האם סוכן מכירות "מורשה" לקבלת כתבי בית דין ? ברע"א 39/89 ג'נרל אלקלריק נ . מגדל חברה לביטוח ואח' נקבע כי: "אין לראות סוכן מכירות, הקונה טובין מחברה זרה ומוכרם בארץ על חשבונו הוא, כ"מורשה העסק אותה שעה מטעם האדם בהנהלת העוסק", אך כאשר מן העובדות עולים סממנים של שיתוף פעולה עסקי בין הנתבע לבין מנהל עסקיו, תגבר הנטיה לראות ב"סוכן המכירות" מורשה. תקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי, בחלקה הרלוונטי קובעת כדלקמן: "היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט". בהתאם לפסיקה, המבחן לשאלה האם המדובר "במורשה" כמשמעותו בתקנה 482(א) הינו מבחן "אינטנסיביות הקשר". כלומר, יש לבחון האם בין הנטען להיותו מורשה לבין הנתבע, קיימת רמה כזאת של קשר עסקי שאינטנסיביות הקשר מקימה הנחה שיעביר לנתבע את דבר קיומם של ההליכים. לצורך כך יש לבחון האם קיימים סממנים של שיתוף פעולה עסקי בין הצדדים. אמנם הפסיקה התייחסה בהרחבה לפירוש המונח "מורשה" לעניין התקנה שבנידון וקבעה ברע"א 2652/94 טנדלר נ. לה קלוב מדיטראנה (ישראל), כי אין לפרש את המונח במשמעות של שלוח דווקא, אלא כאמור, יש לבחון את אינטנסיביות הקשר, בכל עניין ובכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. יחד עם זאת, נקבע באותו מקרה כי סוכן מכירות גרידא, שאין בינו לבין הנתבע שיתוף פעולה עסקי של ממש, אינו בגדר "מורשה". מסמכיםשאלות משפטיותסוכן מכירותכתבי טענות / כתבי בי דין