בעלי הבית סבורים כי האחריות לקרות ההצפה ולתוצאותיה רובצת על כתפי הרשויות - הרשות המקומית, תאגיד המים והוועדה המקומית לתכנון ולבניה. אלה מצדן סבורות כי האחריות מוטלת במלואה על כתפי בעלי הבית אשר התקינו ללא היתר מערכת אינסטלציה וביוב במרתף הבית ולא דאגו לתקינותה. זו המחלוקת הטעונה הכרעה בהליך דנן. ההליך בבית המשפט 2. התובעים - בעלי הזכויות בנכס הניזוק בהצפה - הגישו תובענה זו לתשלום פיצוי נזיקין בסך 116,000 ₪ בגין הנזקים הממוניים והבלתי ממוניים שנגרמו להם בעטיה של ההצפה. סכום זה כולל שכרו של השרברב שהוזמן כדי לטפל בהצפה (1,100 ₪); עלות מיטלטלין שהיו במרתף (עשרה מזרוני יוגה שניזוקו [1,000 ₪]; מיטת נוער [3,000 ₪]; ביגוד [5,000 ₪] וארונית המזנון וספריה [7,000 ₪]); עלות שיפוץ חדר העבודה (24,000 ₪); פירוק הריצוף והרכבת ריצוף חדש, כולל החלפת מצע חול (24,000 ₪) ועגמת נפש (50,000 ₪). 3. בעלי הדין הסכימו כי המחלוקת תוכרע בפסק דין מנומק על סמך חומר הראיות המצוי בתיק בית המשפט, לרבות זה שצורף לסיכומי טענותיהם. כן סוכם כי בית המשפט יהיה רשאי לדחות את התובענה במלואה וכי אם יחליט לקבלה, הפיצוי המרבי יעמוד על סך של 40,000 ₪. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה. 4. בכתב התביעה, שהוגש נגד עיריית ראשון לציון (להלן: העירייה), נגד תאגיד המים שהוקם בעיר (להלן: תאגיד המים) ונגד הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון ומבטחה (שתיהן תקראנה להלן: הוועדה המקומית), טוענים התובעים בתמצית, כי ההצפה אירעה עקב רשלנותם של העירייה, של תאגיד המים ושל הוועדה המקומית המתבטאת בהפרת חובותיהם כלפי התושבים בכלל וכלפי התובעים בפרט: העירייה, האחראית לתקינות התשתיות בתחום העיר ובתוך כך להסרת מפגעים ולתיקון ליקויים בהן לא פעלה להסיר את המפגע במערכת הביוב העירונית, ובשל מחדלה זה נגרמה ההצפה. עוד נטען כי העירייה אמונה על יישום חוקי עזר האוסרים על השלכת פסולת או חפצים העלולים לפגוע בתקינות מערכת הביוב, ולא עשתה את המוטל עליה כדי למנוע התרחשות מקרים הגורמים לסתימת מערכת הביוב ולהצפת מי ביוב בעקבותיה. כן הוסיפו שהעירייה התרשלה במילוי תפקידה, שכן לא פיקחה כדבעי על פעילותם של תאגיד המים ושל הוועדה המקומית; לא מילאה את תפקידה בכל הנוגע להסדרת תשתיות הביוב או להתאמתן לצרכי התושבים; לא נקטה אמצעים למניעת הנזק; לא דאגה לשיפוע ברחובות; לא הזהירה את התושבים מפני סכנת הצפות מי ביוב; נתנה היתרים מבלי שדאגה שהבניה תתבצע בהתאם למצב מערכת הביוב; העניקה היתרי בניה בלא שווידאה קודם לכן שתשתיות הביוב באזור מתאימות להם; לא הקימה מערך ביוב וניקוז המתאים לבניה במקום שבו אושרה בניית מרתפים הנמוכים ממפלס הרחוב ולא דאגה לתחזוקה נאותה של מערכת הביוב והניקוז ברחוב. כלפי תאגיד המים העלו התובעים אותן טענות שהעלו נגד העירייה בנוגע להתקנת מערכת הביוב ולאחזקתה. גם כלפי הוועדה המקומית העלו התובעים טענות זהות, ובפרט טענו נגדה כי אישרה תכניות תשתית של מערכת הביוב והניקוז לרחוב ולבתים וביצעה אותה מבלי שהביאה בחשבון את הסיכונים הכרוכים בבניית שכונה שלבתיה מרתפים הנמוכים ממפלס הרחוב. 5. לטענת העירייה, בעת קרות ההצפה הוקם תאגיד המים אליו הועברו כל הסמכויות הנוגעות למערכת הביוב בתחום העיר. לפיכך אין לתובעים עילת תביעה נגדם. לגוף העניין טענו העירייה, תאגיד המים והוועדה המקומית כי כל פעולתם נעשתה כדין וכי האחריות לקרות ההצפה ולתוצאותיה רובצת במלואה על כתפי התובעים או למצער אחריותם מכרעת, שכן הפכו את מרתף הבית ליחידת דיור והתקינו בו מערכת מים וביוב ללא היתר כדין. עוד הוסיפו כי מערכת ביוב שהתקינו לא היתה תקינה, ומחדל זה אך הוסיף על מעשיהם ומחדליהם הנזכרים לעיל. 6. לנוכח ההסכמה הדיונית שקיבלה תוקף של החלטה, איני רואה צורך להרחיב בקשר למחלוקת האפשרית בנוגע לחבות בין העירייה לבין תאגיד המים (שמנוהל על ידי חברה-בת של העירייה). כמו-כן היות שרוב פרטי הרשלנות המיוחסים לנתבעים לא הוכחו כלל, אדון באלה שיש להם אחיזה בחומר הראיות, ובמיוחד בחוות דעת המהנדס רונן שטרנברג (להלן: המהנדס שטרנברג או המהנדס) שצורפה לכתב התביעה. העובדות 7. התובעים בעלי זכויות הבעלות והמחזיקים של נכס מקרקעין המצוי ברחוב שגיא יהודה 6 בראשון לציון. הנכס חלק ממבנה דו-משפחתי שנבנה בחלקות 211, 212, 213 ו-214 בגוש 3930 מגרש 14 (להלן: הנכס או הבית). בכל יחידה במבנה הדו-משפחתי שתי קומות ועליית גג שייעודם למגורים. נוסף לכך קיימת קומת מרתף בשטח כ-80 מ"ר הבנויה כ-2.5 מ' מתחת למפלס הכביש (מפלס 00). 8. רחוב שגיא יהודה ניצב לרחוב גוש עציון ומבחינה טופוגרפית הוא משופע לכיוון רחוב גוש עציון (ראה בסעיף 4 'צנרת' בחוות דעת המהנדס שטרנברג). 9. הנכס נבנה על ידי החברה הקבלנית 'בנאים מפעלי בניה בע"מ' (להלן: הקבלן), שלבקשתה ניתן היתר בניה הנושא תאריך 26.8.93. התובעים או מי מהם רכשו את הזכויות בנכס מאת הקבלן טרם הקמתו, 'על הנייר'. 10. ביום 3.10.94 ניתן טופס אכלוס (טופס 4) ובסמוך לאחר מכן קיבלו התובעים את החזקה בנכס. 11. ביום 6.7.04 בשעה 22.30 בערך, בזמן ששהו בבית, הריחו התובעים ריח עז שנדף מהמרתף. כשירדו אליו גילו כי מי ביוב פרצו מתוך פתחי הניקוז בקומת המרתף והציפו אותו. מי הביוב הצטברו לגובה רב (במסמך שכתב השרברב שהוזמן למקום, עליו ידובר בהמשך, מצוין כי בעת הגעתו הצטברו המים לגובה 4 - 5 ס"מ. בחוות דעת השמאי גלעד טלמור מ-'שמכל - שמאות כללית לנזקי ביטוח' [להלן: השמאי טלמור] מצוין כי לפי הדיווח שהתקבל הגיעו המים לגובה כ-10 ס"מ). 12. התובעים הזמינו שרברב כדי לאתר את מקור ההצפה, ובו זמנית דיווחו עליה למוקד העירוני. במסמך שכתב ואשר צורף לסיכומי באת כוח התובעים ערך השרברב מעין דוח הכולל את אשר ראה ואת התרשמותו (להלן: דוח השרברב). 13. כעבור זמן מה הגיעה למקום משאית 'ביובית' שהופנתה על ידי תאגיד המים, צִוותה טיפלה בשחרור סתימה שנמצאה במערכת הביוב העירונית ובשאיבת מי הביוב שהצטברו במרתף. 14. כתוצאה מההצפה ניזוקו מיטלטלין שהיו בקומת המרתף ומחוברים למבנה. כאמור בעלי הדין הסכימו כי הסכום המרבי שייפסק לתובעים, אם ייפסק, לא יעלה על 40,000 ₪, כך שאין צורך להרחיב בסוגיית הנזק. 15. עובר לאירוע ההצפה שימש המרתף (ועודנו משמש) קומת מגורים לכל דבר ועניין. מי מהתובעים משתמש במרתף בתור חדר עבודה למתן טיפולים ברפואה משלימה. כדי להתאים את המרתף למגורים קיימת במרתף שוחת ביוב ומערכת אינסטלציה וביוב פעילים. לגרסת התובעים השוחה הונחה בתחילת עבודות השלד, לפני יציקת הרצפה הראשונה, וכך גם ציין המהנדס שטרנברג בחוות דעתו. התובע 2 אישר כי הכלים הסניטריים במרתף הותקנו לאחר קבלת החזקה בדירה (קרי, לאחר קבלת טופס אכלוס). הגורם להצפה 16. ההצפה נגרמה עקב סתימה בצנרת הביוב, והשאלה היא איזו צנרת. המהנדס שטרנברג סבר כי מקור ההצפה בסתימה 'בצינור הביוב הראשי, הממוקם לאורכו של רח' גוש עציון'. גם בחוות דעת השמאי טלמור נכתב כי 'מי הביוב עלו דרך פתחי הניקוז בקומת המרתף, עקב סתימה במערכת העירונית, אשר שוחררה על ידי משאית 'ביובית'...' (סעיף ד' תחת הכותרת 'המקרה'). האמור בחוות דעת אלה מבוסס על מידע שקיבלו המומחים מצדדים שלישיים, ואיש מהם לא ערך בדיקה משלו. לפי האמור בחוות דעת המהנדס שטרנברג, קביעותיו מבוססות על 'ההתכתבויות והחומר' שהוצגו לו, בלא שציין מהן התכתבויות וחומרים אלה, וממילא בלא שהפנה למסמך מסוים. השמאי טלמור מצדו נתבקש לבדוק את נזקי ההצפה כשנה ועשרה חודשים לאחר קרות ההצפה. ברי אפוא שלא בדק בעצמו את נסיבות ההצפה ואת הגורם לה (וראה סעיף ה' בהמשך חוות דעתו). אין לקבל אפוא את הקביעה האמורה בחוות דעת אלה 'כזה ראה וקדש'. 17. לעומת זאת מדוח השרברב עולה כי הלה מצא שתי סתימות בצנרת. היות שהוא ביקר בבית התובעים בזמן אמת ידועות לו העובדות מידיעה אישית, ולכן לעובדה זו ערך ראייתי שאינו מבוטל. מה גם שהדוח נכתב לבקשת צד מעונין (התובעים) כך שניתן לראות בעובדות המצוינות בו סוג של הודאת בעל דין. וכך כתב השרברב - 'כשהגעתי...פתחתי את הביוב בחצר וראיתי שיש סתימה בחצר בתוך הבית.' אמנם נכון, בהמשך גם כתב כי פתח את הביוב ברחוב (בלי לציין איזה רחוב) וראה שגם שם יש סתימה, ולכן 'הבנתי שהסתימה היא ברחוב ואמרתי למשפחה שיקראו למוקד העירוני..' ברם אמירה זו היא בגדר התרשמות או מסקנה בלבד, שראוי לבחנה בשים לב למכלול הראיות. 18. יוצא אפוא כי בעת קרות ההצפה נמצאו שתי סתימות - אחת בחצר הבית, דהיינו בשטח הפרטי של התובעים. השנייה, בצנרת שברחוב. המהנדס שטרנברג ציין בחוות הדעת בסעיף 4 'מסקנות' כי הסתימה נוצרה בשוחה בצינור הראשי ברחוב גוש עציון, ולא ברחוב שגיא יהודה (בו מצוי הבית). כאמור רחוב שגיא יהודה ניצב לרחוב גוש עציון וגבוה ממנו מבחינה טופוגרפית (סעיף 4 בחוות דעת המהנדס 'צנרת' - 'הנכס ממוקם ברחוב שגיא יהודה, הניצב לרחוב גוש עציון. רחוב שגיא יהודה משופע לכיוון רחוב גוש עציון, צנרת הביוב מובילה את הביוב בצורה גרביטציונית, לכיוון צינור הביוב הראשי.'). 19. לנוכח נתונים אלה קשה לקבל את מסקנתו של המהנדס שטרנברג, ולפיה 'מי הביוב זרמו במעלה הרחוב, לא גרמו להרמת מכסה הביוב לאורך הרחוב, כפי שנדרש, ונכנסו לקומת המרתף בבית משפחת מירב' שהרי המהנדס עצמו ציין כי צנרת הביוב מובילה את השפכים 'בצורה גרביטציונית' מרחוב שגיא יהודה המשופע לכיוון הרחוב הראשי גוש עציון. לפיכך אם הסתימה נמצאה ברחוב גוש עציון לא יתכן מבחינה 'גרביטציונית' שהשפכים יתנקזו כלפי מעלה בניגוד גמור לחוק המשיכה (גרביטציה). ואפילו נתגלתה סתימה בצנרת שברחוב שגיא יהודה הרי שגם אז אין זה נהיר כיצד היה בכוחם של השפכים לנוע בניגוד לחוק המשיכה ולהגיע לשוחה שבחצר הבית. 20. היות שעל סמך דוח השרברב ידוע כי נמצאה סתימה בצנרת בחצר בית התובעים, שהיא באחריותם הבלעדית, אין אלא להסיק כי סתימה זו מנעה מהשפכים שהובלו ממערכת הביוב שהותקנה בקומת המרתף להישפך למערכת העירונית שברחוב שגיא יהודה ומשם לצינור הראשי ברחוב גוש עציון. מטעם זה, ויתכן גם כי עקב פגם בשסתום אל-חזור שהותקן בשוחת הביוב בקומת המרתף (ועל כך בהמשך), חזרו השפכים (מכוח הגרביטציה) למערכת הביוב שבמרתף, התפרצו והציפו אותו. 21. הנה-כי-כן הבנתו של השרברב שהסתימה ברחוב גרמה להצפה אינה מתיישבת עם העובדה (העולה מחוות דעת המהנדס) שהסתימה נמצאה בצנרת ברחוב גוש עציון, הנמוך מרחוב שגיא יהודה, כך שאין אפשרות שסתימה זו תגרום להצפה במרתף שהוא נמוך ממפלס רחוב שגיא יהודה ברם גבוה ממפלס רחוב גוש עציון. קיומו של שסתום אל-חזור 22. בסיכומיה טענת באת כוח התובעים כי העירייה התרשלה בכך שלא דרשה התקנת שסתום אל-חזור בסמוך לשוחת הביוב בקומת המרתף. מתפקידו של שסתום אל-חזור למנוע חזרת מים ושפכים ממערכת הביוב אל המרתף. עוד הוסיפה כי מי מהנתבעים - העירייה, תאגיד המים או הוועדה המקומית - לא הוכיחו 'שהתקנת שסתום אל-חזור מהווה פרקטיקה נוהגת בעת תכנון המרתף', ולכן יש להסיק כי במקרה דנן לא דרשו רשויות התכנון התקנת שסתום אל-חזור. 23. טענה זו אינה מבוססת עובדתית. מחוות דעת השמאי טלמור, עליה מסתמכים התובעים (אף כי הוכנה לפי הזמנת תאגיד המים) עולה שבמערכת הביוב בקומת המרתף הותקנו שתי מערכות שנועדו למנוע הצפה - שסתום אל-חזור, שכפי הנראה לא היה תקין, וגם 'גמל' בצנרת הביוב שלא הותקן כהלכה. לולא נאמרו הדברים בחוות דעת השמאי טלמור היה צריך להגיע למסקנה זהה, דהיינו, כי במערכת הביוב בקומת המרתף הותקן שסתום אל-חזור. בשים לב לתנאי השטח - המרתף נבנה שני מטר ומחצה מתחת למפלס הרחוב והותקנה בו מערכת ביוב פעילה - אין אפשרות שמערכת זו תפעל בלי התקנת משאבה ושסתום אל-חזור (שאם לא כן, כוח המשיכה תגרום לכך שלעולם יישארו השפכים במרתף). 24. עם זאת מקובל עליי שהוועדה המקומית, העירייה או תאגיד המים לא דרשו התקנת שסתום אל-חזור. כפי שעולה מחומר הראיות, תכנית האינסטלציה שאושרה לא כללה מערכות אינסטלציה וביוב בקומת המרתף, ובהיעדרן מדוע תדרושנה הרשויות התקנת שסתום אל-חזור? לא זו אף זו. כאשר עסקינן במרתף שייעודו אינו למגורים לא תיתכן 'פרקטיקה נוהגת' בנוגע להתקנת שסתום אל-חזור. 25. מכל מקום שסתום אל-חזור וכך גם 'הגמל' הותקנו, והותקנו על ידי התובעים או מי מטעמם. מערכות אלה למניעת הצפה לא פעלו, וגם התובעים סבורים כי לוּ פעלו, היתה נמנעת ההצפה. לפיכך אף בהתעלם מהשאלה אם מערכות צנרת למים ולביוב בקומת המרתף הותקנו בהיתר אם לאו, אין לתובעים לבוא בטרוניה אלא אל עצמם בלבד אם התקינו שסתום אל-חזור שלא פעל כהלכה. האם התקנת צנרת וביוב במרתף נעשו בהיתר 26. המהנדס שטרנברג ציין בחוות דעתו כי לפי התכנית שהוגשה לאישור הוועדה המקומית ('הגרמושקה'), קומת המרתף היא חלק מהתכנון וכי על פי התכנית קומה זו נמוכה מקומת הרחוב (מפלס 00) בשני מטר ומחצה. המהנדס לא ציין כי ראה את תכנית האינסטלציה והצנרת שהגישה לרשויות התכנון ואושרה על ידן, ומכאן ניתן להסיק כי בעת כתיבת חוות דעתו לא עמדה תכנית זו לפניו. 27. לפיכך מסקנתו כי הבניין הוקם 'בדיוק' לפי התכנית המאושרת אינה מבוססת די הצורך. אמנם נכון, המרתף תוכנן מלכתחילה ונבנה לפי היתר הבניה. ברם מעיון בתכנית שהוגשה (הגרמושקה) עולה כי המרתף הוא שטח שירות שאינו מיועד למגורים. מכיוון שכך, לא ניתן להתקין בו אינסטלציה וצנרת. התקנת מערכות אלה נחוצה רק אם מאן דהו מעונין - בניגוד להיתר - להפוך את המרתף לקומת מגורים. 28. למותר לציין כי לפי גובה המרתף 2.2 מ' (כך עולה מעיון בחתך האנכי [מתוך 'הגרמושקה'] שצירף המהנדס שטרנברג לחוות דעתו). לפי המצב התחיקתי בעת מתן ההיתר (ושלא השתנה) לא ניתן היה לקבל היתר בניה ליחידת מגורים שגובהו פחות משני מטר ומחצה וממילא לא ניתן יהיה לקבל היתר בדיעבד לעבודות בניה שבוצעו או היתר לשינוי ייעוד המרתף למגורים (זאת מבלי לדון בשאלה אם זכויות הבניה במגרש מאפשרות מתן היתר ליחידת דיור נוספת). 29. התובעים טוענים, וכך גם ציין המהנדס, כי השוחה בקומת המרתף נחפרה והונחה בשלב היסודות. יתכן כי כך פני הדברים ברם מגרסת המפקחת על הבניה שביקרה בנכס לקראת מתן טופס אכלוס (גרסתה מוזכרת מכתב היועצת המשפטית של העירייה שצורף לסיכומי בא כוח הוועדה המקומית) עולה כי בעת ביקורה בנכס לא היו במרתף סימנים גלויים לעיין להכנת מערכת אינסטלציה וביוב כך שהסברה, ולפיה נעשו פעולות הסוואתה אינה משוללת יסוד. 30. ואפילו היתה השוחה גלויה לעין - יתכן כי קבלן מכין תשתית למערכות כאלה או אחרות, מיוזמתו או לבקשת הדייר, כדי שביום מן הימים יתאפשר לאחרון להוסיף בניה או מתקנים. הכנה זו אינה מאפשרת לדייר לבצע עבודות בניה, אם אלה טעונות היתר מאת הרשויות המוסמכות. שוחת ביוב כשלעצמה אינה יכולה לגרום להצפה, אלא אם היא פעילה. שוחה תהיה פעילה רק אם תותקן מערכת אינסטלציה - ובמקרה דנן - במרתף, שלא ניתן להתקין ללא היתר כדין מאת רשויות התכנון. 31. יתרה מכך, ממכתב היועצת המשפטית של העירייה עולה, כי תכניות הצנרת והביוב שהגיש הקבלן ואושרו על ידי הגורם המוסמך לא כללו מערכות מים וביוב בקומת מרתף. הקבלן לא ביקש אפוא היתר, וממילא לא קיבל היתר כזה. חזקה על התובעים שלפני רכישת הנכס בדקו את התכניות, לרבות תכניות האינסטלציה, בעצמם או באמצעות עורך דינם, כך שידעו או היה באפשרותם לדעת כי יעוד המרתף אינו למגורים וכי אין אישור להתקין בו מערכות אינסטלציה וביוב. 32. ואם בניגוד לאמור לעיל היה בידי הקבלן היתר להתקנת מערכת אינסטלציה וביוב במרתף, בנקל ניתן היה להוכיח זאת על ידי הצגת התכניות המאושרות, וכך לסתור את גרסתה של היועצת המשפטית של העירייה. בגרמושקה, שחלק ממנה הוגשה כראיה על ידי התובעים, מצוין כי ביום 29.5.91 אישר אגף התשתית ותחזוקה את תכנית מערכות מים וביוב. אי-הבאת ראיה חיונית שהיתה בהישג ידם של התובעים פועלת לרעתם, ואין אלא להסיק כי לוּ הוגשה, היה בה כדי לתמוך דווקא בגרסת יריבם. 33. כאמור, התובע 2 אישר כי הכלים הסניטריים במרתף הותקנו לאחר קבלת החזקה בדירה (קרי, לאחר קבלת טופס אכלוס). עובדה זו אך מחזקת את המסקנה כי התובעים ידעו היטב שעבודות אלה, שנעשו כדי להפוך את המרתף לדירת מגורים, לא נעשו בהתאם להיתר שניתן על ידי רשויות התכנון. 34. בנסיבות אלה מסקנת המהנדס שטרנברג, ולפיה מערכת הביוב במרתף בוצעה בהתאם לתכניות וקיבלה את כל האישורים אינה מבוססת עובדתית ואינה יכולה להתקבל. יוצא אפוא שהתובעים התקינו מערכת מים וביוב במרתף כדי להפכו לדירת מגורים ללא היתר רשויות התכנון ובניגוד ליעוד של המרתף. אין לתובעים להלין אלא על עצמם בלבד אם כתוצאה ממעשיהם ומחדליהם הוצף המרתף ממי ביוב (אפילו ייאמר כי מקור המים היה בצנרת הביוב העירונית). אין צורך להזכיר כי מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה. 35. די בכך כדי לדחות את התובענה. אחריות העירייה או תאגיד המים 36. אין חולק כי רשות מקומית על זרועותיה השונות מחויבת לנקוט את הצעדים הדרושים כדי למנוע הצפת מי ביוב בבתי התושבים. לפיכך גם אם נכון כי סתימה במערכת הביוב הוא דבר רגיל וטבעי שאין ביכולתם של העירייה או של תאגיד המים למנעה אף אם ינקטו אמצעי זהירות מוגברים (שהרי הדבר היה מחייב אותם לקיים 'שיטור' מתמיד במרחב הציבורי ובבתי התושבים פנימה כדי לוודא כי איש לא ישליך פסולת למערכת הביוב העלולה לגרום לסתימה) אינה פטורה מהחובה לדאוג לתקינות מערכת הביוב ולתיקון מפגעים בסמוך לאחר גילויים, וכך למנוע גלישת שופכין לתוך בתי התושבים. 37. במקרה דנן לא הוכח כי היה פגם במערכת הביוב העירונית בעטיו נגרמה ההצפה. טענת התובעים בכתב התביעה, ולפיה לא היה שיפוע ברחובות או בצנרת הביוב העירונית לא זו בלבד שלא הוכחה, אלא שהיא נסתרת מיניה וביה בחוות דעת המהנדס שטרנברג, המציין כאמור כי רחוב שגיא יהודה משופע והביוב מובל לצנרת הראשית ברחוב גוש עציון מכוח הגרביטציה. גם העובדה שמערכת הביוב - הפרטית והעירונית - פעלה למעלה מעשור ללא תקלות (בכל אופן לא הוכח היפוכו של דבר) תומכת במסקנה שבמערכת הביוב העירונית שיפוע כנדרש וכך גם בחיבור המערכת הפרטית לציבורית. 38. אין לייחס אפוא חבות לעירייה או לתאגיד המים. אחריות הוועדה המקומית 39. הוועדה המקומית נתנה לקבלן היתר לבניית הנכס, כשהמרתף נכלל בשטחי השירות ולכן לא ניתן היה להתקין בו מערכת מים וביוב. כמו כן היא לא נתבקשה וממילא לא נתנה היתר להתקנת מערכות אלה במרתף. 40. זאת ועוד, אפילו הותקנו במהלך הבניה צנרת ושוחת ביוב במרתף אין באפשרות עובדי הוועדה המקומית לגלותם אם נעשו פעולות כדי להפכם נסתרים מעין. כמו-כן הוועדה המקומית רשאית להסתמך על הצהרת מבקש ההיתר או שלוחיו ועל פיה מעניקה אישור כי הבניה בוצעה בהתאם להיתר. במקרה דנן נמסרה הצהרה כי כל העבודות בוצעו בהתאם להיתר שניתן. 41. ללא צורך לדון בטענת ההתיישנות שהעלתה הוועדה המקומית, אין לייחס לה חבות. סוף דבר 42. התוצאה מכל האמור לעיל כי דין התובענה להידחות, וכך אני מחליטה. בשים לב לדרך הדיונית לה הסכימו הצדדים, איני עושה צו להוצאות. לנוכח הדרך הדיונית לה הסכימו הצדדים ומספר ישיבות קדם-משפט שהתקיימו, אני מורה על החזרת האגרה [בהתאם להוראות תקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז-2007] לידי התובעים באמצעות באת כוחם. מרתףנזקי מי ביובאחריות העירייה בנזיקיןעירייהמבנהביוב