סמכות בית משפט בנושא תפילה במקומות קדושים

סמכות בית משפט בנושא תפילה במקומות קדושים סעיף 2 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל (המקומות הקדושים), 1924 קובע כי: "למרות כל הוראה בדבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922, או בכל פקודה אחרת או בכל חוק אחר בישראל, האומרת את ההיפך, לא יבורר ולא יחולט על ידי שום בית משפט בישראל כל משפט או ענין הקשורים במקומות הקדושים או בבנינים הדתיים או במקומות הדתיים בישראל או בזכויות או בתביעות הנוגעות לעדות הדתיות השונות בישראל...". נטען כי בפסיקה נקבע כי סכסוך שעניינו זכות התפילה במקום קדוש הינו סכסוך הקשור במקום קדוש, ועל כן נשללת לגביו סמכותו של בית המשפט בהתאם לאמור בסעיף הנ"ל. על פי הפסיקה: "ביסוד דבר המלך מ-1924 עומדת תכלית כפולה: ראשית, להבטיח כי הכרעה בזכויות ובתביעות מהותיות המתייחסות למקומות הקדושים לא תיעשה על-ידי בתי המשפט... הכרעה זו צריכה מעצם טבעה וטיבה להתחשב באופיים הסבוך והעדין של המקומות הקדושים; שנית, להבטיח כי הסדר הציבורי והנימוס הטוב ישררו במקומות הקדושים" (בג"ץ 267/88 רשת כוללי האידרא, עמותה נ' בית המשפט לעניינים מקומיים, פ"ד מג(3) 728 (1989)).תפילהמקומות קדושים