בקשה לאיחוד דיונים במחלוקת זהה הבקשה לאיחוד דיונים - טענות המבקשים המבקשים טוענים כי בשני ההליכים הנתבעים זהים, נשוא המחלוקת הינו זהה והמסכת העובדתית זהה. לטענתם, נשוא המחלוקת בשני ההליכים הינו תביעה כספית שהוגשה כנגד סופיריור, הפניקס וכנגד אחרים בגין עילות חוזיות, נזיקיות, הפרת חוק הייעוץ, נאמנות, שליחות ושמירה בקשר עם קרנות נאמנות זרות של קבוצת פורום. לטענתם, כל הכרעה שתתקבל באחד הדיונים, יש בה משמעות כבירה לניהולו של ההליך המקביל, שכן, המחלוקות זהות, העילות זהות, התשתית העובדתית זהה וההכרעות השיפוטיות - רצוי שיהיו זהות. כן טוענים המבקשים כי איחוד הדיונים יוביל לניהול הליך יעיל יותר בבחינת יעילות המערכת השיפוטית והעלויות לצדדים. החלטה לאיחוד דיונים תאפשר לבית המשפט לדון בסוגיות השונות כאשר תשתית עובדתית נדונה פעם אחת ותוביל להכרעה אחת תוך הימנעות ממצב של הכרעות סותרות. בנוסף, טוענים הם כי בניהול הליך מאוחד יש כדי להקל על הוצאות התדיינות נכבדות. טענות המשיבים המשיבים לבקשה (התובעים בשני ההליכים) מתנגדים לבקשה. להלן יוצגו בתמצית עיקרי טיעוניהם של שני המשיבים: אין חשש לפסיקות סותרות או לבזבוז הזמן השיפוטי שהרי התובענות מתנהלות בין כה וכה לפני אותו בית משפט ולפני אותו השופט. איחוד הדיונים לא יקדם את היעילות הדיונית, אלא יהיה בו דווקא כדי לסרבל את ההליך. מדובר בפרשיות שונות הן מבחינה עובדתית (גם בכל הנוגע לרכישת קרנות זרות על ידי סופיריור), הן מבחינת היקפן והן מבחינת זהות בעלי הדין (קיימת זהות בין שניים מהנתבעים בלבד). תביעת מנזדזיצקי כוללת תשתית עובדתית מורכבת בעוד העובדות בתביעת שוורץ מצומצמות. גם מהבחינה המשפטית תביעת מנדזיצקי דורשת התייחסות משפטית רחבה ועמוקה, בעוד השאלות המשפטיות העולות מתביעת שוורץ נקודתיות ומגבלות בהיקפן. המשיבים אינם חולקים על כך שהסוגיה הנקודתית העולה בעניין שוורץ רלוונטית לתביעת מנדזיצקי, אולם לטענתם דווקא בניהול מהיר של תביעת שוורץ יהיה כדי לייעל את הדיון גם בתביעת מנדזיצקי. התובעים בתביעת שוורץ טוענים כי באיחוד הדיון יהיה כדי לפגוע פגיעה שאינה מידתית בזכויותיהם, שכן ההליך בעניינם, שהיקפו מצומצם ונקודתי ואינו דורש מסלול משפטי אורך, יקשר ל"מגה הליך" כנגד נתבעים רבים, בו ההליכים המקדמיים ושמיעת ההוכחות יהיו ארוכים לאין שיעור. כמו כן, יסב האיחוד נזק כספי לתובעים בתביעת שוורץ שכן בירור תביעת שוורץ צפוי להיות קצר ונקודתי, בשונה מבירור תביעת מנדזיצקי. בנוסף נטען כי למעשה, איחוד התובענות יהווה אמירה לפיה כל מי שטוען כי נגרם לו נזק על ידי סופיריור בקשר לקרנות הזרות יהא חייב להצטרף לתביעת מנדזיצקי. קשה להכריע בשאלת איחוד התובענות בעוד סופיריור טרם הגישה כתב הגנה בתביעת שוורץ - כך שלא ברור כלל מה היא המחלוקת הדורשת הכרעה בתביעת שוורץ. כמו כן, לא ברור האם אכן קיימות שאלות דומות של עובדה ומשפט. תשובת המבקשים לתגובת המשיבים במסגרת התשובה לתגובות טוענים המבקשים כי אופי ההתדיינות בתביעת שוורץ יהא דומה להתדיינות בתביעת מנדזיצקי, שכן, עסקינן בהוראות קנייה של יחידות השתתפות בקרנות הזרות. כן, בשתי המחלוקות העולות משני הדיונים השונים, מנהל התיקים אשר ערך את האנליזה לקרנות הזרות, הורה על הרכישה ובצע אותה בפועל, הינו מר רונן מנדזיצקי, בנו של התובע בתביעת מנדזיקצי, אשר החלטה בבקשה לצירופו כנתבע טרם ניתנה. בעניין מידתיות הנזק שיתכן ויגרם למי מהצדדים, המבקשים טוענים כי היקפן של התביעות השונות אינו משמעותי כלל ביחס לאופי ההתדיינות. מספר העמודים של כתבי הטענות אינו רלוונטי לשאלת הסוגיות המשפטיות בהן ידרש בית המשפט להכריע. המבקשים סבורים כי בשל הקרבה המדהימה בין כתבי הטענות עולה כי דווקא איחוד הדיונים יביא לתוצאה בה כל הצדדים יזכו לנהל הליך קצר ויעיל. דיון שני ההליכים בענייננו אינם זהים, בתביעת מנדזיצקי עולות סוגיות עובדתיות ומשפטיות רחבות יותר מאלו המועלות במסגרת תביעת שוורץ (בין היתר, הן בקשר להתנהלותו של מר סגל והן בקשר לחובות הבנקים), אולם נראה כי עיקר המסכת העובדתית והמשפטית העולה בשני ההליכים היא דומה. בשני ההליכים התביעה העיקרית (ובתביעת שוורץ - התביעה היחידה) הינה תביעה כספית כנגד סופיריור בגין אובדן כספי התובעים בחשבונותיהם אשר נוהלו על ידי סופריור, עקב רכישת הקרנות הזרות על ידי סופיריור, והכל תוך הפרת החובות המוטלות עליה ועל מנהלי התיקים הפועלים בה מכוח חוק הייעוץ, דיני החוזים, דיני השליחות, דיני הנאמנות, דיני השומרים ודיני הנזיקין. אכן בתביעת מנדזיצקי נתבעים גם נתבעים נוספים על אלו שנתבעים בתביעת שוורץ אולם עילות התביעה כנגד אלו קשורות קשר ישיר לסוגיה המרכזית האמורה העולה משני ההליכים. בשני ההליכים יידרש בית המשפט לברר את הטענה העיקרית העולה בשני ההליכים - הטענה בדבר רכישת הקרנות הזרות על ידי סופיריור בניגוד להנחיות התובעים ולהסכם ההתקשרות. לאור האמור לעיל וכן לאור השלב המקדמי בו נמצאים שני ההליכים אני מוצא כי איחוד הדיונים יקדם את היעילות הדיונית, יחסוך בזמן שיפוטי ובזמנם של הצדדים ויחסוך עלויות התדיינות. לא נעלם מעיני טיעונם של התובעים בתביעת שוורץ כי באיחוד הדיון יהיה כדי לפגוע בהם ולהאריך את ניהול ההליך בעניינם וזאת עקב היקשרות תביעת שוורץ לתביעה נרחבת יותר. ראשית, לעניין טענה זו לא ניתן להתעלם מהעובדה כי התובעים בתביעת שוורץ מיוצגים על ידי אותם באי הכוח המייצגים את התובעים בתביעת מנדזיצקי. שנית, בכוונת בית המשפט להחיש את הליך שמיעת הראיות בדיון המאוחד ולקבוע מועדים לדיוני ההוכחות כבר בדיון הקרוב, ובכך יש כדי להפחית את חששם של התובעים בתביעת שוורץ שמא שמיעת הראיות בתיק תמשך על פני תקופה ארוכה. אני נעתר לבקשה ומורה על איחוד הדיון בת"א 44652-06-14 עם הדיון בת"א 26522-06-14. כן אני נענה לבקשת המבקשים כי כתב ההגנה אשר הוגש על ידם בהליך 26522-06-14 יהווה חלק בלתי נפרד מכתב ההגנה בהליך ת"א 44652-06-14. אני קובע את התיק המאוחד לקיום קדם משפט ליום 9.11.2014 בשעה 10:30. במועד הדיון ינתנו צווים בנוגע להליכים המקדמיים בתיק המאוחד ויקבעו מועדים לשמיעת הוכחות. הוצאות בקשה זו ילקחו בחשבון במסגרת ההחלטה הסופית בתיק. איחוד דיון