מינוי כונס נכסים זמני עוד לפני דיון בבקשת כינוס (חשש להברחת נכסים) 30. האם יש מקום להורות על מינויו של כונס נכסים זמני על נכסי החייב, טרם שנדונה בקשת כינוס, שהרי הבקשה שבפני אינה נסמכת על "התראת פשיטת רגל", על פי סעיפים 3 ו- 4 לפקודה, אלא נסמכת היא על סעיף 5(1) לפקודה שעניינו מעשה פשיטת רגל כאשר חייב נתן נכס מנכסיו מתנת מרמה או העבירו העברת מרמה. 31. לטעמי, ורק לצורך ההכרעה בבקשה שלפניי, לא שוכנעתי כי המבקש הוכיח את קיומה של הוראת סעיף 5(1) לפקודה. לכאורה, ניתן היה לסבור כי די בעצם במכירת הנכס הנמכר לרוכש, על מנת שיתקיים מעשה פשיטת הרגל לפי סעיף 5(1) לפקודה. אלא שבכך לא סגי, לגישתי. אין המבקש יכול רק לשער השערות ולהניח הנחות בבואו לעתור לסעד של מינוי כונס זמני. 32. במקרה הנדון, על סמך המסמכים שהוגשו בפני עד כה, לא הוכיח המבקש כי הרוכש הינו קרוב משפחה של החייב, כפי שנטען בבקשה. עוד יצויין, כי לא הוכח כי מכירת הנכס הנמכר היתה שלא בהתאם לתנאי השוק. 33. הרוכש, בעמדה שהגיש בפני, צירף חוות דעת שמאית לעניין שווי הנכס הנמכר, אשר מתייחסת לשווי נכס הקרוב לשווי שבו נמכר הנכס. עוד ובנוסף צורף לתגובת הרוכש עותק משומות מס שבח ומס רכישה שהוצאו לחייב ואחיו ולרוכש, בהם נקבע כי שווי המכירה של כל אחד משלושת הבעלים במשותף בנכס הנמכר (והחייב ביניהם) הוא 63,500 ₪ (פער של 4,500 ₪ מחלקו של כל בעלים על פי השווי בהסכם). 34. זאת ועוד, טענת ב"כ החייב לפיה אילו היה החייב רוצה להבריח נכסים, כנטען בבקשה, לא היה רושם על שמו הערת אזהרה ביחס לנכס המקרקעין הנוסף בגוש 11288 חלקה 99 - הינה טענה המסברת את האוזן, ואשר ביחס אליה - לא היה מענה הולם בפי המבקש. 35. בנסיבות אלו, לא ניתן לומר כי המבקש הוכיח את קיומו של מעשה פשיטת רגל הנטען על ידו, על פי סעיף 5(1) לפקודה, וזאת לצורך הבקשה המונחת בפני. 36. זאת ועוד, המבקש ביקש את הסעד של מינוי כונס נכסים זמני לנכסי החייב, בהסתמך על הוראת סעיף 21(א) לפקודה, הקובע: "משהוגשה הבקשה רשאי בית המשפט אם נוכח שיש צורך לעשות כן להגנת הנכסים, למנות את הכונס הרשמי או אדם מתאים אחר, עוד לפני מתן צו הכינוס, להיות כונס נכסים זמני של נכסי החייב או חלק מהם ולהורות לו להחזיק באותם נכסים מיד". 37. סעד זמני, של מינוי כונס נכסים זמני, עד לבירורו של הליך הכינוס העיקרי, נועד למטרה של שמירה על נכסי החייב, מחמת שקיים לכאורה חשש לפגיעה בנכסים. מאחר וסעד שכזה הינו סעד קיצוני וחמור - המפקיע מרשותו של החייב את השליטה על נכסיו, עוד בטרם שנקבע כי זכויות המבקש עולות על זכויותיו הקנייניות של החייב - הרי שיש לשקול במשנה זהירות מתן סעד שכזה. נא ראו לעניין זה: רע"א 11356/05 דף רץ שירותי הדפסה בע"מ ואחר' נ' D & B דן את ברסטריט [2007], שם נקבע: "צו זמני לכינוס נכסים ולתפיסתם הינו צו חמור במיוחד... צו מסוג זה מאפשר חדירה לחצריו של בעל דין, ובכך מאפשר פגיעה בפרטיותו... מתן צו שכזה מחייב, על כן, זהירות רבה ומיוחדת מצידו של בית המשפט". 38. ההלכה הפסוקה מפי בית המשפט העליון קובעת כי מקום בו בית המשפט נדרש למנות כונס נכסים זמני, עליו לשקול האם לא ניתן, בנסיבות העניין, להסתפק בסעד פחות קיצוני לצורך השגת המטרה אליה מכוון המבקש. נא ראו לעניין זה: רע"א 9911/01 טלפז תדלוק והשקעות בע"מ נ' פז חברת נפט בע"מ פ"ד נ"ו (6)550, 556-557, שם נקבע: "סעד זמני, ובענייננו מינוי כונס נכסים הגורם להפסקת פעילות הנתבע או להכבדה ממשית עליה, אינו מידתי אף מקום שסעדים זמניים אחרים בו לא השיגו את מטרתם, שכן, באיזון שבין אינטרס התובע להגשים את זכויותיו כפי שייקבעו בפסק-הדין, לבין אינטרס הנתבע שזכות הקניין שלו לא תיפגע, מוענק לאינטרס הנתבע מעמד עדיף. זאת, ראשית, משום שהתובע הוא זה הנושא בנטל ההוכחה, ושנית - והוא בעיניי העיקר - משום שזכות הקניין הינה זכות חוקתית, המעוגנת היום בסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". 39. אכן קביעה זו של בית המשפט העליון עוסקת בסעד של מינוי כונס נכסים לפי תקנה 387ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, אך הרציונל הולם ומתאים גם לעניין מינוי כונס זמני על פי סעיף 21 לפקודת פשיטת הרגל, שכן כך או כך המטרה והתכלית בבסיס האפשרות למינוי כונס זמני הינה מניעת פגיעה בנכסי החייב, שעה שקיים חשש לפגיעה כאמור. אולם מקום בו לא הרים המבקש את הנטל להוכיח את קיומו של חשש לגורל נכסי החייב - הרי שאין מקום למנות כונס זמני. נא ראו לעניין זה ספרם של כבוד השופטים לוין וגרוניס, "פשיטת רגל" מהדורה שנייה [2000] בעמ' 103, שם נאמר: "הוגשה בקשה לצו כינוס - ועוד לפני מתן הצו - רשאי בית המשפט למנות את הכונס הרשמי, או אדם מתאים אחר להיות כונס זמני על נכסי החייב או חלק מהם ולהורות לו להחזיק מיד באותם נכסים. הוא יעשה כך אם נוכח שיש צורך לעשות כן להגנת נכסי החייב, לאמור, אם קיים חשש ממשי שהחייב ינקוט פעולות להברחת רכוש, כאשר יוודע לו כי ננקטו נגדו הליכי פשיטת רגל". וכן נא ראו החלטתו של כבוד השופט א. אורנשטיין בתיק פש"ר (ת"א) 4295-06-11 נטלי לזר נ' שמעון הראל [ 1.7.11], הגורס כי: "אין מקום להחמיר עם חייב ולנקוט בסעד של כינוס נכסים זמני, בטרם התברר גורל הבקשה לכינוס נכסים והכרזתו כפושט רגל, ויש לבחון האם ניתן להשיג את אותה מטרה, בפגיעה פחותה." 40. במקרה הנדון, מקום בו לא הוכח החשש להברחת הנכסים על ידי המבקש, מקום בו הוטלו עיקולים של מע"מ על נכסי המקרקעין של החייב, ספק אם קיים חשש לגורלם של המקרקעין. יתר על כן, גם אם הוסר העיקול של מע"מ עקב תשלום החוב למע"מ מהתמורה שנתקבלה ממכירת הנכס הנמכר, הרי שמקום בו הסכים החייב למתן צו למניעת דיספוזיציה בנכסיו - לא מתקיים החשש לגורלם של נכסי החייב. 41. נקבע על ידי בהחלטתי מיום 9.11.14 כי הצו המונע כל דיספוזיציה בנכסי החייב יעמוד בתוקפו עד לדיון בבקשת לצו כינוס שהוגשה על ידי המבקש. במצב דברים כזה - לא מתקיימת התכלית למינוי כונס זמני, שהינה הגנה על נכסי החייב מפני הברחה או כל פגיעה אחרת בהם. 42. ערה אני לטענות המבקש והזוכה, באשר למצבו הכלכלי של החייב, אך אינני סבורה כי בשל כך יש כדי להביא למינוי כונס זמני, בנסיבות העניין. גם אם אמנם הליכי ההוצל"פ שנקט המבקש כנגד החייב לא הניבו תוצאות - אין בכך כדי להוות עילה למינוי כונס זמני, שכן מהותו של מינוי כאמור אינה לצורך איתור נכסים של החייב, אלא לצורך מניעת הברחת רכוש קיים. מטרה זו, כאמור, הושגה, ככל שקיים חשש כאמור להברחה, באמצעות הסעד המוסכם של מניעת דיספוזיציה בנכסי החייב. 43. לפיכך, ולאור הסכמת החייב, אני מורה כי הצו המונע ביצוע כל דיספוזיציה בנכסי החייב ייוותר על כנו, עד למתן החלטה בבקשה שהוגשה על ידי המבקש למתן צו כינוס ולהכרזת פשיטת רגל. הבקשה למינוי כונס זמני - נדחית איפוא. 44. דיון בבקשה למתן צו כינוס נקבע ליום 16.2.14 בשעה 09:30. ירצה החייב להתנגד לבקשה למתן צו כינוס - יגיש כתב התנגדות מאומת בתצהיר ובו יפרט את נימוק התנגדותו בכתב, וזאת יעשה תוך 30 יום מהיום. החייב רשאי להודיע על הסכמתו למתן צו כינוס לנכסיו, ובמקרה שיודיע כאמור - יבוטל הדיון שנקבע. דיוןמינוי כונס נכסיםהברחת נכסיםכינוס נכסים