האם חובה לצרף את המסמכים המוזכרים בכתב טענות ? לפניי ערעור על החלטת כבוד הרשם ר' שמיע, מיום 23.12.13, בגדרה דחה את בקשת המערער לחייב את המנהל המיוחד של המשיבה למסור לו מספר מסמכים, שלטענתו נזכרים בכתב התביעה ולפיכך, במצוות תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקסד"א") מן הדין היה לצרפם לכתב התביעה. בהחלטתו הסתמך כב' הרשם על סעיף 75 לתקסד"א כנוסחן בעקבות תיקון מס' 2 מתשע"ד-2013 (להלן: "תיקון 2013"). נוסח זה של התקנות קובע, כי בעל דין יצרף לכתב טענותיו כל מסמך שנזכר בו, זולת אם אינו מצוי ברשותו או בשליטתו. בהחלטה נקבע, כי לנוכח האמור בתיקון אין עוד צורך לצרף לכתב הטענות את כל המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, אלא רק את המסמכים המוזכרים בכתב הטענות, ואשר מצויים בידיו או בשליטתו של בעל הדין. לאחר שסקר את כתב התביעה ציין כב' הרשם, כי המסמכים המופיעים בבקשה - "הסכם בעלי המניות והסכם העקרונות בין בעז יונה לניסים סגרון"; "מסמכי הפטור"; "כתבי האישום המעודכנים נגד נושאי המשרה בחברה וחקירותיהם במשטרה או ברשות לניירות ערך"; "החלטות הדירקטוריון באסיפה הכללית מיום 14.2.2006"; "דוחות מידיים או כל הוכחה אחרת על מינויו של המבקש כמשנה למנכ"ל בחברות הקבלניות ומס' 2 של בעז יונה, או יד ימינו" - אינם נזכרים בכתב התביעה שהגיש המנהל המיוחד ולכן יש לדחות את הבקשה, ככל שהיא נוגעת אליהם. בנוסף הורה בית המשפט, כי כתב ההגנה יוגש בתוך 15 יום. בערעור מיקדו באי כוח המערער את טענותיהם בהחלטות הדירקטוריון והאסיפה הכללית של חופים מיום 14.2.2006, אשר נזכרות לטענתה בסעיפים 18 ו-24.4 לכתב התביעה וכן בהסכם בעלי המניות ובהסכם העקרונות בין בעז יונה לניסים סגרון, אשר נזכרים לדבריהם בסעיפים 7, 24.2 ו-7.9, 20.2 לכתב התביעה, בהתאמה. לפיכך, לטענתם היה מקום להורות למשיבה למסור לה את אותם מסמכים. בהחלטה מיום 5.1.2014 הוריתי למשיבה להגיב לערעור עד ליום 12.1.2014, והיתרתי למערער להגיב על התגובה לא יאוחר מיום 19.1.2014. ב"כ המשיבה הגיב לערעור, אולם ב"כ המערער לא הגיש תגובתו עד למועד שנקבע. ב"כ המשיבה בתגובתו טוען כי כתב התביעה המתוקן שאליו מתייחסת החלטת כב' הרשם הוגש לבית המשפט ביום 3.7.2013, היינו בעת שעמד בתוקפו הנוסח הקודם של תקנה 75 לתקסד"א שלפיו, בעל דין ירשום בכתב טענותיו או ברשימה המצורפת אליו "מהם המסמכים שעליהם הוא מסתמך ויצרפם לכתב טענותיו". ב"כ המשיבה טוען, כי כתב התביעה נוסח על רקע נוסח התקנה כפי שעמד בתוקפו בעת הגשת כתב התביעה. לפיכך, אזכור המסמכים האמורים לא היה הכרחי בכתב התביעה ואילו עמדה אז התקנה, בנוסחה דהיום, יכול היה התובע להימנע מכל אזכור של אותם מסמכים. עוד לטענת ב"כ המשיבה, החלת התקנה בנוסחה החדש על כתב התביעה פוגע בתובע פגיעה דיונית שאין לה הצדקה ומהווה החלה רטרואקטיבית שלה. באופן פרטני טוען ב"כ המשיבה, כי מסמכי הפטור השיפוי או הביטוח שקיבלו הדירקטורים או נושאי המשרה בקבוצת חפציבה אינם נזכרים כלל בכתב התביעה. עוד נאמר, כי גם אילולא נזכרים מסמכי הפטור שקיבלו מר סגרון ועו"ד בנישו, לא ניתן לומר כי כתב התביעה מסתמך עליהם, משום שהם היו הבסיס להחלטה שלא לתבוע את מר סגרון ואת עו"ד בנישו. בנוסף נטען, כי החלטות הדירקטוריון באסיפה הכללית מיום 14.2.2006, לא היוו בסיס להגשת כתב התביעה ואזכורו בסעיף 18 לכתב התביעה המתוקן, נועד רק לסבר את האוזן מדוע החליט המנהל המיוחד שלא לתבוע את מר סגרון ואת עו"ד בנישו. עוד נטען כי אין בסיס להורות על גילויין של החלטות אלה, מאחר שלמיטב ידיעתו של ב"כ המשיבה אין ברשותו העתק חתום של אותן החלטות. באשר להסכם בעלי המניות והסכם העקרונות בין בעז יונה לניסים סגרון, נטען כי גם כאן המנהל המיוחד לא הסתמך בכתב התביעה המתוקן על הסכם בעלי המניות והסכם העקרונות אלא התייחס לתיאורם של מסמכים אלה כפי שהובא בתשקיף ובדו"ח הכספי השנתי של המשיבה. דיון והכרעה כב' הרשם עיגן את הבסיס המשפטי להחלטתו בנוסח המתוקן של התקנה על פי תיקון 2013, המתייחס לחובתו של בעל הדין לצרף לכתב טענותיו העתק של כל מסמך הנזכר בו, ולא של כלל המסמכים עליהם מבוססת התביעה, גם אם אינם נזכרים בכתב הטענות. בענין זה אימץ כב' הרשם את הכלל בדבר התחולה האקטיבית של תיקונים בתקנות סדרי הדין. בסוגיה זו כבר נפסק כי: "לחיקוקים העוסקים בהוראות דיוניות יש, ככלל, תחולה אקטיבית, שכן: 'חוק המשנה את סדרי הדין תופס מיד וחל על כל דיון (ובמקרה של דיון שכבר הוחל בו - על המשך הדיון) המתנהל בבית-משפט אחרי כניסת החוק לתוקפו...' (ההדגשות במקור - ח"מ; ע"א 135/63 כורי נ' כורי, פ"ד יז(3) 1855, בעמ' 1870 (1963)" (ע"א 9060/11 בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' נ' עו"ד אייל ארנברג ואח' (‏17.4.2013)). באותו ענין דחה בית המשפט העליון, מפי כב' השופט ח' מלצר, את הטענה שהועלתה שם ,בהתייחס לתקנות 469- 471 לתקסד"א כתיקונן בתיקון 2013, ושבה והועלתה מפי ב"כ המשיבה בענייננו, לפיה החלת הדין החדש על מצב העניינים שתחילתו לפי התיקון מהווה החלה רטרואקטיבית אסורה של התיקון . זאת, בין היתר, בהסתמך על הוראת סעיף 22(2) לחוק הפרשנות. באותו ענין הבחין בית המשפט בין החלה רטרואקטיבית של הדין על פעולה שנעשתה בעבר או על מצב שהסתיים בעבר לעומת החלה אקטיבית של החוק על מצב דברים נתון הקיים ביום היכנסו של התיקון לתוקף. בעניין זה קבע, כי כאשר מדובר בהחלת הדין המתוקן על מצב דברים נתון, אין המדובר בהחלה רטרואקטיבית (ראו שם בפסקה 9 להחלטה). בית המשפט גם נסמך על השמטתה של הוראת סעיף 14(ב) לפקודת הפרשנות [נוסח חדש] מהוראות חוק הפרשנות שהחליף אותה. אותה הוראה קבעה בין היתר כי חיקוק המבטל דין אין כוחו יפה "להשפיע על חקירה, על הליך משפטי, או על תרופה משפטית בענין זכות, זכות יתר, התחייבות, חבות, עונש, חילוט או ענישה כאמור...". הוראה זאת פורשה בשעתו (ראו: ע"פ 1/75 מדינת ישראל נ' בית מרגוע ומלונות היוזם בע"מ, פ"ד כט(2) 93 (1975)), כמונעת החלתו של דין מתקן על מצב דברים נתון וביטולה של אותה הוראה, שינה, לפי האמור בהחלטה, את הכלל המשפטי החל בנדון. מאחר שמדובר בתקנה בעלת אופי דיוני ולמתדיינים אין זכות קנויה שהדין הדיוני לא ישתנה תוך כדי ההתדיינות, מקובלת עליי כאמור, עמדתו של כב' הרשם לגבי תחולתה של תקנה 75 בנוסחה המתוקן על הסוגייה שבפניי. יחד עם זאת, נראה לי כי לאור הוראת התקנה המחייבת את בעל הדין לצרף את המסמכים המוזכרים בכתב הטענות ואשר מצויים בידיו או בשליטתו, יש ממש בטענות המערער לגבי אי צירופם הנדרש של המסמכים הנעתרים אליהם מתייחס הערעור, בכל הנוגע להחלטת הדירקטוריון והאסיפה הכללית של חופים מיום 14.2.06 וכן לגבי הסכם בעלי המניות והסכם העקרונות בין בועז יונה לניסים סגרון. באשר להחלטת הדירקטוריון ולאסיפה הכללית, היא נזכרת במפורש בסעיף 18 לכתב התביעה וכן על דרך האזכור בסעיף 24.4 לכתב התביעה המסביר את ההחלטה שלא להגיש כתב תביעה כלפי סגרון ובנישו. באשר לטענה כי בידי המשיבה לא מצוי העתק חתום של אותם מסמכים, הרי שהיא נדרשת להעביר את החומר, כפי שהוא מצוי ברשותה. כך גם לגבי הסכם בעלי המניות, הנזכר במפורש בסעיפים 7 ו-24.2 לכתב התביעה והסכם העקרונות, הנזכר בסעיפים 7.9 ו-20.2 לכתב התביעה. עצם איזכורם של אותם מסמכים בתשקיף שאליו מפנה כתב התביעה, אין בו לפטור את המשיבה מהמצאת המסמכים עצמם למערער, גם בשל חשיבותם, לניסוח ההגנה, כפי שפורטה על ידו. לאור האמור, הערעור מתקבל במובן זה, שהמשיבה תמציא לידי המערער העתקים של החלטת הדירקטוריון והאסיפה הכללית של חופים מיום 14.2.06, ככל שהם מצויים בידה גם אם אינם חתומים וכן העתקים של הסכם בעלי המניות והסכם העקרונות בין בועז יונה לניסים סגרון, וזאת בתוך 15 ימים מהיום. המערער יגיש כתב הגנתו בתוך 15 ימים מאותו מועד. המשיבה תישא בהוצאות המערער בערעור בסך 2,500 ₪. מסמכיםשאלות משפטיותכתבי טענות / כתבי בי דין