היטל ביוב נגבה עבור התקנת ביוב המשמש את הנכס - חוק הביוב וחוק העזר ביוב

לפי חוק הביוב והן לפי חוק העזר ביוב, היטל ביוב נגבה עבור התקנת ביוב המשמש את הנכס שיטת ההיטל מתבטאת בעניין היטל ביוב בכך, שאין מקום ואין צורך לחשב את העלויות של העבודה הספציפית של התקנת ביוב המשמש את הנכס. כאשר מדובר בתוספת בניה, אין צורך אף להוכיח הקמת תשתיות נוספות, והחיוב המשני בהיטל אינו אלא המשכו והשלמתו של החיוב הראשוני (ר' עע"ם 2314/10 עיריית ראש העין נ' אשבד נכסים בע"מ ( 24.6.12), אשר ביטל את הלכת אל עמי (ע"א 889/01 עיריית ירושלים נ' אל עמי ייזום השקעות ובנייה בע"מ, פ"ד נז(1) 889 (2002)]. אך עדיין, לפי לשונם המפורשת, הן של חוק הביוב והן של חוק העזר ביוב, החיוב בהיטל ביוב עבור בניה נוספת הוא בשל בניה נוספת שהתווספה בפועל. כך לפי סעיף 18 לחוק הביוב, וכך לפי סעיף 3 לחוק העזר. איני רואה כל אפשרות פרשנית אחרת אשר תקבע כי די בהגשת בקשה להיתר בניה ובהוצאת היתר בניה על מנת להקים חבות בתשלום היטל הביוב בגין תוספת הבניה שהתבקשה. יכול ומבחינת מנגנוני גבית היטל הביוב, מבוצעת הגביה כבר בשלב הגשת הבקשה להיתר בניה, אך מבלי להביע עמדה כלשהי בעניין זה, ברי כי אין בכך כדי לשנות ממהותה של החקיקה שנזכרה לעיל, הקובעת כי החיוב בגין תוספת בניה הוא עבור בניה שנבנתה בפועל, ולא עבור הוצאת היתר הבניה. כך הדבר, כאשר המועצה לא השתמשה בסמכות שהוקנתה לה בסעיף 18(2) לחוק הביוב ולא קבעה בחוק העזר כי ההיטל ישולם גם לפי "הניתן לבניה בנכס לפי כל תכנית בניין עיר המחייבת באותו מקום או לפי רשיון בניה...." אלא קבעה בחוק העזר כי התשלום עבור תוספת בניה יהיה לפי הבניה שנוספה או נבנתה בפועל. אגרות והיטלי פיתוחהיטל ביובביוב