יבוא סמים (מתאמפטמין) מספרד לישראל

יבוא סמים (מתאמפטמין) מספרד לישראל פתח דבר הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בביצוע עבירות של ייבוא סמים (עשרה מקרים), סחר בסם (חמישה מקרים), החזקת סמים שלא לצריכה עצמית והחזקת סמים לצריכה עצמית עבירות לפי סעיפים 13 ביחד עם סעיף 19א, סעיף 7(ג) רישא, וסעיף 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים, (נוסח חדש) התשל"ג- 1973. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בהזדמנויות שונות ייבא הנאשם ארצה מספרד סם מסוכן מסוג GBL (להלן: "הסם") כמפורט להלן: בתאריך 2.10.12 ייבא חמישה מיכלים ובהם הסם בנפח של כ- 109.34 גרם. במהלך חודש נובמבר 2012 ייבא מיכל ובו הסם בנפח של כ- 250 מ"ל ברוטו, בכך שהזמין את הסם מאיש קשר לתיבת דואר בחולון (להלן: "תיבת הדואר"). במהלך חודש פברואר 2013 ייבא מיכל ובו הסם בנפח של כ- 250 מ"ל ברוטו שנשלח לתיבת הדואר . במהלך חודש מאי 2013 ייבא מיכל ובו הסם במשקל 264.45 שנשלח לתיבת הדואר. 3. במהלך חודש מאי 2013 ייבא הנאשם ארצה מארצות הברית ארבעה מיכלים סם מסוכן מסוג BUTANEDIOL- 1,4 במשקל כולל נטו של 522.13 גרם, על ידי כך שהזמין את הסם מאיש קשר לכתובת תיבת הדואר. 4. במהלך חודש מאי 2013 ייבא הנאשם ארצה מארצות הברית סם מסוכן מסוג מתאמפטמין במשקל של 3.4087 גרם, על ידי כך שהזמינו מאיש קשר לכתובת תיבת הדואר. בנוסף, במהלך החודשים יוני 2012 ועד מרץ 2013, בתדירות של אחת לחודשיים, בארבע הזדמנויות שונות, ייבא הנאשם ארצה מארצות הברית סם מסוכן מסוג מתאמפטמין, במשקל של כ-3 גרם בכל פעם, תמורת סך של 250-300 דולר אמריקאי עבור כל משלוח, על ידי כך שהזמינו מאיש קשר לכתובת תיבת הדואר. 5. במהלך החודשים דצמבר 2012 ועד אפריל 2013, בחמישה מועדים שונים, סחר הנאשם בסם מסוג GBL באופן שמכר את הסם לתדהר יששכר בבקבוקונים בעבור סך של 350-400 ₪ לבקבוקון. 6. בתאריך 2.6.2013 החזיק הנאשם בדירתו, ארבעה מיכלים המכילים סם מסוכן מסוג GBL במשקל של 109.34 גרם לצריכתו העצמית ושלא לצריכתו העצמית. דיון 21. בהתאם למנגנון הבניית שיקול הדעת בענישה, על בית המשפט לקבוע ראשית את מתחם העונש הראוי על פי הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, הערכים הנפגעים, מדיניות הענישה הנוהגת, ומידת אשמו של הנאשם. לאחר מכן, באין נסיבות מיוחדות, על בית המשפט לבחון את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ולקבוע את עונשו של הנאשם בגדרי מתחם העונש. בית המשפט מוסמך לחרוג ממתחם הענישה לחומרה משיקולי הגנה על הציבור ולקולה משיקולי שיקום. 22. נוכח תכליתו הפונקציונאלית של מנגנון הבניית שיקול הדעת בענישה להשוואת מקרים האחד מול האחר, מוסמך בית המשפט לאגד לצורך קביעתו סדרת פעולות ומעשים עברייניים למסגרת של "אירוע" יחיד לצורך האמור [ראו: ע"פ 4910/13 בני ג'אבר נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 29.10.14)]. 23. בענייננו העובדות המוסכמות הן שהנאשם ייבא בהזדמנויות שונות סמים מסוג GBL, BUTANEDIOL- 1,4, ומתאמפטמין באמצעות הדואר, החזיק בהם וסחר בחלקם. ב"כ הנאשם טען כי כמויות החומר הפעיל במיכלי ה-GBL לא הובהרו, וכי אף שהנאשם ביצע מעשי סחר כהגדרתם בחוק, אין מדובר במכירה שיטתית לצרכי רווח, כי אם במסירת הסם הנרכש לחבר קרוב במחיר עלותו. 24. אשר לתכלית ההחזקה בסמים, אכן, בהתייחס לסמים מסוג GBL ו- BUTANEDIOL- 1,4 לא קבע המחוקק כמות המקימה את ה"חזקה שהחזיק בסם שלא לצריכתו עצמית" לפי סעיף 31(3) לפקודה. משמעות הדברים היא שככלל, בהתייחס לסמים אלו, על המאשימה הנטל להוכיח כי החזקת הסם אינה לצריכה עצמית. דא עקא, שבענייננו הנאשם הודה כי ה-GBL שנתפס בדירתו נועד גם לצריכת אחרים (סעיף 9 לכתב האישום המתוקן), והגדיל עשות כשהזמין, בארבע הזדמנויות שונות בתקופה קצרה משנה. לעומת זאת, בסם מסוג מתאמפטמין קיימת חזקה עפ"י התוספת השנייה, והנאשם החזיק בסם זה בכמות העולה פי 15 על הכמות המקימה את חזקת הסחר בסם האמור. בנוסף, על פי העובדות המוסכמות, בדירת הנאשם נתפסו דווקא מיכלים התואמים את הזמנתו הראשונה, שלאחריה ערך הזמנות נוספות - פעולות שאינן עולות בקנה אחד עם רכישה לצריכה עצמית. הנאשם אף הודה בכך שמכר לאחר במספר הזדמנויות "בקבוקונים" (שנפחם לא הובהר) ובהם GBL. 25. הנאשם לא העיד ולא הסביר מהן דרכי השימוש בסמים השונים שנתפסו, הרגלי השימוש ומידת השימוש האישיים שלו בהם, לצד המחירים בהם רכש אותם, אשר מהם ניתן היה ללמוד האם דובר במכירה ברווח אם לאו. בנסיבות אלו, אין מנוס מהמסקנה כי לפחות חלק מהחומרים האסורים שהזמין הנאשם יועדו מראש להעברה לאחרים בתמורה. עם זאת, דומה שאין מדובר בסחר בהיקף משמעותי. 26. כפי שהובהר בחוות הדעת ובעדותו של מומחה המאשימה, בחומרים כגון אלו שייבא הנאשם קיים פוטנציאל לגרימת נזק משמעותי למשתמש לצרכי הנאה, אשר יכול להגיע לכדי מוות. על רקע זה, נאמר בפסיקת בית המשפט העליון פעמים רבות דברים שעניינם חשיבות תפקיד המערכת המשפטית בהתמודדות עם תופעה זו [ראו: ע"פ 4484/05 שגב נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 8.8.06) ; ע"פ 3623/13 ברון נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 26.11.14)]. כמו כן, נאמר בפסיקת בית המשפט העליון לגבי סם מסוג GBL כי נדרשת הטלת עונש מאסר בפועל בהיעדר נסיבות מיוחדות במינן [ראו: ע"פ 2992/12 מזרחי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים,14.8.12) ; ע"פ 7026/11 מדינת ישראל נ' פלוני (פורסם במאגרים, 26.2.12 (להלן: "פס"ד פלוני"))] כך גם בעבירות בסם מסוג מתאמפטמין [ע"פ 4659/12 סיריפונג נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 22.10.12)]. אציין שבחינת נסיבותיהם של המקרים הנ"ל מלמדת כי נסובו על כמויות סם משמעותיות מהמקרה שבפני, וכי נוכח מועד מתן פסקי הדין האמורים, אלו ניתנו לפני תיקון 113 לחוק העונשין, שלא על פי מנגנון הבניית שיקול הדעת בענישה. 27. בשים לב להיקף יבוא הסמים ותכליתו, לצד העסקאות שערך הנאשם בפועל, והעובדה שלא ידוע על נזק שנגרם בפועל לאדם כלשהו מהסמים שסיפק, אני סבורה שיש להעמיד את מתחם העונש הראוי בין 12 ל-18 חודשי מאסר. 28. לצד זאת, אני סבורה שבחינת הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, מלמדת שיש לחרוג ממתחם העונש האמור, משיקולי שיקום, כאמור בסעיף 40ד לחוק העונשין. בענייננו, לנאשם אין עבר פלילי קודם. הוא הודה במיוחס לו במסגרת הסדר הטיעון, ופירט בדבריו את הטראומה אותה עבר בתקופת מעצרו. ואכן דומה, שלתקופת המעצר האמורה הייתה השפעה מרתיעה, שכן שירות המבחן אינו חולק על כך שהנאשם עבר הליך מעמיק של חזרה למוטב, במהלכו הוא שיתף פעולה באופן מלא, ולא נמצאו אצלו סמים בבדיקות הסדירות הנערכות לו מזה למעלה משנה. הקושי היחיד שמצאה קצינת המבחן הוא שהנאשם טרם מצא עבודה סדירה שתפרנסו, מצב אשר צפוי על רקע ההליך הפלילי הנוכחי. בנסיבות אלו, דומה ששליחתו של הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח לא תשרת כל תכלית משמעותית. הנאשם מצוי בעיצומו של הליך שיקומי אשר עלול להיקטע ולגרום להידרדרות מחודשת. ראו גם בעניין זה דברי כב' השופט מלצר בע"פ 2992/12 יניב מזרחי נ' נ' מדינת ישראל (פורסם מאגרים,14.8.2012 ): "אכן העבירה של סחר בסם מסוכן מסוג GBL היא קשה, גם בשים לב לכך שבסם זה ניתן להשתמש, עפ"י הנטען, כ"סם אונס" (אף שיש להדגיש כי טענה כזו לא הועלתה ביחס למערער כאן)... עם זאת במקרה שלפנינו קיימים נתונים רבים לקולא, שראוי להתחשב בהם. הכוונה היא בעיקר שעל פני הדברים נראה כי המערער מנהל בד"כ אורח חיים נורמטיבי תקין, וכי הוא הפנים בינתיים את הטעות במעשיו". בנוסף צויין שם, כי בתסקיר נקבע שמעצרו של המערער היווה עבורו מעין "קריאת השכמה"... לצורך כך החל המערער בהליך שיקומי ששירות המבחן ראה צורך בהמשכתו התקינה, ועונש מאסר עלול לפגוע בו. המערער שם נדון ל-3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, וכן מאסר על תנאי וקנס. בת"פ 2785-01-11 מדינת ישראל נ' לורן פלסטר (פורסם במאגרים, 16.10.2012) נדון עניינו של נאשם שייבא בשתי הזדמנויות סם מסוכן מסוג GBL וכמו כן סיפק לשני אנשים כמויות קטנות מסם זה בנפח 500 מ"ל כל בקבוק והחזיק סם קנבוס לצריכה עצמית. מותב זה קבע: ”חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם מצדיקה הטלת עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, ואין לי ספק כי אילמלא פנה הנאשם להליך שיקומי וצלח את שלביו, הייתי מטילה עליו מאסר לתקופה לא קצרה. אני מודעת לכך שהנאשם פנה לקהילה הטיפולית כמי שאוחז ב"קרנות המזבח", וזאת על מנת להמנע מעונש של מאסר בפועל. המוטיבציה איפוא לשיתוף פעולה בהליך של גמילה פיסית ונפשית נבעה מפחד וחשש של הנאשם מהמאסר, אך "מתוך שלא לשמו בא לשמו", וכיום לאחר הליך טיפולי ממושך הוא החליט שהוא רוצה לבחור בחיים אחרים ללא התלות בסם". בת"פ 8254-01-11 מדינת ישראל נ' יעקב דילן (פורסם במאגרים, 4.9.2001) הורשע נאשם עפ"י הודאתו ביבוא סם מסוג GBL (בשני מקרים) וכן ריבוי מקרים של אספקת סם לאחרים. בשל ההליך השיקומי הוטל על הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, 15 חודשי מאסר על תנאי ופיקוח שירות המבחן למשך 18 חודשים. גם פס"ד פלוני נדון עניינו של מי שייבא סם GBL בשלושה מקרים כאשר ביהמ"ש העליון הורה (כב' השופט סולברג): "כעיקרון מצאנו טעם רב בנימוקי הערעור, נפיצותו של הסם הנדון ומסוכנותו מחייבים ענישה מחמירה מאחורי סורג ובריח לתקופה ארוכה. זהו העונש ההולם, וכך מתחייב על מנת להשיג הרתעה אפקטיבית". "ההליך השיקומי שעבר המשיב אינו מן השפה ולחוץ, אלא דבר אמיתי שנתן בו את אותותיו, הוא נקי מסמים וראוי לעידוד... מאסר לעת הזאת יכול להיות הרסני עבור המשיב". לאור כל המקובץ לעיל, ובטרם אגזור את דינו של הנאשם ברצוני לקבל חוות דעת הממונה על עבודות שירות. יבואסמיםסחר בסמים