התיישנות על זכות אובליגטורית במקרקעין בשאלה אם זכות אובליגטורית כלפי מקרקעין כמוה כתביעה במקרקעין לצורך חוק ההתיישנות ניתן למצוא דעות שונות בפסיקה. לעניין זה נקבע בע"א 520/96 חוסין נ' מיר, פ"ד נד(3) 487, 494 (2000) (להלן: הלכת חוסין) כי "התביעה שהגישה המשיבה היתה אפוא תביעה לאכיפת חיוב חוזי להענקת זכות במקרקעין מוסדרים, שלפי סעיף 5(2) לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, תקופת התיישנותה היא עשרים וחמש שנים". מכאן המסקנה הלכאורית לפיה תביעה אובליגטורית להענקת זכות במקרקעין נכללת בגדר "תביעה במקרקעין" לעניין סעיף 5(2) לחוק ההתיישנות (ראו גם דעת היחיד של כבוד השופט הנדל בע"א 3521/10 עירית חיפה נ' גסר, מיום 7.1.13, בפסקה 6 לפסק-דינו, להלן: הלכת גסר). עם זאת, יש לציין כי קביעה זו נאמרה באמרת אגב; באה בהמשך למספר אמרות אגב אחרות שעניינן בקביעה כי אף לו היה בידי המשיבה להוכיח מספר תנאים קודמים לא היה בכך כדי להושיעה; וסופה בקביעה כי כך או כך - חלפו למעלה מ-25 שנים ממועד קום העילה והתביעה התיישנה. מקרקעיןהתיישנותזכות אובליגטורית