ועדת השחרורים איננה קשורה בדיני הראיות ועדת השחרורים כוועדה סטטוטורית מעין שיפוטית איננה קשורה בדיני הראיות וכי הכרעותיה מתקבלות שלא על פי רף ההוכחה הנדרש בפלילים, כי אם בהתאם לרף ההוכחה הנוהג בפני רשות מינהלית מעין שיפוטית. ראה בעניין זה רע"ב 10031/04 היועץ המשפטי לממשלה נ' ועדת השחרורים ואח' שם נקבע, בין היתר, כדלקמן: "מסקנה זו מתבקשת גם מהגדרת תפקידה ומאופייה של ועדת השחרורים כוועדה סטטוטורית מעין-שיפוטית, אשר איננה קשורה בדיני הראיות ואשר רשאית לקבל כל מידע שהוא רלוונטי להחלטתה, הכרעותיה של ועדת השחרורים מתקבלות שלא על-פי רף ההוכחה הנדרש בפלילים כי אם בהתאם לרף ההוכחה הנוהג בפני רשות מינהלית מעין-שיפוטית. עמד על כך בית-משפט זה בעבר בזו הלשון: 'ביטול הרישיון הינו פעולה מעין-שיפוטית של ועדת השחרורים הנעשית לאחר שהוענקה לאסיר זכות הטיעון... על ועדת השחרורים להשתכנע - על-פי מידת השכנוע המוטלת על רשות שלטונית הממלאת תפקיד מעין-שיפוטי - כי קיים חומר ראיות שיש בו לכאורה כדי לשכנע רשות ציבורית סבירה בקיום התשתית העובדתית המצדיקה הפעלת סמכותה... אכן, ועדת השחרורים אינה בית-משפט, ואין היא צריכה להשתכנע באשמת האסיר כפי שבית-משפט הדן בעניינו חייב להשתכנע. ועדת השחרורים היא חלק מהרשות המבצעת, והיא חייבת להשתכנע על-פי האופן שבו רשות שלטונית סבירה, אשר החלטתה פוגעת בזכויות אדם, צריכה להשתכנע....' דברים אלה, שנפסקו טרם חקיקתו של החוק החדש משנת 2001, יפים ונכונים גם כיום. אכן, קביעה כי האסיר עבר עבירה נוספת במהלך תקופת התנאי משמעה, ככלל, ביטול השחרור וחיובו במאסר כאורך תקופת התנאי, לפיכך יש טעם בהשקפתו של בית-משפט קמא כי החובה הקבועה בחוק לבטל שחרור על-תנאי, כאשר האסיר ביצע עבירה נוספת, מחייבת רמת הוכחה גבוהה. עם זאת אין כל יסוד לקבוע כי מידת ההוכחה הנדרשת בפני ועדת השחרורים היא הוכחה "מעבר לספק סביר" על-פי פסק-דין מרשיע...". מאסרשחרור מוקדם מהכלאועדת השחרוריםראיות