מסמכי המכרז

מסמכי המכרז על פרשנותם של מסמכי מכרז חלים כללי הפרשנות התכליתית. מסמכי המכרז יפורשו לא רק לאור לשונם, אלא גם על רקע מטרותיהם. במסגרת זאת "תישלף" מתוך מגוון האפשרויות הלשוניות ש"סובלת" לשון המכרז, המשמעות המקיימת את תכליותיו של המכרז. המכרז הוא משום הזמנה להציע הצעות או הצעה לחוזה נספח, ובהתאם לכך כבר נפסק כי ניתן לגזור את פרשנות המכרז מכללי פרשנות החוזה, מכוח סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. בגדר האמור, יינתן משקל לאומד דעתו הסובייקטיבי של עורך המכרז, שתילמד מלשון מסמכי המכרז ומן הנסיבות החיצוניות האופפות אותו (עע"מ 6823/10 מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות (מיום 28.2.11). טענתה העיקרית של העותרת הייתה כי היא עומדת בתנאי הסף בדבר מתן שירותים ב"בית חולים כללי" ולפיכך שגתה ועדת המכרזים כשפסלה את הצעתה. כללי לפניי עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים של המשיבים 2-1, קופת חולים שירותי בריאות כללית ומרכז רפואי מאיר, במסגרת מכרז 104/13 לאספקת שירותי הפעלה וניהול משרד לוויות וחדר נפטרים במרכז הרפואי מאיר (להלן: "המכרז"). בהחלטתה פסלה ועדת המכרזים את הצעת העותרת, וקבעה כי הצעת המשיבה 3 היא ההצעה הזוכה במכרז. עיקרי העובדות העותרת, חברת אמבולנס "חדרה" בע"מ, היא חברה המספקת שירותים הקשורים בטיפול בנפטרים ובהבאתם לקבורה. היא מפעילה משרד לוויות וכן חדרי קירור עבור נפטרים, בשני מוסדות רפואיים: מרכז לבריאות הנפש "שער מנשה" והמוסד הרפואי הגריאטרי "דורות". כן היא עוסקת בהכנת נפטרים לקבורה ובהובלה של נפטרים, ומטפלת בהטסת גופות אל ישראל וממנה. לעותרת שיתופי פעולה עם בתי עלמין שונים, לרבות טיפול מלא בנפטר עד להבאתו לקבורה או מסירתו לגורם הקובר. המשיבה 1 היא קופת חולים, כהגדרת המונח בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994. המשיבה 1 מחזיקה במספר בתי חולים, וביניהם המרכז הרפואי מאיר בכפר סבא, המשיב 2, שאין חולק כי הוא בית חולים כללי. המשיבה 3, דרך החיים גחש"א בע"מ, היא חברה פרטית המפעילה את משרד הלוויות וחדר הנפטרים אצל המשיב 2 מזה מספר שנים. בחודש יולי 2013 פרסמה המשיבה 1, באמצעות המשיב 2, את המכרז נושא העתירה. בסעיף 6 למכרז נקבע כדלקמן: "6. להלן פירוט תנאי סף [הדגשה במקור] להשתתפות בהליך: 6.1 המציע הינו בעל ניסיון במתן שירותי חדר נפטרים בבית חולים כללי שבו מעל 400 מיטות אשפוז, לפחות במהלך 3 (שלוש) השנים הרצופות שקדמו להגשת ההצעה". ביום 11.7.13 נערך כנס מציעים במסגרת המכרז, שבעקבותיו נערך מכתב סיכום לכנס, הכולל את תמצית ההבהרות שניתנו במהלך הכנס, וכן שאלות ותשובות שהוצגו על ידי המשתתפים. בין היתר, הועלו על הכתב השאלות והתשובות הבאות: "1. מה כמות הלידות השנתית? תשובה: 6300 לידות בשנה. ... 4. באשר לתנאי הסף - האם ניתן להציג שירות שווה ערך לבי"ח כללי? תשובה: דרישת המכרז בסעיף זה ברורה. 5. מהו בית חולים כללי? תשובה: מוסד רפואי כהגדרתו בהוראות משרד הבריאות. העותרת והמשיבה 3 הגישו הצעות במסגרת המכרז. ביום 13.8.13 נערכה ישיבת של ועדת המכרזים, שבמהלכה קבעה הוועדה כי "אמבולנס חדרה הגיש הצעה, אך זו נדונה ונפסלה כי איננו עומד בתנאי הסף של תפעול בית לוויות במשך 3 שנים אחרונות בבי"ח כללי בהיקף של 400 מיטות לפחות" (ע' 2 לפרוטוקול ועדת המכרזים). בהמשך לדברים אלה מופיעה הפניה לפרוטוקול נוסף ("ראה פרוטוקול מצורף"). בפרוטוקול הנוסף צוטט סעיף 6.1 למכרז (לעיל), ונרשם כי העותרת הציגה את ניסיונה במרכז לבריאות הנפש שער מנשה, העוסק באשפוז חולים פסיכיאטריים ומונה 420 מיטות אשפוז, ובמרכז רפואי גריאטרי דורות, המונה 301 מיטות. צוין כי אף אחד מהמוסדות הנ"ל אינו "בית חולים כללי" כנדרש בתנאי הסף המפורט בסעיף 6.1, ושמרכז רפואי גריאטרי דורות אף אינו עומד בדרישת מספר המיטות המינימלי. עוד צוין בפרוטוקול כי "מטבע הדברים, בי"ח כללי עוסק ברפואה אינטנסיבית שמאחוריה גם מקרי מוות מסוגים שונים ובכמות משתנה, מה שאין כן בבתי"ח מיוחדים מהסוג הנזכר לעיל (פסיכיאטרי, גריאטרי וכו')". ועדת המכרזים החליטה לבחור בהצעה של המשיבה 3, אשר הגישה הצעת מחיר של 5010 ₪ לחודש (לפי תנאי המכרז, בנוסף לשירותים שיספק הזוכה לבית החולים, יהיה הזוכה רשאי להציע גם שירותים בתשלום, והוא ישלם לבית החולים עמלה מהכנסותיו הנובעות ממתן שירותים אלה, בסכום שלא יפחת מ-5000 ₪ לחודש). כנגד החלטה זו של ועדת המכרזים הוגשה העתירה. יחד עם העתירה הוגשה גם בקשה למתן צו ביניים, וניתן צו ארעי (בהחלטת כב' השופטת טולקובסקי מיום 22.8.13). במסגרת הדיון בבקשה למתן צו ביניים, ביקשו הצדדים כי יינתן פסק דין בעתירה. טענות הצדדים טענתה העיקרית של העותרת הייתה כי היא עומדת בתנאי הסף בדבר מתן שירותים ב"בית חולים כללי" (סעיף 6.1 למכרז, לעיל), ולפיכך שגתה ועדת המכרזים כשפסלה את הצעתה. העותרת טענה כי היא עמדה בתנאי הסף מלכתחילה, וכל שכן לאחר ההבהרה שניתנה במהלך כנס המציעים. בכנס המציעים נשאלה ועדת המכרזים מהו "בית חולים כללי", ותשובתה הייתה: "מוסד רפואי כהגדרתו בהוראות משרד הבריאות". העותרת הפנתה בעתירתה לחוזר משרד הבריאות מס' 11/2012 (מיום 9.5.12) בדבר חובת הודעה של מוסד רפואי על פטירות ואירועים מיוחדים (נספח י"ב לעתירה), שבו הוגדר "מוסד רפואי" כדלקמן: "כל מוסד בו מתבצעת פעילות רפואית, לרבות בתי חולים לסוגיהם, קופות חולים, מרפאות, חברות אמבולנסים, מכונים רפואיים, מוסדות לגמילה מסמים ומעבדות". העותרת טענה כי היא "מוסד רפואי" בהתאם להגדרה זו, ולכן היא מהווה "בית חולים כללי" בהתאם לדרישת המכרז. העותרת ציינה כי בהעדר הגדרה למונח "בית חולים כללי", הרי שאין בכנס המציעים משום ויתור על תנאי סף או שינוי שלו, אלא רק מתן תשובה מהו תנאי הסף הנדרש. עוד טענה העותרת כי במקרה של אי בהירות בנוגע לפרשנות תנאי המכרז, יש להעדיף פרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המכרז על פני פרשנות הפוסלת אותן. כן טענה העותרת כי המכרז היה "תפור" לטובת המשיבה 3. ראשית טענה העותרת כי המשיבים 1 ו-2 התעכבו במשך למעלה משנתיים בפרסום המכרז, כשבמהלך אותה תקופה המשיכה המשיבה 3 לספק למשיב 2 את השירותים נושא המכרז, מכוח זכייתה במכרז קודם. מכך למדה העותרת על "רצון עז לעבוד עם המשיבה 3 ואיתה בלבד". שנית הלינה העותרת על כך שסמנכ"ל התפעול של המשיב 2, מר גיורא חביון, אשר כיהן גם כיו"ר ועדת המכרזים שדנה במכרז, נתן למשיבה 3 מכתב המלצה לצורך המכרז הנדון. העותרת טענה כי מדובר בהתנהלות המעוררת חשש ממשי למשוא פנים. שלישית הלינה העותרת על כך שרב בית החולים, אשר אינו חבר ועדת המכרזים, היה "משקיף" בוועדת המכרזים אשר דנה במכרז נושא העתירה. לפי הטענה, מי שאינו חבר בוועדת המכרזים אינו צריך להשתתף בדיוניה. בהקשר זה טענה העותרת כי בעל המניות היחיד במשיבה 3 הוא אדם חרדי, בעוד שהעותרת היא "חברה אזרחית", ושבנסיבות אלה מתעורר "חשש כבד למשוא פנים והעדפה של חברה חרדית-אורתודוכסית על-פני חברה אזרחית". רביעית טענה העותרת כי הסכום שהציעה המשיבה 3 - 5010 ₪ לחודש, 10 ₪ בלבד מעל הסכום המינימאלי שנקבע במכרז, מלמד על ביטחונה הרב בכך שתזכה במכרז. העותרת, לשם השוואה, הציעה סכום של 27,600 ₪ לחודש. בהקשר המחיר, העלתה העותרת תמיהה מדוע לא ניסו המשיבים 1 ו-2 לנהל משא ומתן להעלאת המחיר המוצע. המשיבים 1 ו-2 טענו כי אין כל עילה להתערבות בהחלטת ועדת המכרזים. המכרז קבע באופן ברור תנאי סף הדורש ניסיון בבית חולים כללי, אך העותרת מתעלמת מדרישה זו ובוחרת להשתמש אך ורק במונח "מוסד רפואי" שאינו מונח שנזכר במסמכי המכרז. לטענת המשיבים 2-1, העותרת מנסה להיבנות מהתשובה שניתנה לשאלה מס' 5 בכנס המציעים, אך הפרשנות המוצעת על ידה, כאילו בוטל התנאי לבית חולים כללי, ותחתיו מסתפקים כעת בכל מוסד רפואי שהוא - אינה הגיונית ואינה מתיישבת עם דרישות המכרז. המשיבים נימקו עמדתם כדלקמן: ראשית, הפנו המשיבים לשאלה מס' 4 בכנס המציעים ("האם ניתן להציג שירות שווה ערך לבית חולים כללי?"), והתשובה שניתנה לה ("דרישת המכרז בסעיף זה ברורה"). דהיינו, על המציע להראות ניסיון בבית חולים כללי, ולא ניסיון שווה ערך. שנית, הפנו המשיבים לתדפיסים שצירפה העותרת לעתירתה, המצביעים על כך שמרכז לבריאות הנפש שער מנשה והמרכז הגריאטרי דורות הם מוסדות בעלי רישיון. תדפיסים אלה הוצאו מתוך אתר האינטרנט של האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים במשרד הבריאות. העותרת לא ציינה כי באתר אינטרנט זה מסווגים המוסדות הרפואיים בהתאם לסוג המוסד - בית חולים לילדים; בית חולים לאשפוז כללי; בתי חולים למחלות ממושכות; בתי יולדות; מוסדות לבריאות הנפש; מוסדות סיעוד גריאטריים; מוסדות שיקום; מכון לרפואת שינה; מרכזים גריאטריים ועוד. דהיינו, "מוסד רפואי" הוא שם כללי בלבד, הכולל סוגים רבים של מוסדות, בהם גם בית חולים כללי ("בית חולים לאשפוז כללי"). בהתאם לתדפיסים שהגישה העותרת, מסווג מרכז לבריאות הנפש שער מנשה תחת "מוסדות לבריאות הנפש", ומרכז רפואי גריאטרי דורות תחת "מרכזים גריאטריים" - ולא כבית חולים לאשפוז כללי. חיפוש באתר האינטרנט האמור מעלה כי ישנם 41 מוסדות רפואיים המסווגים כבית חולים לאשפוז כללי. שלישית, התייחסו המשיבים לייחודו של בית חולים כללי במגוון המקצועות הרפואיים הקיימים בו, ובין היתר - מחלקת יולדות. למרבה הצער, ישנן לידות המסתיימות במות היילוד או בהפלה, ואז מתעורר הצורך בטיפול ובקבורת השליה או העובר שנפטר. לכן, על המציע במכרז להיות בעל ידע מקצועי בטיפול ובקבורה של שליות ועוברים (המשיבים הפנו בעניין זה למפורט בנספח ב'-1 למכרז ("פירוט השירותים"): "על מבצע השירותים לדאוג להביא לקבורה את כל חלקי הגופות שימסרו לו ע"י [ה]מכון הפתולוגי של המזמין, לרבות שליות ואיברים כרותים, ולרבות עוברים שנולדו מתים..."). ייחוד נוסף של בית חולים כללי הוא היקף נפטרים גדול, אשר אינו מאפיין מרכזים פסיכיאטריים וגריאטריים. רביעית, טענו המשיבים כי יש לפרש את האמור בכנס המציעים באופן שהמכרז לא יפגע בעקרון השוויון ולא יעמוד בניגוד לאמור במסמכי המכרז. בהתאם לפרשנות שנותנת העותרת לאמור בכנס המציעים, הרי שעורך המכרז שינה את תנאי הסף להשתתפות במכרז מבלי שבוצע הליך של פרסום מחודש. אם כך היה הדבר, הרי שמדובר בפגיעה בשוויון, האסורה בתכלית בהתאם לדיני המכרזים. המשיבים הדגישו כי מי שראה את מודעת הפרסום של המכרז ולא היה לו ניסיון ב"בית חולים כללי" - כלל לא ניגש למכרז, וממילא לא הגיע גם לכנס המציעים. הסעד הרלוונטי במקרה כזה הוא סעד של ביטול המכרז, אך סעד זה לא התבקש על ידי העותרת. אשר לטענות העותרת בדבר מכרז תפור השיבו המשיבים 1 ו-2 כי מדובר בטענות חמורות אשר נטענו ללא כל בסיס. עוד טענו המשיבים 1 ו-2 כי אין פסול במתן מכתב ההמלצה לעותרת, ושממילא במסגרת המכרז לא ניתן ניקוד בגין שביעות רצון - מציע שעמד בתנאי הסף נבחן אך ורק לפי המחיר שהציע, ולא על סמך מכתבי ההמלצה אשר באמתחתו. בנוגע לטענה מדוע לא נוהל משא ומתן לגבי המחיר שהוצע על ידי המשיבה 3, טענו המשיבים כי לא ניתן לנהל משא ומתן כאמור כשבמסמכי המכרז לא נשמרה מפורשות הזכות לעשות כן. כן נטען כי ככל שמדובר בטענות המופנות כנגד אירועים שהתרחשו טרם עריכת המכרז וטרם הגשת הצעות המשתתפים, היה על העותרת להשמיע טענותיה בטרם הגישה הצעתה במכרז, ולא כעת. המשיבה 3 טענה כי מכתב ההמלצה שניתן לה על ידי סמנכ"ל התפעול של המשיב 2 הוא רק אחד ממכתבי ההמלצה הרבים אשר בידה. באשר למחיר שהציעה במכרז טענה המשיבה 3 כי המחיר עמד בתנאי המכרז, ואילו הצעת העותרת הייתה הצעת הפסד שספק אם העותרת יכולה הייתה לעמוד בה. בתגובה לטענות המשיבים טענה העותרת כי חלק מבתי החולים הכלולים ברשימת 41 בתי החולים לאשפוז כללי אינם כוללים את מגוון המחלקות הרפואיות שעליו דובר. כך למשל, בית החולים לעיניים סנט ג'והן, הוא בית חולים לעיניים, אשר אינו כולל חדרי לידה. במענה טען ב"כ המשיבים 2-1 כי ייתכן שבעתיד יחודדו תנאי הסף במכרזים דומים, כך שתנאי הסף הרלוונטי יהיה "בית חולים כללי עם מחלקת יולדות". בשלהי הדיון בעל פה ביקשה העותרת לתקן העתירה, כך שלסעד המבוקש בעתירה - ביטול החלטת ועדת המכרזים - יתווסף גם סעד של ביטול המכרז. שלושת המשיבים התנגדו לתיקון העתירה בשלב זה של הדיון. דיון והכרעה לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהובאו בפניי, נחה דעתי כי דין העתירה להידחות. על פרשנותם של מסמכי מכרז חלים כללי הפרשנות התכליתית. מסמכי המכרז יפורשו לא רק לאור לשונם, אלא גם על רקע מטרותיהם. במסגרת זאת "תישלף" מתוך מגוון האפשרויות הלשוניות ש"סובלת" לשון המכרז, המשמעות המקיימת את תכליותיו של המכרז. המכרז הוא משום הזמנה להציע הצעות או הצעה לחוזה נספח, ובהתאם לכך כבר נפסק כי ניתן לגזור את פרשנות המכרז מכללי פרשנות החוזה, מכוח סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973. בגדר האמור, יינתן משקל לאומד דעתו הסובייקטיבי של עורך המכרז, שתילמד מלשון מסמכי המכרז ומן הנסיבות החיצוניות האופפות אותו (עע"מ 6823/10 מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות (מיום 28.2.11). תנאי הסף הקבוע בסעיף 6.1 למכרז קבע כי המציע יהיה בעל ניסיון במתן שירותי חדר נפטרים ב"בית חולים כללי". במסגרת כנס המציעים נשאלה השאלה מהו "בית חולים כללי" וניתנה התשובה: "מוסד רפואי כהגדרתו בהוראות משרד הבריאות". העותרת עצמה סבורה כי תנאי הסף לא שונה במסגרת כנס המציעים, וכל שנעשה בכנס המציעים הוא מתן פרשנות החושפת את משמעותו של המונח "בית חולים כללי". לשיטתה, משמעותו של מונח זה הייתה מלכתחילה "כל מוסד רפואי בו מתבצעת פעילות רפואית, לרבות בתי חולים לסוגיהם, קופות חולים, מרפאות, חברות אמבולנסים, מכונים רפואיים, מוסדות לגמילה מסמים ומעבדות". צר לי, אך אין בידי לקבל את הפרשנות המוצעת על ידי העותרת. פרשנות זו אינה עולה בקנה אחד עם לשון המכרז עצמו, עם תכליתו של המכרז ועם הגיונם של דברים, כפי שיבואר להלן. כאמור, במסמכי המכרז מופיעה דרישה לניסיון במתן שירותי חדר נפטרים ב"בית חולים כללי". בשלב זה של פרסום מסמכי המכרז, אינני סבור כי המונח האמור "סובל" את האפשרות הלשונית המוצעת על ידי העותרת ("כל מוסד רפואי בו מתבצעת פעילות רפואית..."), ולכן אין לקבל את הטענה כי העותרת מלכתחילה עמדה בתנאי הסף האמור. בהמשך, התקיים כנס מציעים וניתנה התשובה: "מוסד רפואי כהגדרתו בהוראות משרד הבריאות". תשובה זו "סובלת" לכאורה שתי אפשרויות לשוניות - האחת, מוסד רפואי כהגדרתו של המונח "מוסד רפואי" בהוראות משרד הבריאות (דהיינו - "כל מוסד רפואי בו מתבצעת פעילות רפואית..."); השנייה, מוסד רפואי, כהגדרתו של המונח "בית חולים כללי" בהוראות משרד הבריאות. ואולם, רק האפשרות השנייה מקיימת את תכלית המכרז. המכרז הוא כאמור מכרז למתן שירותים עבור בית חולים מאיר, שהוא בית חולים כללי. מקובלת עלי טענת המשיבים 2-1 כי בית חולים כללי מאופיין על ידי פעילות רפואית מגוונת מאוד ובהיקף גדול מאוד - דבר שאין ניתן לומר על "כל מוסד רפואי בו מתבצעת פעילות רפואית", אפילו ניקח בחשבון את הדרישה הנוספת במכרז בדבר ניסיון בבית חולים שבו 400 מיטות לפחות. בפירוט השירותים (נספח ב'-1 למכרז) אף נאמר מפורשות כי על מבצע השירותים לדאוג להביא לקבורה את כל חלקי הגופות שיימסרו לו על ידי המכון הפתולוגי של המזמין, לרבות שליות ואיברים כרותים, ולרבות עוברים שנולדו מתים. בהתאם לתכלית המכרז, יש להעדיף פרשנות המתייחסת גם לניסיון בביצוע פעולות אלה - ניסיון שלא ניתן לרכוש אותו ב"כל מוסד רפואי בו מתבצעת פעילות רפואית". כמו כן, בכנס המציעים נשאלה השאלה, האם ניתן להציע שירות שווה ערך לבית חולים כללי, וניתנה התשובה: "דרישת המכרז בסעיף זה ברורה". דהיינו, הובהר כי הדרישה היא לניסיון בבית חולים כללי, ונשללה האפשרות לשירות שווה ערך. זאת ועוד, המשיבה הסבה את תשומת לבו של בית המשפט לסיווג המוסדות הרפואיים השונים בהתאם לסוג המוסד, על ידי האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים במשרד הבריאות. ישנם 41 מוסדות רפואיים המסווגים כ"בתי חולים לאשפוז כללי", ביניהם המשיב 2. מרכז לבריאות הנפש שער מנשה מסווג תחת "מוסדות לבריאות הנפש" ומוסד רפואי גריאטרי דורות מסווג תחת "מרכזים גריאטריים". הסיווג הנהוג על ידי האגף לרישוי מוסדות ומכשירים במשרד הבריאות מהווה אינדיקציה נוספת לכוונת עורך המכרז במונח "בית חולים כללי". אכן, הכלל הפרשני הנוהג בדיני המכרזים הוא כי כאשר קיימים מספר פירושים סבירים ללשון המכרז יש להעדיף פרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המכרז על פני פרשנות הפוסלת אותן (ראו לדוגמה עע"ם 5949/07 אמישראגז - גז טבעי בע"מ נ' פז-גז (1993) בע"מ, סעיף 9, מיום 28.4.08). ואולם, במקרה שלפניי כלל זה אינו רלוונטי, הואיל ואין מספר פירושים סבירים, אלא פירוש סביר אחד בלבד. סיכומו של דבר, הפרשנות שהוצעה על ידי העותרת אינה מקיימת את תכלית המכרז, ואין היא הגיונית כלל ועיקר. לעותרת אין ניסיון במתן שירותי חדר נפטרים בבית חולים כללי, ובדין נפסלה הצעתה במכרז הנדון. לנוכח מסקנה זו אין צורך לדון בבקשה העותרת לתיקון העתירה. לא ראיתי כל ממש ביתר טענותיה של העותרת. ברי כי אין זו העת לטעון טענות בדבר עיכוב בפרסום המכרז. לא ראיתי פסול במכתב ההמלצה, כל שכן כאשר לא ניתן במכרז משקל למכתבי ההמלצה. הטענה בדבר העדפה של מציעה חרדית במכרז נטענה בעלמא, ללא ביסוס. תמיהתה של העותרת כיצד לא נוהל משא ומתן על המחיר - תמוהה בפני עצמה לנוכח האמור בתגובת המשיבים 2-1. העתירה נדחית אפוא, וממילא בטל הצו מיום 22.8.13. העותרת תישא בהוצאות ובשכר טרחת עו"ד המשיבים 2-1 בסכום כולל של 20,000 ₪, ובהוצאות ובשכר טרחת עו"ד המשיבה 3 בסכום כולל של 7,500 ₪. מכרזמסמכים