סמכות רשות מקומית לנקוט בהליכי גביה ללא תביעה אזרחית סמכותה של רשות מקומית לנקוט בהליכי גביה מנהליים כנגד חייבי ארנונה, בלי צורך בנקיטת הליך תביעה אזרחית קודם, מושתת על חזקת התקינות של הפעולה המנהלית (ראו עע"מ 4072/11 הנ"ל; י' זמיר "חזקת החוקיות במשפט המנהלי" ספר אור עמ' 741 (עורכים א' ברק, ר' סוקול, ע' שחם, 2013); רע"פ 1088/86 סברי נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, פ"ד מד(2) 417 (1990); עע"מ 6200/07 פ.פ.ס ריהאב נ' מדינת ישראל (2008)). חזקה זו נועדה להקל עם הרשות והיא מבוססת על ההנחה, כי הרשות, הפועלת במסגרת הסמכויות המוקנות לה כדין, פועלת באורח תקין. כאשר עוסקים בגביית ארנונה ממחזיק, קיימת חזקה כי הרשות שלחה לו דרישות במועד וכי אם לא כפר בהן, רשאית הרשות לנקוט כנגדו בהליכי גביה. 29. לא כך כאשר הרשות מבקשת לפעול כנגד בעל השליטה. לא קיימת חזקה שבהיגיון כי בעל השליטה ידע על תקופות ההחזקה ועל חובות התאגיד לרשות המקומית, שהרי די בהחזקת 25% מהון המניות כדי להיכלל בהגדרת בעל שליטה. לא קיימת גם כל חזקה שבהיגיון כי כל חברה שנקלעה לקשיים ואינה משלמת את חובותיה, הבריחה נכסים והעבירה אותם לבעל השליטה, לא כל שכן לא קיימת חזקה שהנכסים שהועברו עולים בשווים על היקף החובות. זאת ועוד, הטלת חבות אישית על בעל השליטה לחובות החברה מנוגדת לעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת והרחבת המצבים שבהם תוטל אחריות אישית, תפגע בעיקרון ותטשטש את ההפרדה בין בעל השליטה לחברה, הפרדה שהיא מיסודות דיני החברות. עוד נזכיר, כי הטלת חבות אישית רחבה, עשויה להשפיע על התנהגות בעלי השליטה באופן שיגרום להעדפת נושים כאשר החברה נקלעת לקשיים כספיים ולפגיעה בחלוקת נכסי החברה בין הנושים. כל אלו טענות שמקומן הטבעי הינו בהליך אזרחי ולא בעתירה מנהלית. יפים הדברים שאמר בית המשפט העליון בעע"מ 7151/04 הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל נ דץ, פ"ד נט(6) 433 (2005): עם זאת אופי הדיון והבירור העובדתי בערכאה המינהלית אינו זהה למתכונת הדיון הנערך בערכאה האזרחית (ראו תקנה 20 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000; וכן ראו: בג"ץ 731/86 מיקרו דף נ' חברת החשמל לישראל בע"מ [16], בעמ' 457; בג"ץ 4306/93 חלפון נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, תל-אביב [17], בעמ' 41-40; ד' ברק-ארז עוולות חוקתיות [31], בעמ' 295-291). בתובענה החורגת ממסגרת של עתירה מינהלית ונושאת אופי "אזרחי", עשוי להתעורר הצורך בבחינה ראייתית ובבירור עובדתי יסודי. על השופט היושב בדין בבית-המשפט לעניינים מינהליים מוטלות מגבלות הנובעות מכללי הדיון בעתירות מינהליות. מגבלות אלה עשויות לשלול את האפשרות לטפל כנדרש בעתירה הנושאת אופי "אזרחי". מבחינה "פונקציונלית" ההליך בערכאה אזרחית רגילה מתאים יותר מהליך הדיון בעתירות מינהליות לבחינתן של שאלות עובדתיות. הוא מקנה לבית-המשפט את האמצעים הדרושים לקביעתה של תשתית ראייתית אמינה. דבר זה עשוי לשמש, במצבים מסוימים, נימוק לבטל פסק-דין שניתן בעתירה מינהלית, כאשר היה מקום להגישה כתובענה אזרחית לערכאה אזרחית רגילה. רשויות מקומיותהליכי גביהתביעה אזרחית