אי התייצבות של תושב חוץ לדיון בגלל בדיקה רפואית (סי.טי)

אי התייצבות של תושב חוץ לדיון בגלל בדיקה רפואית (סי.טי) 27. עניין אחרון שנותר לי לענות בו, הוא שאלת אי התייצבותו של המשיב לדיון שנקבע לבקשתו (!) ליום 1.6.14. 28. ראשית, אדון בפן העקרוני של אי התייצבות תושב זר. גם לעניין זה צודק ב"כ המבקשים, עת אשר הפנה את בית המשפט לסעיף 7(1) לפקודה אשר זו לשונו; "מי שהאשימוהו בהמראה ואי אפשר למצוא אותו בתוך תחומי שיפוטו של כל בית משפט בישראל, רשאי בית המשפט ליתן צו המטיל קנס או מאסר ככל אשר ימצא לצודק, או לצוות שינתן כתב ירידה לנכסיו, ואותו כתב ירידה לנכסים ישעבד את נכסי המקרקעים שלו באותו אופן ובאותו שיעור מכל הבחינות כדין צו ירידה לנכסים במשפט אזרחי". עוד ראה לעניין זה בפסק הדין, שגם אליו הופניתי על ידי ב"כ המבקשים, בש"א 214/89 גלצר נ' גלצר (12.6.89) אשר שם נקבע מפורשות, כי ניתן להפעיל כנגד תושב חוץ, המסרב להתייצב בבית המשפט את הסנקציה האמורה בסעיף 7(1) הנ"ל. 29. משכך אפוא, שומה עלי לדון בפן המעשי של אי התייצבותו של המשיב, לדיון בפניי. לעניין זה וכאמור לעיל, הוגשה הודעת המשיב עצמו בדואר אלקטרוני לבא כוחו, ולפיה הוא חולה, ונקבעו לו בדיקות C.T., וכן "מעין" אישור רפואי על הצורך בבדיקות הנ"ל. 30. סבורני, כי אין די בהודעת המשיב עצמו ולפיה, הוא "חולה", כדי לשכנעני שאכן, ועקב מחלתו נבצר ממנו להגיע לדיון. כשם, שאין די גם ב"אישור הרפואי", בדבר הצורך בביצוען של בדיקות שונות ביום 1.6.14, כדי לשכנעני שאכן המשיב לא יכול היה להתייצב לדיון. יכול שהמשיב זקוק לביצוען של בדיקות כאלה ואחרות, ואולם, אין הסבר כלשהו, בדבר הצורך המיידי והדחוף בביצוען של בדיקות אלו, כשם שגם אין הסבר מדוע לא ניתן לדחותן ביום או, ביומיים. 31. זאת ועוד, ב"כ המשיב, פנה אליו במכתב באמצעות הדוא"ל, מיום 21.5.14, וזימנו לפגישה במשרדו ליום 29.5.14 בין השעות 11:00 ל- 12:00. ההודעה של המשיב, בדבר מחלתו, נשלחה לבא כוחו רק בשעה 19:47, כך כעולה מהודעת הדואר האלקטרוני. מדוע זה, בא כוחו לא וידא עם המשיב, כבר בשעות הצהריים של יום 29.5.14, ומשלא הגיע המשיב למשרדו, האם מתכוון המשיב להגיע לדיון? מדוע המתין ב"כ המשיב עד השעה 20:00 (בקרוב) לקבלת התשובה? גם עניין זה אומר דרשני. 32. עוד אוסיף, כי להודעת המשיב בדואר האלקטרוני, לא צורף תצהיר כלשהו התומך באמור בה, כשם שגם האישור הרפואי, הוא לקוני משהו, ולא לווה באישור רשמי כדין, בוודאי שלא על פי פקודת הראיות. 33. לעניין זה אוסיף, כי איני מתעלם מכך שמדובר במשיב, אשר עבר לאחרונה טיפולים רפואיים (כך כעולה מבקשות דחייה קודמות) אולם הדבר לא מנע ממנו מלנסוע לקנדה לטקס סיום לימודי בנו, (כעך כעולה מהבקשה לדחיית מועד הדיון הקודם), או לשהות בחו"ל בענייני משרדו (כך, כעולה מהבקשות למתן אורכה להגשת תגובה). משכך אפוא, ובזהירות המתבקשת, דומני, כי המשיב יכול היה להתייצב לדיון בפניי, ומכל מקום, לא שוכנעתי, ברמה הנדרשת, שלא כך הוא הדבר. 34. כזכור, מדובר בפסק דין שניתן ביום 19.8.13 (!) ובבקשה לפי פקודת הביזיון שהוגשה ביום 15.12.13(!) ומשכך, יהיה זה בלתי צודק בעליל, שלא לכוף את המשיבים מלציית לצו בית המשפט ולהוסיף ולגרום למבקשים נזק מתמשך. 35. עם זאת, לא אוכל להיעתר לבקשה ליתן צו המורה על מאסרו של המשיב. דומני, כי לעת הזו, מדובר בסעד לא מידתי שמן הראוי להטילו, אם בכלל, רק לאחר נקיטת סעד פחות קיצוני. רק אם סעד זה לא יעזור, אשקול גם נקיטה בסעד הקיצוני יותר, וככל שתוגש בקשה, של מאסרו של המשיב. 36. אשר על כן, אני מחייב את המשיבים בקנס בסך של 1,000 ₪ לכל יום איחור בהשבת התבניות (אותן 104 כזכור) וזאת החל מיום 15.6.14 ועד להשבת התבניות בפועל. כמו כן, אני מחייב את המשיבים בהוצאות בקשה זו בסך של 15,000 ₪. רפואהדיוןתושב חוץ