האם ניתן לאשר היתר בניה על פי תוכנית שהופקדה לפני 1.1.96 ? ניתן לאשר היתר בניה על פי תוכנית שהופקדה לפני 1.1.96 ואינה כוללת את כל הפרטים המפורטים בסעיף 145(ז) לחוק התכנון והבניה. ואולם, אין מדובר בסמכות גורפת והושמו לה סייגים בפסיקה. בע"א 7654/00 ועדת הערר מחוז חיפה נ' חברה לבניה ירדן בע"מ (פד"י נ"ז (2) 895 להלן: "פס"ד הירדן") נקבע כי בטרם יוצא היתר בניה יש צורך בקיום תכנית בעלת רמת פירוט סבירה שתקבע את הפרטים הנוגעים לבניה ולשימוש במקרקעין, תשתית כללית ובלתי מפורטת תוביל לאנרכיה תכנונית ולסכנה שיוצא היתר שאינו נשען על תכניות מאושרות, תוצאה של פעולה כזו הינה פיתוח של מקרקעין באופנים שונים מבלי שאלו עברו את מסננת הבקרה של מוסדות התכנון. וכך נאמר: "מכאן גם ההוראה שבסעיף 145(ז) לחוק הקובעת כי דרך כלל מוסד תכנון לא ייתן היתר מכוח תכנית שהופקדה אחרי 1.1.1996, אלא אם כן אושרה למקרקעין אשר לגביהם מבוקש ההיתר תכנית הקובעת הוראות בעניין פירוט ייעודי הקרקע, חלוקה למגרשים או לחלקות וגבולותיהם, קווי בניין, מספר קומות או גובה בניינים ושטחי בנייה מותרים. הדרישה לקיום תכנון מפורט לגבי המקרקעין נושא בקשת ההיתר מצאה את ביטויה הסטטוטורי בהוראה זו, והיא משתלבת בתפיסה הכללית בדבר קיום היררכיה של הסדרי תכנון ההולכים מן הכללי אל המפורט ומסתיימים במתן היתר לביצוע עבודות הנסמך על התכנון המפורט במשבצת הקרקע" (עמ' 904 ו-ז, עמ' 905 א) ובהמשך נקבע: "אף שסעיף 145(ז) לחוק אינו מחייב ככזה לגבי ההסדר התכנוני החל מכוח תכנית כ/150 בהיות התכנית קודמת למועד תחולתו, האמור בו מתווה את הצורך העיקרי בתכנון המפורט ונותן השראה פרשנית לפירושן של דרישות התכנית. הפרשנות המתבקשת מהמדרג התכנוני הקיים ומכוחו של סעיף 145(ז) לחוק מובילה למסקנה כי אין הפירוט בתכנית כ/150 מספיק לצורך תכנון מפורט של כל משבצת שטח בתחום התכנית". (עמ' 906 ה-ו) עוד נקבע בפסק דין הירדן כי : "מתן היתרי בנייה על פי תכנית כללית ובלתי מפורטת עשוי להיות שקול למתן היתר בלי תכנית כלל. הוא כרוך בחופש פעולה בלתי מוגבל או מוגבל באופן חלקי בלבד של הרשות המעניקה את ההיתר. הוא עשוי לחרוג מתפיסות תכנוניות בסיסיות של המרחב התכנוני הכולל, ושל התכנון הנקודתי הראוי ....... בהיות היתר הבניה אמצעי למימוש התכנון הקיים בשטח, הדעת נותנת כי עליו להיגזר מתוכנית שיש לה פירוט מספיק על מנת שתשמש תשתית נורמטיבית נאותה לביצוע הבניה. ככל שהתשתית כללית יותר ובלתי מפורטת, כך גוברת הסכנה כי יינתן היתר ביצוע שאינו נשען על נורמות תכנוניות מאושרות, ועלולה להיפתח דרך לפיתוח הקרקע באופנים שלא עברו מסננת הליך תכנוני מסודר ומבוקר על ידי מוסדות התכנון כמקובל". כלומר הפרשנות המתבקשת מכוחו של סעיף 145(ז) לחוק הינה כי רק בהעדר פירוט מספיק בתכנית לצורך תכנון מפורט בתחום התכנית גם אם עסקינן בתכנית שאושרה קודם למועד הקובע, לא ניתן להוציא מכוחה היתר (ראה גם עת"מ 382/12 עמר ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה רחובות ( 31.8.13)).בניהשאלות משפטיותהיתר בניה