ערעור על העברת תביעה מסדר דין מהיר לסדר דין רגיל ללא נימוק 1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא מיום 22.1.14 (כב' השופט א' נבו) ולפיה נדחו בקשות המבקש להוספת תצהירים, לתיקון כתב התביעה שכנגד ולהעברת הדיון מסדר דין מהיר לסדר דין רגיל. 2. כעולה מהבקשה, המבקש ביצע עבודות שיפוצים בביתה של המשיבה, אשר לא הושלמו (כל צד טוען לאחריות השני בגין כך). המשיבה ביטלה המחאה שנתנה למבקש בגובה 27,000 ₪, והמבקש הגיש את ההמחאה לביצוע בלשכת ההוצל"פ. בסמוך לכך, הגישה המשיבה תביעה כנגד המבקש בבית המשפט לתביעות קטנות ע"ס 30,000 ₪ והמבקש הגיש תביעה שכנגד ע"ס 31,900 ₪. בהחלטה מיום 20.5.12 נקבע כי בשל מורכבותו של התיק, מועבר הדיון בו מבית המשפט לתביעות קטנות לבית משפט השלום (בימ"ש קמא), לדיון בסדר דין מהיר. בעקבות כך ביקשה המשיבה והגישה כתב תביעה מתוקן על סך 75,000 ₪. בדיון שהתקיים בבימ"ש קמא כחודשיים לאחר מכן, ביום 22.1.13, ביקש המבקש אף הוא לתקן את כתב התביעה ובקשתו נדחתה בהחלטה נושא הבקשה. שתי בקשות נוספות שהעלה המבקש במהלך הדיון - לצרף ראיות נוספות (תצהירי עדים) והעברת הדיון מסדר דין מהיר לסדר דין רגיל - נדחו. מכאן הבקשה שלפני. 3. לטענת המבקש, שגה בימ"ש קמא בהחלטתו. היקף המחלוקת העובדתית בין הצדדים גדול והיקף העדויות בעל פה ובכתב והחקירות רב. המשיבה עצמה הגישה 3 חוות דעת שמאי מטעמה. אף המבקש מעוניין לצרף חוות דעת שמאי מטעמו, כך שייתכן ובימ"ש קמא ימנה שמאי מומחה מטעם בימ"ש. ככל שהדיון ינוהל בסדר דין מהיר, המבקש לא יוכל לצרף חוות דעת שמאי. המבקש מוסיף וטוען כי שגה בימ"ש קמא משלא אפשר לו לתקן את כתב התביעה לאחר שהמשיבה עשתה כן. לטענת המשיבה דין הבקשה להידחות. לטענתה, המבקש לא עמד בתנאי ההסכם ביניהם וגרם לה לנזק והרס. כדי למנוע נזקים נוספים המשיבה לא אפשרה למבקש להשלים את עבודות השיפוץ בביתה. המבקש לא סיפק את התמורה ששילמה לו בעבודות שביצע והמשיבה נאלצה לשכור שירותי פועלים שיתקנו את העבודות על פי חוות דעת שמאי. לגופו של עניין, המשיבה מתנגדת להעברת הדיון בבימ"ש קמא לפסים רגילים "שכן מדובר בסכסוך כספי על סכומים קצובים שמתנהל כבר שלוש שנים" (סע' 8 לתגובה), וכן מתנגדת המשיבה לתיקון כתב התביעה שכנגד שהוגש מטעם המבקש, מהטעם שהמועד חלף ושהמחלוקת תפתח מחדש. באשר להוספת תצהירים הודיעה המשיבה כי היא אינה מתנגדת להגשת תצהירים על פי בקשת המבקש. 4. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, ניתנת רשות ערעור והבקשה תידון כערעור. החלטת בימ"ש קמא, שלא להעביר את הדיון בתיק לפסים רגילים אינה מנומקת מלבד האמירה לפיה "אינני מוצא כל סיבה מדוע תיק זה אינו ראוי להתברר בסדר דין מהיר". על פי תקנה 214יב לתקסד"א, רשאי בימ"ש להעביר את הדיון בתביעה בסדר דין מהיר לפסים רגילים, כאשר בהחלטתו עליו להביא בחשבון, בין היתר, את מורכבות העובדות והשאלות שבדין, היקף העדויות בעל פה והחקירות שעשויות להידרש, היקף חוות דעת מומחה שעשויות להידרש ועוד. נראה כי מטענות המשיבה עצמה בתגובה לבקשה שלפני עולה, כי הדיון בפלוגתאות שבין הצדדים מורכב ודורש שמיעת עדויות, לרבות מומחים: טענת המשיבה בדבר כשלים ונזקים שגרם לכאורה המבקש בעבודות השיפוץ דרושות הוכחה לרבות באמצעות מומחים, משמעות העובדה כי המשיבה לא אפשרה למבקש להמשיך בעבודות השיפוץ, שאלת הפרת החוזה בין הצדדים, אם בכלל ועל ידי מי, השלמת עבודות השיפוץ על ידי פועלים אחרים מטעם המבקשת ומשמעות הדבר, ועוד. לכך מתווספת העובדה כי המשיבה עצמה צרפה חוות דעת מומחה, והמבקש אף הוא חפץ בצירוף חוות דעת מומחה מטעמו. הסכמתה של המשיבה לצירוף תצהירים נוספים על ידי המבקש, כפי שמבוקש על ידו "כדי להבהיר ולחדד את הנקודות שבהן יש מחלוקת בין הצדדים" (סע' 10 לתגובתה) היא הנותנת שאין מדובר -רק- בתביעה בסכום קצוב גרידא כנטען על ידה. כל אלו ועוד מצביעים על כך שעל פניו התביעה והתביעה שכנגד אינן מתאימות להתברר בסדר דין מהיר. על מורכבות התיק עמד גם בית המשפט לתביעות קטנות בשתי החלטות שנתנו עובר להעברת התיק לבימ"ש השלום. משלא נומקה החלטת בימ"ש קמא הדוחה את הבקשה להעברת הדיון בתביעות לפסים רגילים, אין יכולת לדעת מה היו שיקוליו אשר גברו על האמור, ובמצב דברים זה אין מנוס מקבלת הערעור. 5. בהסכמת המשיבה, מתקבל גם הערעור בעניין דחיית בקשת המבקש להוספת תצהירים, והמבקש יוכל להוסיפם בהתאם לבקשה שהגיש. 6. לעניין תיקון כתב התביעה - בשלב מוקדם זה בו נמצא הדיון בבימ"ש קמא, לאחר שהמשיבה עצמה תיקנה את כתב התביעה, לאחר שבמהלך הדיון שהתקיים סמוך לאחר מכן, ביקש המבקש לתקן את כתב תביעתו, ובהתאם לרוח הפסיקה אשר מקלה בבקשות מסוג זה - שגה בימ"ש קמא בכך שלא אפשר למבקש לתקן את כתב התביעה. תקנות סדרי הדין מאפשרות תיקון כתבי טענות בכל עת, בתנאים צודקים ועל מנת שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין (תק' 92 לתקסד"א). במידה ובימ"ש סבור כי הבקשה הוגשה בשיהוי או כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא לאזן את תיקון כתב הטענות באמצעות פסיקת הוצאות לצד שכנגד. 7. על יסוד כל האמור, הערעור מתקבל. החלטת בימ"ש קמא מיום 22.1.14 - מבוטלת. התיק מוחזר לבימ"ש קמא אשר ידון בו בסדר דין רגיל. בימ"ש קמא יקצוב את המועד להגשת כתב תביעה שכנגד מתוקן ואת תנאי הגשתו ויקבע את סדר הדיון בתיק. הוצאות בקשה זו מתקזזות עם ההוצאות שיש לחייב את המבקש בגין תיקון כתב טענותיו, ועל כן אין צו להוצאות. סכום העירבון שהפקיד המבקש יושב לו באמצעות ב"כ. סדר דין מהירהעברת תביעה לסדר דין רגילערעור