האם רשאי בית המשפט (הדן בסכסוך) להכריע בשאלה עם הגיעו הצדדים לידי הסכם פשרה ?

האם רשאי בית המשפט (הדן בסכסוך) להכריע בשאלה עם הגיעו הצדדים לידי הסכם פשרה ? סעיף 79 א (ב) לחוק בתי המשפט [ נוסח משולב] התשמ"ד- 1984 מקנה לבית המשפט הסמכות לאשר הסכמה אליה הגיעו הצדדים ולתת לה תוקף של פסק דין: " אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להציע לבעלי הדין הסדר פשרה או לתת לבקשת בעלי הדין תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם" משמע, בית המשפט רשאי לאשר הסכם פשרה מוגמר אליו הגיעו הצדדים. האם רשאי אותו בית המשפט (הדן בסכסוך) להכריע בשאלה עם הגיעו הצדדים לידי הסכם פשרה מקום שבו נטושה מחלוקת בין הצדדים אם המו"מ שבין הצדדים הבשיל לידי הסכם סופי. לטעמי, אף כאשר מבקש בעל דין לאכוף הסכמה וליתן לה תוקף של פסק דין מקום שבעל הדין שכנגד מתנגד לכך וטוען שלא נכרת הסכם כלל, על הצד המבקש להגיש תביעה חדשה בה יתבקש סעד של אכיפת ההסכם. הדברים מקבלים משנה תוקף מקום שבו הכרעה אם הגיעו הצדדים לידי הסכם סופי (דהיינו בשאלה אם נכרת הסכם מחייב) כרוכה בהכרעה בשאלות של פרשנות פסק הדין או בהכרעה במחלוקות עובדתיות מסוימות. כידוע, כאשר מבוקש לבטל הסכם, שעמד ביסוד פסק דין - אשר נתן תוקף להסכם פשרה בין הצדדים, על מבקש הביטול להגיש תובענה עצמאית בעילה של ביטול ההסכם (ראו: עעמ 1370/07 רבקה תחיה קרמר נ' המועצה המקומית אבן-יהודה (, 28.12.2011); עא 5914/03‏ ‏ אפרים שוחט נ' "כלל" חברה לביטוח (01.05.2005)). הרציונל העומד בבסיס הלכה זו הינו כי "הביטול אינו יכול להיעשות בדרך אגב, אינצידנטלית, שתשאיר את הפסק בעינו, ורק תתעלם מתוצאותיו המשפטיות; ביטול הפסק פירושו העברתו מן העולם, שיימחק כאילו לא היה, והדבר מצריך אמנם הגשת תביעה לאותו בית המשפט אשר נתן את הפסק, כדי שיבטלו ..." (ראו: ע"א 143/51 עירית רמת-גן נ' פרדס ינאי בע"מ פ"ד י 1804, 1817). רציונל אחר שעומד בבסיס הלכה זו הוא שפסק דין המאשר הסכם פשרה, נושא הן אופי של פסק דין והן אופי הסכמי (ע"א 116/82 לבנת ואח' נ' טולידאנו ואח', פ"ד לט(2) 729).חוזהשאלות משפטיותהסכם פשרהפשרהסכסוך