הסכם הפצה: נטען כי הפקיעה נקודות הפצה מהקו ולא השיבה אותן מבלי לתת נימוקים בפני תיק הכולל תביעה שהגיש התובע נגד הנתבע על סך של 895,197 ₪ ותביעה שכנגד על סך 123,478 ₪, אולם פסק הדין החלקי ניתן אך ורק בהתייחס להסדר הדיוני בין הצדדים אשר קיבל תוקף של החלטה. התובע היה מפיץ מוצרים של הנתבעת שהיא חברה העוסקת בייצור ובשיווק של מוצרי חלב באמצעות מפיצים כגון התובע. ביום 30/4/09 נחתם הסכם הפצה בין התובע לבין הנתבעת (להלן "הסכם ההפצה"). לטענת התובע, הנתבעת הפרה את הסכם ההפצה, ולטענת הנתבעת, התובע הוא שהפר את הסכם ההפצה. במבוא לכתב התביעה המתוקן (אשר מופיע בתיק האלקטרוני בבקשה מס' 8), נטען בין היתר כי הנתבעת ונציגיה חסמו את התובע מלהרחיב את הקו שלו, בכך שחסמו אותו מלפתח את הקו ומליצור נקודות חלוקה חדשות. התובע העביר 30 לקוחות חדשים לפתיחה, אך הנתבעת לא הסכימה לפתוח אותם בלי לנמק מדוע. בכתב ההגנה המתוקן נטען בין היתר כי על פי הוראות הסכם ההפצה, אין לתובע זכות קנויה להוסיף נקודות חלוקה חדשות לקו החלוקה שלו ללא אישור הנתבעת. כמו כן נטען כי התובע לא יצר נקודות חלוקה חדשות שלא היו בתחומם של מפיצים אחרים ו/או שלא קיבלו את התוצרת מהנתבעת קודם לכן. כך נטען כי 30 הלקוחות שאליהם התייחס התובע בכתב התביעה הם לקוחות קיימים של הנתבעת. ההסדר הדיוני בבקשת הנתבעת מיום 30/10/12 הוצע הסדר דיוני שלפיו הדיון בתובענה יפוצל, כך שבשלב הראשון יתקיים דיון בשאלה האם קיימת למשיב זכות קנויה לפיתוח נקודות הפצה ו/או רשימת לקוחות נוספים על אלה שהיו קיימים לו במועד שבו רכש את קו ההפצה. כמו כן הוצע כי השלב השני יתנהל לאור החלטת בית המשפט בשלב הראשון ובכפוף לה. התובע הסכים לפצל את הדיון בהתאם להסדר הדיוני, אך הסתייג מדיון בזכותו הקנויה לפתח את הקו. לטענת התובע בתגובתו, מדובר במצב שבו נציגי הנתבעת הפצירו בו לפתח את הקו, לרכוש משאית ולשכור נהג נוסף כדי למכור את מוצריהם בנקודות מכירה נוספות - נקודות אשר נשללו מהתובע לטענתו בשלב מאוחר יותר, ולמרות הבטחות נציגי הנתבעת להשיבן, לא נעשה דבר. בתשובת הנתבעת לתגובה נטען כי הטענות המופיעות בתגובת התובע, מקומן להתברר אם בכלל בהליך הדיוני עצמו, ולכן ולנוכח הסכמת התובע, יש לתת החלטה על פיצול הדיון. נוסח ההסדר הדיוני שפורט בתשובה לתגובה היה זהה לנוסח המקורי, פרט לכך שלפי הנוסח המתוקן השאלה שבמחלוקת היא זכותו של התובע ולא זכותו "הקנויה" של התובע. בדיון שהתקיים ביום 25/2/13, שאל הח"מ את באי כוח הצדדים האם הוסכם לנהל דיון אך ורק על מה שצוין בבקשה לפיצול הדיון. מתשובת ב"כ הצדדים השתמע כי הם מסכימים על ההסדר הדיוני, אם כי ב"כ התובעת אמר שהשאלה לדיון היא זכויות התובע "בקווי ההפצה", ואילו ב"כ הנתבע התייחס לזכויות התובע ב"נקודות ההפצה" (תחילת עמ' 13 לפרוטוקול). בתום הדיון שהתקיים ביום 29/4/13 ניתנה החלטה שלפיה על הצדדים להגיש את סיכומיהם בעניין הנקודה הראשונה אגב פיצול הדיון (עמ' 136 לפרוטוקול, ש' 20). לאור כל האמור לעיל, בפסק דין חלקי זה על בית המשפט לבחון אך ורק את השאלה שלהלן המופיעה בבקשה לפיצול הדיון: האם קיימת לתובע זכות לפיתוח נקודות הפצה ו/או רשימת לקוחות נוספת על אלה אשר היו קיימים לו במועד רכישת קו ההפצה על ידו? תצהירים, הוכחות וסיכומים התובע ערך תצהיר עדות ראשית וכן הוגש מטעמו תצהיר עדות ראשית של מר גיא אלעזרי, מנהל בחברת שטראוס שהצהיר כי הוא חברו של התובע וסייע לו להבין את בעיית הפערים בהתחשבנות עם הנתבעת. כן הצהיר מר אלעזרי כי היה נוכח בפגישה שנערכה בחודש 9/9 עם מר יוסי קדמי, שלאחריה התברר לו ולתובע כי אין לתובע כל חוב אצל הנתבעת אלא יתרת זכות. מטעם הנתבעת הוגשו תצהירים של מר יוסי קדמי - מנהל כספים בנתבעת, מר גיל שגב - סמנכ"ל שיווק של הנתבעת וארבעה מפיצים של הנתבעת - מר אמיר תורג'מן, מר לידרמן ליכטמן, מר דרור אבוטבול ומר חנן זלצר. מר יוסי קדמי הצהיר כי לפי ההסכם יש לנתבעת שיקול דעת להתיר פתיחת נקודות חדשות, ואין למפיץ זכות קנויה לכך. כמו כן הצהיר כי התובע מימש ומכר 75% מנקודות החלוקה שלו כנגד תמורה ששלשל לכיסו. עוד הוצהר כי התובע הפר את החלטת בית המשפט ולא העביר לנתבעת רשימה של קווי ההפצה שלטעמו היו ברשותו. לעניין נספח ז' לכתב תביעתו של התובע, הוצהר כי לא מדובר ברשימה של לקוחות חדשים אלא "בלקוחות קיימים של החברה להם סופקו מוצריה במשך כל השנים ע"י מפיצים אחרים", תוך ציון שמותיהם של המפיצים, מר אמיר תורג'מן, מר לידרמן ליכטמן, מר דרור אבוטבול, מר חנן זלצר ומר אלי דרעי. כמו כן הוצהר כי נקודות חלוקה נוספות שפורטו בנספח ז' הנ"ל אינן קיימות בפועל, ובכל מקרה אינן שייכות לתובע. אשר לנקודות החלוקה פורט קפה, אלונה דליקטס ואחרות אשר נטען לגביהן כי נלקחו מהתובע, הוצהר כי הגיעו מספר רב של תלונות לגביהן, ובנסיבות אלה על מנת שלא לאבד לקוחות אלה נאלצה הנתבעת לקחתם מהתובע. עוד הוצהר כי הנקודות של מסעדת איזבלה ומלון מרידיאן מעולם לא היו שייכות לתובע, והוא לא הצליח לבסס זאת באמצעות ראיות מטעמו. מר גיל שגב הצהיר כי קיימת מדיניות לאפשר הרחבת קווי חלוקה תוך צירוף לקוחות חדשים, אך הדבר נתון לשיקול דעתה של הנתבעת. לגבי המקרה דנן הוצהר כי לא צורפה רשימת לקוחות חדשים, ועיון בנספח ז' הנ"ל מעלה כי מדובר בלקוחות קיימים של הנתבעת שלהם סופקו מוצריה במשך כל השנים באמצעות מפיצים אחרים, ששמם רשום בנספח עצמו. המצהירים הנוספים, מפיצים של הנתבעת, הגישו תצהיריהם תוך התייחסות מפורשת לקווי החלוקה שרכשו וציון נקודות החלוקה בהם. בדיון הוכחות אשר התנהל ביום 25/2/13 נחקרו התובע, מר גיל שגב ומר יוסי קדמי בחקירות נגדיות על תצהיריהם. מר אבי בן נתן אשר הוזמן להעיד מטעם התובע ועבד אצל הנתבעת בעבר, התייצב לדיון הוכחות שהתקיים ביום 29/4/13 ונחקר בחקירה ראשית ולאחר מכן בחקירה נגדית. בסוף הדיון ניתנה החלטה לסכם בכתב בנוגע לשאלה שהועמדה להכרעה בהתאם להסדר הדיוני. התובע הגיש את סיכומיו תחילה. בפתח הסיכומים צוין כי הם מתייחסים ל"סוגיה הנוגעת למניעת פיתוח קו ההפצה ואי השבה של נקודות אשר הועברו על ידי הנתבעת למפיץ אחר תוך הבטחה להשיבם לתובע". לטענת ב"כ התובע בסיכומיו, "הנתבעת הפרה את ההסכם באופן יסודי ביותר בכך שמיאנה להשיב לתובע את נקודות ההפצה אשר קיבלה מהתובע בהסכמה תוך הבטחה שהיא משיבה לו אותם". בהמשך טוען ב"כ התובע כי ליבת המחלוקת בתיק נוגעת לבקשתו של התובע להוסיף לקו ההפצה שלו 30 נקודות חלוקה המפורטות בנספח ז' לכתב התביעה, ודחיית הבקשה ללא נימוק מניח את הדעת. לטענת התובע, הנתבעת אישרה שהפקיעה ממנו מספר נקודות הפצה - איזבלה, מלון מרידיאן, פורט קפה ואלונה דליקטס, וטענה שעשתה זאת משום שהתקבלו תלונות של לקוחות אלה על התובע, אולם לא הציגה ראיות בכתב לביסוס טענתה. עוד נטען בסיכומי התובע כי הנתבעת מנעה ממנו לפתח את קו ההפצה שלו, בטענה בעלמה הקשורה לחובות שטרם הוכחו עובדתית. בסעיף 23 לסיכומי התובע ישנה התייחסות לסיכום שנערך בעל פה ביום 17/11/10 שלפיו עד לעריכת פיצול הנקודות איזבלה, מלון מרידיאן, פורט קפה ואלונה דליקטס יקבלו שירות על ידי אשר, סוכן אחר, ולאחר ביצוע הפיצול יועברו בחזרה לתובע. בסעיף 24 נטען כי הנתבעת התנתה פתיחת נקודות חלוקה נוספות בתשלום חובות העבר, כעולה לטענת התובע מהתמליל השיחה בין התובע למר אבי בן נתן שצורף וסומן נספח ו', ומטענתו של מר יוסי קדמי בסעיף 3 לפנייתו מיום 17/11/10 כי "פתיחת נקודות חלוקה נוספות תהא בכפוף לסגירת חובות עבר". בסע' 25 לסיכומי התובע ישנה הפניה כללית לתמליל השיחה המוקלטת של התובע ואבי בן נתן, נספח ו', שבה לטענת התובע "מודה אבי כי אכן הנתבעת נטלה מהתובע נקודות חלוקה (איזבלה, מלון מרידיאן, פורט קפה ואלונה דליקטס) והפרה את ההבטחה להשיבן". אין בסיכומים הפניה לשורות מסוימות בתמליל. בסעיף 33 לסיכומי התובע נטען כי על בית המשפט לתת את הדעת לכך שהנתבעת חזרה בה מהבטחותיה לפתח את קו החלוקה לאור טענת חוב בלתי מבוססת שטרם התבררה אשר תתברר בשלב השני של ההליך ובתביעה שכנגד. עוד נטען בסיכומי התובע כי הנתבעת סחרה בנקודות הפצה שהיו בבעלותו של התובע עוד בטרם התבררו טענותיה לחוב. בסעיף 68 לסיכומי התובע נטען כי הנתבעת דורשת חוב שנוי במחלוקת אשר טרם נבדק לגופו של עניין בשל טעות של התובע הנובעת בין היתר ממכשיר תקול והדרכה לקויה. בסיכומי הנתבעת נטען, בין היתר, כי בסיכומי התובע בוצע שינוי חזית רבתי מהאמור בכתב תביעתו. עוד נטען כי התובע לא התייחס להסדר הדיוני בין הצדדים והתחמק מלדון בטענתו העיקרית בכתב התביעה שלפיה הנתבעת מנעה ממנו לפתח 30 נקודות חלוקה חדשות, אלא העלה טענה חדשה שלפיה הנתבעת לא העבירה אליו נקודות הפצה קיימות באזור החלוקה. כמו כן נטען כי התובע הגיש תצהיר עדות ראשית לקוני וסתמי שלא מצא לנכון לצרף אליו מסמכים לביסוס תביעתו, לרבות התמליל והודעות הדוא"ל שאליהם הוא מפנה בסיכומיו. בית המשפט התבקש לא להתייחס למסמכים אשר לא צורפו לתצהירו של התובע. דיון התובע העלה שתי טענות עיקריות: (1) הנתבעת הפקיעה נקודות הפצה מהקו ולא השיבה אותן מבלי לתת נימוקים; ו- (2) הנתבעת לא אפשרה לתובע לפתח נקודות חלוקה ללקוחות חדשים. אין בסיכומי התובע התייחסות לנקודות שהיו בקו החלוקה אשר רכש בתחילת הדרך, ואין פירוט בנוגע לנקודות החלוקה שנותרו בידי התובע לאחר שמכר את מרבית קו החלוקה. אין בסיכומי התובע התייחסות ופירוט בנוגע לנקודות חלוקה חדשות ואף אין התייחסות לנספח ז' שהוזכר בכתב התביעה, פרט לטענה כללית בסעיף 30 לסיכומי התובע שלפיה הועברה בקשה להוסיף 30 לקוחות נוספים לקו ההפצה של התובע, אולם בקשתו נדחתה. הפירוט היחיד בסיכומי התובע בנוגע לצורך להשיב נקודות חלוקה התייחס לארבע נקודות בלבד: מסעדת איזבלה, מלון מרידיאן, פורט קפה ואלונה דליקטס. בסעיף 7 לסיכומי התובע נטענה טענה שלפיה "הנתבעת הבטיחה לתובע כי יוכל לפתח את הקו" מבלי להפנות לראיות כלשהן. אין בסיכומי התובע הפניה או התייחסות כלשהי להסכם ההפצה, להוראותיו או למועד שבו ניתנו לתובע הבטחות מפורשות בנוגע לקו החלוקה, פרט לפגישה מיום 17/11/10 המוזכרת בסעיף 23 לסיכומים שבה לטענת התובע הגיעו להסכמה לגבי השבת ארבע נקודות החלוקה הנ"ל "לאחר ביצוע הפיצול". כאמור לעיל, התובע התעלם בסיכומיו לחלוטין מהוראות ההסכם שלו עם הנתבעת. בסיכומי הנתבעת נטען כי הסכם ההפצה שנחתם עם התובע הוא הקובע את מערכת היחסים המשפטית בין הצדדים, בין היתר בכל הקשור לרשימת הלקוחות, אזורי המכירה וההפצה וכיו"ב. ב"כ הנתבעת הפנה גם לסעיף 4(ו) להסכם הקובע לאמור: "ליצרן הזכות לפי שיקול דעתו הבלעדי להוסיף ו/או לגרוע ו/או לשנות את רשימת הלקוחות ו/או אזור המכירה. למען הסר ספק, המפיץ רשאי להפיץ את המוצרים גם לצרכנים נוספים, אשר היצרן לא יורה לו להפיץ להם, ובלבד שהצרכן עובר להפצה לא רכש מוצרים ממפיץ אחר של היצרן, וכמו כן, בלבד שניתנה לכך מראש הסכמת היצרן." התובע אישר במהלך חקירתו הנגדית כי חתם על הסכם ההפצה והסכים לתנאיו, וכן אישר כי כתוב בהסכם שלנתבעת שיקול הדעת לשנות, להוסיף ולהפחית נקודות מקווי החלוקה. לאור זאת נטען כי אין לתובע זכות קנויה כלשהי לגבי רשימת הלקוחות ו/או פיתוח נקודות החלוקה, שכן כל מפיץ אחראי לנקודות החלוקה שניתנות לו, ואיננו רשאי להוסיף נקודות חלוקה כלשהן לפי ראות עיניו. בהעדר התייחסות כלשהי בסיכומי התובע להוראות הסכם ההפצה, אין אלא לקבל את טענת הנתבעת כי לפי הוראות הסכם ההפצה שהיו ידועות היטב לתובע, אין לו זכות קנויה להוסיף נקודות הפצה כראות עיניו, והדבר נתון לשיקול דעתה של הנתבעת. שאלה אחרת שאיננה בפני בית המשפט כעת היא האם הנתבעת הפרה את הוראות הסכם ההפצה ופגעה בזכויות התובע באופן המקים לו עילת תביעה נגד הנתבעת. במבוא לכתב התביעה נטען כי מר אבי בן נתן מודה בהקלטה ש"חסמו את התובע מלפתוח נקודות חדשות" ולא השיבו לו נקודות אשר נלקחו ממנו. כן נטען כי "התובע העביר 30 לקוחות חדשים לפתיחה אך הנתבעת לא הסכימה לפתוח אותם מבלי לנמק" אף שמדובר בנקודות חלוקה בשטח שהוא רכש. בהקשר זה נטען כי קיימת לתובע זכות לקבל הודעה מוקדמת בטרם פגיעה בזכויותיו. לפי סעיף 5 לכתב התביעה המתוקן: "התובע יטען כי הנתבעת הפרה את ההסכם באופן יסודי ביותר בכך שמיאנה להשיב לתובע את נקודות ההפצה אשר קיבלה מהתובע בהסכמה תוך הבטחה שהיא משיבה לו אותם". בסעיף 14a לכתב התביעה המתוקן המתייחס ל"נזקי התובע" נטען כי התובע העביר לנתבעת "רשימה של למעלה מ- 30 לקוחות חדשים שיש לפתוח", תוך הפניה לנספח ז'. בסעיף 14b ישנה התייחסות לארבע נקודות אשר נלקחו מהתובע "מסעדת איזבלה, מלון מרידיאן, אלונה דליקטס ופורט קפה". בתצהירו של מר קדמי מטעם הנתבעת ובסיכומי הנתבעת נטען לעניין נספח ז' הנ"ל כי כלל לא מדובר בלקוחות חדשים או בכאלה שהביא התובע. התובע נשאל במפורש אילו מהלקוחות המופיעים בנספח ז' הם חדשים, ועל כך השיב שישנם שניים. כשנשאל במי מדובר השיב "פילפלת" והוסיף ש"היא די חדשה", וכשנשאל האם ניתן לראות זאת ברשימה השיב כי זה בקו של מר אלי דרעי (עמ' 21 ש' 1-4). לאחר מכן העיד התובע כי הבטיחו לו את הנקודות ממר דרעי וכן נקודות ממר מלצר. התובע הוסיף כי מרבית הנקודות באו ממר דרעי והוא עבד עליהן. בעקבות זאת נשאל התובע שנית האם מדובר בנקודות חדשות והשיב "אני לא יודע בדיוק להגיד לך איזה פילפלת" (עמ' 21 ש' 30). לאחר מכן אישר התובע כי הלקוחות שהיו של מר דרעי ופורטו בנספח ז' הם לקוחות קיימים (עמ' 23 ש' 5-7). לאחר מכן נשאל התובע האם נכון כי אין לקוחות חדשים ברשימה והשיב: "נכון, התשובה היא כן". התובע נשאל האם הנקודות המופיעות בתצהירו של מר מלצר חדשות והשיב "אני מבין שכנראה אין פה נקודות חדשות" (עמ' 27 ש' 6-7). לאחר מכן נשאל התובע האם נכון שהנקודות המוזכרות בתצהירו של מר אבוטבול הן קיימות ולא חדשות, ולאחר התחמקות רבה בתשובותיו העיד: "אם אתה אומר מר נווה" (עמ' 27 ש' 31). גם לגבי הנקודות של מר תורג'מן העיד התובע כי לא מדובר בנקודות חדשות. התובע נחקר לגבי ארבע הנקודות שציין כי נלקחו ממנו מלון מרידיאן, איזבלה, פרוט קפה ואלונה דליקטס וכנשאל מה הייתה הסיבה לכך שהנתבעת לקחה נקודות בחזרה השיב: "היה עניין של שעות הגעה" (עמ' 29 ש' 17). כן עלה כי התובע אכן הגיע ללקוחות אלה באיחור משום שהגיע קודם לכן ללקוחות אחרים כמו רמי לוי ושופרסל, והתובע אישר כי "זאת הסיבה" (עמ' 29 ש' 22-32). לגבי הנקודות מלון מרידיאן ואיזבלה התובע אישר כי מדובר בלקוחות שמעולם לא היו שלו ולאחר מכן הוסיף כי מעולם לא מכר להם סחורה (עמ' 32 ש' 20). בחקירה החוזרת העיד התובע לגבי נספח ז' כי מדובר בנקודות שהובטח לו שייתן בהן שירות (עמ' 40 ש' 1), אולם מעבר לכך אין פירוט נוסף בעדותו. מר שגב העיד בחקירתו הנגדית כי אם מפיץ לא מצליח לספק מוצרים בשעות הבוקר "אז מישהו אחר יספק את הדרישה הזאת" (עמ' 43 ש' 21). בהמשך נשאל מר שגב האם נכון שהוא ואחרים הבטיחו לתובע את נקודות החלוקה של מר דרעי שהורד מהקו, והשיב ש"אתה אומר דבר שהוא לא קשור למציאות בכלל" (עמ' 47 ש' 8) ולאחר מכן הוסיף שהן לא הובטחו לתובע. גם בהמשך העיד מר שגב כי מעולם לא הבטיח נקודות אלו לתובע (עמ' 49 ש' 1) ואישר כי הורידו את התובע מהקו בשל חוב גדול שצבר אצל הנתבעת. במהלך הדיון התנגד ב"כ הנתבעת לשאלות בעניין הבטחת נקודות החלוקה שבנספח ז', בטענה שמדובר בהרחבת חזית אסורה. טענה זו אכן לא הועלתה בכתב התביעה המתוקן, אלא נטען מצד אחד כי 30 הנקודות שבנספח ז' הנ"ל הן חדשות, ומנגד נטען כי הנתבעת הפרה את הבטחתה להשיב לתובע נקודות שנלקחו ממנו. מר אבי בן נתן הוזמן להעיד מטעם התובע על חלקו בהליך מכירת נקודות ההפצה, כשלטענת התובע, מר בן נתן התערב ופגע באפשרויות פיתוח הקו של התובע. ב"כ הנתבעת טען בדיון כי עניין זה אינו נוגעת לשאלה שעומדת להכרעה בשלב זה - האם לתובע זכות בנקודות ההפצה. מחקירתו של מר אבי בן נתן עלה כי הנתבעת איננה מתערבת במחיר מכירת קו של מפיץ אחד למפיץ אחר. כן עלה מחקירתו של מר בן נתן כי מר דרעי עזב את הקו שלו מהיום למחר. לגבי ארבע הנקודות - מסעדת איזבלה, מלון מרידיאן, פורט קפה ואלונה דליקטס - מר בן נתן העיד כי נקודת ההפצה של מלון מרידיאן לא נמכרה ואילו נקודת פורט קפה נלקחה מהתובע מאחר שנהג להגיע אליה עם החלב בין השעות שש לשבע בערב. בהמשך עלה שהתובע מעולם לא טיפל גם במסעדת איזבלה. עוד עלה כי מפיץ אחר בשם אשר הוא זה שטיפל בנקודות של איזבלה ומרידיאן, וכי נקודות אלה לא הועברו לאחר ומעולם לא הובטחו לתובע. מר אבי בן נתן נחקר לגבי השיחה שניהל עם התובע אשר תמלילה צורף לסיכומים, ונשאל מה הייתה תגובתו לשאלת התובע מתי יקבל את הנקודות בחזרה. על כך השיב מר בן נתן כי הוא איננו זוכר את השיחה. על כל פנים, מעיון בתמליל עולה כי אין בו התחייבות של מר אבי בן נתן להשיב לתובע נקודות כלשהן, והעובדה שהתובע אמר דברים אלו במהלך שיחה שהוקלטה ביוזמתו, אינה ראיה לאמיתות תוכנם. עוד יצוין בהקשר זה כי התמליל לא צורף לתצהיר מטעם התובע ולא הוגש כראיה במהלך דיון ההוכחות. מר בן נתן נשאל לגבי האמור בתמליל הקלטת שהוצג בפניו, והשיב כי "אני אומר עוד הפעם, ואני כבר אמרתי את זה חמש פעמים... אני אמרתי שאני לא מטפל ולא טפילתי בנקודות מכירה, ככה שאני לא הבטחתי 26 נקודות מכירה ולא לקחתי" (עמ' 112 ש' 26-27). מהתמליל עולה כי התובע אמר בשיחה שהגיעו לסיכומים, וכשנשאל מר בן נתן נשאל מהם אותם סיכומים, השיב שהוא אינו זוכר שהגיע עם התובע לשום סיכומים. כמו כן עלה מעדותו של מר אבי בן נתן כי לאחר עזיבתו של מר דרעי, נקודות החלוקה שלו הועברו זמנית לכמה מפיצים, וייתכן שהתובע טיפל אף הוא במספר נקודות, אך לאחר מכן הן נמכרו. בית המשפט לא איתר את נספח ז' הנ"ל בתיק האלקטרוני ובתיק העזר, ועל כן ביקש לקבל העתק של הנספח לצורך השלמת פסק הדין. הנתבעת המציאה את הנספח יחד מסמך נוסף "נספח ב", ובהודעה מיום 9/2/14 צוין כי מדובר בנספח ב' לתצהירו של מר יוסי קדמי המתייחס לנקודות שפורטו בנספח ז'. נספח ב' שצורף להודעה מיום 9/2/14 הנ"ל שונה מנספח ב' שצורף לתצהירו של מר קדמי, ועל כן אין לקבל את נספח ב' שצורף להודעה כראיה בתיק. יחד עם זאת, גם בנספח ב' שצורף לתצהירו של מר יוסי קדמי צוין לגבי כל נקודה המופיעה בנספח ז' הנ"ל האם מדובר בנקודה קיימת ומה שם הסוכן של הנקודה. התובע כלל לא התייחס בסיכומיו לנספח ב' שצורף לתצהירו של מר קדמי, לא הגיש ראיות כלשהן כדי לבסס את טענתו כי הוא זה שפיתח את הנקודות שבנספח ז', ואף לא הזכיר את נספח ז' הנ"ל בסיכומיו. לאור כל האמור לעיל וכלל הראיות בתיק, התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו כדי להוכיח כי קיימת לו זכות לפיתוח נקודות הפצה ורשימת לקוחות נוספים מבלי לקבל את אישורה של הנתבעת, ואף הוכח כי כל שינוי בנקודות ההפצה נתון לשיקול דעתה של הנתבעת. התובע לא הוכיח כי פיתח את נקודות החלוקה שצוינו בנספח ז' הנ"ל, ועלה כי מדובר בנקודות חלוקה שהיו בידי מפיצים אחרים. לגבי ארבע נקודות החלוקה שהתובע טען כי היו שלו ונלקחו ממנו, עלה כי רק שתיים מהן היו בידי התובע, פורט קפה, אלונה דליקטס, והיות שהוא סיפק להן את הסחורה בשעות מאוחרות ולא מקובלות, הנתבעת הפעילה את שיקול דעתה ונטלה מהתובע את שתי הנקודות הללו. לפיכך, לא הוכח כי נקודות אלו ניטלו מהתובע ללא סיבה מוצדקת. משהסכימו הצדדים כי בית המשפט ידון ויכריע בשלב זה בסוגיה מסוימת אחת בלבד, לא אדון בפסק דין חלקי זה בטענה בדבר מתן הבטחות לתובע לגבי נקודות חלוקה מסוימות ובטענה שמדובר בהרחבת חזית אסורה. הצדדים יהיו רשאים להתייחס לכך בהמשך ההליך. לנוכח הקביעות בפסק דין חלקי זה, ובטרם ניהול דיון הוכחות לגבי השאלות והתביעות שנותרו במחלוקת, יתקיים קדם משפט בתיק ביום 6/4/14 בשעה 10:30. בתום הדיון בתביעה העיקרית ובתביעה שכנגד, הצדדים יהיו רשאים להתייחס בסיכומיהם לנושא ההוצאות ושכ"ט עוה"ד בגין פסק דין חלקי זה. חוזהחוזה הפצההפצה