תביעה נגד שיפוצניק בגין עבודות פיצול דירה לשתי יחידות דיור נפרדות

תביעה נגד שיפוצניק בגין עבודות פיצול דירה לשתי יחידות דיור נפרדות בין הצדדים נחתם ביום 2.4.09 הסכם עבודה לפיו הנתבע יבצע עבודות שונות בדירת התובע ובהן תוספת חדר ומרפסת לרבות עבודות שלד וגמר. ביום 1.6.09 נחתם הסכם עבודה נוסף בין הצדדים לפיו שטח הדירה יפוצל לשני חלקים באופן בו כל שטח יהווה יחידת דיור לפי תכנית אדריכלית וכן צוינו עבודות שונות נוספות שהנתבע יבצע בדירה. לטענת התובע, הנתבע לא עמד בהתחייבותו לביצוע העבודות תוך חודשיים עד שלושה חודשים היינו עד ליום 1.9.09 לכל היותר, על מנת שהדירה תהיה ראויה למגורים. לטענת התובע, העבודות נמשכו זמן ממושך יותר, באופן שגרם לתובע לאובדן הכנסה של דמי שכירות במשך מספר חודשים משתי הדירות יחד ולמעשה טרם הושלמו מלוא העבודות לרבות בניית מרפסת בדירה הקטנה. כן לטענתו, התגלו בדירה ליקויי בנייה, לרבות ליקויי רטיבות כתוצאה מחדירת מים אשר נובעים מביצוע לקוי של עבודות הבנייה והשיפוץ, אשר מפורטים בחוות דעת המהנדס המומחה מטעם התובע, המהנדס מר ב. סדצקי. מנגד, טוען הנתבע כי ביום 20.12.09 סיים את מלוא התחייבויותיו לביצוע העבודות על פי ההסכם וכן הותיר בידי התובע הזכות לביצוע התיקונים הדרושים בהתאם להוראות הדין. לטענתו, כאשר התבקש על ידי התובע לבצע תיקונים, מנע ממנו התובע האפשרות בטענה כי הדירות הושכרו וכי הדיירים אינם מוכנים לביצוע עבודות בעת מגורם בדירות. הנתבע תמך טענותיו בחוות דעת נגדית מטעם המהנדס מר גורמן שרגא. מטעם התובע הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע, וכן תצהירו של מר דוד, שכן המתגורר מעל דירתו של התובע, אשר לא נחקר בפניי נוכח ויתור ב"כ הנתבע על חקירתו למען יעילות הדיון. מטעם הנתבע הוגש תצהיר עדות ראשית של הנתבע. האיחור בביצוע העבודות ואובדן דמי שכירות התובע טוען בכתב תביעתו כי ביקש לבצע את עבודות הבניה והשיפוץ על מנת להשכיר את שתי יחידות הדיור לאחרים. לטענתו, הנתבע התחייב בהתאם להסכם השני ביניהם (מיום 1.6.09) כי העבודות יסתיימו תוך שלושה חודשים לכל המאוחר, כלומר עד ליום 1.9.09, אולם בפועל הנתבע מסר את הדירות לתובע ביום 20.12.2009. כתוצאה מכך השכיר את הדירה הגדולה יותר רק ביום 1.2.10 ואילו הדירה הקטנה יותר הושכרה ביום 1.6.10. לטענתו, האיחור בסיום ביצוע העבודות הינו באחריות הנתבע והוא שהביא לאובדן הכנסה של דמי שכירות במשך שלושה חודשים משתי הדירות יחד. מנגד, טוען הנתבע כי אמנם הסכימו הצדדים שתקופת ביצוע העבודות תעמוד על כשלושה חודשים, אולם התובע ביקש לבצע שינויים על פי התוכנית האדריכלית השנייה, דבר שהביא לשינוי במחיר העבודות ולהארכת תקופת העבודות. כן לטענתו, כמקובל בענף השיפוצים, התמורה משולמת עם התקדמות קצב העבודה, כך שמועדי פירעון השקים העתידיים שניתנו לו, היינו מרץ 2010, מלמדים על שעבודות השיפוץ לא אמורות היו להסתיים לפני מועד זה. לגרסת הנתבע, הוא פעל לסיום העבודות תוך זמן קצר יותר ומסר העבודה ביום 20.12.2009. בדיון נחקר התובע ובחקירתו מסר כי: "ש: מפנה לסעיף 10 שאתם עשיתם הסכם לפיצול של הדירות, וצירפתם נספח ח' לכתב התביעה, זה נספח שלא צורף לתצהיר עדות ראשית של התובע. מתי עשיתם את הנספח הזה. ת: כתוב ביום 17/8/09. ש: אתה טענת שההסכם הראשון צריך להסתיים בעוד 3 חודשים? ת: כך הוא הבטיח. ש: אם חתמתם על ההסכם ביום 1/6 הוא אמור לסיים לך ביום 1/9 נכון? ת: כן. ש: אתה חותם איתו ב - 17/8/09 על שינויים ואתה מצפה שהוא יגמור את זה ביום 1/9? הרי חתמת איתו רק ב - 17/8 איך אתה מצפה שיסיים ביום 1/9 הרי ביקשת עוד דברים? ת: הוא יכול להכניס עוד פועלים, ולסיים." ( שורות 15-25 בעמוד 10 לפרוטוקול הדיון) ובהמשך : "ש: מפנה לסעיף 17 לתצהירך, אני מקריא לך שבו אתה אומר באמצע הפסקה שביום 29/9 אתה מבקש שהוא יעשה עוד דברים, ואתה מצפה שהוא יסיים ב - 1/9? ת: הוא הבטיח לסיים את העבודה, ויכול להכניס פועלים שיעזרו לו. ש: אני מדבר ספציפית לסעיף זה אתה מבקש לאחר 3 חודשים ביום 29/9 יכולת לומר לו לצאת מהבית? ת: הוא לא נתן מפתחות. ש: כי אתה ביקשת עוד שינויים והוא הסכים לעשות עוד שינויים. אם אדם מבקש מקבלן לעשות שינויים אחרי ההסכם, יש הגיון שהמועד שיסיים יתאחר? ת: מקובל. אבל, למה להשאיר ליקויים למה שאנשים יסבלו." (שורות 30-32 בעמוד 10 לפרוטוקול דיון מיום 7.5.2013, שורות 1-6 בעמוד 11 לפרוטוקול הדיון) הנתבע העיד מנגד כי: "ש: ב- 20/12/09 נספח כ"א ואני מקריא: "מאחר ונעשה טעות בתוכנית וכו'" הסבר לי איזה טעות היתה אם אתה זוכר? ת: אני הבאתי אדריכלית מטעמי, רבנית אחת, היא עשתה טעות בתוכניות, הבאתי לו כמה סקיצות של תוכניות והתובע החליט לפי תוכנית מסויימת ואמרתי לו שלא נלך על פי התוכנית שהוא בחר ואז הצעתי לו שנלך על תוכנית קטנה יותר ואמרתי לו שמגיע לו החזר של 30 אלף ₪. ש: מי עשה את הטעות אתה או האדריכלית? ת: זו לא טעות של עבודה שעשינו אלא כשנתתי הצעת מחיר על עבודה גדולה יותר, והוא שילם לי והיו שתי תוכניות על שני בתים ואח"כ שינינו לדבר קטן יותר על כן החזרתי לו." ( שורות 23-31 בעמוד 19 לפרוטוקול הדיון) אין מחלוקת כי לאחר חתימת ההסכם השני בין הצדדים, נעשו שינויים בביצוע העבודות אשר אף באו לידי ביטוי בכתב. המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה מהו מועד סיום העבודות המוסכם. בעוד שהתובע טוען כי היה על הנתבע לסיים ביצוע מלוא העבודות עד ליום 1.9.2009, טוען הנתבע כי בין לבין ביקש התובע שינויים בעבודות שונות ולאחר ביצועם סגרו הצדדים חשבון במסמך מיום 20.12.13 בהסכמת התובע ובידיעתו. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, הגעתי למסקנה כי אין זה סביר כי מועד השלמת ביצוע העבודות יוותר באותו המועד כטענת התובע, אף אם הסכמת הצדדים על שינוי מועד השלמת ביצוע העבודות לא קיבלה ביטוי בכתב. על כן, איני מקבל את טענת התובע בהקשר זה. מהראיות עולה, כי מועד סיום העבודות היה נעוץ בנסיבות שונות אשר כללו גם את הצוך בביצוע עבודות נוספות וכן שינוים הנוגעים לתוכנית האדריכלית. אין בידי לקבל טענת התובע לפיה נגרם איחור במסירת הדירות נוכח טעות שנעשתה על ידי אדריכלית מטעם הנתבע (כפי שעלה מחקירת הנתבע), שכן לא הוכח כי שינוי זה היה נעוץ בנתבע או במחדל מטעמו. יש לזכור, כי ממילא, התובע עצמו ביקש מספר פעמים שינויים בתוכניות ובנוסף לכך הסכים לסגירת חשבון ולמסירת העבודות כפי שבא לידי ביטוי במסמך מיום 20.12.2009. המסמך מיום 20.12.2009 נחתם בהסכמת הצדדים ועניינו סגירת חשבון לאחר סיום ביצוע העבודות למעט בניית הסוכה לדירה הקטנה אשר אותה התחייב הנבתע לבצע. מסמך זה תומך בגרסת הנתבע לפיה יש לראות ביום 20.12.2009 כמועד מוסכם לסיום ביצוע העבודות תוך סגירת חשבון. לאור מכלול הראיות, בכללן עדות התובע עצמו, מצאתי כי התובע לא הוכיח טענתו לאיחור בביצוע העבודות. משכך אין התובע זכאי לפיצוי בגין הנזק הנטען לאובדן דמי שכירות (וממילא, אין צורך לבחון שאלת קיומו של נזק מסוג זה, וכן היקפו). על כן התביעה בגין ראש נזק זה, נדחית. ליקויי הבנייה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הנדסת הבניין, מונה המהנדס מר אורמן דן אשר הגיש חוות דעתו, במסגרתה העריך הליקויים בסך של 39,500 ₪ (לא כולל מע"מ) וזאת לאחר שביקר בדירה ועיין בחוות הדעת המומחים מטעם הצדדים תוך פירוט קביעותיו בנושאים השנויים במחלוקת הנמצאים בתחום מומחיותו. בעקבות שאלות הבהרה שנשלחו למומחה, חולק הנתבע על קביעותיו של המומחה מטעם בית המשפט במספר סעיפים. בניית הסוכה (מרפסת) בהתאם להסכמות בין הצדדים, על הנתבע היה לבנות מרפסת שתשמש כסוכה לדירה קטנה, אולם זו לא נבנתה. הנתבע טוען כי הסיבה שבעטיה טרם נבנתה המרפסת נבעה מאי הצגת היתר בנייה כחוק ולנוכח התנגדות השכן בקומה התחתונה לביצוע המרפסת. עיון במסמך מיום 20.12.2009 מעלה כי במסגרת סגירת החשבון עם התובע, התחייב הנתבע לסיים את בניית הסוכה לדירה הקטנה בהקדם. מומחה בית המשפט בחוות דעתו העריך עלות בניית המרפסת ללא עלויות תכנון והגשת היתר בניה בסך של 11,000 ₪. התובע חולק על קביעת המומחה בטענה כי העלויות לבניית מרפסת הינן גבוהות יותר מקביעת המומחה מאחר ונדרשות עבודות מורכבות לשם כך. בתשובות לשאלות ההבהרה שנשלחו למומחה ע"י התובע, השיב המומחה כי לא הומצאה לו תכנית קונסטרוקציה כך שהעריך כי ניתן לבנות הסוכה בהשענה על קיר הבית ודופן המרפסת הקיימת וכן לא הומצא לו ההסכם בין הצדדים לבניית המרפסת לרבות המחיר שנדרש בגינה. לעניין זה טען הנתבע כי אם יוצג בפניו היתר בניה ותוכנית בניה כדין, כפי שהתחייב התובע, יעמיד את שירותיו לאלתר לכך, ויבנה את המרפסת כפי שהוסם בין הצדדים. חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ותשובותיו לשאלות ההבהרה בנושא המרפסת הינן מפורטות ומלאות והמומחה התייחס באופן ענייני לעלויות הנוגעות להקמת המרפסת. לאחר עיון בחוות דעת המומחים בסוגיה ו, מצאתי לנכון לקבל את עמדת המומחה מטעם בית המשפט, לרבות העלויות שנקבעו במסגרתה. מובן, כי אין מקום בשלב זה לאפשר לנתבע לבנות הסוכה שכן דבר זה יביא להתמשכות ההליכים והמחלוקות בין הצדדים, כאשר מותב לנתק היחסים בין הצדדים בדרך של הכרעה במחלוקת הכספית. לפיכך, בשל אי בנייתה של הסוכה, יש לפצות את התובע בגין העלויות הנוגעות לבניית הסוכה, כמפורט בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, בסך של 11,000 ₪. ליקויים בדלתות המומחה מטם בית המשפט קבע בחוות דעתו כי יש לפצות את בעל הדירה בגין מזקף ראש נמוך ב-5 ס"מ מהגובה הנדרש וכי מדובר בליקוי הנוגד את הוראות התקן. בתשובה לשאלות ההבהרה, השיב המומחה כי אין צורך להחליף דלתות פנים ודלתות כניסה. התובע חולק על קביעת המומחה בהקשר זה בטענה כי המומחה חרג מסמכותו בקביעתו שכן היה עליו לקבוע עלות תיקון הפגם ולא לקבוע האם קיים צורך הנדסי לתקן את הפגם. אין בידי לקבל טענה זו לחריגה מסמכות. בבדיקה מעמיקה Xך המומחה לאחר ביקור בדירה, התרשם המומחה כי ההתחייבות כללה החלפת משקופים בפתחים קיימים ללא הגדלת הפתחים ומשלא הוכיח התובע כי הוזמנה עבודה זו של הגדלת הפתחים, אין בכך כל ליקוי לו אחראי הקבלן. באשר לדלת ביטחון שהותקנה במקום דלת אלומיניום, חולק התובע על מסקנת המומחה אשר קבע כי הותקנה דלת ביטחון שהיא עדיפה על דלת אלומיניום כפי שנקבע בהסכם בין הצדדים מיום 2.2.2009 וכי אין בהתקנתה ליקוי המחייב שינוי. בתשובות המומחה לשאלות הבהרה מטעם התובע השיב המומחה כי היה על התובע לקבל אישור להחלפת הדלת שהוסכם עליה. התובע טוען כי הואיל והדלת הותקנה כדלת חוץ ועל כן אינה עמידה בגשמים ונהרסת בקלות ומשלא קיבל הנתבע הסכמת התובע להתקנתה, יש לחייבו להחליפה. מנגד, טוען הנתבע כי הדלת הוחלפה לבקשת התובע וכי הדלת שהותקנה יקרה יותר מדלת האלומיניום אשר סוכם עליה בהסכם הראשון מיום 2.4.2009. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסקנות המומחה מטעם בית המשפט, הגעתי למסקנה לפיה אין לקבל טענת התובע. לא סביר, כי הנתבע על דעת עצמו יפעל להחלפת דלת יציאה בעלות גבוהה הרבה יותר מעלות הדלת שהוסכם עליה בהסכם הראשון, בפרט נוכח העובדה כי לאחר ההסכם הראשון בין הצדדים נעשו מספר שינויים. מה גם, שמחוות דעת המומחה עולה, כי הדלת שהותקנה עדיפה יותר מדלת אלומיניום ועל כן התרשמתי כי סביר יותר שהיתה הסכמה בין הצדדים להחלפת הדלת ולכן אין המדובר בליקוי שבגינו יש לחייב את הנתבע. ליקויים בריצוף המומחה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו כי יש לתקן הליקוי על ידי הדבקת אריחי קרמיקה בסלון ובמטבח. בתשובותיו לשאלות ההבהרה ציין כי הביא בחשבון שניתן לרצף עם אריחים כדוגמת הקיים, אולם אם לא ניתן להשיג אריחים זהים יש לרצף גם את המסדרון הגבוה. התובע חולק על מסקנות המומחה בטענה כי קביעת המומחה תביא לפגם אסתטי שכן בחדר הנוסף קיים ריצוף שונה אשר גם אותו יש לפרק ולהחליף על מנת שהדירה לא תהיה עם טלאים בריצוף. על כן לטענתו, יש לקבל את קביעת המומחה מטעם התובע בהקשר זה. איני מקבל את טענת התובע בהקשר זה. המומחה מטעם בית המשפט מודע לגודל היחידה ולאופן חלוקתה. לו סבר המומחה כי יש לפרק גם את קטע החדר הנוסף, היה קובע זאת במסגרת תשובתו לשאלת ההבהרה שנשאל בהקשר זה. אכן, יש בסיס לטענת התובע לפיה בחלוף השנים סביר שלא יימצאו אריחים תואמים. לעניין זה התייחס המומחה מטעם בית המשפט במסגרת תשובותיו לשאלות הבהרה והוסיף לעלויות הנוגעות לריצוף סך של 600 ₪ לצורך פירוק והתקנת אריחים גם בקטע המסדרון. כמו כן נוספו, במסגרת התשובות לשאלות הבהרה, גם סך של 600 ₪ בגין תיקוני מסטיק אקרילי מעל הפנלים ותיקוני צביע עם מכלול וסך של 300 ₪ להתאמת גובה הדלתות. ליקויי רטיבות המומחה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעתו כי קיימת רטיבות בתקרת חדר שינה, אשר עלות תיקונה עומד על סך של 2,750 ₪ ובהמשך לשאלת הבהרה שנשאל הוסיף כי בהיעדר אריחים רזרביים, יש להוסיף לעלות התיקון סך של 1,500 ₪, כך שעלות התיקון תעמוד על סך של 4,250 ₪. ליקויים בחדר הרחצה באשר לליקויים שנמצאו בחדר הרחצה בשתי יחידות הדיור אשר כללו היעדר אפשרות לשימוש סביר באסלה נוכח התקנת כיור קרוב וכן צפיפות בלתי סבירה, קבע המומחה מטעם בית המשפט כי עלות התיקון תעמוד על סך של 700 ₪ ביחס לכל אחת מיחידות הדיור ובסך הכל 1,400 ₪. בתשובות לשאלות הבהרה השיב המומחה כי אילו השינוי שתוכנן ביחידת הדיור הקטנה נעשה על דעת הקבלן עצמו הרי שעלות החזרת המצב לקדמותו הינה בסך של 2,500 ₪ וציין כי השינוי שתוכנן חייב הוצאה כספית נוספת של רכישת אמבט והתקנתו כולל אביק וקופסת דלוחין נוספת ועל כן לא סביר כי הקבלן עשה זאת על דעת עצמו ונשא בתשלום עבור השינוי. לאחר עיון מדוקדק בחוות דעת המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ולאחר עיון בטענות הצדדים ועדותם במסגרת חקירתם הנגדית בפניי, הרי שסביר כי השינויים בחדר הרחצה נעשו ביוזמת התובע ובאישורו ועל כן אין לחייב את הנתבע בעלות החזרת המצב לקדמותו. כפי שכבר קבעתי, חוות הדעת של המומחה, מר אורמן דן, הינן חוות דעת מפורטות ומלאות והמומחה התייחס באופן ענייני לכל ליקוי ולכל טענה שהועלתה בחוות הדעת מטעם הצדדים ביחס לדירה. לפיכך, באשר לקיומם של ליקויים בדירות התובע, לאחר שבחנתי את חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, ואת תשובותיו לשאלות ההבהרה, אני מוצא לנכון לקבל את האמור בהן. תיקון הליקויים באשר לליקויי הבניה טוען הנתבע כי יש לאפשר לתקן הליקויים שנמצאו בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט במסגרת תיקוני בדק הבית. בנסיבות העניין, בפרט לנוכח חוסר האמון הקיים בין הצדדים, אני סבור כי אין לחייב את התובע במתן אפשרות לביצוע התיקונים על ידי הנתבע. אף התרשמתי, כי הנתבע לא פעל לביצוע כלל התיקונים, ובפרט שעה שהכחיש קיומם של חלק מהליקויים שנמצאו. על כן זכאי התובע לפיצוי כספי בגין עלות תיקון הליקויים לדייר, ובכך יתאפשר לו לפנות לבעלי מקצוע מטעמו לתיקון הליקויים. לפיכך יחושב הפיצוי בהתאם למחירי קבלן מזדמן. מעבר לנדרש אציין כי בהתחשב בגובה הפיצוי המגיע לתובע בגין הליקויים, שאינו גבוה, והואיל ותיקון על ידי הנתבע עלול לגרום להמשך הסכסוך ככל שהתובע לא יהיה שבע רצון, ואף יחייב פיקוח נוסף על זה שנקבע בחוות דעת המומחה הכרוך בהוצאות נוספות לצדדים, ואולי אף התדיינות נוספת בבית המשפט, הרי שבכל מקרה מוטב לנתק את הקשר בין הצדדים ולפסוק פיצוי כספי לתובע בשווי עלות תיקון הליקויים באמצעות קבלן מזדמן. טרחה, טרדה ועוגמת נפש קביעת שיעור הפיצויים בגין טרחה, טרדה ועגמת נפש בשל ליקויי בנייה מחייבת התייחסות לשיקולים הבאים: טיב הנכס בו נפלו הליקויים - האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בבית; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר ששקלתי את מלוא השיקולים הנוגעים לפיצוי בגין טרדה, טרחה ועוגמת נפש, בשים לב לקביעת המומחה מטעם בית המשפט לפיה אין צורך לפנות את הדירה כדי לתקנה ובשים לב לכך שהדירה מושכרת לדיירים, אני מעמיד את הפיצוי לתובע בגין טרחה, טרדה ועוגמת נפש על סך של 2,000 ₪. השבת תשלום בסך 30,000 ₪ בתביעתו עותר התובע להשבת תשלום בסך של 30,000 ₪ אשר הותיר הנתבע ברשותו. בסיכומי הנתבע נטען בהקשר זה כי עוד בקדם המשפט הראשון נעתר הנתבע להשיב לתובע הסכום האמור. הואיל ומוסכם בין הצדדים על השבת התשלום ומשלא הושבה עד למועד זה חרף ההסכמה, מורה בית המשפט לנתבע להשיב לתובע ההמחאה בסך 30,000 ₪ בהתאם להתחייבותו מיום 20.12.09 ובהתאם להסכמתו בדיון שנערך בפניי. סיכום סיכום הסכומים האמורים, שעל הנתבע לשלם לתובע, אשר עומד על סך של 39,500 ₪ לפי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, בתוספת סכומים שונים העולים מתשובות המומחה לשאלות הבהרה, בסכום של 3,000 ₪ (סה"כ 42,500 ₪) בתוספת 25% לביצוע באמצעות קבלן מזדמן (כפי קביעת המומחה מטעם בית המשפט) עומד על סך של 53,125 ₪. בתוספת מע"מ, עומד הסכום האמור על סך 62,688 ₪. מדד תשומות הבנייה למגורים עמד בחודש 2/12 על 101.6 נקודות וכיום עומד על 105.8. לפיכך, בתוספת הצמדה למדד תשומות הבנייה מחודש 2/12 עומד הסך האמור על סך של 65,279 ₪. לסכום האמור יש להוסיף את הסך של 2,000 ₪ שנפסק בגין טרחה, טרדה ועוגמת נפש. לפיכך, על הנתבע לשלם לתובע, בתוך 30 יום, את הסך של 67,279 ש"ח. כמו כן, על הנתבע להשיב לתובע את ההמחאה בסך 30,000 ₪ וזאת תוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין. בשים לב להוצאות שהיו לתובע, לרבות בתשלום אגרת המשפט, קבלת חוות דעת מומחה והשתתפות בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט, ובשים לב לתוצאות ההליך (לרבות ההפרש בין סכום התביעה לסכום שנפסק בפסק הדין), אני מעמיד את הסכום שישולם על ידי הנתבע לתובע בגין הוצאות המשפט, על סך של 7,500 ₪. בנוסף, הנתבע ישלם לתובע סך של 10,620 ₪, בגין שכר טרחת עורך דין. פיצול דירה / מקרקעיןמקרקעיןשיפוצניקיחידת דיור