובו. רביעית, על הנישום להוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה כי החובות נעשו רעים באותו שנת מס, והראיות צריכות להיות ברורות וחד משמעויות שהנישום ויתר על חובו". במקרה הנוכחי לא מדובר כלל בחוב שלא נגבה. להיפך. המערערים ואקוורל הסכימו על פירעון החוב בדרך של תשלום 2 מיליון ₪ בתשלומים והחזר סחורה. החזרת הסחורה הינה למעשה עסקת "מכר חוזר" של סחורה במחיר המקורי. חברת אקוורל אף הוציאה למערערת חשבונית זיכוי (נספח ב' למע/5). בנסיבות שכאלו, כאשר המערערת רכשה למעשה סחורה במכר חוזר במחיר העלות, הרי שרכישה זו מהווה הוצאה ליצור הכנסה במלוא מחיר הרכישה, שהוא מחיר העלות המקורי. אם לאחר מכן מכרה המערערת את הסחורה ללקוחות במחיר השווה ל-10% בלבד, כפי שנטען, הרי שלחברה נוצר "הפסד" של ההפרש בין עלות הרכישה למחיר מכירה. הפסד זה הינו, לפי הנטען, בסך של 2.61 מיליון ₪ וניתן יהיה לקזז אותו מול הכנסות החברה בשנת המכירה (סעיף 28 לפקודה). מכאן המסקנה כי הכרה ביתרת החוב של אקוורל כהוצאה בשל חוב אבוד תעניק למערערת "כפל" ניכוי. מיסיםמס הכנסהניכוי מסחוב