האם אפשר להגיש תצהיר של עד שנפטר ? ראו סיכום ההלכה בתא (נצ') 10/05 עזבון המנוח ז"ל נ' מנהל מקרקעי ישראל - נצרת עלית: "השאלה הניצבת בפנינו כעת הינה, האם תצהירו של אדם אשר נפטר בטרם נחקר על תצהירו בבית המשפט, הינו קביל ואם לאו? שאלה זו נידונה בע"א 642/87 הסתדרות אגודת ישראל העולמית הועד הפועל, עמותה רשומה נ' חברת חזקיהו בע"מ פ"ד מד(1), 686, ( להלן - פסק דין "הסתדרות"). באותו מקרה נעשתה הבחנה בין שני מצבים: האחד, כאשר עד נחקר בבית משפט בחקירה ראשית, אך חקירתו הנגדית נמנעה עקב פטירתו; השני, כאשר מצהיר, שלא נחקר בחקירה ראשית, נפטר ועקב כך לא התאפשרה חקירתו הנגדית על תצהירו, בהקשר זה בית המשפט קבע: "בסיכום: תצהיר, שמצהירו לא נחקר בשל מותו, יהיה קביל אם הוא נוגד את האינטרס של המצהיר, במשמעות שניתנה לכך בע"א 601/68 [4]. לעומת זאת, דינה של עדות ראשית - כשנמנעה חקירתו הנגדית של העד בשל מותו ייחתך בדרך כלל על- פי שיקול - דעתו של בית המשפט, תוך בדיקת העדות הראשית והתרשמותו של בית המשפט מן העד" (ראו פסק דין "הסתדרות" בע"מ 694). סיטואציה דומה נידונה באחד מפסקי הדין שניתנו בבית המשפט המחוזי בחיפה, שם נקבע כי: "בעניננו לפני שהחל המנוח אגוזי להיחקר על תצהירו, שנחשב כעדות ראשית כאמור, הלך לעולמו. השאלה היא האם ראוי להשוות מצב זה, שבו התצהיר בא במקום עדות ראשית, למצב שבו העד שנפטר הספיק להעיד בע"פ, מול פני השופט, את עדותו הראשית. ניתן לומר שאין הנדון דומה לראיה, שכן רק כשהעד שנפטר כבר העיד בע"פ והשופט התרשם ממנו, יכול השופט להשתמש בשיקול דעתו, ולהתבסס על עדותו הראשית, תוך זהירות מחמת זאת שלא נזדמן לחוקרו בחקירה נגדית ( וזו אכן הייתה ההנמקה לקבילות בע"א 642/87 הנ"ל). לעומת זאת, עדות ראשית בתצהיר בלבד, שלא היה סיפק כלל בידי השופט להתרשם מהעד, שאני ולכן התצהיר לא יהיה קביל" ( ראו ת"א (חיפה) 11274/97 רוטנר קרלו נ' משרד הבטחון.תצהיר עד שנפטרמסמכיםשאלות משפטיות