חשיבות חוות דעת פרטית בדיון בפני ועדה רפואית של ביטוח לאומי הפסיקה קובעת כי, ככלל, מקום בו הוצגה בפני הועדה הרפואית חוות דעת פרטית והועדה הרפואית סמכה עליה את החלטתה, עשוי הדבר לשמש נימוק להתיר הבאת ראיות לסתור [רע"א 7905/10 אוחנה נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ (20.12.2010); רע"א 7676/13 ספנייב נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (14.11.2013); א' ריבלין "תאונת הדרכים - תחולת החוק, סדרי הדין וחישוב הפיצויים" (מהדורה רביעית, 2011) (להלן: "ריבלין"), עמ' 785]. חריג לכלל האמור עשוי לחול כאשר ניתן להיווכח מדו"ח הועדה הרפואית כי בדקה את הנפגע בעצמה וסמכה החלטתה לא רק על חוות הדעת הפרטית "כי אם על שורה של מסמכים אחרים וממצאים רפואיים" [ריבלין, עמ' 785, ה"ש 36]. בספרו של ריבלין, מובהר ההגיון המונח בבסיס הכלל האמור: "נפגע המתייצב בפני הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי ומציג בפניה חוות דעת של מומחים רפואיים מטעמו זוכה ביתרון הנשלל ממנו במסגרת הוראת סעיף 6א לחוק (המונעת הצגת חוות דעת רפואית מטעמו). תכלית החוק והתקנות שהותקנו על פיו היא לייתר את הצורך ואת התועלת שבעצם הפניה אל המומחה שמטעם. תקנות המומחים אוסרות המצאת חוות דעת מטעם הצדדים למומחה שנתמנה על ידי בית המשפט והן אוסרות גם על המומחה לדרוש ולקבל חוות דעת כזו. הצגת חוות הדעת בפני הוועדה הרפואית אינה מתיישבת עם התכלית הזאת. פעולה שכזו אינה מתיישבת גם עם התכלית התחיקתית המוצאת לה ביטוי בסעיף 6ב לחוק הפיצויים, שעניינה הסתמכות על חוות דעת אובייקטיבית, להבדיל מחוות דעת מטעם אחד מן הצדדים. לפיכך, מקום בו הוצגו חוות דעת שכאלה והוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי סמכה את החלטתה גם עליהן, עשוי הדבר לשמש נימוק למתן היתר להבאת ראיות לסתור." רציונל נוסף שנזכר בפסיקה הינו חוסר השוויון הדיוני בין הנפגע למבטחת, במצב דברים בו ניתנת לנפגע אפשרות להציג חוות דעת מטעמו בפני הועדה הרפואית, בזמן שלא עומדת אפשרות דומה למבטחת שאיננה צד להליך בפני המל"ל [רע"א (מחוזי, י-ם) 41765-10-11 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' ליכטנשטיין (29.1.2012)]. רפואהדיוןביטוח לאומיועדה רפואיתחוות דעת