תרומה תמיכה או סיוע: סעיף 12(א) לחוק המע"מ סעיף 12(א) לחוק המע"מ קובע כך: "תרומה, תמיכה או סיוע אחר (להלן - תקבולים) שקיבל עוסק ייחשבו כחלק ממחיר עסקאותיו; הוראה זו לא תחול על סוגי תקבולים או סוגי עוסקים שקבע שר האוצר" בית המשפט העליון במסגרת ע"א 563186 החברה הכלכלית חיפה בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, חיפה, פ"ד מב(3) 215 (1988) נדרש לפרשנות הסעיף וקבע כך: "לשונו של סעיף 12 היא ברורה וחד משמעית... החוק אינו מבחין בין סוגי התקבולים האמורים ברישא לסעיף 12, והוא חל גם על תשלומי תמיכה שקיבל עוסק שלא לצורך ייצור הכנסה, אלא במישור ההוני או למטרה שאיננה מסחרית. כל אותם תקבולים (אשר שר האוצר לא הוציאם בתקנות מכלל ההסדר שבחוק) ייחשבו כחלק ממחיר עיסקאותיו של העוסק שקיבלם (בכפוף לסמכות שר האוצר לסייג את תחולת ההוראה גם לגבי סוגי עוסקים). החוק אינו מתנה את הגדלת בסיס המס בסכום התרומה בכל תנאי שהוא:בלא נדרש כי יוכח קשר ישיר בין התרומה לבין עיסקאותיו של העוסק על דרך של הפחתת מחיר העיסקאות בגובה התרומה. גם הוכחת קשר עקיף לא נדרשת. הקשר בין התרומה לבין מחיר העיסקאות מונח בבסיס ההסדר שבסעיף 12, אך אינו הופך בשל כך לרכיב שלו... מטרת ההסדר הייתה למנוע הפחתת בסיס המס, על דרך של הוזלת מחיר עיסקאות. אך אין בלשון הנקוטה בסעיף 12 כדי להפוך אותו קשר גומלין בין התרומה לבין מחיר העיסקה לתנאי לתחולת ההסדר הקבוע בסעיף. נהפוך הוא:בהלשון היא כללית ובלתי מסויגת, ולפיה רואים כל תרומה, תמיכה או סיוע שקיבל עוסק כחלק ממחיר עיסקאותיו - זאת ותו לאו." בפסיקה מאוחרת יותר אף נקבע כי המגמה היא להרחיב את תחולת הסעיף כך שיחול על כל סוג של תקבול שקיבל עוסק ושניתן לסווגו כ"תרומה, תמיכה או סיוע אחר", ללא קשר למטרת נתינתו וללא קשר בינו לבין עיסקאותיו האחרות של המקבל (ע"א 974/95 מרכז הירידים בישראל בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף תל-אביב 3, פ"ד נב(3) 752 (1998). כמו כן, נקבע לא פעם, כי גם מחילת חוב במסגרת יחסים עסקיים, נכנסת לגדרו של הסעיף, ואין צורך כי תתלווה למחילה כוונה וולונטארית-פילנתרופית - כדעת המערערת במקרה זה (וראו לדוגמא: ע"א 141/00 תה"ל תכנון המים לישראל בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ, פ"ד נו(5) 708 (2002); ע"ש (מחוזי- י-ם) 2082/03 אקדמון בית ההצואה לאור נ' מס ערך מוסף, ירושלים ( 31.8.06). גם לא נמצא עיגון לטענת המערערת שלסעיף 12 לחוק אין תחולה מקום בו מדובר במחילת חוב בין הצדדים הישירים לעסקה, אלא רק במקרים בהם מחילת החוב באה מטעם צד שלישי "חיצוני" לעסקה. פסיקת בתי המשפט המוזכרת לעיל, התייחסה גם למקרים בהם המחילה הייתה בין אותם צדדים לעסקה. ברם, פרשנותו של המשיב לפיה מדובר במקרה זה הלכה למעשה בשתי עסקאות נפרדות - העסקה הראשונית של רכישת הטובין שהסתיימה, והעסקה השנייה של מחילת החוב המחויבת במס - איננה יכולה לעמוד. מיסיםתרומותמע"מ (מס ערך מוסף)