האם אפשר למנוע אכיפת סעיף בוררות בהסכם ?

האם אפשר למנוע אכיפת סעיף בוררות בהסכם ? סעיף 5(ג) לחוק הבוררות מורה כי: "בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות". בפסיקה הובעו שתי גישות ביחס למהותו של ה"טעם המיוחד" שבכוחו למנוע אכיפת סעיף בוררות שבהסכם; הגישה האחת מציבה את מבחן "הנוחות והצד המעשי שבדבר" כשיקול מכריע אם מתקיים "טעם מיוחד". הגישה השנייה מעדיפה את העיקרון ש"הסכמים יש לכבד" ונותנת תוקף לסעיף הבוררות זולת אם קיימות "נסיבות מיוחדות" (ראה: רע"א 985/93 אלרינה אינווסטמנט קורפוריישן נ' ברקי פטה המפריס (ישראל) בע"מ ואח', פ"ד מח(1) 397 (1993) (להלן: "עניין אלרינה")). בהקשר זה, עמד השופט גולדברג בעניין אלרינה על המבחן הדו - שלבי: ראשית, מבחן "הנחיצות הדיונית" - לפיו יש לבחון אם צורף צד (שאינו צד להסכם הבוררות) לתובענה צירוף של אמת או רק כדי שהתובע יוכל לחמוק מהתחייבותו ליישב את הסכסוך בבוררות. שנית, יש לבחון את מבחן "הנחיצות המהותית" שבקיום הליך אחד בבית המשפט והאם חיוני שהדיון לא יפוצל ויתנהל כמקשה אחת משום שעלולים להיקבע בהליך האחר ממצאים, מסקנות או תוצאות סותרות. בע"א 169/80 יעקב אורי בע"מ ואח' נ' קנטי ואח', פד"י לח(2) 837, 840 (1981) קבע השופט ברק כי: "טעם זה של מניעת פיצול הדיון, הוא טעם ענייני לסירוב לעיכוב הליכים... ודי בו כדי להכריע בערעור שלפנינו". בבש"א (מחוזי י"ם) 4225/99 שערי העיר חברה להשקעות בע"מ נ' דניה סיבוס חברה לבנייה בע"מ ( 24.4.2000) (להלן: "עניין שערי העיר") יישם בית המשפט את האמור בעניין אלרינה ודחה את הבקשה לעיכוב ההליכים מהטעם שקיימת הצדקה מהותית לריכוז המחלוקות תחת קורת גג אחת, שכן אלה נוגעות לסוגיה אחת משותפת וקיים סיכון שפיצול הדיון יוביל לפסיקות סותרות. גם בבש"א (מחוזי - ת"א) 7265/03 פרו ש.י.א - הנדסה, בניה ותשתית בע"מ נ' קרית שדה התעופה בע"מ ( 25.4.2004) נפסק בהקשר זה: "העניין שלפנינו הוא אחד מאותם מקרים שבהם בית המשפט מצווה על ייעול הדיון ועל מניעתם, ככל האפשר, של דיונים מקבילים ואף כפולים באותם עניינים. פרט למשאבים האנושיים והכספיים המבוזבזים לריק במקרים שכאלה, עלול כפל הדיונים להביא לתוצאות סותרות, שמעצם טבען תרבינה משפטים נוספים ומיותרים.". תניות בחוזהחוזהיישוב סכסוכיםתניית / סעיף בוררותשאלות משפטיותבוררות