בקשה למתן סעד הצהרתי בדבר זכויות חתימה בחברה

בקשה למתן סעד הצהרתי בדבר זכויות חתימה בחברה 4. דיון והחלטה לתביעה שלפניי אין כל בסיס משפטי. בשלב ראשון הוגשה כאמור בקשה למתן סעד הצהרתי בדבר זכויות חתימה בחברה, כאשר אלה יוענקו ליניב ולגיירו. בבקשה נאמר כי החברה היא בעלים של הנכס. כפי שעולה מתגובתו של פלד מדובר בזכות חכירה ולא בבעלות. עובדה זו אושרה על ידי יניב בחקירתו הנגדית. מחקירתו של יניב התברר גם כי תקופת החכירה האחרונה הסתיימה עוד בשנת 2010 וכי בפברואר 2014 הוגשה, כאמור, תביעת פינוי. בבקשה צוין אומנם כי פלד הגיש תביעה לאכיפת הסכם האופציה. אולם, לא נאמר בבקשה כי במסגרת תביעה זו הגישה גיירו תביעה שכנגד, בה נטען לראשונה שגיירו היא כביכול בעלת מניות בחברה מכוח המסמך משנת 89'. יש לציין כי צו הירושה אשר צורף כנספח 3 לבקשה, הוא משנת 2011. יניב נשאל בחקירתו הנגדית האם נכון כי גיירו לא פנתה לחברה ולא ביקשה לקבל מניות בחברה מכוח היותה יורשת או מכל סיבה אחרת, וכי לא התקיים דיון בחברה בנושא זה. תשובתו היתה כי הדברים נכונים בחלקם. לאחר שאלה נוספת, אישר יניב כי גיירו לא פנתה בדרישה כלשהי לקבלת המניות. אולם, לטענתו, יש מסמך שמעיד שיש לה מניות "זה רק עניין פורמאלי". כאמור, מתקיים דיון משפטי בעניין טענות גיירו באשר לזכויותיה למניות בחברה. לכן, ברור כי לא מדובר בעניין פורמאלי אלא במחלוקת שטרם הוכרעה, כאשר קבוע מועד לשמיעת הראיות בתיק. יניב העיד כי הכוונה למנות את גיירו כדירקטורית בחברה עלתה כאשר הגיעו למבוי סתום בנושא ניהול החברה. היו, לדבריו, דיונים בין בעלי המניות לפני הישיבה כשהחברה הגיעה למבוי סתום וחשבון הבנק היה משותק. לגיירו לא היה ניסיון קודם בניהול. חלק מבעלי המניות הציעו אותה כדירקטורית שכן מי שפנו אליו "לא רצה לקחת את המושכות". עד כה תוארה התנהלות החברה בעניין מינויה כביכול של גיירו כדירקטורית והבקשה המקורית שהוגשה לבית משפט. יש להתייחס עתה לתגובה שהוגשה על ידי ב"כ החברה לבקשת החברה שהוגשה על ידו. אין לראות בתגובה תגובה של ממש להמרצת הפתיחה מטעם המשיבים. בא כוח החברה מציין את העובדה כי ניתנו לו ייפויי כוח וייפויי כוח כלליים אלה צורפו לתגובה. אין בייפויי הכוח כדי ללמד על גרסה עובדתית כלשהי או עמדה של מי מהמשיבים, אשר לא טרחו לצרף תצהיר מטעמם לאותו מסמך אשר כונה "תגובה". לאור זאת, אין כל הסבר או גרסה עובדתית באשר לשינוי המתבקש עתה, במסגרת התגובה, להצהרה באשר לזכויות החתימה - כאשר במקום גיירו תבוא סכאי שאף היא איננה בעלת מניות בחברה. יניב העיד כי בבקשה הראשונה ביקש אומנם כי זכויות החתימה יהיו שלו ושל גיירו, אבל "לאחר התייעצות עם בעלי מניות על מנת לא לעשות סחבת בחברה הגענו לשביל הזהב שבמקום גב' גיירו תהיה גב' סכאי". עוד אישר יניב כי עניין מינוי זה לא הובא באופן פורמאלי לדיון במוסד כלשהו של מסודות החברה. מכלול העובדות המתואר לעיל אינו עולה בדרך כלשהי עם ניהול תקין של חברה בע"מ. מדובר, למעשה, במאבק מתמשך בין בעלי מניות אשר קיבל ביטוי במספר הליכים משפטיים, שאין מקום או צורך להתייחס אליהם במסגרת ההליך שלפניי, בו התבקש סעד ספציפי ומצומצם. אין מחלוקת בין הצדדים כי על החברה, שנוסדה בשנת 87', חלות תקנות התוספת השנייה לפקודת החברות. תקנה 70 קובעת כי הכשרתו של דירקטור תהיה באחזקת מניה אחת לפחות בחברה. תקנה 71 קובעת כי הדירקטורים ינהלו את עסקי החברה. בתקנות ההתאגדות של החברה עצמה נאמר במפורש כי המניין החוקי הדרוש לניהול עסקי החברה הוא 3 וחתימתם בתוספת חותמת החברה תחייב ותזכה את החברה ואת המנהלים. הוראות אלה לא קוימו באופן בוטה ובולט על ידי החברה. הפרוטוקול מנובמבר 2013 התיימר למנות את גיירו לדירקטורית בחברה ולשנות את זכויות החתימה הקיימות בחברה, כך שחתימתה יחד עם חתימת יניב חייבו את החברה. אין מחלוקת בין הצדדים כי גיירו איננה רשומה כבעלת מניות של החברה. עולה במפורש מעדותו של יניב כי לא הועלתה מטעמה דרישה או פנייה כלשהי להירשם כבעלת מניות החברה. גם הטענה בדבר היותה זכאית להירשם כבעלת מניות - היא במחלוקת ונמצאת בבירור משפטי בפני ערכאה אחרת. בנסיבות אלה בוודאי שלא מדובר בעניין פורמאלי, כפי שטען יניב, אלא בהחלטה מכוונת למנות כדירקטור מי שאיננו עומד בתנאי הכשרות ולכן איננו מוסמך לנהל את עסקי החברה או לחתום בשמה על פי תקנונה. אין בנסיבות אלה כל מקום לתחולת תקנה 95. לסעד החלופי שהתבקש אין כל בסיס, שכן מלבד עדות של יניב על החלטה כלשהי שלא במוסדות החברה למנות את סכאי, שאיננה טוענת אפילו לזכות כלשהי במניות, כבעלת זכות חתימה בחברה - הרי שנושא זה כלל לא עלה לדיון ולא התקבלה לגביו החלטה ולו, לכאורה, במוסדות החברה. בנסיבות אלה אין מקום לטענה הערטילאית של החברה בדבר "כיבוד החלטת הרוב". אכן, נראה כי החברה מצויה במצב של כאוס ניהול: אולם, הפתרון לכך אינו בדרך של פנייה לבית משפט לאשר פעולות אשר אינן עומדות במנהל תאגידי ראוי ובניגוד גמור לתקנות החברה. אין כל מניעה לזמן אסיפה כללית כדין ולהציע את מי מבעלי המניות של החברה, שמספרם אינו מבוטל, כדי שישמש דירקטור כדין, על מנת לאפשר את פעילותה של החברה. מנגד - עולה מחקירתו של פלד כי גם הוא מתנהל בדרך שאיננה עולה בקנה אחד עם קבלת החלטות מסודרות של מוסדות החברה. פלד העיד כי מחשבון החברה שולמו הוצאות שנדרשו לעירייה ולרשויות המקומיות, כאשר פלד ויוסי שלום חתמו על השיקים. כל הוצאה אחרת שעניינה שכירת עורכי דין תשלום ארנונה ואחזקה שוטפת "שולמו מחשבון שלי בבנק לאומי". פלד נשאל מדוע הוצאות החברה משולמות מחשבון פרטי. תשובתו היתה כי הסיבה היא שיש ויכוח בין משפחת שלום לבינו על העברת מניות סביר ז"ל אליו (על פי הסכם האופציה - ד.ק.). כתוצאה מכך הם ניסו למנוע את המשך התפעול הסביר של החברה "וגרמו לכך שידרש שנפתח חשבון אחר שממנו ניתן יהיה לתפעל את החברה". עוד העיד פלד כי מאז הסכם הניהול משנת 2008 או 2009, אשר גם לגביו התקיימו כאמור הליכים משפטיים, "החברה מנוהלת כך שנפתח חשבון שבו אני מפקיד את כל הכספים שאני מקבל משכירות וממנו אני מוציא את כל ההוצאות השוטפות של החברה". פלד העיד אומנם כי קיימת שקיפות מלאה, אולם במקביל לחשבון החברה נפתח על ידו אותו חשבון פרטי, שבו רק לו יש זכות חתימה והוא מחליט איזה כסף להוציא או לא להוציא מהחשבון. במקביל נטען על ידו כי זכויות החתימה בחברה הם שלו ושל שלום ביחד. אין בידי פלד פרוטוקול כלשהו של החברה המקנה לו זכויות חתימה לבד בחברה או שמאפשר לו לפתוח חשבון פרטי ולפעול באופן עצמאי בחשבון זה בשם החברה. התוצאה מכל האמור לעיל, כי הדין הבקשה להידחות. בנסיבות שתוארו לעיל - אין צו להוצאות. זכות חתימהמסמכיםסעד הצהרתי