פרסום שמות הצדדים בהליך משפטי בבית משפט

פרסום שמות הצדדים בהליך משפטי בבית משפט פרסום שמותיהם והפרטים המזהים של אלו אשר נוטלים חלק בדיון השיפוטי הוא פועל יוצא של עיקרון פומביות הדיון (ראו בש"פ 5759/04 תורג'מן נ' מדינת ישראל פ"ד נח(6), 658 (2004, להלן: פרשת תורג'מן); בש"פ 8698/05 אזולאי נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(3) 168 (2005); בש"פ 2484/05 פרי נ' מדינת ישראל (2005)). מטבע הדברים, לציבור יש עניין לדעת על תופעות עברייניות ועל האמצעים הננקטים לגילוי עבריינים ולהעמדתם לדין. משכך, ולאור מעמדו החוקתי של עיקרון פומביות הדיון, ינוהל, דרך כלל, ההליך המשפטי בפומבי וכפועל יוצא, שמותיהם של הנוטלים בו חלק - יפורסמו (ראו רע"פ 7276/13 ישראל פינטו נ' מדינת ישראל (2013, להלן: עניין פינטו); ע"פ 8755/07 פלוני נ' מדינת ישראל (2007, להלן: עניין פלונית); בש"פ 2794/00 אלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(3) 363, 369 (2000); בש"פ 2884/06 בן דב נ' מדינת ישראל (2006)). מגבלות על פומביות הדיון בהקשר זה עלולות להביא להעלמת מידע על חשדות המיוחסים לאנשי ציבור, מעצר בני אדם בלי שהדבר יובא לידיעת הציבור וללא ביקורת על הליך המעצר וכן פגיעה ביכולתה של העיתונות לפרסם תחקירים ולחשוף פרשיות פליליות. לעליונות עקרון פומביות הדיון ישנם רציונליים לא מבוטלים, והחשוב שבהם: שקיפות ההליך השיפוטי, שכן צדק צריך להראות ולא רק להיעשות. איש מאתנו אינו חפץ לחיות במשטר בו הדין יוצא מן הכוח אל הפועל באולמות סגורים, באופן המונע אפשרות לביקורת. עקרון פומביות הדיון, המעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה ובסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), הוא עקרון יסוד בשיטתנו המשפטית. עקרון זה, כפי שהובהר בבש"פ 8698/07 אזולאי נ' מדינת ישראל (2005): "חושף את פועלה של מערכת המשפט ואת ההליכים שהיא מקיימת לעיניו של הציבור הרחב. פומביות זו של הדיון נועדה להבטיח את זכותם של בעלי הדין להליך תקין והוגן, ויש בה כדי לחזק את אמון הציבור במערכת המשפט בהגשימה את זכותו של הציבור לדעת, את חופש הביטוי ואת חופש התקשורת והעתונאות" (ראו גם ע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444, 451-450 (1991); רע"פ 6288/02 יאנוס נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(2) 97, 109 (2004)). פומביות הדיוןפרסום