המועד לבחינת השיהוי ביחס לסעד זמני הינו המועד בו קם הצורך בסעד הזמני

המועד לבחינת השיהוי ביחס לסעד זמני הינו המועד בו קם הצורך בסעד הזמני כפי שאזכר המבקש, ברע"א 8630/05 ניר שיתופי - אגודה ארצית להתיישבות עובדים ואח' נ' עיריית הוד השרון "פעמים רבות המועד בו קמה עילת התביעה והמועד בו קם הצורך בסעד זמני חד הם, אך אין אלו פני הדברים תמיד... עלינו לאתר את נקודת הזמן בה הפכו הנסיבות לכאלה המעוררות צורך בסעד זמני ואת משך הזמן שחלף ממועד זה ועד שהוגשה הבקשה למתן סעד זמני." סעד זמני (לרבות עיקול זמני) יינתן בהתאם לתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן גם: "התקנות"): "(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש. (ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לענין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה: (1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר; (2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש. סעד זמנישיהוי