ראומטולוגיה אחוזי נכות: 10 אחוזי נכות בגין תסמונת כאב כרונית עם השפעה קלה על כושר הפעולה הכלכלי. תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"). רקע כללי התובעת ילידת 1977, נפגעה בתאונת דרכים ביום 7/1/2010, כאשר רכב פגע ברכבה מאחור כשהרמזור התחלף מאדום לירוק. יום למחרת התאונה פנתה התובעת לבדיקה בטר"מ, וכעבור שבוע היא פנתה לחדר מיון בבית חולים בשערי צדק, שם היא עברה בדיקות ושוחררה באותו יום. תחום הראומטולוגיה בתחום הראומטולוגיה מונה פרופ' מרדכי פרס כמומחה מטעם בית המשפט. בחוות דעתו מציין פרופ' פרס כי לאור סיפור מחלתה של התובעת, תוצאות בדיקתה על ידו, ולימוד המסמכים הרפואיים, אין ספק שהיא סובלת מתסמונת כאבים כרונית החופפת לפיברומיאלגיה, בנוסף לנזקים דיסקליים בעמוד השדרה. פרופ' פרס מציין כי בבדיקתו נמצאו כל נקודות הטריגר בצד הימני של גופה של התובעת רגישות מאוד, ובסה"כ נמצאו 14 מתוך 18 נקודות הטריגר רגישות מאד. פרופ' פרס מוסיף כי, המסמכים הרפואיים של התובעת אינם מעידים שהיא סבלה מתסמונת כאבים כרונית לפני התאונה; לעומת זאת, התאונה עם חבלת צליפת שוט שגרמה לה נזק דיסקלי משמעותי, יכולה להיות בהחלט הגורם לתסמונת כאב כרונית, החופפת לפיברומיאלגיה שהתפתחה אצלה לאחר התאונה. פרופ' פרס מוסיף כי הוא מעריך חומרת תסמונת הכאב הכרונית של התובעת כיום, כשהיא אף מתפקדת ונוהגת במגבלות, כמתאימה לסעיף 35 (1) (ב) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי, בדבר השפעה קלה על כושר הפעולה הכלכלי, בשיעור 10%. פרופ' פרס מוסיף ומציין כי להערכתו, אי-כשירותה של התובעת לעבודה רצופה מול המחשב, כפי שנקבע ע"י ד"ר ברזילי, כולל קריאה במחשב, לא קשורה רק לפגיעתה בתאונה, אלא קשורות ללא ספק גם לדיסלקציה שאובחנה אצלה בגיל 9. עוד צוין על ידי פרופ' פרס כי, מחלת הפיברומיאלגיה אינה מחלה סטטית; היא גם לא מחלה מתקדמת, וצפויות לתובעת תקופות החמרה, אבל גם תקופות שיפור בסימפטומים, כפי שקורה ברוב חולות הפיברומיאלגיה הסובלות מפיברומיאלגיה קלה מאד, המתאימה לסעיף 35 (1)(א), ולכן הוא ממליץ להכיר בתאונה כגורם להתפתחות פיברומיאלגיה ונכות בשיעור 10%. פרופ' פרס מוסיף כי, מומלץ שהתובעת תצא לעבודה סדירה, שאינה צריכה ישיבה רצופה מול מחשב, שכן חולי פיברומיאלגיה ותסמונת כאב כרוני שמפסיקים לעבוד, סובלים מהחמרת הסימפטומולוגיה, המתבטאת כידוע בהתגברות הכאבים והעייפות. כמו כן ממליץ פרופ' פרס שהתובעת תתמיד בפעילות גופנית יום יומית באופן קבוע בכל גיל ושלא תעלה במשקלה. סיכום הנכות הרפואית יוצא, אפוא, כי לתובעת נכות רפואית צמיתה בתחום האורתופדיה בשיעור 5%, ובתחום הראומטולוגיה בשיעור 10%, וסה"כ נכות רפואית 14.5%. שיעור הפיצויים הפסדי שכר וגריעה מכושר ההשתכרות בתצהירה מציינת התובעת כי היא אדריכלית בהכשרתה, בוגרת האקדמיה לאמנות בבצלאל. במהלך עדותה מסרה התובעת כי על אף לימודיה אין לה רישיון פורמאלי לעסוק באדריכלות (ראו: עמ' 18 לפרוטוקול, ש' 12 - 14). לפני התאונה עבדה התובעת כשכירה במשרד אדריכלות אלי רכס במשך שנתיים. בתלושי השכר שצירפה לתצהירה עולה כי שכרה עמד לפני התאונה על 6,750 ₪ נטו לחודש בממוצע. מספר ימים לפני התאונה, ביום 31.12.2009, הפסיקה התובעת את עבודתה אצל האדריכל אלי רכס, ותכננה לעבור לעיר תל אביב. בתצהירה מציינה התובעת כי בשל התאונה והפגיעות הקשות מהן היא סובלת, עד היום לא הצליחה לחזור לשוק העבודה ולעבוד במקצוע האדריכלות; היא אינה יכולה לשבת מול המחשב לזמן ארוך, ולכן אינה יכולה לעבוד בעבודה הדורשת דרישה מינימלית זו; מאז התאונה ועד לחודש יוני 2013 היא כלל לא השתכרה. במהלך עדותה עלה כי במהלך תקופה זו התובעת עזרה לחברה שלה בפרויקט מסוים, ולאחר מכן, בחודש יוני 2013, היא פתחה תיק "עוסק פטור", משום שהתחילה לעבוד על פרויקט מסוים. התובעת הגישה מטעמה תצהיר של האדריכל אלי רכס . בתצהירו מציין מר רכס כי התובעת אדריכלית מוכשרת, וכי הוא מינה אותה כאחראית על מספר פרויקטים גדולים; התובעת גילתה אחריות על תכנון המבנים, תיאום בין היועצים השונים, והיקף עבודתה היה שווה ערך לעבודה של שני עובדים; שכרה של התובעת היה שכר של עובדת מתחילה, שבדרך כלל היה עולה לאחר 3-4 שנות עבודה לכ- 8,000 ₪ נטו בחודש. הנכות התפקודית בנסיבות העניין, בשים לב לאופי ומהות עיסוקה של התובעת, הנכות המזערית שנקבעה לה בתחום האורתופדיה בגין הגבלה קלה מאד בעמוד שדרה צווארי, קביעותיו של המומחה בתחום הראומטולוגיה, פרופ' פרס, שלפיה מומלץ שהתובעת תמשיך בעבודה סדירה כאדריכלית, וכי הקושי של התובעת לשבת מול המחשב קשורה לא רק לפגיעתה בתאונה, אלא קשורה ללא ספק גם לדיסלקציה שאובחנה אצלה בגיל 9, סבורני כי סביר להעמיד את נכותה התפקודית של התובעת על 10%. בסיס השכר בנסיבות העניין, סבורני כי סביר להעמיד את בסיס השכר של התובעת על פי השכר הממוצע שלה לפני התאונה, בסך 6,750 ₪ נטו בחודש כשהוא צמוד להיום, סך של 7,300 ש"ח. כאמור, התובעת הייתה בת 33 בעת התאונה; היא בעלת הכשרה כאדריכלית, אך ללא רישיון פורמלי לעסוק באדריכלות; לפני התאונה היא השתלבה בעבודה ואף הצליחה בה ובגין כך היא השיגה שכר ממוצע בסך 6,750 ₪ בחודש. סבורני כי בשים לב לגילה של התובעת בעת התאונה וההיסטוריה התעסוקתית שלה, אין מקום לסטות מהשכר שהשיגה בפועל לפני התאונה כשהוא משוערך להיום, סה"כ 7,300 ש"ח בחודש. חישוב הפסדי השכר אמנם התובעת הציגה אישורי מחלה בגין 9 חודשים לאחר התאונה, וד"ר רוזנר אף אישר לה אי-כושר בשיעור 100% בגין תקופה זו, ואולם סבורני כי מחומר הראיות עלה שאין זה סביר לייחס את העדר עבודתה של התובעת במשך תקופה כה ארוכה לפגיעתה בתאונה. כאמור, מחומר הראיות עולה כי התובעת סיימה את עבודתה במשרד האדריכל רכס מספר ימים לפני התאונה, ותכננה לעבור להתגורר בעיר תל אביב; בעדותה מסרה התובעת כי לאחר התאונה, היא לא חיפשה עבודה, בין היתר, משום שביקשה לנוח לאחר המעבר לתל אביב (ראו: עמ' 20 לפרוטוקול, ש' 9 - 11). זאת ועוד, סבורני כי בשים לב לנסיבות ואופי פגיעתה של התובעת בתאונה כמתואר על ידי המומחים, ולנוכח נכותה הרפואית והקביעות בעניין נכותה התפקודית, אין זה סביר לייחס את העדר עבודתה של התובעת במשך תקופה כה ארוכה בגין פגיעתה בתאונה, זאת גם במיוחד לנוכח טענת התובעת שההחמרה במצבה חלה חודשים רבים לאחר התאונה. בנסיבות אלה, סבורני כי סביר לחשב את הפסדי השכר של התובעת על פי הנכות התפקודית שנקבעה לעיל בשיעור 10% ובסיס השכר שלה בסך 7,300 ₪. סה"כ יש לפסוק לתובעת בגין הפסדי העבר 36,000 ₪ בצירוף ריבית מאמצע התקופה, סה"כ 37,000 ש"ח. אשר לעתיד בנסיבות העניין יש לפסוק לתובעת בגין גריעה מכושר השתכרות סך של 175,000 ₪ במעוגל. סכום זה משקלל חישוב אקטוארי מלא לפי נכות תפקודית בשיעור 10%, בסיס שכר של 7,300 ₪ ומקדם היוון מתאים עד גיל הפרישה (67). הפסד הפרשות סוציאליות על פי הפסיקה, ניזוק זכאי לפיצוי בגין הפסד פנסיה, או הפסד תנאים סוציאליים. נקבע כי: "שני ראשי הנזק - תשלומי פנסיה מזה ותנאים סוציאליים מזה - הינם חלופיים; אין לפסוק פיצוי בשניהם במקביל, כי אם לבחור אחד מהם" (ע"א 9079/04 לילך אלון נ' חגי אופר, מיום 15.4.07). מהפסיקה עולה כי סביר לפסוק בגין הפסד תנאים סוציאליים 10% מהפסדי השכר (ראו: ע"א 7548/13 דיווי נגד כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' (27.1.2014). יוצא, אפוא, כי התובעת זכאי לפיצוי בגין הפסד הפרשות סוציאליות בסך של 21,200 ₪ במעוגל. נזק לא ממוני בנסיבות העניין, יש לפסוק לתובעת סך של 26,000 ₪, בהתאם לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב הפיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו-1971. סכום זה משקלל נכות רפואית בשיעור 14.5%. הוצאות ועזרת הזולת בנסיבות העניין, בשים לב לאופי פגיעתה של התובעת, נכותה הרפואית והתפקודית, סבורני כי סביר לפסוק לה בגין הוצאות ועזרת הזולת סכום גלובלי בסך של 15,000 ₪. סוף דבר לנוכח כל האמור, הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן: א. הפסד השתכרות בעבר 37,000 ₪ ב. גריעה מכושר השתכרות לעתיד 175,000 ₪ ג. הפסד הפרשות סוציאליות 21,200 ₪ ד. נזק לא ממוני 26,000 ₪ ה. עזרת זולת והוצאות 15,000 ₪ סה"כ: 274,200 ₪ לסכום זה יצורף שכר טרחת עו"ד בשיעור 13% ומע"מ והחזר אגרה. הסכום ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן, הוא ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום. נכותפיברומיאלגיהרפואהאחוזי נכות