הוראת שהייה במתקן "חולות" לאחר תשאול הפרוצדורה כיום היא כי ניתנת הוראת שהייה במתקן "חולות" לאחר עריכת תשאול אשר מטרתו לברר האם עומד עניינו של המסתנן בקריטריונים שנקבעו על ידי הרשות להפניה למרכז השהייה ולברר האם מתקיימות בעניינו נסיבות חריגות אשר מצדיקות סטייה ממדיניות הרשות. ככל שמוצאת הוראת שהייה, ניתנת לשוהה תקופת התארגנות במהלכה מוענקת לו הזדמנות נוספת להעלות את טענותיו. כמו כן, בהגיעו של השוהה למתקן השהייה נערך לו תשאול ובירור עובדתי נוסף. הרקע לעתירה ולבקשה לצו ביניים: העתירה הוגשה נגד הוראת שהייה אשר הוצאה לעותר/המבקש על ידי המשיב לפיה התבקש העותר/המבקש להתייצב במרכז השהייה הפתוח למסתננים "חולות" בהתאם להוראות תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד - 1954 (להלן: "החוק למניעת הסתננות") והנהלים שקבע המשיב לצורך יישום התיקון לחוק. ביחד עם העתירה הוגשה בקשה לצו ביניים ו/או צו ארעי במסגרתה מבוקש לעכב את השמת העותר במתקן השהייה ולחדש את האשרה הזמנית שהייתה בידו טרם מתן הוראת השהייה במתקן. יצויין כי צו ארעי ניתן והוארך עד למתן החלטה בבקשה לצו ביניים. העותר, נתין אריתריאה, יליד 1988, רווק ללא ילדים, הסתנן למדינת ישראל בינואר 2008 (או בדצמבר 2007). אין לו משפחה בישראל. בהתאם למדיניות שהייתה נהוגה באותה עת קיבל העותר רישיון שהיה זמני, שהוארך מעת לעת בהתאם למדיניות, עד שביום 17.10.13 ניתן לו רישיון שתוקפו עד ליום 31.1.14 ומהעת הזו שהה העותר ללא רישיון ועשה דין לעצמו. ביום 6.10.12 ניסה העותר לצאת מהארץ באמצעות דרכונו האריתראי עם אשרה לספרד. בבירור שנעשה בביקורת גבולות התגלה שמדובר במסמך מזויף ומשכך יציאתו סורבה. ביום 17.6.14 הגיע העותר למשרדי הרשות והוא הוזמן לתשאול שייערך לו ביום 25.6.14 כשבמקביל ניתן לו רישיון עד לאותו המועד. ביום 25.6.14 נערך לעותר תשאול כאשר במהלכו ציין שהסתנן ארצה ממצריים בדצמבר 07', לדבריו אינו נשוי ואין לו בני משפחה בארץ, כרגע הוא מתנדב בכנסיה, אין לו בעיות רפואיות, לדבריו משפחתו בהולנד ובסויצלנד ובכוונתו להגיש בקשה למקלט מדיני. מהתשאול עלה כי הוא עונה על הקריטריונים לזימון מסתנן למרכז השהייה ונמסרה לו ההחלטה המורה לו להתייצב במתקן השהייה לא יאוחר מיום 27.7.14. נגד החלטה זו הוגשה העתירה. טענות המבקש בבקשה לצו ביניים: המבקש טוען כי ביום 16.7.14 הגיש בקשה רשמית למקלט מדיני. נטען כי לאור פסקי דין שהתקבלו בבתי משפט לעניינים מנהליים אשר ביטלו הוראות שהייה וקבעו כי הן מנוגדות לתכלית החוק למניעת הסתננות, כאשר הן מופנות כלפי אזרחים זרים החוסים תחת מדיניות אי הרחקה כגון המבקש (עת"מ 10025-05-14 ועת"מ 10022-05-14), סיכויי העתירה הם גבוהים. נטען כי הקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב אינם משרתים את תכלית התיקון לחוק ואינם סבירים. המבקש טוען כי לאור האמור בכתב העתירה סיכוייה להתקבל אינם משוללי יסוד. נטען כי בבחינת מאזן הנוחות נקבע בדין כי שהייה במתקן השהייה הינה פגיעה בזכות החוקתית לחירות. על כן, נטען כי זכותו של העותר לחירות תיפגע פגיעה אנושה מאי מתן צו ביניים, בעוד שבמידה והעתירה תידחה יוכל המשיב להשימו במתקן השהייה. נטען כי מאחר שהמבקש מתנדב בכנסיה שמטרתה לקרב לבבות בין יהודים לנוצרים, מאחר שהוא שוכר דירה ומאחר שהוא עובד, ייגרם לו נזק אם יצטרך לעזוב את חייו ולהיכנס למתקן השהייה ולכן מאזן הנוחות נוטה לטובתו. כן נטען כי המבקש היה כלוא באריתריאה מספר חודשים בתנאים קשים ויציאתו הבלתי חוקית ממדינתו מגדירה אותו באופן אוטומטי כמתנגד למשטר. על כן נטען כי קיימת עילת פליטות בעניינו של המבקש והשמתו במתקן השהייה הינה בלתי ראויה בנסיבות המקרה. טענות המשיב בתגובה לעתירה ולבקשה לצו ביניים: המשיב טוען כי דין העתירה להידחות מהטעם שהחלטת המשיב בדבר הפניית העותר למרכז השהייה היא החלטה נכונה וראויה, התואמת את הוראות החוק ונוהלי המשיב, אשר התקבלה לאחר שהמשיב הפעיל שיקול דעת מקצועי וראוי ומבלי שנפלו בו פגמים היורדים לשורשו של עניין. כן נטען כי יש לדחות גם את הבקשה למתן צו ביניים, בין היתר בשל סיכויי העתירה הנמוכים כמו גם משיקולים של מאזן הנוחות. נטען כי על פי נהלי המשיב קודם להוצאת הוראת שהייה נערך למסתננים תשאול אשר נועד לברר את עמידתו של המסתנן בקריטריונים שקבע המשיב ליישום התיקון לחוק ולברר האם מתקיימות בעניינו נסיבות מיוחדות המצדיקות אי הפנייתו למרכז השהייה חרף עמידתו בקריטריונים. המשיב טוען כי העותר אינו טוען כי אין הקריטריונים חלים עליו או כי לפי הקריטריונים אין להפנותו למרכז השהייה. נטען כי העותר תוקף באופן עקרוני את חוקיותו של התיקון לחוק ומדיניותו הכללית של המשיב, בכללה נתקפים סבירות הקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב והאופן בו מיושם התיקון לחוק. נטען כי אין בטענות שהעלה העותר כדי להצביע על פגם בהחלטת המשיב. המשיב טוען כי הקריטריונים שנקבעו הם סבירים וראויים ומיושמים כהלכה. נטען כי אף הטענות הפרטניות לכאורה המועלות בעתירה, בכללן הטענה כי העותר הגיש בקשת מקלט אשר טרם הוכרעה וכן הטענה להעדר שימוע, הינן טענות עקרוניות התוקפות את מדיניות המשיב לפיה ככלל הגשת בקשה למקלט ותקיפת שיקול הדעת שהפעיל המשיב אינם עולים כדי נסיבות חריגות המצדיקות אי הפניית מסתנן למתקן השהייה חרף עמידתו בקריטריונים. נטען כי העובדה שפלוני הגיש בקשה למקלט אינה מצדיקה מתן חסינות מפני הפנייה למרכז השהייה ככל שהוא עומד בקריטריונים שנקבעו לעניין זה. עוד נטען כי משמעותה המעשית של קבלת טענות העותר היא עשיית תיקון מספר 4 לחוק למניעת הסתננות לפלסתר וריקון החוק מכל תוכן, זאת מאחר שרובם של המסתננים לישראל, בוודאי אותם אלה המופנים למרכז השהייה, הם מבקשי מקלט, וכן רובם ככולם עובדים בישראל פרק זמן כזה או אחר. המשיב טוען כי עניין זה נדון כעת בפני ביהמ"ש העליון במסגרת עתירה שהוגשה נגד חוקתיות תיקון מספר 4 ומרכז השהייה למסתננים אשר הוקם במסגרתו ואין מקום לדון בטענות אלו במסגרת העתירה דנן. נטען כי כל עוד לא הוכרעה העתירה החוקתית הנחת המוצא היא כי התיקון תקף ויש לפעול ליישומו בהתאם לסמכויות המוקנות למשיב במסגרתו ולכללי המשפט המנהלי. כן נטען כי במספר הזדמנויות נתנו מותבים שונים גושפנקא לאופן התנהלות המשיב ביישומו של התיקון לחוק ובכלל זה הביעו עמדתם כי הקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב להפניית מסתננים למרכז השהייה הם סבירים וכי המתכונת שנקבעה להם להבאת טענותיהם עונה על דרישות הדין. נטען כי משאין בפי העותר כל טענה מדוע יוחרג עניינו והוא יופלה לעומת מסתננים אחרים אשר עומדים בקריטריונים ולא נמצאו בעניינם כל נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה מן המדיניות דין העתירה להידחות. המשיב טוען כי מרכז השהייה אינו מהווה כלא ואין השהייה בו דומה למשמורת או מאסר. נטען כי הפניית המסתננים העומדים בקריטריונים למרכז השהייה עולה בקנה אחד עם עקרונות המשפט הבינלאומי המחייבים את המדינה והיא מהווה פררוגטיבה של המדינה הנגזרת מריבונותה ומסמכותה לקבוע תנאים לישיבת זרים שהסתננו אליה ושוהים שלא כדין בתחומה. נטען כי מדיניות הממשלה, אשר הקמתו של מרכז השהייה היא רק חלק ממנה, שמה לעצמה בהקשר זה שני יעדים מרכזיים: למנוע את השתקעותם והתבססותם במרכזי הערים בישראל של מי שהסתננו לגבולה באופן בלתי חוקי ולהגביל את יכולתם לעבוד ולהשתכר בה; וכן ליתן מענה הולם לצרכיה של אותה אוכלוסיית מסתננים ותיקה יחסית תוך צמצום ההגבלות על זכותם לחירות למינימום ההכרחי בעת שהותם בישראל במסגרת מרכז השהייה. נטען כי הקמת מרכז השהייה נועדה לשרת את התכלית של מניעת השתקעותה של אוכלוסיית המסתננים במרכזי הערים בישראל ותכלית זו נמצאה ראויה על ידי ביהמ"ש העליון בעניין בג"צ 7146/12 אדם ואח' נ' כנסת ישראל ואח' (16.9.13). עוד נטען כי מהותה של הוראת השהייה המוצאת ביחס למסתנן פלוני מהווה למעשה קביעת תנאים לשהיית המסתנן בישראל לפיהם עליו להימצא במרכז השהייה, חל עליו איסור לעבוד וכיוצ"ב. נטען כי כשם ששר הפנים מוסמך לקבוע תנאים לרישיון ישיבה בישראל כך ניתן לקבוע תנאים כלליים ודאי בחקיקה ראשית דוגמת הסדר מפורש זה שנקבע בפרק ד' לחוק למניעת הסתננות אשר הוסף לחוק במסגרת תיקון מספר 4. כן נטען כי המסתננים לגביהם הוצאו ומוצאות הוראות השהייה אינם בעלי זכות מוקנית לשהות בישראל בתנאים אלו או אחרים דווקא או בתנאים של חופש תנועה בלתי מוגבל. הדבר נתון לשיקול דעתו של שר הפנים או מי שהוסמך לכך על פי חוק. נטען כי בהוצאת הוראת השהייה המהווה למעשה קביעת תנאים לשהייה בישראל בתנאים של שהות במרכז שהייה פתוח ובהתאם להוראותיו אין נשללות מן המסתננים זכויות מוקנות כי אם מדובר בהפעלת סמכותה של המדינה לקבוע את התנאים בהם ישהו נתינים זרים בתחומיה. נטען כי המשיב קבע קריטריונים ליישום הוראות התיקון לחוק וכי המתכונת על פיה פועל המשיב כיום ליישום הוראות תיקון מספר 4 היא שכאשר מגיע מסתנן לקראת סיום תוקפו של רישיון הביקור הזמני שניתן לו, ללשכת המשיב להגשת בקשה לקבלת רישיון זמני חדש, נערך למסתנן תשאול אשר מטרתו לברר את נסיבותיו האישיות העובדתיות ואת עמידתו בקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב להפניית מסתננים למרכז השהייה הפתוח. במידה והמסתנן עומד בקריטריונים ובמידה ולא נמצא כי מתקיימות בעניינו נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה ממדיניות המשיב מוצאת לו במעמד זה ובנוכחותו הוראת שהייה אשר על פיה עליו להתייצב במרכז השהייה הפתוח לאחר תקופת התארגנות וניתן לו רישיון ביקור זמני שתוקפו עד למועד שנקבע להתייצבותו במרכז השהייה. במהלך תקופה זו ניתנת למסתנן למעשה הזדמנות נוספת, ככל שיחפוץ בכך, להעלות את טענותיו בצורה מפורטת בכתב או במסגרת טיעון בעל פה. עם הגעתו של המסתנן למרכז השהייה נערך לו ריאיון קליטה במסגרתו עורך המשיב תשאול ובירור עובדתי נוסף קודם קליטתו במרכז. לאחר ראיון זה מופעל שיקול דעת נוסף הבוחן האם לאשרר את הוראת השהייה. במספר לא מבוטל של מקרים, כאשר הועלו במהלך התשאול הנוסף נסיבות חריגות, בוטלה הוראת השהייה. המשיב טוען כי העותר אינו מציג כל נתון עובדתי לפיו הוא אינו עומד בקריטריונים אלא טענותיו תוקפות את חוקיותו של התיקון לחוק ואת מדיניותו הכללית של המשיב הבאה לידי ביטוי בקריטריונים שנקבעו ובאמות המידה למה נחשב או לא נחשב כנסיבות חריגות המצדיקות סטייה מהמדיניות והתנהלותו ביישום החוק. נטען כי אין בטענות שהעלה העותר כדי להצביע על פגם בהחלטת המשיב. כן נטען כי הקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב הם סבירים וראויים ומיושמים כהלכה. נטען כי הטענות שהועלו אינן ייחודיות לעניינו של העותר והן משותפות לחלק ניכר מהמסתננים העומדים בקריטריונים להפנייה למרכז השהייה, אם לא לכולם. בנוסף נטען כי הפניית המסתננים למרכז השהייה מתבצעת באופן מדורג ובכפוף למספר המקומות הפנויים במרכז השהייה. מרכז השהייה מהווה רק חלק ממערך האמצעים שהמדינה נוקטת להגשמת היעדים והתכליות שנקבעו על ידה. לצורך ההכרעה אילו מהמסתננים יופנו בשלב זה למרכז השהייה נקבעו על ידי המשיב קריטריונים שעל פיהם מופנים המסתננים בהתאם למועד הסתננותם ארצה ומדינת המוצא ולמצבם המשפחתי. נטען כי הקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב נקבעו בהתחשב בתכלית החקיקה ומכלול הנסיבות ואין ממש בטענה כי הם שרירותיים או מפלים. כן נטען כי הקריטריון של זימון המסתננים הותיקים תחילה נועד למנוע את המשך השתקעותם בישראל והוא עולה בקנה אחד עם תכלית התיקון לחוק. קביעת תאריך כניסה שונה לאריתראים ולסודנים נועדה לאזן בין מספר המוזמנים מאריתריאה ומסודן כך שחצי מהזימונים יהיו לסודנים וחצי לאריתראים. נטען כי מדובר בקריטריונים סבירים שיש בהם כדי להגשים את תכלית התיקון לחוק. המשיב טוען כי דווקא קבלת טענות העותר, על פיהן למרות שהוא עומד בקריטריונים שנקבעו ולמרות שלא פורטו בעניינו שום נסיבות מיוחדות המצדיקות יחס שונה, כאילו דווקא בעניינו יש לנקוט יחס שונה ולהימנע מהפנייתו למרכז השהייה, היא המהווה הפלייה ושרירות והיא בלתי מוצדקת בעליל. נטען כי אין בטענות העותר נגד הקריטריונים שנקבעו כל ממש ואין בהן כדי להצדיק הענקת יחס שונה ומפלה ביחס אליו להבדיל מכל יתר המסתננים שעומדים בקריטריונים להפנייה למרכז השהייה וככלל הם מופנים אליו בהעדר נסיבות חריגות. נטען כי משנקבעו קריטריונים ליישום התיקון לחוק מחויבת הרשות אליהם ואין לסטות מהם אלא במקרים חריגים ועם נימוק סביר. בעניינו העותר עומד בקריטריונים להוצאת הוראת שהייה במרכז השהייה. העותר מבקש לסטות מהקריטריונים ולא להחיל עליו את מדיניות המשיב להפנייה למרכז השהייה על אף שהוא עומד בקריטריונים שנקבעו לכך, אך זאת מבלי להסביר מדוע ומהן הנסיבות המיוחדות המתקיימות בעניינו ואשר יש בהן כדי להצדיק סטייה מקריטריונים. נטען כי לעותר נערך תשאול לקראת הפנייה למרכז השהייה. נטען כי התשאול שנערך מהווה שימוע כדין. השימוע בוצע על פי מדיניות המשיב, ולאחר התשאול נמצא כי העותר עומד בקריטריונים ואין מתקיימות נסיבות חריגות בעניינו. נטען כי המשיב פעל כדין, כנדרש וכמתבקש ממהות העניין. לעניין טענת העותר בדבר הגשת בקשת מקלט טוען המשיב כי בקשת המקלט הפרטנית הוגשה בחודש יולי 2014 לאחר הוצאת הוראת השהייה בעניינו של העותר. כן נטען כי מכל מקום עצם העובדה שפלוני הגיש בקשה למקלט אינה מקנה לו חסינות מפני הפנייה למרכז השהייה ככל שהוא עומד בקריטריונים שנקבעו לעניין זה, אלא שבבירור בקשות המקלט ניתנת עדיפות לבקשות שהוגשו על ידי השוהים במרכז השהייה. נטען כי אין כל מניעה כי בקשת מקלט של העותר תתברר תוך שהותו במתקן השהייה ואין בכך כדי לפגוע בטיפול בבקשתו. בכל הנוגע לבקשה לצו ביניים טוען המשיב כי דינה להידחות, הן משיקולים של סיכויי העתירה, משאין בטענות העותר כל ממש ואין בהן כל הצדקה מדוע יופלה עניינו לטובה מעניינם של מסתננים אחרים אשר הופנו למרכז השהייה משנמצאו עומדים בקריטריונים ומשלא נמצאה כל עילה לחרוג מן המדיניות לגביו, והן משיקולים של מאזן הנוחות וזאת, בין היתר, בהתחשב בכך שהטענות הכוללניות של העותר לכאורה - לו היה בהן ממש - היו מצדיקות ביטול כל הוראות השהייה שהוצאו - סעד שבתי המשפט השונים ובפרט בית המשפט העליון - נמנעו עד כה מתיתו. נטען כי אין מתקיימות בעניינו של העותר כל נסיבות המבחינות את עניינו מעניינם של יתר המסתננים אשר עומדים בקריטריונים והופנו למרכז השהייה. בנסיבות אלו נטען כי מתן צו ביניים יוביל לתוצאה של סיכול פעולתו של מרכז השהייה והשעיית כניסתו לתוקף של התיקון לחוק, זאת בניגוד לעמדתו של ביהמ"ש העליון. דיון ומסקנות: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהובאו לעיוני הגעתי למסקנה כי בנסיבות העניין אין מקום ליתן צו ביניים ויש לדחות את הבקשה. הפרוצדורה כיום היא כי ניתנת הוראת שהייה במתקן "חולות" לאחר עריכת תשאול אשר מטרתו לברר האם עומד עניינו של המסתנן בקריטריונים שנקבעו על ידי הרשות להפניה למרכז השהייה ולברר האם מתקיימות בעניינו נסיבות חריגות אשר מצדיקות סטייה ממדיניות הרשות. ככל שמוצאת הוראת שהייה, ניתנת לשוהה תקופת התארגנות במהלכה מוענקת לו הזדמנות נוספת להעלות את טענותיו. כמו כן, בהגיעו של השוהה למתקן השהייה נערך לו תשאול ובירור עובדתי נוסף. לעניין טענות המבקש נגד תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות או נגד הקריטריונים שנקבעו על ידי משרד הפנים ליישום הוראת השעה יצויין כי עניין זה נמצא בפני ביהמ"ש העליון במסגרת בג"צ 8425/13 זרי גבריסלאסי נ' הכנסת (להלן: "בג"צ גבריסלאסי"). בפסק דינו של בית המשפט העליון במסגרת בג"צ 7146/12 אדם נ' הכנסת (פסק דין מיום 16.9.13) ביטל בית המשפט העליון את סעיף 30א' לתיקון מספר 3 לחוק למניעת הסתננות, אשר הסדיר השמה במשמורת של מסתננים לתקופה של עד שלוש שנים, בכפוף לחריגים. כן קבע בית המשפט העליון כי יכנס במקום ההסדר שבוטל הסדר חקיקתי אחר שהיה קיים ערב התיקון לחוק למניעת הסתננות, הוא ההסדר הקיים לפי חוק הכניסה לישראל. בית המשפט העליון, בצד ביטול הוראת סעיף 30א' לתיקון מס' 3, עמד באופן כללי על חלופות אפשריות אחרות שיהיה בכוחן להגשים את תכליתו של התיקון. כך, בין היתר, ציינו חלק משופטי ההרכב את האפשרות לקבוע, כחלק מתנאי רישיון הישיבה הזמני שיינתן למסתננים שישוחררו ממשמורת, את החלופות של הקמת מתקן שהייה פתוח או פתוח למחצה. בעקבות פסק דינו של ביהמ"ש העליון חוקקה הוראת השעה שבנדון באמצעות סעיף 32ד(א) לחוק למניעת הסתננות הקובע את סמכותו של ממונה ביקורת גבולות להוציא למי שהינו מסתנן הוראת שהייה במרכז שהייה עד לגירושו מישראל, עד ליציאתו ממנה או עד למועד אחר שייקבע. כן מסדיר התיקון הקמתו של מרכז שהייה ייחודי למסתננים אשר יהיה פתוח במרבית שעות היממה ובו ישהו מסתננים שנכנסו לישראל על פי הוראת שהייה שתינתן בעניינם. שינויים אלה נקבעו כהוראת שעה על מנת לבחון כיצד מגשים ההסדר את התכלית של מניעת השתקעותם של מסתננים בישראל ואת התמודדות המדינה עם השלכותיה הרחבות של תופעת ההסתננות. נגד התיקון והוראת השעה הוגשה, כאמור, עתירה התלויה ועומדת בפני בית המשפט הגבוה לצדק (בג"צ גבריסלאסי) במסגרתה מועלות, בין היתר, טענות שונות נגד הסמכות ליתן הוראות שהייה דוגמת הוראת השהייה נשוא עתירה זו. עוד יצויין כי מנכ"ל המשיב קבע ביום 10.2.14 קריטריונים להעברה של מסתננים למרכז השהייה (נתיני סודן אשר הסתננו לישראל לפני ה- 31.12.10; נתיני אריתריאה אשר הסתננו לישראל לפני ה- 31.12.08, לרבות מי שקיבל רישיון ישיבה מסוג ב/1 עד כה; בעלי משפחות, נשים וילדים לא ישלחו למרכז השהייה "חולות"). מכוחם של תיקון מס' 4 לחוק למניעת הסתננות ובהתאם לקריטריונים שנקבעו מוציא המשיב הוראות שהייה למי שהסתנן לישראל ועניינו בא בגדר הקריטריונים. הקריטריונים, הקובעים כי מסתננים "וותיקים" יישלחו קודם למתקן השהייה, קובעים כך מאחר שמטרת התיקון לחוק הינה למנוע השתקעותם של מסתננים בישראל. על כן, סבר המשיב כי הקריטריונים הקובעים שליחתם של מסתננים ותיקים קודם למתקן השהייה הינם קריטריונים סבירים המתיישבים עם מטרת התיקון לחוק. המשיב סבור כי הקריטריונים שנקבעו ליישום התיקון לחוק הינם קריטריונים סבירים הבאים ליישם את תכלית התיקון לחוק שהיא מניעת השתקעותם של מסתננים בישראל. לא מצאתי שיש מקום להתערב בסבירותם של הקריטריונים אשר נקבעו על ידי המשיב ליישום החוק, במיוחד כאשר חוקיות וחוקתיות התיקון לחוק והקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב ליישומו מצויים כעת בדיון לפתחו של ביהמ"ש העליון אשר צפוי להחליט בעניין זה. החלטתו של המשיב לפעול בהתאם לקריטריונים שנקבעו וכן המדדים שנקבעו ליישום התיקון לחוק במסגרת הקריטריונים שקבע המשיב הינם במסגרת מתחם הסבירות. כידוע, שיקול דעתו של המשיב בענייני שהייתם של מסתננים ושוהים בלתי חוקיים בישראל הינו רחב ואין ביהמ"ש לעניינים מנהליים מציב את שיקוליו במקום שיקולי הרשות המקצועית ואינו מתערב בהחלטת הרשות אם ההחלטה סבירה במובן זה שהיא מהווה אחת ההחלטות הסבירות שניתן היה לקבל באותן נסיבות ואם לא נפל בה פגם המצדיק התערבות. ראה: בג"צ 376/81 משה לוגסי נ' שר התקשורת, פ"ד ל"ו(2), 449 (1981); בג"צ 2324/91 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, פ"ד מ"ה(3), 678 (1991); בג"צ 2887/04 סלים אבו מדיגם נ' מינהל מקרקעי ישראל, לא פורסם (15.4.07); בג"צ 4004/07 רימה טרונישבילי נ' משרד הבריאות, לא פורסם (19.7.07). באשר לטענותיו הכלליות של המבקש נגד התיקון לחוק ויישומו במסגרת הקריטריונים להוצאת הוראות השהייה במתקן השהייה, הרי שכפי שצוין מדובר בטענות כלליות הנדונות בפני ביהמ"ש העליון ואין מקום לדון בהן במסגרת עתירה או בקשה זו. בענייננו, למבקש נערך תשאול בטרם מתן הוראת השהייה שמטרתו הייתה לברר האם עניינו עומד בקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב להפניה למרכז השהייה. במהלך התשאול לא נמצא כי בעניינו של המבקש קיימות נסיבות המצדיקות חריגה מהקריטריונים שנקבעו ליישום התיקון לחוק. כמו כן, טרם לביצוע התשאול נשלח למבקש זימון המיידע אותו בדבר הכוונה להוציא הוראת שהייה במתקן והמיידע אותו בכך כי עליו להביא עימו מסמכים וניתן גם להגיע בליווי עו"ד. לאור האמור, לא ניתן לקבל את הטענה כי לא ניתנה למבקש הזדמנות לטעון טענותיו או כי נפל פגם המצדיק התערבות בשימוע שנערך לו ובהחלטה שניתנה. כן ניתנה לו תקופת התארגנות בטרם התייצבות במרכז השהייה, אשר עם הגיעו אליו ייערך לו תשאול ובירור עובדתי נוסף. המשיב פעל בהתאם לדין ולקריטריונים שנקבעו על ידו ליישומו. באשר לטענותיו הכלליות של המבקש נגד התיקון לחוק, יישומו ומתקן השהייה, הרי שכפי שצוין מדובר בטענות כלליות הנדונות בפני ביהמ"ש העליון ואין מקום לדון בהן במסגרת עתירה או בקשה זו. בכל הנוגע לטענת המבקש כי אינו עונה על סעיף 32ד'(א) לחוק למניעת הסתננות מאחר שהקושי בביצוע גירושו אינו נובע מקושי בזיהויו או בשל אי הצגת מסמכי נסיעה וכי הסעיף אינו נוגע למבקשי מקלט מאריתריאה שברחו מהמלחמות והרצח על רקע אתני, השתייכותם הפוליטית ורדיפה על ידי המשטר וזרועותיו, הרי שאין בידי לקבל טענה זו. הפירוש הנכון של החוק מאפשר לראות במסתנן שקיים קושי בגירושו בשל המצב הקיים במדינת מוצאו ו/או היחסים הדיפלומטיים של ישראל עם מדינה זו, כמי שיש קושי בביצוע גירושו, וניתן להוציא לו הוראת שהייה. כאמור, תיקון מספר 4 לחוק נוצר בעקבות פסק דינו של ביהמ"ש העליון בבג"צ אדם. שם נקבע כי התכלית שעמדה ביסוד תיקון מספר 3 לחוק - מניעת השתקעותם של מסתננים בישראל והתמודדות המדינה עם השלכותיה הרחבות של תופעת ההסתננות - הינה תכלית ראויה. עם זאת, נקבע כי האמצעי של החזקת מסתננים לתקופה של 3 שנים במשמורת הינו בלתי מידתי ויש לבחון אמצעים מידתיים יותר להשגת התכלית הראויה של מניעת ההשתקעות. בעקבות כך חוקק תיקון מספר 4 לחוק וסמכות הממונה על ביקורת הגבולות על פי סעיף 32ד(א) לחוק למניעת הסתננות. בפני ביהמ"ש העליון תלויות ועומדות עתירות התוקפות את חוקתיותו של תיקון מספר 4. כל עוד לא נפסק באותן העתירות, הנחת המוצא הינה כי הוראות חקיקה אלה עומדות בתוקפן ובחזקת חוקתיותן. תיקון מספר 3 לחוק, אשר בוטל, פורש על ידי בתי המשפט כחל על מסתננים מאריתריאה וסודן, שמדינת ישראל אינה מחזירה מסתננים אליהן בשל הסכנה הצפויה להם שם (בשלב מסוים ההגנה הקבוצתית על נתיני דרום סודן הוסרה). תיקון מספר 4 בא להתמודד עם אותן בעיות ואותן תכליות, כאשר ההבדל בין תיקון מספר 3 ותיקון מספר 4 לחוק נעוץ באמצעים שנקבעו להשגת התכליות. לשם השגת התכליות העומדות בבסיסו של תיקון מספר 4 ואשר עמדו גם בבסיסו של תיקון מספר 3 הוקם מרכז השהייה, הותקן התיקון לחוק ונקבעו הקריטריונים של המשיב להוצאת הוראות השהייה. לא ניתן לקבל טענה לפיה הוראות סעיף 32ד(א) לתיקון מספר 4 לחוק אינן חלות על רוב ציבור המסתננים לישראל, זאת במצב דברים שבו נתיני אריתריאה וסודן מהווים חלק נכבד מאוד מאוכלוסיית המסתננים לישראל, שהוערך בכ-90 אחוז ומעלה. הדבר יחטיא את מטרתו העיקרית של התיקון לחוק שנועד להתמודד עם בעיית ההסתננות עימה מתמודדת המדינה ומהתכלית הראויה למניעת השתקעותם של מסתננים רבים בישראל. כמו כן, יש לפרש את לשונו של סעיף 32ד(א) לחוק כפי שנכתב בחוק. המחוקק חוקק את הסעיף כך שנכתב כי ניתן להורות שמסתנן ישהה במתקן השהייה כאשר מצא הממונה על ביקורת הגבולות ש".. יש קושי בביצוע גירושו...". מהבחינה הלשונית, ביטוי כללי שאיננו מסויג, יכול לכלול את כל קשת האפשרויות שהוא יכול לשאת. בפרשנות דבר חקיקה, יש להניח כי המחוקק דייק בלשונו וביקש להחיל על ביטוי בו השתמש את כל המשמעויות שהוא יכול לשאת, והוא לא ביקש לצמצם את תחולתו רק לחלק מהמשמעויות האפשריות שלו. אילו ביקש המחוקק לייחד הדברים לקושי מסויים או לסוגי קושי מסויימים וכדומה, יכול היה לבאר את הדברים. לשון החוק אינה מותנית בסייג כלשהו וכך יש לפרשה. בחינת סעיף 32 לחוק ובחינת החוק בכללו תומכות בפרשנות הטבעית שאינה מצמצמת את משמעות הביטוי "קושי בביצוע גירושו של מסתנן". ראו לעניין זה גם: עת"מ (ב"ש) 56652-03-14 מוחמד סולימאן עבדאללה נ' מדינת ישראל - משרד הפנים (24.7.14); עת"מ (ב"ש) 50669-05-14 אפוורקי נ' משרד הפנים (17.7.14). על כן, סבורני כי יש לקבוע שסעיף 32ד' לחוק למניעת הסתננות מסמיך את הממונה על ביקורת הגבולות להוציא הוראת שהייה למסתנן שיש קושי מכל סוג שהוא בביצוע גירושו מישראל, כולל מסתננים שהמדינה מעניקה להם הגנה קבוצתית ואינה מחזירה אותם לארצם ומסתננים שאין למדינה דרך מעשית להחזירם לארצם. בסיכומו של דבר, בענייננו המבקש טרם הוכר כמבקש מקלט וכפליט והוא עונה על דרישות הסעיף שכן קיים קושי בביצוע גירושו כפי שקבע המשיב לאחר שבחן את נסיבותיו. המשיב בחן את נסיבותיו של המבקש במסגרת התשאול שבוצע וקבע שהוא עונה על הוראות התיקון לחוק והקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב ליישום התיקון לחוק וכי אין בעניינו נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה מהחוק והקריטריונים שנקבעו ליישומו. כמו כן, נסיבותיו האישיות ייבחנו שוב בביצוע תשאול נוסף עם התייצבותו במתקן השהייה. על כן, סבורני כי סיכויי העתירה אינם גבוהים שכן על פניו נראה כי לא נפל בשימוע או בהחלטה פגם המצדיק התערבות. בנסיבות העניין סבורני גם כי אין בטענותיו של המבקש כל טענה המצדיקה חריגה מהוראות החוק והקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב להוצאת הוראות שהייה במתקן השהייה. בקשת מקלט מדיני, אשר הוגשה על ידי המבקש רק לאחר הוצאת הוראת השהייה, אין בה כדי לבטל את הוראת השהייה שניתנה. יש להניח כי הבקשה שהוגשה תטופל ועם שהייתו של המבקש במתקן השהייה בקשתו אף תקבל עדיפות. על פני הדברים נראה כי המבקש לא הצביע על טעם המצדיק חריגה מן הקריטריונים שנקבעו על ידי המשיב ליישום הוראות התיקון לחוק ולכן לא ניתן לקבוע כי סיכויי העתירה הינם גבוהים. בנסיבות אלה לא ניתן גם לקבוע כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו של המבקש. מהמסמכים שהוצגו בפני נראה כי המשיב פעל על פי הוראות החוק והקריטריונים שנקבעו על ידו ליישום התיקון לחוק. למבקש ניתנה הזדמנות להשמיע טענותיו במסגרת התשאול שנערך לו ולא נמצאו בעניינו נסיבות המצדיקות חריגה מהוראות החוק והקריטריונים. על כן, כאמור, איני סבור כי סיכויי העתירה הינם גבוהים או כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו של המבקש וסבורני כי בנסיבות אלו אין מקום ליתן צו ביניים. סיכום: מהטעמים שפורטו אני קובע כי יש לדחות את הבקשה למתן צו ביניים שכן אינני סבור כי סיכויי העתירה הינם גבוהים ועל פני הדברים ומהמסמכים שהוצגו לעיוני נראה כי לא נפל בהחלטת המשיב פגם המצדיק התערבות של בית המשפט לעניינים מנהליים. על כן, הבקשה לצו ביניים שיקפיא את הוראת השהייה נדחית. אני מורה כי המבקש יתייצב במתקן השהייה "חולות" עד לא יאוחר מיום 27/08/14. הצו הארעי שניתן יישאר בתוקפו עד ליום 27/08/14. המשך הדיון בעתירה: אני קובע את העתירה לדיון מוקדם ליום 5/10/14 שעה 10:45 הצדדים יערכו לאפשרות שבית המשפט יורה לטעון לגוף העתירה במסגרת הדיון המוקדם. אוסיף עוד כי בשים לב לאמור, הגם שהדברים נאמרו בהתיחס לבקשה לסעד זמני, כי ראוי הוא שהעותר ישקול עמדתו קודם לדיון שנקבע. זאת כדי למנוע דיון שעיקרו חזרה על טענות שכבר נטענו, דבר שיהוה ניצול לרעה של זמן שיפוטי, על כל המשתמע מכך. משרד הפניםשחרור עובדים זרים ממעצר