חזרה מהודיה של נאשם בגלל כשל בייצוג של עורך דין ככלל, נקבע בפסיקה כי טענות שמפנה נאשם כנגד הייעוץ המשפטי שניתן לו, עשויות להוות "נימוקים מיוחדים" שיצדיקו חזרה מהודיה. הצדקה לכך תימצא למשל מקום בו פעל בא-כוחו של נאשם בהפרת אמונים כלפיו, כשהוא מונע משיקולים זרים (ר': ע"פ 5561/03 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד נח(4) 145, 153). "אין מחלוקת על חשיבותן של הזכות לייצוג ושל הזכות להליך הוגן, ואף שהדבר טרם הוכרע באופן נחרץ בפסיקתו של בית משפט זה, לדידי מהווה הזכות להליך הוגן זכות חוקתית הנגזרת מן הזכות לכבוד ומן הזכות לחירות [ראו: דנ"פ 5852/10 מדינת ישראל נ' שמש (טרם פורסם, 9.1.2012), בפסקה 31 לפסק דיני]. לפיכך, נקבע כי במקרים קיצוניים וחריגים עשויה פגיעה בזכות הייצוג ובזכות להליך הוגן להביא לזיכויו של הנאשם [ראו: אדוה אלאב ונטע זיו "טענת 'כשל בייצוג' בערעורים פליליים: דימוי מול מציאות" ספר דיויד וינר על משפט פלילי ואתיקה 45, 48 (2009) (להלן: אלאב וזיו); ע"פ 8868/11 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 30.8.2010), בפסקה יט לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין) (להלן: ע"פ 8868/11)]. טענה של כשל בייצוג תבחן בזהירות רבה (ראו למשל: שם, בפסקה כ לפסק דינו של השופט א' רובינשטיין). טענה זו תתקבל רק מקום בו יוכח כי לנאשם נגרם עיוות דין של ממש. המבחן לקיומו של עיוות דין בהקשר זה הוא מבחן סיבתי-תוצאתי, קרי יש להראות כי אלמלא היה הייצוג כושל, אפשר שתוצאת ההליך הייתה משתנה." (ר' ע"פ 8868/11 אלכסיי בגימוב נ' מדינת ישראל ניתן ביום 23.08.12)עורך דיןמשפט פליליטענת כשל בייצוגחזרה מהודיה