מחפשים עורך דין הוצאה לפועל בקרית שמונה ? קיבלת מכתב מלשכת ההוצאה לפועל בקרית שמונה ?

זקוקים לעורך דין בענייני הוצאה לפועל בקרית שמונה ? מומלץ לקבל ייעוץ משפטי באמצעות עורכי דין מומחים בהוצאה לפועל בהקדם האפשרי. באמצעות ייצוג ע"י עורך דין הוצאה לפועל, ניתן להגיע לתוצאות מהירות הפוטרות את הבעיה עמה מתמודדים תושבי קרית שמונה, כחייבים או כנושים על ידי ניהול נכון של התיק ולאפשר להם לחזור לשגרת חיים כלכלית נורמלית. באילו מקרים פונים ללשכת הוצאה לפועל הוצאה לפועל בקרית שמונה ?

##(1) סיוע לחייבים בתיק הוצאה לפועל בקרית שמונה ##נעשה ע"י עורך דין הוצאה לפועל בקרית שמונה תוך שימוש בהגנות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל, המאפשרות במקרים מסוימים, ביטול עיקולים, ביטול עיכוב יציאה מהארץ, איחוד תיקים, ביטול הגבלת רישיון נהיגה וכן הפטר ומחיקת חובות. ##(2) סיוע לנושים בתיק הוצאה לפועל בקרית שמונה##, לצורך ביצוע יעיל של חקירה כלכליות במטרה לבצע עיקול על חשבונות בנק ואיתור נכסים בקרית שמונה, נעשה באמצעות עורכי דין לענייני הוצאה לפועל הנעזרים בחוקרים פרטיים ובקבלני הוצאה לפועל מוסמכים על מנת להחזיר ללקוח את כספו האבוד.

 

איך לבחור עורך דין הוצאה לפועל מומלץ ?

אנו מאמינים כי לקוח שיש לו הכרות מעמיקה עם רזי עולם ההוצאה לפועל, יגיע מוכן יותר לפגישה עם עורך דין, תוך התנהלות נכונה ויצירתית בהליך ויגדיל, לא רק את הסיכוי לבחור בעורך דין הנכון עבורו, אלא אף את סיכויי ההצלחה בתיק. לשם כך, העמדנו לרשותכם ##פלטפורמה משפטית ייחודית## בנושא הוצאה לפועל בקרית שמונה, שבאמצעותה תוכלו לאתר (בקלות) מידע רב, באמצעות מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם, שתיתן לכם ראיה רחבה יותר שתאפשר לכם לסיים את תיק ההוצאה לפועל במקצועיות, ביעילות ותוך חסכון ניכר בהוצאות. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין הוצאה לפועל קרית שמונה הליך הוצאה לפועל הוא הליך מורכב הדורש ידע רב, עיון בשלל בסוגיות בתחום הוצאה לפועל בקרית שמונה הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, תאפשר לכם לקטלג ולסווג את הסוגיה עמה אתם מתמודדים ובכך להתאים לכם את הטיפול המשפטי הנדרש ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה, שתאפשר לכם לפתוח דף חדש בחייכם.

 

הוצאה לפועל בקרית שמונה - סקירה משפטית:

##(1) הוצאה לפועל בקרית שמונה - עיקול מיטלטלין## בת.א 286/03 תחילה נאמר לתובעים, כי החייבת בתיק ההוצאה לפועל היא בתם החורגת של התובעים, ולאחר שהועברו לנתבע מסמכים המוכיחים כי אין לתובעים כל קשר עם החייבת, נמסר להם מסמך המורה למחסן בו אוחסנו המעוקלים להשיב להם את המעוקלים בכתב התביעה טענו התובעים, כי ניתן על ידי ראש ההוצאה לפועל צו עיקול להוצאת מטלטלין בו נקבע, כי ההליך יבוצע בקרית שמונה. בית המשפט שקל את טיעוני עורכי הדין מטעם הצדדים והראיות ומסקנתו היתה כי דין התביעה להתקבל בחלקה. בכתב ההגנה ציין עורך דין הנתבע, כי הכתובת של החייבת כפי שהיא מופיעה בשטר שהוגש לביצוע הינה בעיר קרית שמונה. עוד נאמר, כי האזהרה הומצאה בכתובת בקרית שמונה. הנתבע טען כי פקידי ההוצאה לפועל סימנו בדו"ח העיקול ברישום "בוצע חלקית". קבלן ההוצאה לפועל העיד, כי הוא עובד בתחום וכי קדח את הצילינדר באופן שלא נגרם כל נזק לדלת. בית המשפט סיכם כי, בהעדר כל ראיה נוספת אשר תתמוך בגרסת התובעים בדבר הנזק שנגרם לדלת, אין בידי לקבוע, כי יש להעדיף את גרסתם על פני גרסת קבלן ההוצאה לפועל. ##(2) עיכוב הליכי הוצאה לפועל בקרית שמונה## בת.א 11824-09-09 הוגשה בקשה מטעם המבקשים לעיכוב הליכי הוצאה לפועל שננקטו כנגדם לצורך אכיפת פסק דין לפינוי מקרקעין. מאחר והמבקשים לא מילאו אחר לשון פסק הדין הגיש המשיב את פסק הדין לביצוע במסגרת לשכת ההוצאה לפועל בקרית-שמונה. ראש ההוצאה לפועל בקרית-שמונה קבעה בהחלטתה , כי ככל שהמבקשים לא יפנו את המקרקעין או אז יבוצע הפינוי בהתאם להוראת סעיף 64 לחוק ההוצאה לפועל. בית-משפט השלום קיבל את בקשת עורכי דין המבקשים למתן צו ארעי במעמד צד אחד האוסר על פינויים של המבקשים מהמקרקעין. משהמבקשים לא השכילו להראות, כי יש להם זכות עצמאית העומדת בפני עצמה, הרי שעל ראש ההוצאה לפועל לאכוף את פסק דין המורה על פינוי מקרקעין הן כלפי מי שהיה צד לפסק הדין והן כלפי כל צד שלישי המחזיק במקרקעין בפועל. אשר על כן, בית המשפט דחה את הבקשה וכתוצאה ישירה מכך החלטת בית המשפט בוטלה. בית המשפט הוסיף כי המזכירות תשיב ללשכת ההוצאה לפועל בקרית-שמונה לצורך השלמת הליכי הפינוי. ##(3) בקשת עיריית קרית שמונה לביצוע סכום קצוב בהוצאה לפועל## בתא"מ 52868-02-12‏ עניינו של פסק הדין היה בתביעה כספית של רשות מקומית בגין חוב ארנונה עבור נכס שבחזקת הנתבע. עיריית קריית שמונה הגישה ללשכת ההוצאה לפועל, בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי הוראת סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל. במסגרת ההליך ננקטו מספר פעולות גבייה ובין היתר הוצא צו מאסר כנגד הנתבע. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע התביעה, ובמסגרת דיון בהתנגדות שהתקיים בפני בית משפט השלום, הוחלט לקבל את התנגדותו של הנתבע ולהעביר את התביעה לבירור בהליך של סדר דין מהיר בפני בית המשפט המוסמך. לטענת עורך דין התובעת, בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה החזיק הנתבע בנכס המצוי בתחום שיפוטה של התובעת והרשום בפנקסיה כנכס המצוי בקריית שמונה. לטענתו, מעולם לא נשלחה אליו דרישת תשלום כלשהי מטעם העירייה וכי רק במועד קבלת צו מאסר שהוצא נגדו, נודע לו לראשונה שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל וכי העירייה נוקטת נגדו בהליכי גבייה בגין חובות ארנונה. מילים אחרות, לא הוצגה חלופה חשבונאית משל הנתבע לעניין גובה החוב, והנתבע הסתפק בהעלאת תמיהות כלליות כלפי סתירות שכביכול עולות מחקירת עד התביעה אודות גובה החוב ואופן חישובו אי לכך התביעה התקבלה בחלקה. ##(4) מינוי כונס נכסים לפי חוק ההוצאה לפועל בתביעה של עיריית קרית שמונה## בתא"מ 272-05-08 הוגשה תביעה כספית שהגישה עיריית קריית שמונה, לחיוב הנתבע בתשלום סכום המגיע לה, לפי הנטען, בחזקת רשות מקומית על פי דין, כתשלומי ארנונה, היטל, אגרה ודמי השתתפות. לפי הנטען בתביעה, החזיק הנתבע בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה בנכסים המצויים בתחום שיפוטה של התובעת. בתמיכה לתביעה, צירפה העירייה עותק מפנקסיה הערוך כתדפיס ממוכן בדבר יתרת החוב המגיעה מהנתבע בגין התקופה הרלוונטית. בהתאם לסעיף 54(א) לחוק ההוצאה לפועל, משהתמנה כונס נכסים הרי שהוא בא במקום החייב ובלשון הסעיף, "וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב". בתצהיר עדות הראשית שנחתם בפני עורך דין, מסר הנתבע, כי "ככל שאני מבין מה זה שוק הדוכנים, הרי שאין לי כל נכס במקום. החוזה שצרפה התובעת לתצהיר לא מתייחס לשוק הדוכנים ונרשם "ככל שאני, תושב קרית שמונה, מלידה". בית המשפט הורה קבלת התביעה, במלואה, וחייב את הנתבע לשלם לתובעת. ##(5) תביעה בלשכת ההוצאה לפועל לגבי עסק בקרית שמונה## בתא"מ 6335-10-09 הוגשה תביעה שנפתחה בלשכת ההוצאה לפועל כתביעה על סכום קצוב על פי סעיף 81 א' 1 לחוק ההוצאה לפועל. לאחר שהתקבלה התנגדות הנתבעת וניתנה לה רשות להתגונן, עברה התביעה להתברר בסדר דין מהיר. לטענת עורך דין התובעת, הזמינה הנתבעת אצל התובעת מודעת פרסום בשער האחורי של מדריך הטלפונים, בהתאם להזמנת הפרסום שצורפה לתביעה. אולם, מאחר ובמודעה לא צוין, כי כתובת בית העסק הינה באזור התעשייה הדרומי בקריית שמונה,אלא רק כי הכתובת הינה באיזור התעשיה בקרית שמונה, הגיע להסכמה עם מנהל התובעת, כי תשולם רק מחצית התמורה. הנתבעת טענה, כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב וכי אף השיהוי בהגשת התביעה מעיד על כך. בית המשפט קבע כי, עסק של יצור מוצר לפי הזמנה, מצריך פגישה אישית ותיאום ולכן די בפרסום שם העסק ,מספר הטלפון ליצירת קשר ומיקומו הכללי באיזור התעשיה בקרית שמונה, לפיכך, בית המשפט קבע כי, כל עוד לא הוכח כי סוכם מפורשות כי במודעה יצוין אזור התעשיה הספציפי, די לכאורה בפרסום מספר הטלפון של העסק ומיקומו הכללי- אזור התעשיה בקריית שמונה. לאור כל האמור, בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את הנתבעת לשלם לתובעת.

 

זוכה שקיבל כסף ולא הקטין את החוב בהוצאה לפועל בקרית שמונה:

##להלן פסק דין בנושא זוכה קיבל כסף ולא הקטין את החוב בהוצאה לפועל (תביעת פיצויים):## 1. הנתבע ניהל תיק הוצאה לפועל נגד התובע (תיק 0701665045 בלשכת ההוצאה לפועל בקרית-שמונה). ביום 19.9.2007 הצדדים כרתו הסדר פשרה כדלקמן: "לסילוק סופי ומלא של התיק... הוסכם לשלם את הסך של 18,000 ₪ וזאת בשמונה עשרה תשלומים שווים ורצופים על סך 1000 ₪ לחודש בשמה של אבו עו... נדא וזאת החל מיום 15/11/07 עד 15/4/09. במידה וכל השקים נפרעו הנני מתחייב לסגור תיק ההוצל"פ. עם קבלת הצ'קים יבוטלו כל ההליכים שעומדים נגד החייב. (החוב נכון להיום עומד על סך 20,000 ₪)". התובע מסר לנתבע את 18 השקים שעליהם הוסכם. רק 8 מהם נפרעו. לאחר ששני שיקים נוספים לא כובדו, בחודש מאי 2010 ביקש הנתבע להפעיל עיקולים נגד התובע במסגרת תיק ההוצאה לפועל. במסגרת זו נרשם עיקול על משכורתו של התובע. לטענת התובע, היה על הנתבע לבקש, לפני הפעלת העיקול, את הקטנת החוב בתיק ההוצאה לפועל עקב פרעון השיקים על סך 8,000 ₪, אך הנתבע לא עשה כן. לטענת התובע, הנתבע ביקש את העיקול ביום 20.5.2010, וביקש את הקטנת החוב רק ביום 23.5.2010, שלושה ימים לאחר מכן. כתוצאה מכך, העיקול שהפעיל הנתבע על משכורתו של התובע נרשם על מלוא החוב הרשום בתיק ההוצאה לפועל (26,708.60 ₪, להלן: הסכום ללא הקטנה), במקום סכום נמוך יותר ב-8,000 ₪ (להלן: הסכום המוקטן(. למרות שהתובע פנה אל הנתבע החל מחודש יוני 2010 בבקשות להקטין את החוב, הנתבע לא עשה כן, ואף ביקש לממש את העיקול על מלוא הסכום ללא הקטנה. טענת התובע בתביעה זו היא שרישום העיקול על הסכום ללא הקטנה, ולא על הסכום המוקטן, גרם לו נזק. עוד טוען התובע כי הנתבע פעל בכוונת מתכוון על מנת לגרום לו נזק שכזה. לטענת התובע, הנזקים הנגרמים לו כללו: עיכוב כניסת כספים לחשבונו; ביטול מסגרת אשראי על סך 40,000 ₪ והעמדה לפרעון מיידי של הלוואה מן הבנק בסך של כ-30,000 ₪, אשר הובילו להגבלת חשבונו של התובע; וסך של 4,000 ₪ שכר טרחה לעורך דין אשר טיפל עבור התובע בענין הקטנת החוב בתיק ההוצאה לפועל. סכום התביעה הוגבל לסך של 50,000 ₪. 2. לטענת הנתבע, לאור נוסח הסכם הפשרה, לא חלה עליו כל חובה להקטין את החוב בתיק ההוצאה לפועל: על-פי נוסח ההסכם, התחייבותו היחידה של הנתבע בענין זה היתה כי אם ייפרעו כל השיקים, הוא יסגור את תיק ההוצאה לפועל. לטענת הנתבע, למרות שלא היה מחויב לעשות כן, הוא אכן ביקש את הקטנת החוב בתיק ההוצאה לפועל. בניגוד לטענת התובע, לפיה הנתבע ביקש את עיקול משכורתו ביום 20.5.2010, לטענת הנתבע הוא ביקש את הקטנת החוב ואת עיקול המשכורת באותו היום - יום 23.5.2010 - וזאת, תוך שבא כוחו ביקש מפורשות מפקידת ההוצאה לפועל להקטין את החוב תחילה, ורק לאחר מכן להפעיל את העיקול על המשכורת. הנתבע טען כי במהלך דיון ההוכחות יוצג המסמך המקורי המוכיח כי עיקול המשכורת התבקש לא ביום 20.5.2007 כטענת התובע אלא ביום 23.5.2014, באותו היום שבו ביקש את הקטנת החוב. דיון אקדים מסקנה לניתוח: התובע אמנם הוכיח כי הנתבע התרשל כלפיו; אך הוא לא הרים את הנטל להוכיח את רוב רובו של הנזק הנטען. ההגנה החוזית 3. כאמור, הנתבע טוען כי הוסכם בהסכם הפשרה כי הפעולה היחידה שתיעשה בקשר לתיק ההוצאה לפועל היא סגירתו, וזאת רק לאחר פרעון סכום הפשרה במלואו. אם זו היתה ההסכמה החוזית בין הצדדים, התובע אינו יכול לתבוע את הנתבע בנזיקין על כך שפעל לפי החוזה. את טענת הנתבע - יש לדחות. בהסכם הפשרה לא נקבע מפורשות דבר לגבי דיווח או אי דיווח על הקטנת חוב מצד הנתבע, ואת נוסח הסכם הפשרה יש לבחון על רקע הדין. בתקנה 6 לתקנות ההוצאה לפועל (תיקון), התשנ"ה-1995 (ק"ת 530, 531) הוספה, לתקנה 17א לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, הוראה כדלקמן: "זוכה ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב, שלא באמצעותה; דיווח כאמור יימסר ללשכה תוך שבעה ימים מקבלת התקבול". סיכומו של דבר: בחינת הסכם הפשרה על רקע הדין במועדים הרלוונטיים, קרי - על רקע תקנה 17א לתקנות ההוצאה לפועל - מעלה כי יש לדחות את טענת הנתבע לפיה הוסכם בין הצדדים כי הנתבע לא ידווח על הקטנת החוב לפני פרעון מלוא הסכם הפשרה. התרשלות הנתבע 4. טענת התובע היא, שלמרות שסכום חובו כלפי הנתבע כבר פחת בסך של 8000 ₪ עקב פרעון שמונה מהשיקים בהסדר הפשרה, הנתבע הגיש ביום 20.5.2010 בקשה בלשכת ההוצאה לפועל להטיל עיקול על משכורתו בשיעור מלוא סכום החוב הרשום בתיק ההוצאה לפועל. נטען, כי רק שלושה ימים לאחר מכן, ביום 23.5.2010, הגיש הנתבע בקשה להקטנת החוב, וכתוצאה מכך נגרם לתובע נזק. הנתבע מכחיש שהוא הגיש את הבקשה להטלת עיקול ביום 20.5.2010 וטוען כי ביום 23.5.2010 בא כוחו בתיק ההוצאה לפועל, עו"ד X, הגיש באותו מעמד את שתי הבקשות, תוך שהדגיש בפני פקידת ההוצאה לפועל כי יש לבצע תחילה את הקטנת החוב בתיק ורק לאחר מכן לבצע עיקול, כך שהעיקול יחול על הסכום המוקטן בתיק בלבד. יש לקבל את טענת התובע שהנתבע ביקש את העיקול כבר ביום 20.5.2010, ולא את טענת הנתבע לפיה הוא ביקש את העיקול באותו יום שבו ביקש את הקטנת החוב (23.5.2010). התובע צירף לכתב תביעתו בסדר דין מהיר העתק בקשה לעיקול משכורתו (נספח ב' לכתב התביעה). זו החותמת המופיעה על העתק הבקשה להטלת עיקול על משכורתו של התובע: המחלוקת בין הצדדים היא כאמור בשאלה אם הבקשה הוגשה ביום 20.5.2010 או ביום 23.5.2010. כאשר העד עו"ד X, עורך הדין אשר הגיש את הבקשה להטלת העיקול בשם הנתבע, עומת עם החותמת שלעיל, הוא העיד כי הוא רואה את המספר 23 (ראו פרוטוקול 19.1.2014, ע' 24). אינני רואה את הספרות בחותמת כפי שהעיד עו"ד X שהוא רואה אותן. כזכור, הנתבע טען כי יוצג בדיון ההוכחות המקור של טופס הבקשה להטיל עיקול על משכורת התובע, אשר יוכיח כי הבקשה הוגשה ביום 23.5.2010. מדובר בענייננו בתביעה בסדר דין מהיר, כך שגם אם היה מוצג מסמך כזה שלא צורף לתצהירים, לא היה מקום לאפשר את הגשתו; אוסיף, כי המסמך שהעד עו"ד X ביקש להגיש במהלך דיון ההוכחות ממילא הסתבר כטופס הבקשה להקטנת החוב ולא טופס הבקשה להטלת העיקול על משכורתו של התובע. 5. די בחותמת שלעיל כדי להפריך את טענת הנתבע, לפיה העיקול התבקש ביום 23.5.2010 יחד עם הבקשה להקטנת החוב ותוך מתן הנחיה ללשכת ההוצאה לפועל להקטין את החוב תחילה. אוסיף, כי עדות הנתבע בשאלה אם עורך דין X ייעץ לו להקטין את החוב לפני הטלת העיקול היתה הפכפכה (פרוטוקול 19.1.2014, ע' 19). בטענה נוספת של הנתבע, על בסיס דף חשבון מתיק ההוצאה לפועל (נספח ד' לתצהיר הנתבע), אין כדי לגרוע ממסקנה זו. הנתבע הפנה לדף החשבון תוך הצבעה על כך שביום 24.5.2010 רשומים הן הקטנת החוב ב-8,000 ₪, הן הבקשה לעיקול משכורתו של התובע. צודק התובע, כי בכך ששתי הבקשות נרשמו במחשב בלשכת ההוצאה לפועל ביום 24.5.2010 אין כדי להוכיח כי שתיהן הוגשו ביום 23.5.2010 או ששתיהן הוגשו באותו יום. צודק התובע, כי ההשתלשלות אשר מתיישבת הן עם דף החשבון, הן עם החותמת שלעיל, היא שהנתבע הגיש את הבקשה לעיקול משכורת ביום 20.5.2010 (שהיה יום ה' בשבוע); שלושה ימים לאחר מכן, ביום 23.5.2010 (יום א' בשבוע), ביקש להקטין את החוב בתיק ההוצאה לפועל; ואילו הטיפול של לשכת ההוצאה לפועל בשתי הבקשות בוצע ביום 24.5.2010. ודוק: למרות שהנתבע הגיש את הבקשה להטלת עיקול לפני שהגיש את הבקשה להקטין את החוב, העדר טיפולה של לשכת ההוצאה לפועל בשתי הבקשות במועדים שבהם הן הוגשו יכול היה למנוע הטלת עיקול על הסכום ללא הקטנה: זאת, אם ביום 24.5.2010, הבקשה להקטנת החוב (שהוגשה כאמור ביום 23.5.2010) היתה מטופלת לפני הבקשה שהוגשה קודם לכן (ביום 20.5.2010) להטלת העיקול. אלא שלא כך אירע. הגשת שתי הבקשות בידי הנתבע כך שהוא לא וידא שהבקשה להקטנת החוב תיושם לפני הבקשה להטלת העיקול על משכורתו של התובע, הביאה לכך שהעיקול נרשם על מלוא הסכום ללא ההקטנה. ובשולי הדברים: עיון בדף החשבון ממילא מעלה כי הקטנת החוב בוצעה ביום 24.5.2010, אך הבקשה להטיל עיקול נקלטה עוד קודם לכן (יום לפני כן, ביום 23.5.2010). 6. הנתבע, על כן - התרשל כלפי התובע. השאלה היא, איזה נזק גרמה ההתרשלות. כאן המקום להעיר, כי אינני נדרש לקבוע אם הנתבע פעל בכוונת מכוון כאשר ביקש עיקול על משכורתו של התובע לפני שהקטין את החוב. זאת, כי המושג התרשלות כולל גם מעשים מכוונים (ראו: ע"א 6649/96 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' גלעד, פ"ד נג(3) 529, 547 (1999); מ' חשין "מקורות דיני הנזיקין בישראל" דיני הנזיקין - תורת הנזיקין הכללית (מהדורה שניה, ג' טדסקי עורך, 1976), 235-238; ראו השוו את תופעת התת-תביעה בארה"ב (underlitigating), במסגרתה ניזוקים שנפגעו מעוולות מכוונות טוענים כי העוולה בוצעה ברשלנות (ולא בכוונה) על מנת לעקוף החרגות של מעשים מכוונים בפוליסות ביטוח: ראו E. S. Pryor, The Stories We Tell: Intentional Harm and the Quest for Insurance Funding, 75 Tex. L. Rev. 1721 (1997)). הנזק שגרמה ההתרשלות 7. הטענות המכומתות היחידות בכתב התביעה בענין נזק היו - שכר טרחת עורך דין על סך 4,000 ₪ בגין טיפול בסוגיית הקטנת סכום החוב; וכן ביטול מסגרת אשראי בחשבון הבנק של התובע והעמדה לפרעון מיידי של הלוואה שנטל מהבנק במסגרת החשבון, בסך כולל של כ-70,000 ₪. בשכר טרחת עורך הדין, יש להכיר כנזק (ראו חשבונית על תשלום שכר טרחה, נספח נ' לכתב התביעה). בענין 70,000 ₪ בגין ביטול מסגרת אשראי והעמדת ההלוואה לפרעון מיידי, לעומת זאת, ברור שלא מדובר בנזק של כ-70,000 ₪: התובע היה חייב סכום זה לבנק ממילא. לטענתו, רישום העיקול על הסכום ללא הקטנה דווקא, אשר הוריד את משכורתו נטו לסך של 4,000 ₪ בלבד, לעומת רישום העיקול על הסכום המוקטן, הוא אשר הביא את הבנק להעמיד את חובו לבנק לפרעון מיידי (ראו ע' 16 לפרוטוקול). גם אם אניח שטענה זו הוכחה, משמעות הדברים אינה יצירת חוב יש מאין על סך של כ-70,000 ₪, אלא - הקדמת המועד להחזר חוב קיים בסך האמור. התובע לא פירט בכתב תביעתו איזה נזק נגרם לו מהקדמת מועד זו, והוא ממילא לא ביסס והוכיח נזק כזה. במסגרת דיון ההוכחות ניסה התובע לטעון לראשונה לנזקים כגון אובדן מקום עבודתו; אולם, אין זו אלא הרחבת חזית אסורה. עם זאת, כפי שצוין לעיל, הפסיקה הכירה בעוגמת הנפש של חייב בהוצאה לפועל כאשר הוא שילם חלק מחובו, אך חלף הקטנת החוב הזוכה מטיל עיקול נגד החייב על מלוא סוכם תיק ההוצאה לפועל ללא הקטנת הסכום. מצאתי את עדותו של התובע בענין עוגמת הנפש שנגרמה לו, לרבות אי נעימות מול המעסיקה שלו, הפיכת חשבון הבנק שלו למוגבל עקב חילול שיקים, הצורך שאחיו יעמיד לו ערבות במסגרת חשבון הבנק ועוד - כעדות מהימנה. התוצאה היא, שהתובע זכאי לפיצוי בגין עוגמת נפש שגרם לו הנתבע בהתרשלותו, וזאת, על דרך האומדנה, בסך של 5,000 ₪. סוף דבר: על הנתבע לשלם לתובע: א. 5,000 ₪ בגין עוגמת נפש; ב. 4,000 ₪ בגין שכר טרחת עורך דין בגין טיפול בסוגיית הקטנת סכום התיק; ג. 4,000 ₪ שכר טרחת עורך דין בגין ההליך דנן, וכן הוצאות על סך 1500 ₪. הוצאה לפועל