אחריות בעל מקרקעין לתאונה בשטחו בהתאם להלכה שנקבעה בע.א. 145/80 ועקנין - בעל מקרקעין יוצא ידי חובתו, אם מוסר את העבודה הדורשת מומחיות לקבלן עצמאי מומחה: "חובת הזהירות הקונקרטית עניינה נקיטה של אמצעי זהירות סבירים. לעיתים אין לך אמצעי זהירות טוב יותר מהעברת ההפעלה לידיו של אדם מיומן, על - כן, עשוי תופס במקרקעין או במטלטלין לצאת ידי חובתו כלפי מבקר (במעלית, במכונית) על - ידי מינוי קבלן עצמאי מומחה ..." 1. התובע יליד 1946, נפגע לטענתו בתאונת עבודה ביום 22.11.02, עת עסק בפרוק גג אסבסט בקיבוץ תל-יצחק. התביעה הוגשה לפיצוי בגין נזקי גוף כנגד הנתבעים בעוולת רשלנות. הנתבעים שלחו הודעה לצד שלישי כנגד רפאל נעים אשר הוזמן לבצע את העבודה כקבלן עצמאי והוא אשר הביא עימו את התובע לביצוע העבודה. נכות רפואית מוסכמת בתחום האורטופדי 5%, בתחום הפסיכיאטרי 10%. התובע הוכר במסגרת נכות כללית במוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור 58%. הצדדים חלוקים בשאלת הנסיבות, האחריות וגובה הנזק. 2. נסיבות אירוע התאונה: בסעיף 3 לכתב התביעה נטען כי ביום 22.11.02, נדרש התובע על ידי נציג הנתבע 1 לפרק גג אזבסט בקיבוץ וכשעמד על הגג, הוא קרס והתובע נפל מגובה של 5 מטר. בתצהירו (ת/1), חוזר התובע ומתאר את אירוע התאונה: "בתאריך 22.11.02, נדרשתי כאמור, ע"י נציג הנתבע 1, לפרק גג אסבסט בקיבוץ תל יצחק. עוד אני עושה כן ובעודי עומד על הגג, קרס הגג ונפלתי מגובה של כ-5 מטר ונחתתי בעוצמה על ראשי (להלן: - "התאונה"). כתוצאה מהתאונה נפגעתי קשות בראשי ובגבי. אטען כי הנתבע 1 לא דאג לספק לי מקום עבודה בטוח ולא הזהיר אותי מפני הסכנה הצפויה. אוסיף ואטען כי הנתבע 1 לא דאג לבדוק את מקום העבודה אליו נשלחתי לביצוע העבודה, לו עשה כן, הרי שניתן היה בנקל למנוע את התאונה ואת תוצאותיה הקשות. תמונות המעידות על הגג שקרס רצ"ב וסומנו כנספח א'". 3. חקירתו הנגדית של התובע מטעם ב"כ הנתבעים התמקדה בהגדרת תפקידו. התובע הודה בפתח החקירה כי היה קבלן עצמאי בתחום פירוק ואיטום גגות בעל ניסיון של כ-30 שנה, עבד עם ציוד וכלי עבודה משלו בעבודות גובה, העסיק עובדים נוספים (עמ' 12 לפרו'). בהמשך טען התובע כי נפגש יחד עם צד ג', רפאל נעים עם רכז הקיבוץ. הציוד לפירוק הגגות היה שלו - "שני מפתחות לפתיחת ברגים לפירוק... ... הבאנו לוחות שהיו שם שמנו אותם על הגג לוחות של שני צול' באורך 4 מטר. הרי הגג בנוי מפטות עליו יושב אסבסט שמנו קרשים להגנה פחות או יותר שעליו אפשר לדרוך ". (עמ' 13 לפרו' שורות 17, 19-20). התובע מתאר את שיטת העבודה כפי שבוצעה על ידו יחד עם צד ג', ומסכים כי לא קיבלו הדרכה מהנתבעים מעבר להוראה כללית לפרק את גג האסבסט (עמ' 14 לפרו'). התובע עומת במהלך החקירה הנגדית עם הטענה לפיה מדובר באסבסט שהינו חומר שביר ובעבודה בגובה ומתשובתו עולה כי הגג היה "ישן נושן", הוא לא זוכר מה בדיוק קרה בעת הנפילה ומודה כי לא השתמש באמצעי בטיחות כלשהם כגון: ריתמה או רשת. (ראה עמ' 15 לפרו'). 4. בחקירה נגדית לב"כ צד ג', הבהיר התובע כי מערכת היחסים בינו לבין צד ג' היתה שותפות וכאשר הגיע לעבוד ביום התאונה ראה שמדובר בגג ישן (עמ' 19 לפרו'), לא ציפה לקבל הנחיות מצד ג' כי שניהם היו "באותה רמה" (עמ' 20 לפרו'). 5. מטעם ההגנה הוגש תצהיר של עמיחי דרור אשר שימש בכל הזמנים הרלוונטיים, רכז המשק של קיבוץ תל יצחק וטען כי בגין חלוף השנים מאז האירוע ועד הגשת התביעה, שני האנשים שהיו בקשר עם הזמנת העבודה (מנהל האחזקה ומנהל הבינוי) נפטרו. העד טען בתצהירו נ/1 כי הקיבוץ חיפש בעל מקצוע מיומן שיבצע את פירוק גג האסבסט. צד ג' רפאל נעים הציג עצמו כמומחה בתחום פירוק גגות והתחייב לבצע את העבודה במיומנות ובזהירות, באמצעות עובדים וציוד שלו, לא ביקש הנחיות כלשהן מהקיבוץ ולא הזכיר כי יש לו שותף - התובע. בחקירה נגדית לב"כ התובע, התברר כי העד לא הכיר את התובע לפני האירוע, לא היה חלק מההתקשרות לביצוע העבודה ולא ידוע לו מידיעה אישית האם ניתנו הוראות כלשהן לפני פירוק הגג (עמ' 23 לפרו'). בחקירה הנגדית לב"כ צד ג' נשאל לגבי הוצאת היתר הריסה. 6. רפאל נעים, צד ג' מתייחס בתצהירו לנסיבות אירוע התאונה ולמערכת היחסים עם התובע: "קיבלתי הצעת עבודה לפירוק גג אסבסט בקיבוץ תל יצחק (הנתבעת 1). נפגשתי עם אדם מתל יצחק שהוצג בפני כרכז הבנייה של הקיבוץ - אינני יודע את שמו. הפגישה היתה קצרה - דובר על מחיר (7,000 ₪ + מע"מ) וציינתי בפניו שאני מגיע עם שותף לעבודה והוא הראה לי את הגג המיועד לפירוק. אני מכיר את התובע בנימין זנדני כבר שנים רבות - ידעתי שהוא משך שנים עסק בין היתר בעבודות מזדמנות גם בפירוק גגות, והצעתי לו לקבל יחד איתי את העבודה. במהלך שנים הזדמן לי לעבוד איתו מספר בודד של פעמים - בשיתוף פעולה. אמרתי לתובע את הסכום של העבודה - וסוכם שהסכום מחולק ביננו בחלקים שווים כאשר הוא מנפיק את החשבונית - משום שלי לא היה עוסק ברשויות המס. למעשה, אם התובע לא היה מסכים לקבל יחד איתי את העבודה, הייתי נאלץ לוותר עליה משום שלא הייתי עוסק רשום (אלא אם כן הייתי מוצא שותף אחר). אני מבהיר באופן חד משמעי כי בשום שלב התובע לא היה עובד שלי או כפוף להוראותיי או באחריותי. התובע היה שותף, בעל מקצוע אשר הכיר את התחום, ידע מראש על מהות העבודה והסכים לבצע אותה יחד איתי". (ראה סעיפים 2-5 לתצהיר). 7. בחקירה נגדית לב"כ הנתבעים ציין צד ג' רפאל נעים כי נפגש יחד עם התובע עם נציג הקיבוץ מספר ימים לפני העבודה, הבהיר כי יעבוד עם שותף וכי לא היתה לקיבוץ התנגדות לכך. (ראה עמ' 24 לפרו'). בהמשך החקירה הסכים צד ג' כי הגג הוצג בפניו וכי מדובר בעבודה שאיננה מצריכה מיומנות גדולה או ציוד מיוחד וכי הוא והתובע כבעלי מקצוע החליטו על שיטת העבודה ואופן ביצועה: "אין שום כלים ושום ציוד סה"כ שני פטישים ושתי דפקות פלייר פטיש. זה כל הציוד. זה אנחנו הבאנו". לעניין מערכת היחסים עם התובע: "אני לא החלטתי לבד, באתי עם בנימין זנדני שהוא גם בעל מקצוע, ראינו את הגג התפצלנו וככל אחד הלך לפתוח את הברגים לכיוון אחר..." (ראה עמ' 25 לפרו'). בתשובה לשאלה בחקירה נגדית הצהיר כי הקיבוץ לא התערב באופן ביצוע העבודה וחזר והדגיש את ניסיונו רב השנים בעבודות בגובה, עם שותף כמו התובע שגם לו היה ניסיון רב שנים בתחום, כאשר גם לטענתו לא היה צורך בציוד בטיחות כלשהו (עמ' 26 לפרו'). 8. ב"כ התובע טוען בסיכומים בכתב כי על הנתבע 1 הבעלים והמחזיק של המקרקעין, האחריות לאירוע התאונה, על פי עוולת הרשלנות והפרת חובות מכח חוק התכנון והבנייה ותקנות הבטיחות בעבודה. בסיכומי ב"כ הנתבעים נטען כי לביצוע העבודה הוזמן צד ג', בעל מקצוע וקבלן עצמאי, לא היה קשר כלשהו עם התובע ולחילופין מדובר באשם תורם מלא מצד התובע ו/או אחריות של צד ג' כשותף של התובע. באם תקבע אחריות, יש לחייב את צד ג' בשיפוי בכל סכום שיחוייבו הנתבעים. בסכומי ב"כ צד ג' נטען כי לא הוכחה זכות השפוי. 9. בתום שמיעת הראיות ועיון בפרוטוקול, במוצגים ובסיכומי הצדדים, נדרשת הכרעה בתשתית העובדתית לעניין נסיבות האירוע ומערכת היחסים בין הצדדים. אין מחלוקת ממשית לגבי העובדה כי הנתבעים הזמינו ביצוע עבודה של פירוק גג אסבסט ישן בחצרי הקיבוץ. ההתקשרות בין הצדדים היתה בעל פה. נוכחותו של התובע במפגש בין נציגי הקיבוץ לצד ג' אינה ברורה בגין חלוף הזמן הרב ופטירת נציגי הקיבוץ שהיו חלק מההתקשרות בזמן אמת. בכל הזמנים הרלוונטיים התובע היה קבלן עצמאי וכך גם צד ג'. מהעדויות עולה כי מערכת היחסים בין התובע לבין צד ג' הינה של שניים אשר עבדו במשותף כשני בעלי מקצוע עם ניסיון בתחום, אשר שיתפו בעבר פעולה כקבלני משנה עצמאיים והביאו עימם את הציוד לביצוע העבודה, אותה הגדירו כפשוטה שאינה מחייבת אמצעי בטיחות (כגון: ריתמת ביטחון או רשת ביטחון) ומכאן גם לא נדרשה הדרכה מיוחדת לביצועה. (ראה חקירה נגדית של התובע בעמ' 15 לפרו' וחקירה נגדית של צד ג' בעמ' 26 לפרו'). 10. אירוע התאונה התרחש כאשר התובע וצד ג' החלו בביצוע עבודת פירוק גג האסבסט: "קבענו איך לפרק והתפצלנו לשני צדדים כל אחד התחיל לפרק בכיוון אחר. התפצלנו לשני צדדים של הגג והתחלנו לפתוח את הברגים של האסבסט... ... קודם כל אסבסט מונח על פטות כל איפה שהברגים נמצאים שם זה החיבור שם אפשר לדרוך חופשי. אז לצידי הפטות הנחנו לוחות שני צול עובי ורוחב 20 ס"מ ואורך 4 מטרים שבמקרה אם צריך לדרוך על הלוח יש איפה להניח את הרגל. האסבסט שאני נפלתי ממנו לפי מה שזכור לי, הוא בכלל לא היה מחובר לפטה כנראה היה משוחרר, זה היה גג ישן נושן... ... מה שקרה באותה שנייה אני כבר לא זוכר כלום". (ראה עדות התובע בעמ' 13-15 לפרוטוקול) לא מצאתי להטיל דופי במהימנות גירסת התובע לעניין מנגנון הנפילה. צד ג' לא היה עד ראייה ישיר ומצא את התובע כשהוא על ריצפת האתר לאחר הנפילה. לפיכך קובעת כי התובע נפל מגג האסבסט שעסק בפירוקו בעת שזה קרס . 11. הכרעה בשאלת האחריות נבחנת על בסיס התקיימות יסודות עוולת הרשלנות. יש לבחון ראשית האם המזיק חב חובת זהירות מושגית וקונקרטית לניזוק על פי מבחן הציפיות, האם הופרה חובה זו והאם הפרתה היא שגרמה לנזק. הנתבע 1, קיבוץ תל יצחק, המחזיק במקרקעין אשר יזם והזמין את העבודה והתקשר עם צד ג' לביצועה, חב חובת זהירות מושגית מכח חובת הזהירות הכללית של בעלים לטובת המבקרים (ראה בין השאר ע.א. 1531/04 סידי נ' מלכה וע.א. 7130/01 סולל בונה נ' תנעמי). במסגרת בחינת חובת הזהירות הקונקרטית נשאלת השאלה, האם על פי מבחן הציפיות היה על הנתבעים לצפות את אירוע הנזק. בהתאם להלכה שנקבעה בע.א. 145/80 ועקנין - בעל מקרקעין יוצא ידי חובתו, אם מוסר את העבודה הדורשת מומחיות לקבלן עצמאי מומחה: "חובת הזהירות הקונקרטית עניינה נקיטה של אמצעי זהירות סבירים. לעיתים אין לך אמצעי זהירות טוב יותר מהעברת ההפעלה לידיו של אדם מיומן, על - כן, עשוי תופס במקרקעין או במטלטלין לצאת ידי חובתו כלפי מבקר (במעלית, במכונית) על - ידי מינוי קבלן עצמאי מומחה ..." 12. הקבוץ (נתבע 1) הזמין בעל מקצוע לביצוע עבודה. התובע וצד ג' העידו על עצמם כשותפים בבחינת קבלן עצמאי, הציוד שבבעלותם וכך גם המיומנות המקצועית, כלי העבודה וההחלטה לגבי אופן ביצוע העבודה. עדותו של התובע בנקודה זו, כמו גם עדותו של השותף צד ג', היתה נחרצת. התובע נשאל האם השתמשו באמצעי בטיחות כגון חגורת בטיחות, השיב: "לא משתמשים, אי אפשר" ... ריתמת בטיחות? "אי אפשר. לא קיים דבר כזה ..." נקודות עגינה? "לא יודע. לא ברורה השאלה שלך. על מה? תסביר לי מה זה עגינה. ..." רשת בטחון מתחת לגג? "מקרקס מדראנו לא שלחו לנו רשת כזו." ... לא, הבטיחות זה הפטות והברגים וככה עובדים, אין משהו אחר. אין בטיחות אחרת. אתה לא מבין בגגות ..." לשאלה האם היה צריך לקבל הדרכה כלשהי מהקיבוץ שהזמין את העבודה, השיב: "במקרה הזה הגג ישן לפרוק אולי היינו צריכים לקבל הדרכה אחרת, לא קיבלנו ... ... לא יודע איזו הדרכה, אתה אמרת אני עבדתי לפי מה שאני יודע." (עמ' 15 ו- 16 לפרו'). 13. בחינה מושכלת של מנגנון הפגיעה מוביל למסקנה כי מדובר בנפילה מגג אסבסט ישן שקרס, במהלך עבודות הפרוק שבוצעו על ידי התובע ושותפו. השליטה והפיקוח על הנעשה בשטח המבנה, ההזמנה וסיכום הדברים הנקודתי המתייחס לפרוק גג האסבסט על ידי קבלן עצמאי המצהיר על נסיון מקצועי של שנים בתחום זה מוביל למסקנה כי אופן ביצוע העבודה, סידורי הבטיחות, האמצעים והיכולת למנוע נזק הקשור באופן ישיר לפרוק גג האסבסט, היו כולם בידי התובע ושותפו לביצוע העבודה. הקיבוץ, נתבע 1 הפקיד את ביצוע עבודת פרוק גג האסבסט בידיו האמונות של קבלן עצמאי המומחה למלאכה זו ובכך כאמור, הוציא הקיבוץ את השליטה והפיקוח על הנעשה ואין לצפות נקיטת אמצעי זהירות כלשהם מצד הקיבוץ. באותה מידה אחריות הקיבוץ על פי עוולת הפרת חובה חקוקה, נבחנת אל מול החובות המוטלות בפקודת הבטיחות בעבודה והתקנות ובכפוף לסייג הקובע כי כאשר המזמין מטיל את ביצוע העבודה על קבלן ראשי: "יראוהו כמבצע בניה לעניין תקנות אלה והחובות המוטלות בתקנות אלה על מבצעי הבניה מוטלות עליו." (ראה תקנה 6 (א) לתקנות הבטיחות בעבודה). לא יכולה להיות מחלוקת עובדתית כי בנסיבות המייחדות את האירוע נשוא התביעה הזמין הקיבוץ קבלן עצמאי לביצוע עבודות פרוק גג האסבסט ובכך יצא ידי חובת קיום הוראות הפקודה והתקנות, אפילו אם הקבלן הראשי לא מקיים את המוטל עליו (ראה בין השאר סעיף 11 לפסק הדין בע.א. 7130/01 ואסמכתאות שם). 14. קיומה של חובת זהירות מושגית (ביחסים שבין התובע לנתבעים), מהווה אומנם תנאי הכרחי לקיום אחריות בעוולת הרשלנות, אך אין היא מספיקה להטלת אחריות בהעדר קיומה של חובת זהירות קונקרטית, קרי - תשובה לשאלה האם בין המזיק הספציפי לבין הניזוק הספציפי, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה קיימת חובת זהירות קונקרטית בגין הנזק הספציפי שהתרחש. חובת הזהירות הקונקרטית נקבעת על פי מבחן הציפיות הטכנית (אם אדם סביר יכול היה לצפות את התרחשות הנזק) והנורמטיבית (האם אדם סביר צריך היה כעניין שבמדיניות, לצפות את התרחשות הנזק) - הכל תוך אבחנה בין סכנה "רגילה" לבין סכנה "בלתי רגילה". בהינתן העובדה כי התובע נפגע במהלך פרוק גג אסבסט , בדיוק סוג והיקף העבודה אליה הוזמן כקבלן עצמאי (להבדיל מאפשרות של מפגע אחר כגון, התחשמלות מקו מתח גלוי על הגג), לא נטען ולא הוכח כי מדובר ביחסי עובד מעביד - לא מצאתי כי הונחה תשתית עובדתית שיש בה כדי למלא אחר יסודות עוולת הרשלנות ו/או הפר חובה חקוקה. התובע לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו להוכיח את עילת התביעה על מרכיביה, כדי מאזן ההסתברות הנדרש בהליך אזרחי ודין התביעה להידחות. 15. בשולי פסק הדין, בהתייחס לטיעוני הצדדים בשאלת גובה הנזק,באם היה בידי התובע להוכיח את תביעתו, ובשים לב לקיומו של אשם תורם כמשתקף מהראיות, אין כל דרך לקבל את חישובי ב"כ התובע בסיכומיו. לא הוכח בסיס השכר ואף לא רצף תעסוקתי במהלך כ-5 שנים עובר לארוע התאונה. התובע סגר את התיק העצמאי בשלטונות המס בשנת 1998 - (ר' עמ' 16-20 לפרו'). אין התאמה בין ההצהרות בחקירה נגדית לבין כתב התביעה. בנסיבות בהן עולות לכאורה סתירות של ממש בין הנטען בתצהיר, בכתב התביעה ובחקירה הנגדית, כמו גם העדר ראיה קבילה שיהיה בה כדי לתמוך בבסיס השכר, לא הוכח היקף הנזק המיוחד הנטען. הזכאות לפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות בעתיד בשים לב לגילו של התובע, עברו התעסוקתי, שעור הנכות הרפואית והשלכותיה על רקע מצבו הרפואי בלא קשר לקביעת המומחים מטעם בית משפט, בצרוף פיצוי בגין כאב וסבל, בנכוי אשם תורם- אינו עולה על גובה תגמולי המל"ל שיש לנכות בהתאם לחוות דעת אקטואר. 16. סוף דבר, התביעה נדחית, ההודעה לצד ג' נדחית. כל צד ישא בהוצאותיו. בעל המקרקעיןמקרקעין