צו מניעה לא להשתמש במסמכים לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני/ארעי במעמד צד אחד בלבד, בה התבקש בית המשפט להורות כדלקמן: להורות למשיבים להימנע מלהשתמש במסמכים ו/או בזכויות שנרכשו על ידי המשיבים 2 ו/או 3 ו/או 4 וזאת בהסתמך על מצג שווא ועל מסמכים מזויפים ובטלים מעיקרם הנוגעים לזכויות במקרקעין שהיו רשומות עד ליום 16/12/13 על שם המשיב מספר 1 (להלן: "המנוח בולוס"), שהיה רשום עד אז כבעלים של 19871/158968 חלקים בחלקה 2 מגוש 16578 מאדמות נצרת (להלן: "המקרקעין") בשטח של כ-2484 מ"ר ו/או לעשות כל שימוש בזכויות שהועברו ונרשמו בדרך של מרמה ועל סמך מסמכים מזויפים משמו של המנוח בולוס לשמה של המנוחה חג'לה יוסף ג'רייב ז"ל (להלן: "המנוחה חג'לה") באמצעות המשיב 3 ביום 16/12/13, ובהסתמך על זכויות מזויפות אלו רשמו ביום 22/12/13 הערת אזהרה על הזכויות לטובת המשיב מס' 4 וזאת מאחר שזכויות אלו כבר נרכשו כדין על ידי המבקש. להורות למשיבים להימנע זמנית מלהשתמש בצו הירושה ו/או צו קיום הצוואה של המנוח בולוס שניתן על ידי בית הדין הכנסייתי ביום 05/12/13 ועל ייפוי כח מס' 850/83 שניתן למשיב 3 וכן להורות למשיב מס' 6 להימנע מלהנפיק אישורי מס לצורך הרישום על שם המשיב מס' 3 או המשיב מס' 4 (מס שבח, מס רכישה ומס רכוש) המתירים את העברת ורישום הזכויות שנרשמו שלא כדין על שם המנוחה חג'לה, רישום שהינו בטל מעיקרו או ניתן לביטול. עניינה של התובענה נשוא הבקשה שבפניי הינה למתן פסק דין הצהרתי ו/או צו עשה כדלקמן: המצהיר על בטלות הצו לקיום צוואה שניתן על ידי בית הדין הדתי הכנסייתי של העדה היוונית אורתודוכסית בנצרת מיום 05/12/13 בתיק ת-15/13 המתייחס לקיום צוואת המנוח בולוס. המורה לנתבע 4 למחוק מספרי הטאבו במקרקעין את העברת הזכויות שנעשתה ביום 16/12/13 משמו של המנוח בולוס לשמה של המנוחה חג'לה. המורה לנתבע 4 למחוק מספרי הטאבו במקרקעין את הערת האזהרה שנרשמה על זכויות המנוחה חג'לה לטובת הנתבע 4. המורה לנתבע 5 לבטל כל הליך של הצהרה או של הנפקת אישורים לרשם המקרקעין על פי ייפוי כח נוטריוני מס' 850/83, אשר על פניו הינו מזויף. המצהיר על בעלותו של התובע על 2152/19871 חלקים מהמקרקעין. יצוין כי בקשה דומה בעניין אותם מקרקעין הוגשה נגד המשיבים לפני כחודש על ידי המשיבה 7, אשר היתה מיוצגת על ידי ב"כ המבקש בתיק זה, עו"ד חדאד, בעת שהמבקש היה משיב באותה בקשה. הבקשה אשר נדונה בפניי, נדחתה משלא הוכיחה המשיבה 7 כי קיימת לה זכות לכאורה בכדי שתצמח לה זכאות לקבלת הסעד המבוקש ומאחר שסברתי כי בחינה של מאזן הנוחות העלתה כי ידם של המשיבים על העליונה. בדיון שנערך בפניי ביום 08/04/14 טענו ב"כ הצדדים ובנה של המשיבה 7 בהרחבה באשר לזכויותיהם של כל אחד מהצדדים במקרקעין נשוא המחלוקת. במהלך הדיון התברר כי המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה האם צו הירושה שניתן לגבי עיזבון המנוח בולוס בבית הדין הכנסייתי האורתודוכסי בנצרת בשנת 1951 הוא הצו התקף או צו קיום צוואת אותו מנוח - בולוס שניתן בשנת 2013, על ידי אותו בית דין, אשר ביטל מכללא את צו הירושה שניתן, הוא התקף. המבקש תובע לזכויות מכוח הצוואה ואילו המשיבים תובעים לזכויות מכוח צו הירושה. המחלוקת בין הצדדים תוכרע בהתאם לתוצאה. המבקש טען כי בשנת 1959 רכש את החלק הארי של זכויות המנוח בולוס במקרקעין מיורשיו (שטח של 2152 מ"ר) מכוח ייפוי כח נוטריוני בלתי חוזר שנחתם על ידם ומאז תפס חזקה במקרקעין והחל לבנות עליהם בניינים רבים אשר קיימים עד היום. בשנת 1979 הוגשה לבית משפט השלום בנצרת תביעה על ידי מוריש המשיבה מס' 7, המנוח בשארה ורור, אשר היה בעלים של 1/4 מהמקרקעין, אותם רכש ממדינת ישראל ללא קשר למשפחת ג'רייב וביקש לחלקה כדין. פסק הדין ניתן בשנת 96' כשמשפחת ג'רייב היתה נתבעת פורמאלית בתיק וצורפה לו תוכנית חלוקה שאושרה על ידי בית המשפט כחלק בלתי נפרד ממנו והופקדה אצל רשם המקרקעין. בחודש 12/13 הכריז בית הדין הכנסייתי, לבקשת המשיב 3, על צוואתו של המנוח בולוס בעיתון מבלי שפנה אל היורשים ובדק אם ניתן על ידו צו ירושה והוציא צו קיום צוואה, על פיו רשם המשיב 3 את זכויותיו של המנוח בולוס במלואם על שמה של אמו המנוחה חג'לה. לטענת המבקש, צו קיום הצוואה והרישום הינם בלתי חוקיים בעליל ונעשו על סמך מסמכים מזויפים ומאחר שמדובר בקרקע מסוג מירי, לא ניתן לערוך לגביה צוואה. כמו כן לטענתו, סיכויי התביעה טובים, מאזן הנוחות נוטה לטובתו, שכן הצו בא להגן על זכויותיו הקנייניות, וכן שיקולי הצדק והיושר וכי בכוונתו להגיש תלונה במשטרה. המשיב 4 טען כי רכש את המקרקעין מבנה של המנוחה חג'לה וכי המבקש הינו לכל היותר בעל זכויות אובליגטוריות אותן רכש מיורשיו של המנוח בולוס, אשר מעולם לא נרשמו ומול זכויותיו אלו עומד רישום חוקי כדת וכדין בלשכת רישום המקרקעין, אשר על פי חוק המקרקעין הוא הקובע. לטענתו, זכויותיו אינן חופפות את זכויות המבקש ובכוונתו לעשות שימוש בחלק הריק של המקרקעין ועל אף שלטענת המבקש רכש את מרבית זכויותיו של המנוח בולוס (2150 מ"ר מתוך 2480 מ"ר), יורשיו של המנוח בולוס מכרו מתוך זכויותיו עוד 1148 מ"ר לצד ג' אחר בשנת 1970, והדבר מעיד כי הירושה לא נכונה ועובדה היא שהדבר לא נרשם ולא נרשמה בגינו הערת אזהרה. כמו כן, לטענתו, אין למבקש כל עילה, שכן הצוואה רשומה ומרגע שקוימה כדת וכדין על ידי בית הדין הכנסייתי בוטל צו הירושה ולבית משפט זה אין סמכות לבטל את הצוואה, אלא לבית הדין הכנסייתי, אליו פנה המבקש בבקשה לביטול הצוואה, אשר לו נתונה גם הסמכות ליתן צו מניעה. המשיבים 2 ו-3 טענו כי הם לא היו צד לחלוקה וכי למרות שהמבקש רכש שטח של 1482 מ"ר במקרקעין ממר עיסא חליל ג'רייב, עד היום הוא לא רשם הערת אזהרה על חלקים אלו. בשלב זה, כעולה מטענות הצדדים, מתעוררת שאלת סמכותו של בית משפט זה לדון בתוקף הצוואה. על פי הדין בית המשפט יכול להיזקק לשאלת תוקפה של צוואה כאשר מדובר בתקיפה עקיפה של צו קיום הצוואה אך לא במסגרת תקיפה ישירה של הצו, במובן זה שבית משפט זה אינו מוסמך לתת צו אופרטיבי המבטל או מתקן צו ירושה. ברם, כאשר מדובר בתקיפה עקיפה של צו או פסק דין וכאשר ההכרעה בשאלת תוקפו של צו הירושה היא חלק מהמחלוקות שעל בית המשפט להכריע בהן כדי להכריע בסכסוך שהובא לפניו ושהוא בסמכותו, מוסמך בית המשפט להכריע בשאלת תוקף הצו, וזאת מכוח סמכותו הנגררת בהתאם לסעיף 76 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984. מעיון בכתב התביעה עולה כי המבקש תוקף באופן ישיר את צו קיום הצוואה שניתן על ידי בית הדין הדתי הכנסייתי של העדה היוונית אורתודוכסית בנצרת ומבקש שבית משפט זה יצהיר על בטלותו. סעד זה אינו יכול להינתן במסגרת בית משפט זה אלא במסגרת בית הדין הכנסייתי, אשר נתן את צו קיום הצוואה. יצוין כי במקביל להליך כאן, נקט המבקש בהליך דומה ופנה לבית הדין הכנסייתי בבקשה לביטול צו קיום צוואת המנוח בולוס שבית הדין נתן לו תוקף, וזאת, על פי טענתו, מנימוקים רבים, הזהים בעיקרם לנימוקים שעל בסיסם מבוקש צו המניעה הזמני שבפניי. לאור האמור, הערכאה בה יש לתקוף באופן ישיר את צו קיום הצוואה היא הערכאה שנתנה את הצו - בית הדין הכנסייתי. לפיכך, אני מורה על מחיקת התביעה. כפועל יוצא מכך, אני מורה על מחיקת הבקשה שבפניי, שכן, בית הדין הכנסייתי מוסמך ליתן סעדים זמניים במסגרת ההליך שבפניו. יחד עם זאת, יצוין כי למרות שאיני נותן צו ארעי, רשמתי בפניי את הודעות ב"כ המשיבים שטענתם לזכויות מתייחסת לחלק הפנוי של המקרקעין ולא לחלקים אותם מחזיקים המבקש ו/או בעלי הזכויות שמהם רכש את זכויותיו ועליהם בנו את בתיהם. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.מסמכיםצוויםצו מניעה