עתירה מנהלית לביטול מינוי במכרז בטענת חוסר ניסיון

עתירה מנהלית לביטול מינוי במכרז בטענת חוסר ניסיון 1. עתירה בה מבוקש לבטל את החלטת המשיב 1 שהכריזה על הצעת המשיבה 2 כזוכה במכרז מספר 3/2014 שעניינו ביצוע עבודות עזר חקלאיות ידניות בחוות ניסיונות של משרד החקלאות, ולהכריז על הצעת העותרת כזוכה במכרז. 2. אין מחלוקת שהעותרת היא זו שמספקת מזה מספר שנים את השירותים נושא המכרז למשיב 1, וזאת מכוח מכרזים קודמים בהם זכתה בשנים קודמות כאשר למכרז הנוכחי ניגשו שתי חברות בלבד, העותרת והמשיבה 2, כאשר הצעת העותרת נפסלה על הסף עקב אי עמידה בתנאי ניסיון קודם. 3. העותרת תוקפת בעתירה את פסילת הצעתה ולטענתה היא עומדת בתנאי הסף שדרש מהמציע להוכיח כי "יש לו ניסיון בהשמת ואיתור עובדים לצורך עבודות חקלאיות בשלוש השנים האחרונות 2011, 2012, 2013 ולפחות בשני אתרים". כן נטען שיש מקום לפסול את הצעת המשיבה 2 שכן מדובר בהצעה גרעונית ותכסיסנית, המקפחת את זכויות העובדים ומתמחרת באפס את התקורות ואת הרווח וזאת באופן תכסיסני ופסול, בעוד הצעת העותרת היחידה הראויה השומרת על זכויות העובדים. 4. לטענת המשיב 1 לא נפל פגם בהחלטת וועדת המכרזים שפסלה את הצעת העותרת עקב אי עמידה בתנאי הסף של דרישת הניסיון המפורטת בתנאי הסף, ובכל מקרה גם אם היתה עוברת העותרת את תנאי הסף, לא היתה זוכה במכרז שכן הצעת המשיבה 2 היתה הצעה שקיבלה את הניקוד הגבוה יותר מבחינת האיכות ולאור שיקלול בין האיכות לבין התמחור הכספי, היתה ממילא זוכה הצעת המשיבה 2 במכרז, כאשר לא מדובר בהצעה גרעונית ו/או תכסיסנית אלא בהצעה כשרה. 5. המשיבה 2 טוענת כי מדובר בהצעה כשרה שאיננה פוגעת בזכויות העובדים, איננה גרעונית או תכסיסנית והיא לוקחת בחשבון את זכויות העובדים והיא איננה מקפחת אותם, כפי שלקחה בחשבון את התקורה והרווח. 6. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בעתירה ובתגובות, החלטתי לדחות את העתירה. 7. העותרת טענה בעתירתה טענות כלליות לגבי היותה של הצעת המשיבה 2 גרעונית ותכסיסנית. יש לציין שהיום בדיון העלתה העותרת טענות נוספות כמו לגבי הסתמכות על הסכם קיבוצי זה או אחר בלא שטענה לכך בעתירה ובלא שנתנה אפשרות למשיבים להתמודד עם כך לפני הדיון. זאת ועוד העותרת לא תמכה את טענותיה לגבי התמחור בחוו"ד מומחה בעניין זה, וכל שנעשה הינו העלאת טיעונים כלליים שלכאורה אין להם גם בסיס. כך לגבי התכסיסנות הנטענת כלפי הצעת המשיבה 2 טענה העותרת כי תכסיסנות זו מתבטאת בכך שהמשיבה 2 לא לקחה בחשבון בהצעתה רכיב של תקורה ורווח ותמחרה למעשה את התקורה והרווח במחיר של 0 ₪ ולכן מדובר בהצעה תכסיסנית. טענה זו אינה יכולה לעמוד שכן המכרז לא דרש לתמחר בנפרד את התקורה והרווח, ונוכחתי מהתמחור שהוצג בפניי ע"י המשיבה 2 (במ/1 שהוצג בפניי והוחזר למשיבה 2), שהתקורה והרווח נלקחו בחשבון במסגרת ההצעה והתמחור, כפי שגם הצהירה על כך המשיבה 2 בתגובתה. כך גם אין מקום לקבל את טענות העותרת לגבי היות הצעת המשיבה 2 גרעונית, טענות המתבססות על טבלה שערכה העותרת ועל הנחות שהניחה העותרת, שאינן עולות בהכרח מתנאי המכרז וחלקן גם לא מסתדרות עם הדין. כך לכאורה, מפנה המשיבה 2 בתגובתה להוראות החשב הכללי מספר 7.11.2 המתייחס להתקשרות לרכישת כוח אדם שבסעיף 4.1.6 להוראות אלה מציין שמבלי לגרוע מהוראות סעיף 4.1.5.4 (סעיף העוסק בהתחייבויות בכתב שיש לקיים בתקופת ההסכם לגבי העובדים שיועסקו בהתאם לחוקי העבודה המפורטים בו), אם לא יוסדרו תנאי העבודה של העובדים בהסכמים קיבוציים, יהיו תנאי העסקתם כמקובל אצל עובדים בתפקיד מקביל בשירות המדינה. והנה לכאורה, כפי שטוענת המשיבה 2 במקרה זה הוסדרו תנאי העבודה של העובדים בהסכם קיבוצי ולכן לכאורה יש לפעול על פיו כפי שנהגה המשיבה 2 כאשר גם לשיטת העותרת אם לא היה חל ההסכם הקיבוצי, היה עליה לפעול לכאורה לפי תנאי העסקה המקובלים אצל עובדים בתפקיד מקביל בשירות המדינה ולכאורה העותרת לא נהגה כך על עצמה (כמו למשל באופן שלקחה בתמחור 10 ימי חופשה בלבד). כך גם לכאורה העותרת לא תמחרה את העלות המינימלית לפי ההסכם הקיבוצי לחופשה שנתית וכנ"ל לגבי חגים, הוצאות נסיעה והפרשות לפנסיה ויש גם קושי לקבלת התחשיב לגבי דמי מחלה ונסיעות. כך גם לכאורה יש ממש בהסברי המשיבה 2 שהמכרז דרש העסקת עובדים לתקופה מקסימלית של 3 חודשים (סעיף 7 לתנאי המכרז ושלדוגמא דמי הבראה לא אמורים להלקח בחשבון מהיום הראשון). לא ניתן להתעלם מכך שבסופו של יום כאשר מסתכלים על השורה התחתונה יש דמיון רב בין הצעת העותרת להצעת המשיבה 2, כאשר הצעת העותרת עומדת על 33.25 ₪ (כולל מע"מ) בעוד הצעת המשיבה 2 עומדת על סך 33.96 (כולל מע"מ), כך שמדובר בהבדלים זניחים ולכאורה אם הצעת המשיבה 2 גרעונית, אזי גם הצעתה גרעונית והיא לא טוענת כך. כך גם לא ניתן להתעלם מהמחיר שמשולם היום לעותרת העומד על חישוב לפי 32.83 ₪, כאשר ההצעה שזכתה הינה 32.78 ₪ (ללא מע"מ). כך גם לא ניתן להתעלם מהתצהיר שצורף עפ"י תנאי המכרז לגבי הצהרת המציע לעמידה בדרישות תשלומים סוציאליים, שכר מינימום וקיום יחסי עבודה וזאת כנדרש בסעיף 5 ג' 3 לתנאי המכרז המפנה לנספח 2 א' וכן נספחים 2 ב' ונספח 3 כולל אישור של רו"ח המאשר את הפרטים. כך גם לא ניתן להתעלם מהסעיפים בתנאי המכרז הבאים להבטיח את זכויות העובדים כמפורט בסעיף 5 ח' לתנאי המכרז, המגן על זכויות העובדים ויוצר מנגנון של פיקוח ע"י המשיב 1 וכן להתחייבויות המשיבה 2 לעמוד בכל מקרה בדרישות הדין ולא לקפח את זכויות העובדים כפי שהצהירה בדיון בפניי ולא הובאה כל שמץ של ראיה שהמשיבה 2 לא תעמוד בכך. יוצא אם כן שהעותרת לא הוכיחה חשש לפגיעה בזכויות העובדים, התמקדה בטענות כלליות וסתמיות שלחלקן לא היה כלל בסיס, טענה באופן כללי טענות של תכסיסנות בלא שהביאה חוו"ד מומחה אובייקטיבית ומקצועית ותוך התבססות על נתונים ומספרים שמתבססים בעיקר על ניסיונה שלה והשערות שלה, כאשר לא ניתן לשלול את הסברי המשיבה 2 ולא ניתן להסתפק בחששות וספקולציות גרידא. במקרה דנן לא היתה סיבה למשיב 1 לחשוש שמדובר בהצעה גרעונית ולא נפל פגם בשיקול דעתו להכריז על הצעה זו כזוכה ובוודאי לא פגם כזה שמצדיק את התערבות בית המשפט כאשר מנגנוני הפיקוח והבקרה והסנקציות שבמכרז יגנו על זכויות העובדים. יוצא אם כך שבסופו של דבר, בכל מקרה, הצעת המשיבה 2 היתה זוכה עקב השיקלול של האיכות והתמחור, כך שבכל מקרה, גם אם הצעת העותרת לא היתה נפסלת על הסף עקב אי עמידה בתנאי הסף, לא היה הדבר מסייע בידה ולא היה הדבר מביא לזכייתה שלה. 8. יחד עם זאת ומעבר לצורך, לכאורה לא נפל גם פגם בכך שהמשיב 1 פסל את הצעת העותרת עקב אי עמידה בתנאי הסף. ראשית, אני סבור שאין לקבל את טענת העותרת שתנאי הסף דיבר על עמידה בשני אתרים ולא שני גופים, כך שלשיטתה מספיק לדוגמא שהיא מבצעת עבודות חקלאיות במספר אתרים אצל אותו גוף ואותו מכרז (כמו מספר חוות אצל משרד החקלאות) כדי לעמוד בתנאי הסף, אין כל הגיון בכך ומדובר לכאורה באתרים שונים שהכוונה היא לגופים שונים. כך גם ניתן לראות שהעותרת עצמה הבינה זאת כך ופירטה מספר גופים שבהם מתקיים התנאי של הניסיון לשיטתה ולא ציינה למשל מספר אתרים באותו גוף אלא התייחסה לכל גוף בנפרד, כפי שהדבר עולה מטופס הצעתה. כך גם בטופס ההצעה המסכם כתוב "המקומות בהם ביצעתי בעבר עבודות בהתייחס לתנאי הסף" ולא כתוב אתרים וכאמור העותרת עצמה ראתה זאת כך ולא ציינה בעצמה מספר אתרים באותו מקום. לפי סעיף 6 לתנאי המכרז על המציע לפרט את מקומות העבודה הקודמים בהם ביצע את העבודות בצירוף המלצות ופרטי הממליצים כולל מספרי טלפון להתקשרות ומובהר בתנאי הסף שכל האישורים והמסמכים יהיו תקפים נכון למועד הגשת ההצעה למכרז, ושהמזמין יעשה מאמץ סביר כדי ליצור קשר עם רשימת אנשי הקשר שהמציא המציע ואם לא היה בידי המזמין ליצור קשר עם רשימת אנשי הקשר או עם חלקה במאמץ סביר, רשאית וועדת המכרזים להחליט כי המציע לא עמד בתנאי סעיף זה באם לא הצליחה לוודא את התנאי האמור. והנה וועדת המכרזים במקרה זה פנתה למספר ממליצים כולל יצירת קשר עם עיריית אשקלון וקיבלה תשובה שהעותרת איננה מספקת עובדים לעבודות גינון או עבודות חקלאיות וכנ"ל קיבלה תשובה מעיריית אשדוד, כאשר גוף נוסף סירב למסור נתונים לגבי העותרת וגוף אחר מסר כי העותרת לא מספקת לו כוח אדם בפועל. לכן לכאורה, העותרת הוכיחה עמידה בתנאי הסף רק באתר אחד של המשיב 1 עצמו במכרז הקודם. העובדה שהעותרת צירפה בדיעבד אישור מעיריית אשקלון שהיא לכאורה עומדת בתנאי הסף, איננה יכולה לסייע לה, עקב זאת שמדובר באישור שבדיעבד שנעשה כאמור לאחר החלטת וועדת המכרזים על הזוכה ועל פסילתה, מה גם שאישור זה מנוסח באופן כללי ולא מדבר על עבודות חקלאיות. וכאמור לפי תנאי הסף, המשיב 1 ביצע את הבדיקה לכאורה בהתאם לאמור, ולא היה מקום לבדיקה נוספת ולכאורה לא נפל פגם בהחלטת ועדת המכרזים ובוודאי לא פגם כזה המצדיק את התערבות בית המשפט, שכידוע אינו שם עצמו בנעליה של ועדת המכרזים ואינו מחליף את שיקול דעתה. יש לדחות גם את טענת העותרת שהוועדה לא היתה רשאית לשנות את עמדתה לאחר שבתחילה סברה, לפני בדיקת האיכות, שהעותרת עומדת בתנאי הסף, שכן מותר לוועדה לבחון שוב במסגרת בדיקת האיכות את העמידה בתנאי הסף וגם אם נפלה טעות בבדיקה הראשונית, אין מקום להנצחת אותה טעות, אלא להיפך יש מקום לתקנה, כפי שנעשה. גם העובדה שהעותרת זכתה במכרזים קודמים, תוך עמידה באותו תנאי סף, לא מצביעה על עמידתה בתנאי הסף במכרז הנוכחי, שדרש גם ניסיון ספציפי לשנים 2011-2013, כאשר ברור שהמכרזים הקודמים לא דרשו ניסיון בשנים אלה. 9. מכל מקום כאמור כל הנ"ל הינו מעבר לצורך שכן כפי שפירטתי קודם לכן, גם אם היתה העותרת מתגברת על המשוכה של עמידה בתנאי הסף, עדיין הצעת המשיבה 2 היתה זוכה בכל מקרה ולכן דין העתירה להידחות בכל מקרה. 10. מכל הטעמים האמורים, העתירה נדחית. העותרת תשלם למשיב 1 שכ"ט עו"ד בסך של 18,000 ₪ ולמשיבה 2 הוצאות בסך של 2,000 ₪. מכרזביטול מכרזעתירה מנהלית