הכבדה עיקול זמני ראיות לכאורה להכבדה על ביצוע פסק הדין - על בית המשפט לבחון האם קיים חשש סביר שאי מתן הצו יביא להכבדה על ביצוע פסק הדין. מאזן הנוחות ורכיב ההכבדה מקיימים קשר ישיר, מטבע הדברים, ככל שישנו חשש להכבדה, ממילא מאזן הנוחות ייטה לטובת המבקש, ולהיפך. באשר ליסוד הכבדה, רע"א 8420/96 דן מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות, פ"ד נא(3), 789 (סעיף 11 לפסק הדין) סיכם ההלכה: "המפנה חל עם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהכיר בזכות הקנין כזכות חוקתית (סעיף 3), והסב את תשומת הלב גם לשיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו לתת צו זמני; ובמה נשתנה לענין זה צו זמני מסעד סופי? שהצו הזמני, שניתן מעצם טבעו, שלא על יסוד ראיות מלאות, עשוי לפגוע שלא כדין בקניינו של הנתבע,... גברה ההכרה שבתי המשפט נדרשים ליתר זהירות מאשר בעבר במתן צווים זמניים, וכמו בסוגיות אחרות, נדרשים עתה בתי המשפט לערוך איזון בין האינטרס של התובע שהנתבע לא יכשיל בתקופת הביניים שעד למתן פסק הדין את ביצועו, לבין האינטרס של הנתבע שזכות קניינו לא תיפגע יתר על המידה על יסוד תשתית ראייתית בלתי מלאה... הדגש במתן צו העיקול עבר איפוא מהצורך לייחד נכסים לשם ביצוע עתידי של פסק הדין, לצורך למנוע שינוי מצבו של המבקש לרעה עד למועד פסק הדין. לענין זה רלבנטית השאלה אם אמנם עומד המשיב להבריח את נכסיו או לעשות מעשה אחר שיש בו כדי להכשיל את פסק הדין ושומה על בית המשפט לבחון את מאזן הנזקים ולשקול את מאזן האינטרסים הקיים בין המבקש לבין המשיב כן ר' בעניין זה רע"א 6614/06 - כפרית תעשיות בע"מ ואח' נ' ICC INDUSTRIES INC (פורסם בתקדין, כב' השופט א' רובינשטיין), שם נקבע כי: "מהי משמעותה של אותה "הכבדה"? (2) מצב נפוץ של הכבדה הוא מקרה, בו הנתבע עשה או מתכוון לבצע מעשי הברחה של נכסים או מעשים אחרים, העלולים למנוע או לסכל את מימושו של פסק הדין... עם זאת, הוכחת מעשי הברחה אינה הדרך היחידה לבסס טענת הכבדה, ואף לשון התקנה (שהוספה לאחר שניתן פסק הדין בעניין מרגליות) אינה מגבילה עצמה להברחת נכסים דווקא. כך נפסק, כי לעתים גובה סכום התביעה עשוי להוות אינדיקציה לקיומה של הכבדה, זאת "כאשר עלה בידי מבקש צו העיקול להראות כי אמצעיו הכספיים של הנתבע אינם מספיקים כדי לשלם את החוב הנטען" (רע"א 903/06 דלק - חברת הדלק הישראלית נ' אטיאס (טרם פורסם) (השופט גרוניס)).... ... "סבורני כי את ההכבדה לפי תקנה 374(ב) יש לבחון על פי המהות, קרי על פי יכולתו של זוכה פוטנציאלי לממש את זכייתו... דומה כי גישה הנמנעת מקביעת קטגוריות מוחלטות בהן יינתן אפריורית צו עיקול, מתיישבת עם המגמה הנוהגת בפסיקה, לפיה אין ליתן עיקול זמני "על דרך השגרה" (ראו רע"א 5242/95 סיגנל שירותי אלקטרוניקה נ' דנבאר (לא פורסם) (המשנה לנשיא לוין); רע"א 5935/97 סיני נ' גלנץ, פ"ד נב(1) 193, 197 (השופט - כתארו אז - אור); כן ראו ד"ר ש'לוין תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד, 37-36). זאת, נוכח הפגיעה בזכות הקניין של הנתבע (עניין מרגליות, בעמ' 799; רע"א 6424/98 דוד נ' מפרק דגני עמירים, פ"ד נג(1) 280, 285 (השופטת שטרסברג כהן); רע"א 1641/01 בוטנר נ' קיבוץ חפציבה (לא פורסם) (השופטת דורנר)). בהקשר זה יש שקבעו קטגורית, כי באיזון שבין האינטרס של התובע להגשים את זכויותיו כפי שייקבעו בפסק הדין לבין האינטרס של הנתבע שזכות הקניין שלו לא תיפגע, יש ליתן לאינטרס הנתבע מעמד עדיף (בש"א 4459/94 סלמונוב נ' שרבני, פ"ד מט(3) 479, 482 (השופטת דורנר)).גם אם לא נרחיק לכת למחוז זה, וכשלעצמי הייתי מסייג זאת לנסיבות מתאימות, שהרי פעמים ששיקולי צדק ינחו אחרת ויש לשקלל את זכויות התובע - עדיין נודע משקל רב, כמובן, לזכות החוקתית." בעת בחינת רכיב ההכבדה, בית המשפט ישקול את הנסיבות, חשש להברחת נכסים (פסק דין מרגליות שלעיל); האם סכום התביעה מהווה אינדיקציה לקיומה של הכבדה מקום בו המשיב הראה כי אמצעיו הכספיים אינם מספקים (רע"א 903/06 דלק נ' גסטון אטיאס וכן יתר נסיבות המלמדות על חשש כאמור. עיקול זמניעיקול