תביעה נגד סוכן ביטוח בטענה שלא הכליל "נהג חדש" בביטוח חובה בפניי תביעה כספית על סך 89,000 ש"ח, בה עותר התובע לחייב את הנתבעת מס' 1 - "איילון חברה לביטוח בע"מ" (להלן: "חברת איילון") ואת הנתבע מס' 2 - סוכן הביטוח שבאמצעותו רכש התובע פוליסת ביטוח מקיף לרכבו מסוג קיה מ.ר 1695527 מחברת איילון (להלן: "סוכן הביטוח" או "הנתבע מס' 2"), לפצותו בגין הפסדים שנגרמו לו כתוצאה מחידוש פוליסה קיימת לשנה נוספת ללא הכללת כיסוי ביטוחי עבור "נהג חדש", אשר היה אמור, על פי הנטען, לכסות את השימוש ברכבו ע"י בתו של התובע בתקופת הביטוח שבין 1.7.02- 30.6.03. גרסת התביעה: במועד הרלבנטי לתביעה ביטחה חברת איילון את רכב התובע מסוג קיה בפוליסת ביטוח מקיף לתקופה שבין 1.7.01 -30.6.02 כשפוליסה זו הורחבה לכסות שימושים של נהג צעיר/נהג חדש; הנתבע מס' 2 היה בכל זמן רלבנטי לתביעה זו סוכן הביטוח של חברת איילון, שביטח את לקוחותיו, ובכללם התובע, ורכש עבורם פוליסות ביטוח מחברת איילון; בתאריך 12.6.02 שלח סוכן הביטוח מכתב לתובע והודיע לו כי פוליסת הביטוח לרכבו עומדת להסתיים בתאריך 30.6.02, ובמידה ולא יקבל מענה למכתבו תחודש פוליסת הביטוח בדיוק באותם תנאים, ופוליסה חדשה תישלח לתובע בהקדם; התובע לא הודיע לסוכן הביטוח על רצונו לערוך כל שינוי בפוליסה הקיימת ולתומו סבר כי פוליסת הביטוח הקיימת חודשה באופן אוטומטי בתנאים זהים; בתאריך 24.9.02 רכב התובע שהיה נהוג בידי בתו, שהייתה נהגת חדשה באותה עת, היה מעורב בתאונת דרכים, ונגרמו לשני הרכבים המעורבים נזקי רכוש רציניים; התובע פנה לסוכן הביטוח, וביקשו לסדר את עניין נזק הרכוש לרכבו אך הופתע מתגובת סוכן הביטוח לפיה אין כיסוי ביטוחי לנזקי התאונה מאחר ובעת התאונה הרכב היה נהוג בידי נהג חדש; סוכן הביטוח הבטיח לתובע הבטחות חוזרות ונשנות לגבי סידור העניין אך לשווא; סוכן הביטוח הינו ידה הארוכה של חברת איילון ופעולותיו מחייבות אותה לכל דבר ועניין; מעשיו ו/או מחדליו של סוכן הביטוח מהווים רשלנות ומנוגדים לכל דין לרבות לחוק החוזים ו/או לחוק השליחות ו/או לפקודת הנזיקין; בעקבות התאונה הוגש נגד בתו של התובע כתב אישום והיא הורשעה בדין. כן הוגשה נגדה תביעת שיבוב ע"י חברת הביטוח שביטחה את הרכב האחר שהיה מעורב בתאונה והיא חויבה לשלם בפס"ד סך של 15,000 ₪; נטען כי לו הייתה פוליסת הביטוח כוללת כיסוי ביטוחי בגין נהג חדש, כפי שכללה בשנה הקודמת, כל נזקי הרכבים המעורבים בתאונה היו מכוסים ע"י חברת איילון; נטען כי הפסדי התובע מסתכמים בסך 89,000 ₪ הכוללים: שווי רכב הקיה משוערך להיום בסך 60,000 ₪, נזקי רכב צד ג' שנפגע בתאונה בסך 16,000 ₪, ניהול הליכים משפטיים בגין התביעה הכספית 10,000 ₪, הוצאות שונות 3,000 ₪. טענות חברת איילון: נטען כטענה מקדמית כי תקופת התיישנות לתביעה לפי פוליסת ביטוח היא 3 שנים, ולפיכך התביעה התיישנה; חברת איילון מודה כי לפי תנאי הפוליסה לתקופה 1.7.01-30.6.02 (להלן: "הפוליסה הראשונה") היה כיסוי ביטוחי לנהג צעיר/נהג חדש וכן מודה כי נתבע מס' 2 היה סוכן הביטוח דרכו הוצאה הפוליסה הנטענת; ביום התאונה לא כללה פוליסת הביטוח לתקופה 1.7.02- 30.6.03 (להלן: "הפוליסה השנייה") כיסוי לנהג חדש/נהג צעיר, וזאת לבקשת התובע, ועל כן לא היה כיסוי ביטוחי לרכב התובע בעת התאונה, וכי פרמיות הביטוח נגבו בהתאם; אם הנתבע מס' 2 הבטיח הבטחות כלשהן בניגוד לתנאי הפוליסה השנייה, הרי על התובע להפנות טענותיו כלפי סוכן הביטוח, אשר יכול היה להבטיח הבטחות אלו בשם עצמו בלבד; כנגד בתו של התובע הוגשה תביעת צד ג' כבר ביום 1.2.04 אולם בת התובע לא העלתה באותו הליך טענה כלשהי נגד חברת איילון ו/או סוכן הביטוח עד מועד הגשת התביעה דנן; ההפסדים הנטענים הינם מוגזמים ולחלקם אין כל אחיזה במציאות. טענות סוכן הביטוח: הסוכן הודה במשלוח המכתב מיום 12.6.02 לתובע אך טוען כי התובע התקשר אליו טלפונית וביקשו לחדש את הפוליסה השנייה ללא כיסוי לנהג צעיר מתחת לגיל 21, וזאת בשל העובדה כי בתו של התובע עברה ללמוד במדינה אחרת ולא תשתמש ברכב המשפחה; לאחר חידוש הפוליסה בשינויים המבוקשים ע"י התובע, הגיע סוכן הביטוח לביתו של התובע ומסר לו את הפוליסה השנייה, תוך שהוא מפנה את תשומת ליבו לעובדה כי אין כיסוי ביטוחי לנהג צעיר מתחת לגיל 21; הנתבע מס' 2 פנה לחברת איילון לאחר התאונה וביקש כי תנסה לעזור לתובע חרף העובדה כי אין כיסוי ביטוחי, אך למרבה הצער, בקשתו נדחתה; מוכחשים ההפסדים הנטענים ע"י התובע לרבות היקפם. בתיק נשמעו ראיות הצדדים עד תום. מטעם התביעה העידו 2 עדים: התובע עצמו ובתו גב' מנאר יונס (להלן: "גב' מנאר"). מטעם חברת איילון העידה עדה יחידה: גב' שמחה דהן (להלן:"גב' דהן") ומטעם נתבע מס' 2 העיד הוא בעצמו. הוגשו סיכומים בכתב והתיק הובא בפניי לצורך מתן הכרעה. בטרם אפנה לסוגיות הדורשות הכרעה, אציין כי חברת איילון טענה להתיישנות התביעה נגדה מאחר ותקופת התיישנות לתביעה על פי פוליסת הביטוח הינה 3 שנים, ותקופה זו חלפה. אינני מקבל טענה זו. התביעה מבוססת בעיקרה על טענה כי אלמלא התרשל סוכן הביטוח ו/או פעל עפ"י שיקול דעתו ללא הסכמת ו/או ידיעת התובע, בעת חידוש הפוליסה השנייה, היה השימוש ברכב מכוסה ביטוחית, כפי שהיה לפי תנאי הפוליסה הראשונה, ולפיכך כל הנזקים שנגרמו לרכבים המעורבים בתאונה היו מכוסים ע"י חברת איילון. קרי, התביעה נגד חברת איילון אינה תביעה לתגמולי ביטוח מכוח הפוליסה השנייה (סע' 31 לחוק חוזה הביטוח) שהרי השימוש ברכב התובע ע"י בתו בעת התאונה לא היה מכוסה עפ"י הפוליסה השנייה, אלא מכוח דיני השליחות ו/או לפי פקודת הנזיקין. אשר על כן, תקופת ההתיישנות הרלבנטית לתביעה דנן אינה 3 שנים כנטען אלא 7 שנים ככל תביעה אזרחית שעילתה אינה מבוססת על זכות במקרקעין (סע' 5(1) לחוק ההתיישנות). מאחר והתאונה נשוא התביעה אירעה ביום 24.9.02 ואילו התביעה הוגשה ביום 23.9.09, הרי שהתביעה הוגשה אומנם בשיהוי רב, ויינתן לכך ביטוי בהמשך, אך היא הוגשה ביום האחרון בטרם התיישנה. הסוגיות הטעונות הכרעה: האם ביטול ההרחבה לנהיגת "נהג חדש" במסגרת חידוש הפוליסה הראשונה נעשה עפ"י הוראת התובע? אם התשובה שלילית - האם בכל הקשור לניהול מו"מ ו/או כריתת חוזה ביטוח יש לראות עפ"י דין בפעולותיו ו/או מחדליו של סוכן הביטוח כמחייבות גם את חברת איילון? מה גובה הפיצוי לו זכאי התובע? לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל החומר הקיים בתיק ביהמ"ש נחה דעתי לדחות את התביעה וזאת מהנימוקים הבאים: גרסת סוכן הביטוח לפיה טרם הנפקת הפוליסה השנייה קיבל הוראה טלפונית מהתובע לבטל את ההרחבה הקיימת לנהיגת "נהג חדש" תוך התניית הכיסוי הביטוחי לנהיגת כל נהג מעל גיל 21, בעל רישיון נהיגה בתוקף, שהוצא לפחות שנה לפני קרות מקרה הביטוח, עדיפה ומהימנה על פני גרסת התובע ובתו בביהמ"ש. שוכנעתי ברמה הנדרשת במשפט אזרחי (מאזן הסתברויות) כי סוכן הביטוח לא פעל בעניין זה על דעת עצמו ו/או לא התרשל בהליך חידוש פוליסת הביטוח, אלא נהג לפי הנחיה שנמסרה לו מהתובע טלפונית בסמוך לפני חידוש הפוליסה הראשונה. אומנם הסוכן הצהיר בסע' 16 ב' לתצהיר תשובתיו לשאלון (מוצג ת/2) כי בתאריך 12.6.02 "...התובע התקשר אליי לטלפון וביקש לבצע את השינוי בנהגים, להסיר את הכיסוי לבתו הצעירה משום שהיא לומדת בירדן ולהשאיר את הכיסוי רק עבור בנו בן ה-22". ומאידך בסע' 6 לתצהיר עדותו הראשית ואף בחקירתו הנגדית העיד הסוכן כי הוא זה שהתקשר לתובע (פרו' עמ' 15 שו' 7-9). בניגוד לטענת התובע איני רואה בכך סתירה הן מאחר וחלפו שנים רבות ממועד אותה שיחה ולא ניתן לצפות בנסיבות העניין כי סוכן הביטוח יזכור מי יזם את השיחה אלא את עצם קיום השיחה. לחלופין, ניתן להסביר זאת הן בחולשת הזיכרון האנושי והן מאחר ועולה מתדפיס פירוט שיחות (נספח ב' לתצהיר עדות ראשית התובע) כי בוצעה על ידי סוכן הביטוח שיחה מהטלפון הנייד שלו לטלפון הקווי בביתו של התובע ביום 12/6/02 בשעה 8:28, דבר התומך בגרסתו כי במקביל למשלוח המכתב לתובע בעניין חידוש התובע, בוצעה באותו יום בערב שיחה בינו לבין התובע, וזאת כאשר מנגד התובע מכחיש קיומה של שיחה כלשהי בין הצדדים וכי לטענתו חידוש הפוליסה נעשה באופן אוטומטי ללא שינויים, כפי שצוין במכתב סוכן הביטוח. יש לציין בעניין זה, כי התובע טוען כי מאחר וצוין בתדפיס השיחות שהוצג כי משך השיחה הוא "0:00:00", הרי שהדבר מעיד שלא קוימה שיחה בפועל. מאידך הבהיר סוכן הביטוח בחקירתו הנגדית כי יזם את השיחה לאחר שהתובע השאיר לו הודעה במשיבון ובמקרה שבו הוא חוזר למס' טלפון שהושאר במשיבון הוא לא מחויב בזמן שיחה, דבר הנתמך בתדפיס השיחות לפיו כל השיחות שבוצעו תחת הכותרת "השבת שיחה ממשיבון" בין התאריכים 6/06/02 -13/06/02 חויבו במשך שיחה "0:00:00". לא הובאה כל ראיה מצד התובע כגון פירוט שיחות של קו הטלפון הביתי שלו במועד הנ"ל הסותר את טענת סוכן הביטוח. מעבר לאמור לעיל, מקובלת עלי טענת הנתבעים כי אין כל היגיון כלכלי כי סוכן הביטוח, יחליט על דעת עצמו לבטל את הרחבת הכיסוי לנהיגת נהג חדש, כשכלל לא נתבקש לכך ע"י המבוטח, ובכך יפגע באינטרס הכלכלי שלו לקבלת פרמיות גבוהות יותר. מאידך, השוואה בין פוליסות הביטוח מלמדת כי בעקבות ביטול ההרחבה נחסך מהתובע סכום שמעל 1,000 ₪ כך שהוראת ביטול ההרחבה מהווה כשלעצמה אינטרס כלכלי של התובע. כמו כן, ישנן אינדיקציות נסיבתיות התומכות בגרסת סוכן הביטוח בסוגיה זו כגון: העובדה שאינה שנויה במחלוקת כי בת התובע החלה ללמוד במדינת ירדן החל מחודש 10/01 כך שסביר שהשימוש על ידה ברכבו של אביה יצומצם משמעותית עקב כך ומאידך הותרת התניית כיסוי ביטוחי לנהיגת נהג מעל גיל 21 לאור העובדה שאינה שנויה במחלוקת לפיה נהג אחיינו של התובע שגילו במועד הרלבנטי לתביעה מעל 21 שנים להשתמש ברכב המבוטח. מעדות גב' דהן בביהמ"ש מתחזקת המסקנה כי ביטול ההרחבה שהייתה בתוקף בפוליסה הראשונה לא נעשה בטעות מצד סוכן הביטוח ו/או חברת איילון. ראשית, העיד סוכן הביטוח בחקירתו הנגדית לעו"ד מוזס כי לאחר השיחה שביצע עם התובע נתן הוראה מפורשת לחברת הביטוח לבטל את ההרחבה לנהיגת נהג חדש והפוליסה השנייה בוצעה בהתאם להוראותיו ודבר עצם קיומה של אותה שיחה הוכח בראיות מספיקות כאמור (פרו' עמ' 19 שורות 18-25). שנית, עולה מעדות גב' דהן בביהמ"ש כי על מנת לבצע חידוש פוליסה באותם תנאים די להיכנס למסך המתאים במחשב וללחוץ על הספרות 2 ו-7 ומאידך אם רוצים לבצע שינוי בפרטי הפוליסה צריך להיכנס לכל הסעיפים כדי לשנות (פרו' עמ' 12 שורות 4-9). עוד עולה מחומר הראיות שאינו שנוי במחלוקת כי בעקבות התאונה הגישה חברת הביטוח מגדל תביעת שיבוב נגד בת התובע לאחר שפיצתה את מבוטחה (נהג הרכב הנוסף שהיה מעורב בתאונה עם בת התובע). תביעה זו (ת.א 3523/04) הוגשה לביהמ"ש כבר ביום 1.2.04 ומנגד התביעה דנן הוגשה רק ביום 23.9.09. לאור הטענות שפורטו לעיל, ניתן היה לצפות כי בת התובע תישלח במסגרת אותה תביעה הודעת צד ג' כנגד חברת איילון ו/או נגד סוכן הביטוח, דבר שלא נעשה, ללא שניתן לכך הסבר כלשהו. יתרה מכך, על אף שנדחתה כאמור הטענה בדבר התיישנות התביעה, הרי שלא ניתן כל הסבר, וכל שכן הסבר סביר, לשיהוי הרב שנקט התובע בהגשת התביעה דנן, דבר שמן הסתם, הכביד שלא לצורך על הוכחת גרסת הנתבעים. וידועה ההלכה לפיה רשאי ביהמ"ש, בתנאים מסוימים, להפעיל את הסמכות המוקנית לו בחוק ההתיישנות ולדחות תובענה מחמת שיהוי, אף אם התובענה הוגשה בטרם חלפה תקופת ההתיישנות (ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים נגד הועדה המקומית לתכנון ולבניה (לא פורסם). סיכום: מכל האמור לעיל, אני מחליט לדחות את התביעה ומחייב את התובע לשלם לכל אחד מהנתבעים שכ"ט בסך 1,500 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה. תביעה נגד סוכן ביטוחמשפט תעבורהרכבביטוח חובהנהג חדשסוכן ביטוח