אי ההתאמה בין שמו של בעל ההצעה במכרז לבין שם החייב בערבות הבנקאית 1. באוקטובר 2013 פרסמה רשות מקרקעי ישראל (להלן רמ"י) מכרז (מס' בש/205/2013) מכרז לקבלת הצעות לחכירת מגרשים לבניה עצמית בשכונת נוה נוי בבאר שבע. המכרז כלל 64 מגרשים כאשר עפ"י תנאי המכרז רשאי היה כל מציע להגיש הצעות ביחס לשניים מתוך המגרשים. עוד נקבע במסמכי המכרז (בסעיף 8) כי כל מציע יצרף להצעתו ערבות בנקאית שתהיה "...לפחות בסכום השווה ל- 10% מסכום הצעת המציע למגרש הנדון (ללא מע"מ) או לפחות בסכום השווה ל- 10% מסכום סך כל הוצאות הפיתוח - הגבוה מביניהם". עוד נקבע באותו סעיף 8 לתנאי המכרז כדלהלן: "לתשומת לב המציע, שם החייב בערבות הבנקאית צריך להיות זהה לשם המציע". 2. ביום 23.12.13, כך נטען בעתירה זו, הוגשה הצעה על ידי העותר לעניין מגרש מס' 123 תמורת 254,573 ₪ ולעניין מגרש 140 תמורת 245,900 ₪. בהצעה זו נרשמו פרטי המציע כדלהלן: שם משפחה: אלסנע שם פרטי: חוסיין תעודת זהות: 23334840 דא עקא, בכתב הערבות שצורף לאותה הצעה נרשם על ידי הבנק, מוציא הערבות, כדלהלן: "הננו ערבים כלפיכם לסילוק כל סכום עד לסך של 75,000 ₪ המגיע או עשוי להגיע לכם מאת סאנע חסין (שייקרא להלן - החייב) בקשר עם מכרז מס' בש/205/2013". 3. ביום 13/1/2014 התכנסה ועדת המכרזים ובפניה 422 הצעות שהוגשו למכרז. ועדת המכרזים פסלה על הסף את ההצעה דנן לאור אי ההתאמה בין שמו של בעל ההצעה, במסמכי ההצעה (לאמור, חוסין אלסנע) לבין שם החייב שבערבות הבנקאית (לאמור, חסין סאנע). יצוין כי הצעת העותר למגרש 123 הייתה 254,573 ₪. משנפסלה ההצעה על הסף - נקבעה כהצעה הזוכה הצעתם של המשיבים 2 ו- 3 בעתירה זו (שי ואביטל בן חנן) שהייתה בסכום של 251,100 ₪. אשר למגרש מס' 140 הייתה הצעת העותר (שנפסלה כאמור על הסף) בסכום של 245,900 ₪ - וההצעה הזוכה הייתה בסכום גבוה בהרבה - 351,555 ₪. 4. העותר שבפני (ושמו בעתירה: סאנע חסין) משיג בעתירה זו נגד החלטת ועדת המכרזים לפסול הצעתו (ביחס למגרש 123) על הסף מן הנימוק של אי ההתאמה בין שם בעל ההצעה ("חוסין אלסנע") לשם החייב בערבות הבנקאית (חסין סאנע). לטענתו בעל ההצעה והחייב בערבות הבנקאית - חד הם (דהיינו - הוא עצמו). הוא אכן טעה, בתום לב, משלא הקפיד על רישום זהה של שמו שבמסמך ההצעה לשם החייב שבערבות הבנקאית. אולם, המדובר בפגם זניח, בתום לב ובנסיבות מובנות. זאת מתוך כך ש"במגזר הבדואי שמות המשפחה "סנע" או "סאנע" או "צנע" הינם זהים לשמות "אלסנע" או "אלסאנע" או "אלצנע". תוספת הלשון "אל" לשם "סנע" פירושה תוספת ה' הידיעה ותוספת שם משפחה (דבר שאינו שכיח במגזר היהודי)" (סע' 31-38 לעתירה). העותר אינו מייחד בעתירתו הסבר להפרש השמות הפרטיים השונים "חוסיין" (כמופיע במסמך ההצעה) לעומת "חסין" (כמופיע בכתב הערבות הבנקאית). לטענת העותר השינוי שבין "חוסיין אלסנע" שבכתב ההצעה לבין "חסין סאנע" שבכתב הערבות "אינו בגדר פגם מהותי אשר בגינו וועדת המכרזים פוסלת הצעה". 5. המדינה בתגובתה המקדמית (אותה ביקשה לראות ככתב תשובה) מציינת כי מכלל 422 ההצעות שהוגשו למכרז נפסלו על הסף (מחמת אי עמידה בתנאי המכרז) 27 הצעות ומתוכן 4 הצעות (כולל ההצעה דנן) בגין אי התאמה בין שמות החייבים בערבויות הבנקאיות לשמות בעלי אותם ההצעות. לטענתה, הבדלי השמות בעניין דנן אינם מסתכמים באות אחת אלא בשני שמות פרטיים שונים ("חסין" לעומת "חוסין") ובין שני שמות משפחה שונים ("סנע" לעומת "אל-סאנע"). יתכן כי המדובר בטעות בתום לב שגרמה לפגם - אולם על ועדת המכרזים להקפיד הקפדה יתרה על תנאי המכרז ולדקדק כחוט השערה שעה שהמדובר בפגמים הנופלים במסמך הערבות הבנקאית המצורף להצעות המציע במכרז. 6. לאחר בחינת הדברים - מסקנתי הינה כי דין העתירה להידחות. כפי שנפסק בעע"מ 6090/05: "על מגישי ההצעות במכרזים לבדוק בשבע עיניים אם מילאו אחד לאחד את התנאים למיניהם, ובבוא ועדות המכרזים לדון בהם גישתם צריכה להיות קפדנית". הקפדה זו מתעצמת שעה שמדובר בפגמים שנפלו בכתב הערבות הבנקאית הנדרש במכרז. על פי הפסיקה כל סטייה מנוסח ומתנאי הערבות הבנקאית הנדרשים תביא לפסילה מניה וביה של הצעת המציע, וכנפסק: "סיווג פגמים אשר נראים כ"טכניים" או "פורמליים" בהקשרים אחרים, אינו מתאים כאשר מדובר בפגמים בערבות. הקפדה על דרישות דווקניות ביחס לערבות אינה ביטוי לגישה "פורמאליסטית" אלא ליישום של עקרונות דיני המכרזים על הסוגיה המיוחדת של פגמים בערבות. לא ברטוריקה מדובר, אלא במהויות, שסטייה ממנה עלולה לפסול את ההצעה". (עע"מ 10785/02 י.ת.ר בע"מ נ. מדינת ישראל פד"י נח (1) 897, 907). עוד לעניין ההקפדה היתרה הנדרשת לעניין התאמת כתב הערבות לנוסח הערבות הנדרשת ראו את הנפסק בעע"מ 2628/02 אפקון בע"מ נ. מדינת ישראל פס"ד מיום 1.1.12 (לא פורסם). אכן, העובדות נשוא עע"מ 2628/11 ועע"מ 6090/05 הנ"ל - עניינן במכרזים מסוג שונה מהמכרז דנן. אולם, בסופו של דבר הגיון הדברים אחד הוא. כתב הערבות הבנקאית הנדרש כתנאי סף במכרז, באשר הוא, מהווה את ליבת "מצג ההתחייבות" של המציע ואת השובר שלצידו. רשות הפונה בבקשה לקבלת הצעות מתנה בכך את עצם בחינת הצעתו של מציע בקיום אותה הערבות. מטבע הדברים, ועדת מכרזים אינה טריבונאל שיפוטי מברר ומכריע אלא רשות מנהלית האמורה לפעול בתוך ד' אמותיהם של כללי המכרז ותנאי הסף. מסמך הערבות הבנקאית ודיוקו הינו מהרגישים שבאותם תנאי סף. הפסיקה מכירה בחריגים, מצומצמים מאוד, לקשיחות הבחינה הנדרשת ממסמך הערבות. אולם - איני מוצא כי העניין דנן בא בגדר חריג מחריגים אלה. על פני הדברים שמו של בעל ההצעה במסמכי המכרז הינו "חוסיין אלסנע". לעומת זאת "החייב" שבכתב הערבות הינו "חסין סאנע". ולא הרי זה כהרי זה. יתכן ובחינה אנתרופולוגית או אחרת תלמדנו לאחר בחינה כי "סנע" הוא "סאנע" הוא "צנע" הוא "אלסנע". אולי בחינה נוספת תלמדנו על הגיות שונות של "חסין" "חוסיין" או "חסן". אולם - בחינות אלה אינן עניין לועדת המכרזים לענות בו בבחינת הנאותות הראשונית של מסמכי ההצעות ושל הערבויות הבנקאיות הנלוות להן. בחינה זו הינה כאמור לעיל קפדנית והקריטריונים אמורים להיות פשוטים ונהירים. לצרכי בדיקה זו של ועדת המכרזים אכן אין התאמה בין שם המציע "חוסיין אלסנע" לשם החייב "חסן סאנע". כך היה הדין גם במקרה בו שם בעל ההצעה, היה דרך משל "שמואל כהן" ושם החייב בערבות "שמוליק הכהן" או שם המציע היה "טל לוי" ושם החייב בערבות היה "אביטל הלוי". יתכן מאוד כי בסופו של יום העותר דנן הוא חוסיין והוא חסין, הוא "סאנע" והוא "אלסנע". יתכן מאוד והפגם אירע בתום לב ומחוסר ידע או הקפדה. מכל מקום - הלכות המכרזים חייבו בנסיבות הדברים או פסילת הצעתו על הסף בשל פגם אי ההתאמה האמור שבכתב הערבות הבנקאית אשר צורף להצעות המכרז. 7. אשר על כן אני דוחה את העתירה. כפועל יוצא מכך - אני מבטל את צו הביניים מיום 25.2.2014. בנסיבות העניין - החלטתי לפנים משורת הדין שלא לעשות צו להוצאות. מכרזערבות בנקאיתבנקערבות