הבטחה מנהלית להכרה בחללי צה"ל כמשרתים בשירות קבע

הבטחה מנהלית להכרה בחללי צה"ל כמשרתים בשירות קבע בעניין שנדון בבג"צ 585/01 קלכמן ואח' נ' ראש המטע הכללי, פד"י נ"ח (1)694 נדונה טענתן של שתי אלמנות של טייסים שנספו בעת ששירתו במילואים, שיש להכיר בטייסים אלה כמשרתים בשירות קבע, וזאת מכוח הבטחה מנהלית שניתנה. אף שלעתירתן של האלמנות צורפו תצהירים של האלופים דן חלוץ, בני פלד והרצל בודינגר, שכידוע היו מפקדי חיל האויר - בית המשפט (כב' השופטת פרוקצ'ה) פסק ש: "כדי להגשים הלכה למעשה את ההשוואה בתנאים בין טייסי הקבע לטייסי המילואים, היו יוזמי הנוהל חייבים לקבל אישור לכך מהדרג העליון של הצבא - וכן לזכות בשיתוף פעולה של גורמי האוצר בהזרמת הכספים הנדרשים לצורך מימושו של הנוהל וכי שני תנאים אלה לא נתקיימו. מכאן, נותן ההבטחה במקרה זה לא היה בעל יכולת למלא אחריה" (ראו עמ' 713). למטה זה נפסק כי: "אף שההבטחה עשויה ליצור ציפייה לגיטימית למימושה... ...הפרט, מקבל ההבטחה, מוחזק כמבין ויודע כי במתן ההבטחה הרשות המנהלית כפופה לכללי המשפט הציבורי ופועלת כנאמן הציבור. פעולתה גדורה בגדרות וסייגים" (עמ' 714). לעניין הבטחה מנהלית ראו גם: בג"צ 14/86 דישון כפר שיתופי להתיישבות חקלאית נ' שר החקלאות, פד"י מ(4), 523. צבאהבטחה מנהליתשירות קבעצה"ל