לבית המשפט הוגשה תביעה בגין נזקי רכוש לרכב בתאונת דרכים: בחקירתה הנגדית אישרה הנהגת כי היא לא ראתה את המשאית, שעמדה בנתיב שלימינה, נוסעת. כאשר הרמזור שלה התחלף לירוק. היא אמרה כי אפשר שנהג המשאית התמהמה, או שתחילת הנסיעה של רכבה, רכב פרטי, היתה מהירה מזו של המשאית. הנהגת העידה כי כשהחלה בנסיעתה, היא ראתה את כלי הרכב בכביש החוצה, לשמאלה, כשהם עומדים, בנתיב הימני באותו כביש. המשאית שחלפה שם, כשהאור ברמזור שלה כבר היה ירוק, נסעה בנתיב השמאלי שבכביש החוצה. הנהגת העידה: "מה שעניין אותי לפני שביצעתי את הפנייה שמאלה, זה אם הנהגים בצד שמאל שלי עומדים או נוסעים, באופן שאני יכולה לבצע את הפנייה שמאלה. יכולתי לראות לכיוון שמאלי בערך למרחק של 100 מטרים" (בעמ' 27 לפר'). למרות זאת, לא ראתה הנהגת את המונית מגיעה משמאלה. היא ראתה אותה רק "שנייה לפני שנכנסה בי". 6. מטעם חב' הביטוח העיד מר לב סנדלר, נהג רכב שעמד מאחורי רכב הנהגת עובר לתאונה. בעדותו במשטרה מסר סנדלר כי היה בנתיב השמאלי בכביש, רכב שני לקראת הרמזור, מאחורי רכב הנהגת. סנדלר מסר כי הרמזור כיוון נסיעתם היה תחילה אדום. הוא ציין כי בנתיב לימינם עמדה משאית שהסתירה מעיניו את הרמזור בכביש החוצה (לכיוון מערב). סנדלר מסר כי כשהתחלף האור ברמזור, כיוון נסיעתם, לירוק, החלו הנהגת והוא עצמו בנסיעה. אז ראה את המונית מגיעה בכביש החוצה, ממזרח למערב, והתרשם כי אינה עומדת לעצור. כשראה זאת, עצר סנדלר מייד את רכבו וחזר לאחור, ואז אירעה ההתנגשות בין המונית לבין רכב הנהגת. עוד מסר סנדלר כי הרמזור כיוון נסיעתו היה תקין, וכי אינו יודע מה היה מצב הרמזור בכיוון נסיעת המונית. סנדלר הוסיף: "אני למחרת, בתאריך 14.12.10, בשעה 13:30 לערך, נסעתי באותו הדרך והבחנתי ברמזור גם שממזרח למערב וראיתי אור ירוק בכיוון שלי וגם בכיוון ממזרח למערב. היה תקלה". בעדותו בביהמ"ש העיד סנדלר כי שדה הראייה בצומת לצד שמאל היה פתוח. הוא העיד שהתחיל לנסוע בעקבות הנהגת, ולפני שהחל בנסיעה הסתכל על הרמזור "שלו", והאור בו היה ירוק. לגבי הרגע שבו הבחין במונית שמגיעה לצומת, העיד סנדלר: "ברגע שהתחלתי לנוע, ראיתי שהרכב מקדימה מתחיל לנסוע אז אני גם כן אחריו. אני מכיר את הצומת הזה. לפי ניסיוני, אני תמיד מסתכל שמאלה וימינה. אז בפעם השנייה שהסתכלתי שמאלה, ראיתי שמגיעה מונית בלי שום לשים לב מה יש בכביש" (בעמ' 17 לפר'). לשאלה אם יצא אל הצומת בעקבות רכב הנהגת, השיב סנדלר: "לא. כשדולב התחילה לנסוע, אני התחלתי לנוע, אך הספקתי להתקדם רק מעט ולא הגעתי עדיין אל קו הצומת כאשר קרתה התאונה" (בעמ' 19 לפר'). סנדלר אישר כי אינו יודע מה היה צבע האור ברמזור בכיוון נסיעת המונית. סנדלר לא ראה כלי רכב נוספים בכביש שבו נסעה המונית. סנדלר התבקש להבהיר את הדברים שמסר בסוף הודעתו במשטרה בעניין התקלה ברמזורים, שראה ביום שלמחרת התאונה. הוא הסביר: "בשני הרמזורים, גם ממזרח למערב וגם הרמזור שמול הצומת שממנו יצאתי - שניהם היו עם אור ירוק בו זמנית. אני אמרתי שזו היתה תקלה. אני התקשרתי למשטרה למחרת התאונה (ביום 14.12.10), מסרתי שקיימת תקלה בצומת הזאת. רשמו זאת ואמרו שאינני הראשון שמדווח על התקלה הזו" (בעמ' 18 לפר'). 7. עד נוסף היה בוחן תאונות דרכים במשטרה, רס"ר אלון חומרי, שהגיע למקום התאונה כ- 40 דקות לאחר התרחשותה. הוא צילם את המונית ואת רכב הנהגת (התצלום ת/ 3), וערך סקיצת-בוחן (המוצג ת/ 4). מוסכם כי כלי הרכב לא הוזזו טרם בואו של רס"ר חומרי למקום, היינו - התצלום ת/ 3 מראה את מצבם כפי שנעצרו לאחר התאונה (ראו בעמ' 29 לפר'). רס"ר חומרי העיד כי הרמזורים בצומת לא נפגעו כתוצאה מהתאונה. חומרי זכר כי נערכה בדיקה עם חברת הרמזורים, לגבי יום לפני התאונה, אך לא היה בידיו החומר בעניין זה ועל כן לא היה ביכולתו למסור פרטים על אותה בדיקה. רס"ר חומרי שרטט תרשים (המוצג ת/ 5) שמתאר בעיקר את מיקומם של שני הרמזורים שבכיוון נסיעת המונית. בסקיצת-הבוחן (ת/ 4), בפיסקה שכותרתה: "פרטי הממצאים בזירה", רשם רס"ר חומרי, בין היתר: "לציין כי אור האדום עובד אך הכתום והירוק אינו עובד". ממצא זה צויין לגבי שני הרמזורים, כיוון נסיעת המונית; היינו - "אדום בלבד. וכשמתחלף הרמזור רק האדום נעלם". בעדותו הסביר רס"ר חומרי: "כתוצאה מכך, לגבי שני הרמזורים האלה, כשהאדום התחלף - האור שלו כבה, וכיוון שאורות כתום וירוק לא פעלו - אז מה שהנהגים ראו זה שני הרמזורים האלה, כאשר לא דולק בהם שום אור. כל זאת, רק בכיוון נסיעת המונית" (בעמ' 30 לפר'). זה היה מצב הרמזורים כפי שנצפה על ידי רס"ר חומרי כ- 40 דקות לאחר התאונה. ב"כ של בעלת המונית ביקש מרס"ר חומרי לאשר, לנוכח הדברים הללו, כי הרמזורים בצומת היו תקולים. בתשובה הפנה רס"ר חומרי אל דו"ח הבוחן שערך לאחר התאונה (המוצג ת/ 6). הוא ציין כי סקיצת-הבוחן (ת/ 4) היא סקיצה של איסוף החומר, ומה שקובע הוא דו"ח הבוחן (ת/ 6). בסעיף 12 של דו"ח הבוחן, שכותרתו "תכנית רמזורים (ממצאים והערות)", נכתב המובן מאליו: "עפ"י תכנית הרמזורים ניתן לקבוע כי אין מצב בו יש ירוק משותף לשני כלי הרכב. בעת שלאחד מכלי הרכב יש רמזור ירוק, אז לרכב השני יש רמזור אדום". בסעיף 13 של דו"ח הבוחן כתב רס"ר חומרי: "רמזורים לא תקינים, נמצא מנורה שרופה בכיוון נסיעת כלי הרכב המונית". בסעיף 14, סעיף המסקנות שבדו"ח הבוחן, נכתב, במסקנות 2 - 4 שהן הנוגעות ישירות לענייננו: "2. הרמזור בכניסה לצומת בצד ימין בכיוון נסיעת המונית האור האדום עובד, הירוק והצהוב אינם עובדים. ניתן להבחין בו במרחק של 80 מטר לפני. 3. מתוכנית הרמזורים עולה כשאחרי מופע ירוק למונית מקבל ירוק הפרטית. זאת אומרת, בהתקרב המונית לצומת, כשבכיוון נסיעתה כבויים שני הרמזורים בירוק, בשלב מסויים לפני הרמזור מקבל ירוק הפרטית והאדום למונית. 4. בכיוון נסיעת המונית אין תמרורים. בהנחה שזה מצב הדברים, לנהג המונית יש את החשיבה שהרמזורים אינם פועלים, והזכות היא שלו, וכשמתקרב לקו העצירה נדלק האור האדום בכיוונו וירוק בכיוון הפרטית, ואין בידו לעשות דבר. ממצב דברים אילו, הגורם לתאונה הינה התשתית שהיתה לא תקינה". רס"ר חומרי נשאל על מה הוא מבסס את מסקנתו, כי גם בעת התאונה היתה תקלה ברמזורים, שהרי הוא הגיע למקום רק כ- 40 דקות לאחר מכן. הוא השיב: "גם כמו שאמרתי שבדקתי שכנראה לפני כן התקבלה אצל חברת הרמזורים דיווח על התקלה, וכנראה שגם מעדים, אך אין לפני כרגע כל חומר החקירה" (בעמ' 31 לפר'). רס"ר חומרי אישר כי במצב שבו הרמזורים אינם פועלים, לכל הכיוונים בצומת, אזי זכות הקדימה היא למונית, שבכביש כיוון נסיעתה אין תמרורים, בעוד שבמוצא רח' הירדן, מקום יציאתה של הנהגת, יש תמרור "עצור". אולם הוא העיד כי בדק את הרמזור, כיוון יציאתה של הנהגת, ומצא שהיה תקין. תמונת הדברים, מבחינת תיק החקירה המשטרתי, היתה: "במקרה זה, יש עד ראייה שמאמת את טענת הנהגת שהיה לה ירוק, ואילו בכיוון נסיעת המונית מצאנו תקלה ברמזורים שיכלה להטעות את נהג המונית, כפי שכתבתי במסקנות ב- ת/ 6. לכן סגרנו את התיק" (בעמ' 31 לפר'). רס"ר חומרי נשאל אודות האפשרות שהאור הירוק, כיוון נסיעת המונית, לא היה כבוי, כפי שהסיק, אלא דלק; וזאת לנוכח עדותו של מר סנדלר כי ראה - בו זמנית - אור ירוק, גם ברמזור של הנהגת וגם בזה של הנהג. הוא השיב כי סנדלר ראה מופע זה בשני הרמזורים רק למחרת התאונה, ואילו לגבי זמן התאונה העיד סנדלר כי לא ראה איזה אור היה ברמזור, כיוון נסיעת המונית. ב"כ חב' הביטוח עימתה את רס"ר חומרי עם כך שנוסעי המונית העידו שראו בבירור אור ירוק ברמזור שבכיוון המונית, ולא רמזור "כבוי". בתשובה הפנה רס"ר חומרי לקטעים שונים בהודעות שמסרו הנוסעים הללו במשטרה, שעל פיהם סבור הוא כי עדותם בעניין מופע האור הירוק בכיוון המונית אינה מוצקה די הצורך. רס"ר חומרי העיד כי כשגבה את עדותו של הנהג, למחרת התאונה, הוא עימת אותו עם הממצא שלו: כי ברמזורים כיוון נסיעתו לא פעלו האור הירוק והאור הכתום, דבר שאינו מתיישב עם מופע של אור ירוק, כפי שטענו הנהג ונוסעיו. בעניין זה ביקש הנהג להוסיף על הודעתו במשטרה תוספת שנרשמה בכתב יד, כלהלן: "אחרי התאונה רכב הפורד הפרטית נכנסה בעמוד הרמזור, היא פגעה בעמוד הרמזור, ובגלל זה האור הירוק והכתום לא עובד". רס"ר חומרי העיד כי דברים אלה של הנהג אינם נכונים, כיוון שלא היה מגע בין רכבה של הנהגת לבין הרמזור, והרמזור לא נפגע כתוצאה מהתאונה. 8. לגבי הנהגת, מסקנתי היא, שהנהגת נכנסה לצומת באור ירוק. עדותה אמינה ומשכנעת, והיא נתמכה באופן ברור על ידי עדותו של הנהג שנסע אחריה, מר סנדלר. אף רס"ר חומרי העיד כי בדק את הרמזור כיוון נסיעתה של הנהגת ומצאו תקין. גם אם תקינותו של רמזור זה לא היתה "שלמה", לנוכח האפשרות שהיתה תקלה בסינכרון בין הרמזורים בצומת - עדיין, על פי הראיות שלפני, דלק בו אור ירוק בעת שהנהגת החלה בפנייתה שמאלה בצומת. לעניין זה מעדיפה אני את עדויותיהם של הנהגת ושל סנדלר על פני עדותם של הנהג וחלק מנוסעיו, כי הם ראו אור אדום ברמזור, כיוון נסיעת הנהגת. ב"כ של בעלת המונית טען כי הנהגת התרשלה בצאתה אל הצומת, כיוון שאף אחד מכלי הרכב האחרים, כיוון נסיעתה, לא זז ממקומו. טענה זו אינה נכונה, בהתייחס לעד סנדלר, שכן החל בנסיעתו, בעקבות רכב הנהגת, ולאחר שגם הוא ראה שהרמזור כיוון נסיעתו ירוק. סנדלר הספיק אמנם לראות, בעוד מועד, את המונית שנכנסת לצומת בכביש החולף, ועל כן עצר, אך אין זה נכון שלא זז ממקומו. אשר למשאית שעמדה בנתיב שלימינם של הנהגת וסנדלר: הנהגת לא הבחינה, אמנם, בתנועה שלה, אך סנדלר העיד (בעמ' 19 לפר') כי המשאית גם כן החלה לנוע, אך נעצרה בתחילת הצומת ולא נכנסה אליו. עוד טען ב"כ של בעלת המונית כי הנהג ונוסעיו העידו על "תנועה זורמת" בנתיב הימני, כיוון נסיעתם; אולם כנגד זאת העידה הנהגת כי בנתיב הימני היו כלי רכב שעצרו, טרם שהיא יצאה לצומת, למעט המשאית שחלפה וגרמה לה לעצור ולוודא שוב כי האור ברמזור שלה אמנם ירוק. עו"ד יחיאל (מטעם המבטחת של בעלת המונית) טען כי לא נסתרה עדות הנהג ונוסעיו, כי הרמזור כיוון נסיעתם היה ירוק. עוד הדגיש את מסקנתו של רס"ר חומרי, כי הגורם לתאונה היה התקלה ברמזורים; וכן - כי רס"ר חומרי לא יכול היה להעיד על מצב הרמזורים בעת התאונה, כיוון שהגיע לשם רק כ- 40 דקות לאחר מכן; ספק שמתחזק לנוכח עדותו של סנדלר כי למחרת התאונה הוא ראה אור ירוק, בו זמנית, ברמזורים בכיוונים הנוגדים. על פי כל אלה, ביקשו ב"כ של בעלת המונית ושל המבטחת שלה לקבוע כי הנהג חצה את הצומת באור ירוק, וכי הנהגת התרשלה ביציאתה לצומת. איני מקבלת את הטענה שהנהגת התרשלה ביציאתה לצומת. האור ברמזור שלה היה ירוק. היא נדרכה, אמנם, בשל המשאית שחצתה את הצומת, למרות שהיה אמור להיות אור אדום ברמזור בכיוון נסיעתה, אך לאחר שוידאה שוב, שהרמזור "שלה" ירוק, הסתכלה שמאלה ולא ראתה תנועת כלי רכב בכביש החוצה - לא היתה מצידה התרשלות כשהחלה את פנייתה שמאלה אל הצומת. לפיכך יש לדחות את תביעתה של בעלת המונית כנגד הנהגת וכנגד חב' הביטוח (תיק 13712-04-11). 9. אשר לנהג: אין מחלוקת כי היתה תקלה בשני הרמזורים, כיוון נסיעתו. הנהג ונוסעיו טוענים כי האור ברמזורים הללו (או לפחות באחד מהם) היה ירוק; ואילו לשיטתו של רס"ר חומרי - האור הירוק היה כבוי גם בעת התאונה, כפי שהיה בעת שהוא הגיע למקום. רס"ר חומרי סבר כי הגורם לתאונה היתה התקלה ברמזורים, מהטעמים שפירט במסקנותיו בדו"ח הבוחן ת/ 6. לא מצאתי בסיס לסברתה של ב"כ חב' הביטוח (בסיכומיה, בעמ' 38 לפר') כי אם הנהג לא ראה כל אור ברמזור הוא "הסיק שאם ראה אור אדום, או שניסה לגנוב את הרמזור, אז בוודאי יש גם אור ירוק". סברה זו מעוגנת בהנחה עובדתית, שהרמזור בכיוון המונית היה כבוי, ללא כל אור, הנחה שנסמכת על דעתו של רס"ר חומרי בעניין זה. להלן אנמק מדוע אני סבורה שהנחה עובדתית זו אינה מוצקה דייה; אך גם אם נניח שהרמזור היה כבוי - דבר שלשיטתו של חומרי משמעו: אור ירוק לנהג - אין בכך בסיס להמשיך ולשער כי הנהג ראה אור אדום ברמזור, או כי ניסה "לגנוב" את הרמזור. 10. כאמור, מהראיות עולה בבירור שהיתה תקלה בשני הרמזורים שבכיוון נסיעת המונית. עניין התקלה ברמזורים הוא עניין טכני-מקצועי מובהק. מדובר במערכת טכנית, שיש בה, בין היתר, רכיבים אלקטרוניים, תשתית מחשב, וכד'. חומר הראיות שלפני אינו כולל תיעוד עובדתי מדוייק של התקלות הללו, בזמן אמת, והסבר מקצועי (באמצעות חוות דעת מומחה) אודות מהותן והשלכותיהן. לפני רק עדויות של עדי ראייה אודות מה שראו ברמזורים, בנקודות-זמן שונות, וכן מסקנותיו של רס"ר חומרי, מנקודת מבטו כבוחן תאונות משטרתי. המסקנות שביכולתי להסיק הן, כמובן, רק על פי החומר שלפני. בראיות שלפני יש התייחסות לעניין התקלה ברמזורים בארבע נקודות-זמן: יום לפני התאונה, בשתי נקודות-זמן ביום התאונה, ויום לאחר התאונה: רס"ר חומרי העיד כי יום לפני התאונה היתה פנייה אל חברת הרמזורים בשל תקלה בהם; נערכה בדיקה; אך בהעדר חומר בעניין זה, לא ידוע מה היתה התקלה ומה היו ממצאי בדיקתה. ביום התאונה, מדובר בשתי נקודות-זמן: האחת - בעת התאונה עצמה, והשנייה - כ- 40 דקות לאחריה, כשרס"ר חומרי הגיע למקום התאונה. לגבי מצב הרמזורים בעת קרות התאונה, יש עדות הנהג כי ראה אור ירוק בשני הרמזורים כיוון נסיעתו, ועדויות של נוסעי המונית כי ראו אור ירוק לפחות באחד מהרמזורים הללו. הנהגת והעד סנדלר לא ראו מה היה צבע האור ברמזורים שבכיוון נסיעת המונית. 40 דקות לאחר התאונה ראה רס"ר חומרי כי בשני הרמזורים שבכיוון המונית פועל האור האדום בלבד, ואילו האור הירוק והאור הכתום אינם פועלים. יום לאחר התאונה ראה העד סנדלר אור ירוק, בעת ובעונה אחת, הן ברמזור שבכיוון המונית והן ברמזור שבכיוון נסיעתה של הנהגת; היינו - כשהגיע תורו של האור הירוק בכיוון המונית, הוא לא היה "כבוי", כפי שמצא רס"ר חומרי ביום הקודם, אלא דלק האור הירוק. סנדלר העיד כי כאשר דיווח על כך למשטרה, נענה כי אינו הראשון שמדווח על תקלה זו. 11. על פי הראיות הללו; ובהעדר תיעוד מדוייק וחומר ראיות טכני-מקצועי בעניין מהות התקלה שהיתה במערכת הרמזורים, ומופעיה של תקלה זו בכל נקודת-זמן רלבנטית - אין לדעת אם מצב הרמזורים בכיוון המונית, כפי שראה אותו רס"ר חומרי, היה כך גם בעת התאונה; או שמא דלק אז אור ירוק ברמזורים שבכיוונים המנוגדים, כפי שראה זאת מר סנדלר למחרת התאונה. המסקנות של רס"ר חומרי - בסעיפים 3 ו- 4 של מסקנותיו, שצוטטו לעיל - מבוססות על שני אדנים: האחד - תכנית הרמזורים, אשר חומרי הניח שפעלה כסדרה; והשני - המראה "החיצוני" של התקלה: האור הכתום והאור הירוק אינם פועלים; תקלה אשר לדעתו של חומרי נבעה מ"מנורה שרופה", כפי שכתב בסעיף 13 של דו"ח הבוחן. אולם בהעדר תיעוד-תצפית וחומר ראיות טכני-מקצועי לגבי מהות התקלה ברמזורים ומופעיה, אין לדעת אם שתי הנחות-העבודה הללו של רס"ר חומרי אמנם נכונות. משלא הובררה מהותה הטכנית של התקלה, אין לשלול את האפשרות ש"תכנית הרמזורים" לא פעלה באופן תקין בעת התאונה; ואין לשלול את האפשרות שהתקלה לא היתה רק "נורות שרופות", של האור הכתום ושל האור הירוק - בשני הרמזורים שבכיוון המונית - אלא תקלה בעלת מהות אחרת, שיכלה להשפיע על מופעי הרמזורים באופן שונה מזה שמתאר רס"ר חומרי במסקנותיו האמורות. ככל שאותה תקלה טכנית גרמה לשיבוש הסינכרון של הרמזורים בצומת, אזי אין לשלול את האפשרות כי בעת התאונה דלק אור ירוק גם ברמזורים שבכיוון נסיעת המונית (או באחד מהם), כמופע שראה העד סנדלר למחרת היום. על כל פנים, אין בראיות שלפני בסיס לקביעה כי האור ברמזור שבכיוון המונית היה אדום. אף לשיטתו של רס"ר חומרי, על פי מצב הרמזורים כפי שראה אותו, הוא הגיע למסקנה כי הגורם לתאונה היה תשתית בלתי תקינה, ולא אשם מצד הנהג. מקל וחומר כך, אם נביא בחשבון את האפשרות שבשל אותה תקלה ברמזורים, היה בהם, בעת התאונה, המופע המסוכן של אור ירוק, בו זמנית, בכיוונים הנוגדים. 12. על פי האמור, המסקנה היא שהנהג חצה אף הוא את הצומת באור ירוק, או אולי ב"אור ירוק כבוי" (לשיטתו של רס"ר חומרי), אך וודאי שלא באור אדום. לפיכך יש לדחות גם את תביעתם של חב' הביטוח ומר מוסקוביץ כנגד בעלת המונית והנהג (תיק 29042-06-11). 13. שתי התביעות נדחות, איפוא, וכל צד יישא בהוצאותיו.תאונת דרכיםמשאית