דחיית עתירה מנהלית מבלי שבית המשפט פסק הוצאות 1. העותרת מבקשת בעתירה ליתן פסק דין הקובע כי הצעת המשיבה 2 למכרז לאספקת ולהתקנת פחים טמוני קרקע במשיבה 1 פסולה, כי החלטת המשיבה 1 בדבר זכייתה של משיבה 2 במכרז הנ"ל בטלה, וכי החוזה שנחתם בין משיבה 1 לבין משיבה 2 בקשר לכך, בטל ואין לבצע כל פעולה על פיו. כמו כן ביקשה העותרת לקבוע כי היא, העותרת הינה הזוכה במכרז זה. לחלופין, לקבוע כי לאחר פסילתה של הצעת המשיבה 2 למכרז, יוחזר העניין לוועדת המכרזים של המשיבה 1. בבקשה לצו זמני בקשה להורות למשיבים 1 ו-2 להימנע מחתימה על ההסכם נשוא המכרז ולהימנע מביצוע ההסכם, אם כבר נחתם. 2. לטענת העותרת: א. בחודש אפריל פרסמה המשיבה 1 את המכרז הנ"ל. ביום 01.05.14 הוגשו הצעות למכרז זה. בתאריך 04.05.14 נפתחו ההצעות למכרז. בתאריך 11.05.14 נערכה ישיבה נוספת של וועדת המכרזים בה ניתנה למשיבה 2 אפשרות להשלים חסרים שהיו בהצעתה, נקבע כי היא עומדת בתנאי הסף והומלץ לבחור בה כזוכה. ביום 15.05.14 קיבלה העותרת את ההודעה בדבר זכיית משיבה 2 במכרז. ביום 29.05.14 ניתן לעותרת לצלם את מלוא מסמכי המכרז לרבות מסמך ההשלמות ודו"ח כמות פחים מוטמנים, שאותם העבירה המשיבה 2 למשיבה 1 ביום 07.05.14. ביום 02.06.14 פנתה העותרת למשיבה 1 באמצעות בא-כוחה והצביעה על פגמים שנפלו לטענתה בהצעות המשיב 2 וביקשה לפסול את הצעתה ולהכריז על העותרת כזוכה. ביום 15.06.14 התקבל אצל ב"כ העותרת מכתב ב"כ המשיבה 1 מיום 11.06.14 בו נדחו טענות העותרת. ביום 16.06.14, הודיעה ב"כ העותרת לב"כ המשיבות 1 ו - 2, כי בכוונתה להגיש עתירה כנגד החלטתה בהקדם. לאור זאת הוגשה העתירה נשוא הדיון, אליה נלוותה בקשה למתן צו ביניים ולמתן צו ארעי במעמד צד אחד. בתאריך 23.06.14, נקבע מועד לדיון בבקשה לצו ביניים במעמד הצדדים ליום 13.07.14. בתאריך 02.07.14, הוגשה בקשה נוספת למתן צו ארעי במעמד צד אחד בנימוק שבינתיים החלה המשיבה 2 בביצוע עבודות, ובמועד זה ניתן צו כמבוקש האוסר על המשיבות להמשיך בביצוע עבודות נשוא המכרז. בתאריך 09.07.14, הוגשו תשובות המשיבות 1 ו - 2 לעתירה ולבקשה לצו ביניים. ב. בעתירה ובבקשה לצו ביניים, טענה העותרת כי המשיבה 2 לא עמדה בתנאי הסף של המכרז אשר דרשו שהמציעים יהיו בעלי ניסיון באספקה ובהתקנה של 150 פחים בשלוש השנים האחרונות, והיא אף הטעתה את המשיבה 1 בקשר לכך, בכך שהכמות העיקרית עליה היא נסמכה, היתה אספקה והתקנה לכאורה של כ - 120 פחים בעיר בית שמש. לטענת העותרת, מבירור שהיא ערכה בעיריית בית-שמש, שבעקבותיו קיבלה גם מכתב הבהרה (נספח ט"ז לעתירה), עולה כי בפועל סיפקה והתקינה המשיבה 2 לעירית בית-שמש, כ - 50 פחים בלבד ועוד כ - 70 פחים סופקו לקבלנים פרטיים, אך לא הותקנו על ידי המשיבה 2 עצמה, וכן שלא היה ידוע באיזה מועד סופקו הפחים הנ"ל. בנוסף, המשיבה 2 צירפה במסגרת מסמכי ההשלמה שהגישה לאחר מועד הגשת ההצהרות דו"ח כמות פחים שהוגש לכאורה כדו"ח אחד, אך הוא צולם על ידי המשיבה 2 פעמיים, באופן שהיה בו כדי להטעות, כאילו שהמשיבה 2 סיפקה כמות פחים כפולה (נספח ט' לעתירה). בנוסף, על פי תנאי המכרז צריכים היו המציעים להגיש את הצעתם הכספית במעטפה נפרדת וסגורה בעוד שהמשיבה 2 הגישה הצעה כספית פתוחה וגלויה מתוך ניסיון להשפיע על המשיבה 1 ותוך פגיעה בעקרון השוויון. באשר לטענת המשיבות כי העותרת קבלה אליה את הערבות ולא החזירה אותה, טענה העותרת שהערבות הוחזרה אליה ביוזמת משיבה 1, ולא לפי בקשת העותרת, ועל כן אין בכך כדי לפגוע באפשרותה לזכות במכרז. 3. בתשובה טענה משיבה 1: א. העתירה והבקשה הוגשו בשיהוי כבד ומדובר במעשה עשוי, שכן העתירה היא נגד החלטה על זכייתה ביום 15/05/2014, בעוד שהעתירה והבקשה הוגשו ביום 22/06/2014, 38 ימים לאחר מכן. בנסיבות העניין, יש לראות בכך שיהוי, אף שהמועד היה קצר מהמועד המקסימלי של 45 ימים, בו ניתן להגיש בדרך כלל עתירה מנהלית. ביחס לטענה, כי היה פגם באופן הגשת הצעת המחיר, היה שיהוי גדול יותר של 50 יום מיום פתיחת המעטפות, שנעשה במעמד העותרת ביום 04/05/2014. במקרה זה מדובר במעשה עשוי, הואיל ובענייננו הייתה התקשרות המשיבה 1 עם המשיבה 2 בהסכם, ואף הוחל בביצוע העבודות. ב. הערבות הבנקאית היתה בתוקף עד ליום 01/07/2014, הערבות הוחזרה למשיבה 2, והתוקף שלה פקע ולא הוארך. ג. גם הצעתה של המשיבה 2 היתה חסרת תקן איזו כנדרש בסעיף 9.9 לנספח ח' למסמכי המכרז. ד. מבדיקה שעשתה משיבה 1 התברר שהמשיבה 2 סיפקה והתקינה מעל 150 פחים מוטמנים ב-3 השנים האחרונות, מהם בבית שמש - 120 פחים. אין לקבל את טענת העותרת, שהיה פגם בכך שחלק מהתקנת הפחים נעשה על ידי קבלני משנה, שכן האחריות להתקנה מוטלת על הקבלן הזוכה. ה. משיבה 2 זכתה במכרז בהיותה ההצעה הטובה ביותר. מאז הודעת הזכייה, נחתם חוזה עם המשיבה 2, והעניין היה בתהליך ייצור של הפחים המוטמנים במפעלה. עוד בראשית חודש 06/14 החלה המשיבה 2 בהספקת והתקנה של הפחים ובהשלמת עבודות התשתית והתקנה. בהתאם למסמך ח' למסמכי המכרז, התחייב הזוכה לספק את הפחים תוך 30 יום ולבצע את התקנות הפחים בקצב של 4 פחים ליום, כך שהעבודות היו אמורות להסתיים תוך כחודש ימים, ומרבית הפחים הותקנו זה מכבר. ו. לא היה פגם מהותי בכך שההצעה הכספית לא הוגשה במעטפה נפרדת, שכן היא הוגשה במעטפה סגורה שהוכנסה לתוך מעטפת ההצעה, ולא היה מדובר במכרז דו שלבי. העותרת עצמה השתתפה בפתיחת המעטפות, לא העירה דבר על אופן הגשת המעטפות והמשיכה להשתתף בהליך המכרז. ז. העותרת נהגה בחוסר תום לב ובהיעדר ניקיון כפיים בהעלאת טענותיה, עת ידעה והיה עליה לדעת, כי ניתן לבצע את ההתקנה באמצעות קבלני משנה. 4. לטענת משיבות 1 ו-2, יש לדחות את העתירה והבקשה לצו ביניים בשל שיהוי, והואיל ומדובר במעשה עשוי, יש לדחות את טענות העותרת לגופן 1, ויש לדחות את הבקשה לצו ביניים, כאמור בטענות המשיבה 1. .5 דיון: לאחר עיון בכתבי הטענות ובסיכומי טענות הצדדים, נראה לי שאין לענות לסעדים המבוקשים, ולאור זאת אני דוחה את העתירה ומבטל את הצו הזמני שניתן. בנסיבות העניין, נראה לי כי צודקות המשיבות בטענה, כי בנסיבות העניין היה שיהוי רב הן מבחינה אובייקטיבית והן מבחינה סובייקטיבית, כי מדובר במעשה עשוי המאפשר לדחות את העתירה, הן בשל מעשה עשוי והן בשל שיהוי. אף שלא חלפו 45 ימים מיום ההחלטה על זכייתה של משיבה 2 במכרז, צריכה היתה העותרת לפעול במועד מוקדם יותר. העותרת ידעה, כי תנאי המכרז חייבו את הזוכה לספק את הפחים תוך 30 יום, ולבצע את ההתקנה בקצב של 4 פחים ליום. בנסיבות אלה, לא היה מקום להמתין 38 יום מיום קבלת ההודעה של הזוכה עד להגשת העתירה והבקשה לצו ביניים, בעת שהעותרת ידעה והיה עליה לדעת, כי הזוכה יהיה חייב לפעול על פי תנאי המכרז ולהיערך להספקת פחי ההטמנה ולהתקינם במועד שנקבע בהסכם. בפועל הספיק העותר לבצע חלק ניכר מהעבודה ולהיערך לביצוע כל העבודה, בנסיבות אלה, יכול וצריך היה לפעול ללא דיחוי על מנת להגיש את קריאת החומר הדרוש, ולהחיש עתירה מתאימה ובקשה מתאימה. אין גם בעובדה, שהעותרת הודיעה ביום 16/06/2014, שלושים ואחד יום לאחר קבלת ההודעה על דחיית הצעתה, כי בכוונתה להגיש עתירה בהקדם, כדי לרפא את פגם השיהוי בנסיבות העניין, בעת שגםן בקשר לכל הייתה יכולה וצרחכה לפעול במועד מוקם יותר בנסיבות העניין. בנסיבות העניין, ניתן וראוי לדחות את העתירה והבקשה לצו ביניים מסיבה זאת. מעבר לנדרש, נראה לי כי לא היה בטענות העותרת ובראיות שנלוו אליהן, כדי לסתור את חזקת תקינות המנהל ואת הסברי המשיבות, ביחס לעמידת העותרת בתנאי סף, כפי שהוגדרו במסמך ההבהרה (נספח ד' לעתירה). בנסיבות העניין יכולה להתעורר השאלה אם לא היה בהבהרות שניתנו במסמך ההבהרות כדי לשנות באופן פסול את תנאי הסף שנקבעו במכרז, אך הצדדים לא העלו טענות בקשר לכך, ואין מקום להיזקק לשאלה זאת בנסיבות העניין. במצב זה, נראה לי כי אין להיזקק לבקשה לקבוע כי הצעת המשיבה 2 היתה פסולה, וכי החלטת המשיבה 1 בדרך זכייתה של משיבה 2 והחוזה שנחתם בין משיבה 1 למשיבה 2, ואין מקום להיזקק לבקשת המערערת לקבוע כי העותרת הינה הזוכה במכרז. מסיבה זאת אני נמנע מחיוב העותרת בהוצאות. לאור זאת, אני דוחה את העתירה ומבטל את הצו הזמני שניתן במעמד צד אחד, בלי צו להוצאות. עתירה מנהלית